תום עידן האנונימיות?

הצעת חוק ממשלתית מבקשת לחסל את זכות האנונימיות במוסד הטוקבקים שהתפתח מאז עידן האינטרנט ● שיקולים בעד ונגד
יהודה קונפורטס |

מאז שהומצא האינטרנט והעולם הווירטואלי החל לקרום עור וגידים, העולם הפיסי קידש את עקרון האנונימיות. הכוונה לאותם גולשים שבחסות הטכנולוגיה הסתררו מאחורי שמות שונים ומשונים כדי להגיב על דברים שנכתבו באתר, בבלוג או בכל מקום אחר. לכאורה שום דבר חדש לא נולד. זכות התגובה לדברים שנכתבים, וזכות פרסומם, יהיו חמורים ככול שיהיו, היתה קיימת משחר ימי החברה החופשית הדמוקרטית. כיכר העיר ובמות נואמים ציבוריות פינו את מקומם, ומוסד המכתבים למערכת הפך להיות אחד מהסמלים היותר יוקרתיים של כל עיתון שמכבד את עצמו. בשלב מאוחר יותר התפתחה תרבות השיחות עם מאזינים בשידור חי שיכולים לומר את דעתם כמעט על כל נושא שבעולם.

גם אז, יכול היה אדם לבחור שלא להזדהות בשמו בעת פרסום מכתבו. יש אלף ואחת סיטואציות בהן אנשים רוצים מאוד להביע את דעתם, אבל לא מעונינים מסיבות אלו או אחרות ששמם יופיע ברבים. כל כלי תקשורת כיבד את רצונם, והמקפידים בזמנו נהגו לציין "השם והכתובת שמורים במערכת", וברוב המקרים אכן כך היה.

עידן האינטרנט ייצר את תופעת הטוקבק. הטכנולוגיה מאפשרת לכל אחד להגיב בזמן אמת על כל דבר שבעולם, אבל בהבדל אחד: היא מאפשרת לו להיות אנונימי לחלוטין, לציין שם בדוי, לא להזדהות במייל או משהו דומה ובכך להרגיש חופשי להתבטא. אלא שחופש ביטוי זה הפך את החלק התחתון של כמה מהאתרים היותר פופולריים בישראל לביב שופכין אחד גדול, שבו אנשים נתנו דרור לדעותיהם, מתחו ביקורת על אחרים, אבל לא היססו גם לרדת לרמה האישית תוך השמצות וקללות אישיות. בעלי אינטרסים שונים, כולל יחצנים, לוביסטים ונציגי מפלגות פיתחו אומנויות, שהפכו לתעשיה, שבהן מילאו את טורי הטוקבקים בשורה של השמצות ונאצות נגד יריביהן.

מנהלי האתרים עושים מאמצים רבים להלחם בתופעה. באופן רשמי, הם אמורים לסנן תכנים שיש בהם משום השמצות או פעולות בלתי חוקיות. אבל השטף העצום של התגובות לנושאים מסוימים הפך את מלאכת הביקורת לבלתי אפשרית כמעט. וכך מצאו את עצמם בתי המשפט דנים בתביעות דיבה בעקבות תגובות פוגעות, אולם כאן עמדו ספקיות האינטרנט על זכותן או חובתן לשמור על האנונימיות של הגולשים, כחלק מכללי המשחק ברשת. במיוחד היד קלה כנגד נושאי מישרה ציבורית, ובתי המשפט יוצאים מתוך הנחה שמי שרוצה לעסוק בעסקנות ציבורית חייב בדרך כלשהי לקחת בחשבון, כי יכווה ברוחתין.

כעת רוצה הממשלה להביא לכנסת הצעת חוק שתחייב כל מי שכותב טוקבק להזדהות בצורה זו אחרת. תם עידן האנונימיות. יש להצעת חוק זו הרבה השלכות, בעיקר בפן החברתי דמוקרטי וחופש הביטוי. ברגע שממשלה מצליחה לשים מעצור על פן אחד של חופש הביטוי, הרי שהדרך פתוחה בפניה לעשות זאת גם לגבי דברים אחרים. מעבר לכך, מדובר בתופעה עולמית, אלא שבמדינות רבות, לא מייחסים חשיבות רבה כל כך לתוכן הטוקבק. תגובה בטוקבק נחשבת לסוג של שיחת רחוב שמתאימה לסוג מסויים של אנשים, וכשם שאין אתה מאזין מרצון לכל שיחה של כל אחד בעולמנו, הפתרון הוא פשוט להתעלם. בישראל המציאות הרבה יותר דביקה ומורכבת. העברת חוק כזה לא תוסיף לתדמיתה של מדינת ישראל, אבל מרבית הגולשים יסכימו, כי התופעות המכוערות שאנו רואים כל יום בכל תגובה באתרי חדשות, חייבות להיפסק ולו רק משום שמירה על כבודו של חוק בסיסי מאוד, חוק לשון הרע.

