השור התל אביבי חזר לזירה: מדד הנדל"ן קפץ 5.2%
הבורסה באחד העם רשמה ביום המסחר השלישי של השבוע עליות שערים חדות אשר הלכו והתחזקו ככל שהתקדמו שעות המסחר, זאת לאור עליות השערים הנאות אשר נרשמו אמש בבורסות וול סטריט וברקע למגמה החיובית אשר נרשמה הבוקר בשוקי אסיה. כמו כן, הגיבו היום המשקיעים על החלטת בנק ישראל והעומד בראשו, נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, על השארת הריבית בישראל על כנה בשיעור של 4.25%.
נציין, כי החוזים העתידיים אשר בישרו קודם לכן על פתיחה יציבה סביב רמות הפתיחה בארה"ב עברו להיסחר בעליות ואי לכך מתדלקים את המומנטום החיובי הנרשם כעת במסחר בתל אביב. המשקיעים בארה"ב שואבים אופטימיות מכיוונם של החוזים העתידיים על ריבית ה'פד' אשר מצביעים על סיכוי של 86% להורדה של 0.5% מחר (ד') לרמה של 3% בלבד.
בית ההשקעות UBS מחמיא היום לשוק הישראלי בסקירה עדכנית שפרסמו האסטרטגים אוסאמה חיאמני וסטיבן מו, בה הם מעלים את הדירוג לשוק הישראלי ל"תשואת יתר" מ"תשואת חסר" ומדגישים כי ישראל, לצד שווקים מתעוררים אחרים כדוגמת טורקיה, תאילנד, פולין, טייוואן, הונגריה ודרום אפריקה - הם "השווקים האטרקטיביים ביותר", בעוד שסין והודו הינם הכי פחות אטרקטיביים
הבורסה בתל אביב סגרה אתמול את יום המסחר בירידות שערים קלות, זאת לאחר שפתחה את אותו בירידות של קרוב ל-2%. פתיחת המסחר הייתה מושפעת מהירידות החדות שנרשמו אתמול בבוקר בבורסות מזרח אסיה ואילו הסגירה הייתה מושפעת בעיקר מפתיחה במגמה מעורבת בבורסות וול סטריט.
מדד המעו"ף התחזק 2.60% לרמה של 1,075 נקודות, מדד ת"א 100 הוסיף1.96% ל-1081 נקודות ומדד התל-טק 15 עלה 1.81% לרמה של 294 הנקודות.
מניות במרכז
מניית כיל התחזקה 2.49% לאור עלייה של כ-5% שרשמה מניית פוטאש הקנדית וברקע לעדכון המלצת "קניה" ומחיר יעד של 54 שקל למניה בידי מריל לינץ'. נציין, כי העלייה אמש בפוטאש הינה ברקע לחזרת UBS אתמול על המלצת "קנייה" למניה בשל הדוחות החיוביים כאשר הם מעלים את מחיר היעד למניה ל-165 דולר מ-155 דולר, מה שמשקף את את הלך הרוח החיובי, לפחות מצד האנליסטים, על ענף הדשנים העולמי.
מניית בזן התחזקה 2.38% זאת ברקע לסקירת בית ההשקעות כלל פיננסים את המניה עם המלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 3.7 שקל למניה. גל רייטר מכלל פיננסים מוסרת, כי "לחברה תוכנית השקעות אגרסיבית ל-5 המהווה להערכתם את מנוע הצמיחה העיקרי של תחום הזיקוק המהווה כ-80% משווי החברה".
מניית אפריקה נכסים זינקה ב-9% ומשכה את החברה האם, אפריקה ישראל, לעלייה של 5.7% בבורסה, וזאת לאחר שבבית ההשקעות דויטשה בנק החלו לסקר את אפריקה נכסים בהמלצת "קנייה" עם מחיר יעד של 280 שקל למניה - 97% מעל מחיר הסגירה של המניה אתמול (ב')
נציין, כי אפריקה ישראל נסחרה כמו כן, ברקע להורדת מחיר היעד שלשום בידי האנליסט יובל בן זאב מבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה ל-330 שקל. "להערכתנו, המגמה השלילית תמשיך לתת את הטון בטווח הקצר והמשקיעים ימשיכו להסתכל על מניות הנדל"ן בצורת - 'לא תודה'", אמר בן זאב.
