השור התל אביבי חזר לזירה: מדד הנדל"ן קפץ 5.2%

העליות החדות שנרשמו הבוקר בבורסות באסיה, וכן ההחלטה להותיר את הריבית על כנה אתמול, היוו קטליזטור לעליות. אפריקה נכסים טסה 9%. כלכלית ירושלים זינקה 8%. גם בזירת מניות הכימיה רשמו כיל ומכתשים אגן עליות של 2.5% ו-3% בהתאמה
שי טופז |

הבורסה באחד העם רשמה ביום המסחר השלישי של השבוע עליות שערים חדות אשר הלכו והתחזקו ככל שהתקדמו שעות המסחר, זאת לאור עליות השערים הנאות אשר נרשמו אמש בבורסות וול סטריט וברקע למגמה החיובית אשר נרשמה הבוקר בשוקי אסיה. כמו כן, הגיבו היום המשקיעים על החלטת בנק ישראל והעומד בראשו, נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, על השארת הריבית בישראל על כנה בשיעור של 4.25%.

נציין, כי החוזים העתידיים אשר בישרו קודם לכן על פתיחה יציבה סביב רמות הפתיחה בארה"ב עברו להיסחר בעליות ואי לכך מתדלקים את המומנטום החיובי הנרשם כעת במסחר בתל אביב. המשקיעים בארה"ב שואבים אופטימיות מכיוונם של החוזים העתידיים על ריבית ה'פד' אשר מצביעים על סיכוי של 86% להורדה של 0.5% מחר (ד') לרמה של 3% בלבד.

בית ההשקעות UBS מחמיא היום לשוק הישראלי בסקירה עדכנית שפרסמו האסטרטגים אוסאמה חיאמני וסטיבן מו, בה הם מעלים את הדירוג לשוק הישראלי ל"תשואת יתר" מ"תשואת חסר" ומדגישים כי ישראל, לצד שווקים מתעוררים אחרים כדוגמת טורקיה, תאילנד, פולין, טייוואן, הונגריה ודרום אפריקה - הם "השווקים האטרקטיביים ביותר", בעוד שסין והודו הינם הכי פחות אטרקטיביים .

הבורסה בתל אביב סגרה אתמול את יום המסחר בירידות שערים קלות, זאת לאחר שפתחה את אותו בירידות של קרוב ל-2%. פתיחת המסחר הייתה מושפעת מהירידות החדות שנרשמו אתמול בבוקר בבורסות מזרח אסיה ואילו הסגירה הייתה מושפעת בעיקר מפתיחה במגמה מעורבת בבורסות וול סטריט.

מדד המעו"ף התחזק 2.60% לרמה של 1,075 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף1.96% ל-1081 נקודות ומדד התל-טק 15 עלה 1.81% לרמה של 294 הנקודות.

מניות במרכז

מניית כיל התחזקה 2.49% לאור עלייה של כ-5% שרשמה מניית פוטאש הקנדית וברקע לעדכון המלצת "קניה" ומחיר יעד של 54 שקל למניה בידי מריל לינץ'. נציין, כי העלייה אמש בפוטאש הינה ברקע לחזרת UBS אתמול על המלצת "קנייה" למניה בשל הדוחות החיוביים כאשר הם מעלים את מחיר היעד למניה ל-165 דולר מ-155 דולר, מה שמשקף את את הלך הרוח החיובי, לפחות מצד האנליסטים, על ענף הדשנים העולמי.

מניית בזן התחזקה 2.38% זאת ברקע לסקירת בית ההשקעות כלל פיננסים את המניה עם המלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 3.7 שקל למניה. גל רייטר מכלל פיננסים מוסרת, כי "לחברה תוכנית השקעות אגרסיבית ל-5 המהווה להערכתם את מנוע הצמיחה העיקרי של תחום הזיקוק המהווה כ-80% משווי החברה".

מניית אפריקה נכסים זינקה ב-9% ומשכה את החברה האם, אפריקה ישראל, לעלייה של 5.7% בבורסה, וזאת לאחר שבבית ההשקעות דויטשה בנק החלו לסקר את אפריקה נכסים בהמלצת "קנייה" עם מחיר יעד של 280 שקל למניה - 97% מעל מחיר הסגירה של המניה אתמול (ב') .

