מחפשים מניה - קבוצת הפניקס
קבוצת הפניקס 1 הינה השלישית בגודלה בענף ביטוח החיים עם נתח שוק של כ- 16% מסך העתודות. לקבוצה נתח שוק דומה גם בביטוח כללי.
הקבוצה מציגה מספר מנועי צמיחה וביניהם הגדלת פעילות ביטוח הבריאות (בין היתר ע"י השתתפות במכרז מבוטחי הסיעוד של קופת חולים מכבי), הרחבת פעילות הנדל"ן המניב, בחינה של יציאה לפעילות בחו"ל והעמקת פעילות האשראי הצרכני והעסקי מה שהוביל לאחרונה לרכישת 49% מחברת גמא עם אופציה לשליטה.
הפעילות הפיננסית מתבצעת באמצעות אחזקתה בבית ההשקעות אקסלנס, אחזקה שצפויה לגדול בשיעורה ב- 2009 לאור האופציה שניתנה לפניקס במועד הרכישה. כמו כן אנו מאמינים כי נכון יהיה מצד הפניקס למזג את פעילותה של אקסלנס וכך ליהנות מהתייעלות תפעולית והגדלת הרווחיות.
דוחות עסקי ביטוח החיים של הפניקס מציגים תמונה חיובית עם צמיחה לא מבוטלת בפרמיות, ירידה הדרגתית בתביעות ובפדיונות, ירידה מתמשכת בשיעור דמי העמלה שמשלמת לסוכניה ושמירה על רמת הוצאות הנהלה קבועה יחסית. כמו כן תמהיל הלקוחות ותיק הביטוח הוותיק מסייעים לה בהצגת רווחיות גבוהה יחסית. להערכתנו, הקבוצה עשויה להיות בין הנהנות העיקריות מפרסום ה- EV.
אנו זוקפים לזכות הפניקס את הביזור העסקי ואת השיפור בעסקי הביטוח הכללי שהיה עקב אכילס של החברה. יחד עם זאת אנו חוששים מפני העדר רגליים יציבות מספיק בתחומי הפנסיה והגמל שאליהם חותר שוק החיסכון ארוך הטווח.
נציין כי המלצתנו היא קנייה, והינה לטווח הארוך. בטווח הקצר, הירידות בשוק ההון עלולות לפגוע בצורה ניכרת בהיקף דמי הניהול שגובה קבוצת הפניקס וברווחיותה.
שירלי כהנא - אנליסטית בבית ההשקעות פסגות אופק
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
