מסביב לעולם בשבעה ימים

יונתן קורפל מטייל בין כותרות המיחשוב הבולטות ביותר בעולם, ומסביר למה לנו זה לא יקרה (או שמא?)
יונתן קורפל |

משטרת יוהנסבורג כובשת פניה בבושה

פרויקט מיחשוב שהתיימר להזניק את אכיפת חוקי התנועה לרמות חדשות, נגמר בבזבוז של 46 מיליון ראנד - שהם מעל ל-25 מיליון שקלים - וללא כל תוצאות. שתי חברות תוכנה הכניסו במשך שנתיים הסכומים הנ"ל לקופותיהן והיו אמורות לספק בתמורה מהפכה בשיטור התנועה. חקירת עיתונות גילתה, כי רוב התוצרים כלל לא סופקו ואחרים נמסרו ברמה עלובה, מושתתים על טכנולוגיה מיושנת.

אצלנו זה לא יכול לקרות... מי בכלל חושב להשקיע בתוכנה לאכיפת חוקי התנועה?

מלזיה כמרקחה

שר הבריאות המלזי, שהנו גם חבר הקבינט, נאלץ להתפטר באחרונה. כל זאת בעקבות סרט מין אמיתי בו הוא מככב. הסרטון הופץ למעגל מתרחב של מקומיים נלהבים. המשטרה הזהירה את האזרחים, כי החוק אוסר אחזקת סרטונים אלה במחשבים או בתקליטורים. כל מי שיש בידו סרטון שכזה, נקרא למחקו מהמחשב או להעביר התקליטורים אל השלטונות. שני אזרחים, חוואי ומנהלת מכון יופי, כבר נעצרו בגין הפצת הסרטון.

אצלנו אין סיכוי שפרשה כזאת תפרוץ ... שר הבריאות שלנו הוא ממפלגת הגמלאים.

השבדים המשועממים מחפשים בעיות

איש צבא שבדי השאיר דיסק-און-קי עם מידע צבאי, במחשב אזרחי בשטוקהולם, בו עשה שימוש. יחידת האחסון החיצונית נמצאה על ידי אזרח שטרח להעבירה מידית לידי אחד העיתונים הבולטים במדינה הקפואה. מדובר במאגרי מידע אודות מוקשים ומטענים באפגניסטן. הצבא השבדי הגיב במהירות והודיע, כי הנושא נחקר בחומרה. נשקלת האפשרות שמדובר בעבירה שדינה עד חצי שנת מאסר. אחרי סיכום הבדיקה בדבר התכולה ומידת החשיפה יועברו הממצאים לידיעת נציגי יתר ארצות המערב במפעילות כוחות בזירת לחימה זו.

אצלנו זה כלל לא יכול להתרחש... אין לנו הרי חיילים באפגניסטן.

השערורייה החדשה בארה"ב - "פרשת רוזנטל"

רוזנטל הוא תובע מחוזי שיותר ויותר שרים ומנהיגים קהילתיים תובעים את הדחתו המידית. זאת, אחרי שבמחשבו האישי נתגלו דברי דוא"ל רוויי אבהבים שיועדו למזכירתו, בדיחות גזעניות וסרטון וידיאו המנציח התפשטות פומבית של גבר ואישה. דומה שימיו של נושא המשרה הבכירה ספורים. הפוליטיקאים תובעים הפיטורין בטענות של דעות אסורות ומעשים שאינם יאים לנושא המשרה, הקשורה כל כך לכיבוד החוק. התובע המחוזי של מדינת טקסס, שמטפל אף הוא בפרשה, מציב אבני בוחן משפטיות ומדבר על משלוח וקבלה של מסרים לא הולמים בחשבון הדוא"ל של הבכיר.

אצלנו, פיטורין שכאלה לא יעלו על הדעת... לא די במבקר מדינה או ועדת חקירה להדחה, אף כשמדובר בנושאים שברומו של עולם. למה שתישקל כזו כנגד מי שסרח בזוטות?

אפילוג

בסופו של דבר, מצאנו בעמודים הפנימיים של עיתוני המולדת, רמז לכך שגם במחוזותינו נרקמת בעיה. חבר הכנסת ישראל חסון, שחירות הגולשים איננה נותנת לו מנוח, נחל ניצחון נוסף: השבוע אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק שלו. הכנסת הזדרזה להוסיף אישורה הטרומי אתמול. מדובר בהטלת אחריות פלילית על כותבי טוקבקים כמו גם על עורכי אתרים ומפעיליהם. כל בר דעת מבין שמדובר כאן במלחמת תרבות בין דור אזרחים שחי בעולם המשתנה והפתוח לבין המוהיקנים האחרונים הדבקים במה שעבר מן העולם. ניצחון של ח"כ חסון אפשרי בשל חוסר איכפתיות של שרים ותרבות האדישות שדבקה אפילו בגולשי האינטרנט בארצנו. יתכן שיתרחש נס. מפלגתו של חסון עזבה למחרת האישור את הקואליציה. לא מן הנמנע שניבחרינו ישנו כעת סדרי העדיפויות שלהם. הרי בעניינים עקרוניים עסקינן.

מסתבר שגם אצלנו, ברוך השם, יש בעיות. מדינה נורמאלית, ככל הגויים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.


ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 

ריביות על ההלוואות למשקי הבית בישראל

אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים". 

סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.