נציין, כי אפריקה ישראל נסחרה כמו כן, ברקע להורדת מחיר היעד שלשום בידי האנליסט יובל בן זאב מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה ל-330 שקל. "להערכתנו, המגמה השלילית תמשיך לתת את הטון בטווח הקצר והמשקיעים ימשיכו להסתכל על מניות הנדל"ן בצורת - 'לא תודה'", אמר בן זאב.

חברת דניה סיבוס, מקבוצת אפריקה ישראל, בשיתוף עם חברת גילי ויואל עזריה, זכתה במכרז מע"צ לתכנון וביצוע פרויקט קטע כביש 40, שבין צומת גורל לצומת אוהלים. היקפו של הפרויקט נאמד בכ-171 מיליון שקל והוא צפוי להסתיים תוך 31 חודשים, כאשר חמשת החודשים הראשונים יוקדשו להשלמת תכנון הפרויקט.

מניית סרגון המשיכה במסע דרומה ואיבדה 5.03% זאת בנוסף לצניחה בשיעור של יותר מ-10% אתמול, לאחר שהחברה פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה. החברה הציגה זינוק של 83% ברווח הרבעוני אך גורמים בשוק מסרו ל-Bizportal כי הציפיות היו גבוהות יותר ומכאן האכזבה.

חברת גיוון אימג'ינג הודיעה אתמול כי שירות הבריאות הציבורי בגרמניה, ה-gemeinsame bundesausschuss (באנגלית: joint federal committee), הצהיר כי הוא יתחיל לבדוק את אפשרות השימוש באנדוסקופיה באמצעות גלולת ה-pillcam sb במרפאות חוץ, כחלק מתוכנית הבריאות הממשלתית הגרמנית המכסה את מרביתם של 82 מיליון התושבים בגרמניה. כיום כ-10% מתושבי גרמניה מכוסים על ידי חברות ביטוח פרטיות עבור השימוש בגלולה.

רדוור פרסמה אתמול את תוצאותיה הרבעוניות גם כן. החברה ידעה צמיחה של 16% בהכנסות לרמת שיא של 24.4 מיליון דולר, כאשר בשורה התחתונה ידעה החברה הפסד נקי (non-gaap) של 100 אלף דולר, שהם 0 סנט למניה.

חברת דיסקונט השקעות הודיעה אתמול בערב (ב') כי פנתה לבנק השקעות בינלאומי לצורך בירור האפשרות למכור את אחזקותיה בחברת המלט. בימים הקרובים עשוי בנק ההשקעות לקבל תגובות ממתעניינים שונים שהתבקשו לתת אינדיקציה לגבי טווח המחירים שיהיו מוכנים להציע. בשלב זה לא ידוע אם תתקבלנה תגובות ואילו מחירים יהיו נקובים בהם. כמו כן לא ידוע לדסק"ש מה תהיה גישת המתעניינים לגבי אופן ביצוע הרכישה. נצין כי נכון להיום שיעור האחזקה של דסק"ש בהמלט הוא 44.8%.

חברת נייס מערכות הודיעה אתמול כי קיבלה הזמנה נוספת ממשרד הרכבות הממשלתי (mor) של סין, עבור פתרון הוידאו המתקדם מבוסס ה-ip. הפתרון של נייס נבחר לאחר יישום מוצלח בקו המחבר בין לאהסה בטיבט וגרמו בקינגחאי שבסין, הקרוי qing zang. הפתרון של נייס יגביר את האבטחה והביטחון של עד 32 מליוני הנוסעים הצפויים להשתמש בקו זה בשנת 2008 ו- 54 מליון הנוסעים הצפויים עד שנת 2015. נוסעים אלה ישתמשו בקו הבין- עירוני בייג'ין-טיאנג'ין – בו תופעל רכבת הנוסעים המהירה הראשונה בסין.

אודיוקודס הודיעה אתמול כי בכוונתה לרכוש בחזרה 4 מיליון ממניותיה, המהוות 10% מסך הון המניות של אודיוקודס בשוק. החברה לא מסרה במדויק את טווח המחירים בו תרכוש את המניות, וגם לא התחייבה למועד מדויק בו תסתיים הרכישה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים

הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי

ליאור דנקנר |

הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.

הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.

לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע

בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.

כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.

הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.