חברת דניה סיבוס, מקבוצת אפריקה ישראל, בשיתוף עם חברת גילי ויואל עזריה, זכתה במכרז מע"צ לתכנון וביצוע פרויקט קטע כביש 40, שבין צומת גורל לצומת אוהלים. היקפו של הפרויקט נאמד בכ-171 מיליון שקל והוא צפוי להסתיים תוך 31 חודשים, כאשר חמשת החודשים הראשונים יוקדשו להשלמת תכנון הפרויקט.
מניית סרגון המשיכה במסע דרומה ואיבדה 5.03% זאת בנוסף לצניחה בשיעור של יותר מ-10% אתמול, לאחר שהחברה פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה. החברה הציגה זינוק של 83% ברווח הרבעוני אך גורמים בשוק מסרו ל-Bizportal כי הציפיות היו גבוהות יותר ומכאן האכזבה.
חברת גיוון אימג'ינג הודיעה אתמול כי שירות הבריאות הציבורי בגרמניה, ה-gemeinsame bundesausschuss (באנגלית: joint federal committee), הצהיר כי הוא יתחיל לבדוק את אפשרות השימוש באנדוסקופיה באמצעות גלולת ה-pillcam sb במרפאות חוץ, כחלק מתוכנית הבריאות הממשלתית הגרמנית המכסה את מרביתם של 82 מיליון התושבים בגרמניה. כיום כ-10% מתושבי גרמניה מכוסים על ידי חברות ביטוח פרטיות עבור השימוש בגלולה.
רדוור פרסמה אתמול את תוצאותיה הרבעוניות גם כן. החברה ידעה צמיחה של 16% בהכנסות לרמת שיא של 24.4 מיליון דולר, כאשר בשורה התחתונה ידעה החברה הפסד נקי (non-gaap) של 100 אלף דולר, שהם 0 סנט למניה.
חברת דיסקונט השקעות הודיעה אתמול בערב (ב') כי פנתה לבנק השקעות בינלאומי לצורך בירור האפשרות למכור את אחזקותיה בחברת המלט. בימים הקרובים עשוי בנק ההשקעות לקבל תגובות ממתעניינים שונים שהתבקשו לתת אינדיקציה לגבי טווח המחירים שיהיו מוכנים להציע. בשלב זה לא ידוע אם תתקבלנה תגובות ואילו מחירים יהיו נקובים בהם. כמו כן לא ידוע לדסק"ש מה תהיה גישת המתעניינים לגבי אופן ביצוע הרכישה. נצין כי נכון להיום שיעור האחזקה של דסק"ש בהמלט הוא 44.8%.
חברת נייס מערכות הודיעה אתמול כי קיבלה הזמנה נוספת ממשרד הרכבות הממשלתי (mor) של סין, עבור פתרון הוידאו המתקדם מבוסס ה-ip. הפתרון של נייס נבחר לאחר יישום מוצלח בקו המחבר בין לאהסה בטיבט וגרמו בקינגחאי שבסין, הקרוי qing zang. הפתרון של נייס יגביר את האבטחה והביטחון של עד 32 מליוני הנוסעים הצפויים להשתמש בקו זה בשנת 2008 ו- 54 מליון הנוסעים הצפויים עד שנת 2015. נוסעים אלה ישתמשו בקו הבין- עירוני בייג'ין-טיאנג'ין – בו תופעל רכבת הנוסעים המהירה הראשונה בסין.
אודיוקודס הודיעה אתמול כי בכוונתה לרכוש בחזרה 4 מיליון ממניותיה, המהוות 10% מסך הון המניות של אודיוקודס בשוק. החברה לא מסרה במדויק את טווח המחירים בו תרכוש את המניות, וגם לא התחייבה למועד מדויק בו תסתיים הרכישה.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