הסדרה עצמית

החלופה היחידה לחוק היא הסדרה עצמית, חינוך ובקרה הרבה יותר קשיחה של בעלי האתרים. בחלק מהאתרים הסינון נעשה באופן טבעי ותגובות שחורגות מגבול הטעם הטוב פשוט לא מתפרסמות. באתרים ששייכים לעיתונים של המדינה ומדיות פופולריות אחרות, הגבולות הרבה יותר קצרים ובלתי נראים. נראה כי החוק, אם בכלל צריך אותו, ראוי שיעסוק באותם אתרים שלא יודעים לשים גבולות לעצמם ולקוראיהם, וינסה להגביל את האנונימיות על ידי כך שיחייב הזדהות של הכותב כלפי מנהל האתר אבל לא להיחשף ברבים.

אלו החוששים שהטוקבקיסטים ייעלמו מתכוונים לכל אלו שבגללם הועלתה הצעת החוק, ואם התוצאה תהיה שהם ייעלמו מהנוף הרי שבכך תשיג הצעת החוק את שלה. אנונימיות מלאה - כבר לא, שמירת הפרטים אצל מנהלי האתרים - בהחלט בא בחשבון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מענק עבודה הוקדם ליום חמישי הקרוב - האם מגיע לכם?

כ-266 אלף אנשים זכאים למענק עבודה - ממוצע התקבול - 2,256 שקלים

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מענק עבודה

הפעימה השלישית של מענק עבודה לשנת 2024 הוקדמה ליום חמישי הקרוב: כ-600  מיליון שקל יועברו ל-266 אלף זכאים. 

 

רשות המסים תעביר לפני חג החנוכה, ל-266,874 איש, תשלום השלישי בגין שנת הזכאות 2024. הסכום הכולל שיועבר מסתכם בכ-600 מיליון שקל - ומכאן שהממוצע לאיש הוא כ-2256 שקלים. יהיו כאלו שיקבלו יותר, אך לא הרבה מעבר לכך.

 מענק עבודה משולם על ידי הרשות ישירות לחשבונות הבנק של הזכאים, העומדים בתנאים הקבועים בחוקומטרתו לשפר את מצבם הכלכלי של העובדים ברמות השכר הנמוכות, לצמצם פערים כלכליים-חברתיים ולהוות תמריץ להשתלבותם בשוק העבודה. הגשת הבקשה למענק היא פשוטה וקלה וניתנת להגשה באופן מקוון באתר רשות המסים. המענק משולם בארבע פעימות, כאשר הפעימה השלישית משולמת ב-15 בדצמבר של שנת הזכאות. בשל חג החנוכה, השנה הוחלט להקדים את הפעימה במספר ימים.

 למענק זכאים שכירים ועצמאיים מגיל 21 ומעלה שהם הורים לילדים או מגיל 55 ומעלה גם ללא ילדים שהכנסתם עומדת בקריטריונים. בקשות למענק עבודה עבור שנת 2023 באופן מקוון באמצעות אתר רשות המסים, עד סוף דצמבר 2025.

מענק עבודה - מה זה בכלל ולמי מגיע? 

מענק עבודה, המכונה גם מענק הכנסה או מס הכנסה שלילי, הוא תוספת הכנסה שנתית מרשות המסים לשכירים ועצמאים בעלי שכר נמוך. המענק מעודד תעסוקה ומפחית פערים כלכליים. בשנת 2024 שולמו כ-1.8 מיליארד שקלים לכ-500 אלף זכאים, עם ממוצע של כ-4,600 שקלים לזכאי. בנובמבר 2025 הועברה פעימה של 365 מיליון שקלים ל-244 אלף זכאים, בממוצע 4,800 שקלים. הפעימה האחרונה לשנת 2024 תהיה כאמור ביום חמישי.

