תום עידן האנונימיות?

הצעת חוק ממשלתית מבקשת לחסל את זכות האנונימיות במוסד הטוקבקים שהתפתח מאז עידן האינטרנט ● שיקולים בעד ונגד
יהודה קונפורטס |

מאז שהומצא האינטרנט והעולם הווירטואלי החל לקרום עור וגידים, העולם הפיסי קידש את עקרון האנונימיות. הכוונה לאותם גולשים שבחסות הטכנולוגיה הסתררו מאחורי שמות שונים ומשונים כדי להגיב על דברים שנכתבו באתר, בבלוג או בכל מקום אחר. לכאורה שום דבר חדש לא נולד. זכות התגובה לדברים שנכתבים, וזכות פרסומם, יהיו חמורים ככול שיהיו, היתה קיימת משחר ימי החברה החופשית הדמוקרטית. כיכר העיר ובמות נואמים ציבוריות פינו את מקומם, ומוסד המכתבים למערכת הפך להיות אחד מהסמלים היותר יוקרתיים של כל עיתון שמכבד את עצמו. בשלב מאוחר יותר התפתחה תרבות השיחות עם מאזינים בשידור חי שיכולים לומר את דעתם כמעט על כל נושא שבעולם.

גם אז, יכול היה אדם לבחור שלא להזדהות בשמו בעת פרסום מכתבו. יש אלף ואחת סיטואציות בהן אנשים רוצים מאוד להביע את דעתם, אבל לא מעונינים מסיבות אלו או אחרות ששמם יופיע ברבים. כל כלי תקשורת כיבד את רצונם, והמקפידים בזמנו נהגו לציין "השם והכתובת שמורים במערכת", וברוב המקרים אכן כך היה.

עידן האינטרנט ייצר את תופעת הטוקבק. הטכנולוגיה מאפשרת לכל אחד להגיב בזמן אמת על כל דבר שבעולם, אבל בהבדל אחד: היא מאפשרת לו להיות אנונימי לחלוטין, לציין שם בדוי, לא להזדהות במייל או משהו דומה ובכך להרגיש חופשי להתבטא. אלא שחופש ביטוי זה הפך את החלק התחתון של כמה מהאתרים היותר פופולריים בישראל לביב שופכין אחד גדול, שבו אנשים נתנו דרור לדעותיהם, מתחו ביקורת על אחרים, אבל לא היססו גם לרדת לרמה האישית תוך השמצות וקללות אישיות. בעלי אינטרסים שונים, כולל יחצנים, לוביסטים ונציגי מפלגות פיתחו אומנויות, שהפכו לתעשיה, שבהן מילאו את טורי הטוקבקים בשורה של השמצות ונאצות נגד יריביהן.

מנהלי האתרים עושים מאמצים רבים להלחם בתופעה. באופן רשמי, הם אמורים לסנן תכנים שיש בהם משום השמצות או פעולות בלתי חוקיות. אבל השטף העצום של התגובות לנושאים מסוימים הפך את מלאכת הביקורת לבלתי אפשרית כמעט. וכך מצאו את עצמם בתי המשפט דנים בתביעות דיבה בעקבות תגובות פוגעות, אולם כאן עמדו ספקיות האינטרנט על זכותן או חובתן לשמור על האנונימיות של הגולשים, כחלק מכללי המשחק ברשת. במיוחד היד קלה כנגד נושאי מישרה ציבורית, ובתי המשפט יוצאים מתוך הנחה שמי שרוצה לעסוק בעסקנות ציבורית חייב בדרך כלשהי לקחת בחשבון, כי יכווה ברוחתין.

כעת רוצה הממשלה להביא לכנסת הצעת חוק שתחייב כל מי שכותב טוקבק להזדהות בצורה זו אחרת. תם עידן האנונימיות. יש להצעת חוק זו הרבה השלכות, בעיקר בפן החברתי דמוקרטי וחופש הביטוי. ברגע שממשלה מצליחה לשים מעצור על פן אחד של חופש הביטוי, הרי שהדרך פתוחה בפניה לעשות זאת גם לגבי דברים אחרים. מעבר לכך, מדובר בתופעה עולמית, אלא שבמדינות רבות, לא מייחסים חשיבות רבה כל כך לתוכן הטוקבק. תגובה בטוקבק נחשבת לסוג של שיחת רחוב שמתאימה לסוג מסויים של אנשים, וכשם שאין אתה מאזין מרצון לכל שיחה של כל אחד בעולמנו, הפתרון הוא פשוט להתעלם. בישראל המציאות הרבה יותר דביקה ומורכבת. העברת חוק כזה לא תוסיף לתדמיתה של מדינת ישראל, אבל מרבית הגולשים יסכימו, כי התופעות המכוערות שאנו רואים כל יום בכל תגובה באתרי חדשות, חייבות להיפסק ולו רק משום שמירה על כבודו של חוק בסיסי מאוד, חוק לשון הרע.

הסדרה עצמית

החלופה היחידה לחוק היא הסדרה עצמית, חינוך ובקרה הרבה יותר קשיחה של בעלי האתרים. בחלק מהאתרים הסינון נעשה באופן טבעי ותגובות שחורגות מגבול הטעם הטוב פשוט לא מתפרסמות. באתרים ששייכים לעיתונים של המדינה ומדיות פופולריות אחרות, הגבולות הרבה יותר קצרים ובלתי נראים. נראה כי החוק, אם בכלל צריך אותו, ראוי שיעסוק באותם אתרים שלא יודעים לשים גבולות לעצמם ולקוראיהם, וינסה להגביל את האנונימיות על ידי כך שיחייב הזדהות של הכותב כלפי מנהל האתר אבל לא להיחשף ברבים.

אלו החוששים שהטוקבקיסטים ייעלמו מתכוונים לכל אלו שבגללם הועלתה הצעת החוק, ואם התוצאה תהיה שהם ייעלמו מהנוף הרי שבכך תשיג הצעת החוק את שלה. אנונימיות מלאה - כבר לא, שמירת הפרטים אצל מנהלי האתרים - בהחלט בא בחשבון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.