הזכאות למענק נקבעת לפי גיל, הכנסה ממוצעת חודשית, מספר ילדים ומצב משפחתי. זכאים: מגיל 21 עם ילד אחד לפחות (עד גיל 19), או מגיל 55 ללא ילדים. טווחי הכנסה לשנת 2024: להורים ל-1-2 ילדים – 2,390 עד 7,220 שקלים חודשיים; ל-3 ילדים ומעלה – עד 7,910 שקלים. הורים יחידים: 1,470 עד 10,930 שקלים ל-1-2 ילדים, עד 13,340 שקלים ל-3 ומעלה. ללא ילדים מגיל 55: 2,390 עד 7,220 שקלים. נשים בגיל 60-64 זכאיות בטווח מורחב: 900 עד 8,720 שקלים. החישוב כולל חודשי עבודה בפועל, כולל חופשות ולידה, ללא דמי אבטלה.

אייל גפני; קרדיט: אוהד רומנואייל גפני; קרדיט: אוהד רומנו

בנק ONE ZERO מציג: מסחר בניירות ערך ללא עמלות, לכל החיים ולכל הגילאים

הבנק מציע חשבון השקעות עם 10 פעולות חודשיות ללא עמלות וקובע מודל קבוע של 0% במטבע חוץ בחשבון ובכרטיס - החידוש: אתם לא צריכים להעביר משכורת, הכוכבית: זה רק בשנה הראשונה 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וואן זירו

בנק ONE ZERO מרחיב את פעילותו בשוק ההון ומצהיר כי מסלול המסחר החדש שלו יהיה פתוח לכל לקוח, ללא דמי טיפול או מנוי וללא מגבלת זמן. לפי פרטי המסלול, מצטרפים חדשים יקבלו 10 פעולות קנייה או מכירה בחודש ללא עמלה, לצד אפס עלויות בעסקאות מטבע חוץ בחשבון ובכרטיס. בשנה הראשונה להצטרפות אין צורך בהעברת משכורת, ובתקופה זו נהנים הלקוחות מכלל תנאי חבילת One+ ללא מגבלה.

החבילה כוללת 10 פעולות בחודש ללא עמלות קנייה או מכירה, פטור מדמי משמרת, אפס עמלות המרת מטבע, אפס עמלות העברת מט"ח ואפס עמלות המרה ברכישות בכרטיס. מהשנה השנייה ואילך, המשך ההטבות יותנה בהעברת משכורת חודשית, או בהעברות חודשיות של לפחות 10,000 שקל. הבנק מדגיש כי תנאי העמלות אינם מוגבלים בזמן ואינם צפויים להשתנות לאחר תקופה קצובה.

מנכ"ל הבנק, אייל גפני מתייחס להצעות שמציגים חלק מהבנקים המסורתיים ומציין כי ההטבות שהוצעו עד כה בישראל כוונו בעיקר לצעירים ונקבעו לפרקי זמן קצרים, תוך המשך גביית עמלות עקיפות - במיוחד בתחום המטבע הזר. לדבריו, "משמח לראות שהבנקים המסורתיים מגיבים לתחרות הגוברת עם הטבות במסחר אך הן הוגבלו לצעירים בלבד, לרוב לתקופה של כמה חודשים, תוך המשך גביית עמלות עקיפות גבוהות כמו עמלות המרת מט״ח, עמלות ברוקר ועוד. בנק וואן זירו מציע הטבה שאין דומה לה הן במערכת הבנקאית והן בקרב בתי השקעות, ללא אפליית גיל או מגבלת בזמן״.

"לקוחות, שיתחילו להשקיע דרך אותם בנקים, עלולים למצוא את עצמם עוד מספר חודשים או עם הגעתם לגיל 30, עם תיק מניות, שההמשך ההחזקה בו תהיה כרוכה בדמי משמרת רבעוניים גבוהים וכל מכירה/קניה תהיה כרוכה בעמלות גבוהות וביחס לניירות ערך זרים, גם בעמלות המרת מט״ח גבוהות".

בבתי ההשקעות לעומת זאת, לצד תנאים משמעותית טובים יותר למשקיעים, המסחר עדיין כרוך בעמלות קניה/מכירה שגובהן המינימאלי עומד על 5-7 דולרים לפעולה (בני״ע זרים), כך שעבור משקיעים המבצעים אפילו 4-5 פעולות מסחר בחודש מדובר בחיסכון של כ-25 דולרים לפחות גם לעומת בית השקעות.