מסביב לעולם בשבעה ימים

יונתן קורפל מטייל בין כותרות המיחשוב הבולטות ביותר בעולם, ומסביר למה לנו זה לא יקרה (או שמא?)
יונתן קורפל |

משטרת יוהנסבורג כובשת פניה בבושה

פרויקט מיחשוב שהתיימר להזניק את אכיפת חוקי התנועה לרמות חדשות, נגמר בבזבוז של 46 מיליון ראנד - שהם מעל ל-25 מיליון שקלים - וללא כל תוצאות. שתי חברות תוכנה הכניסו במשך שנתיים הסכומים הנ"ל לקופותיהן והיו אמורות לספק בתמורה מהפכה בשיטור התנועה. חקירת עיתונות גילתה, כי רוב התוצרים כלל לא סופקו ואחרים נמסרו ברמה עלובה, מושתתים על טכנולוגיה מיושנת.

אצלנו זה לא יכול לקרות... מי בכלל חושב להשקיע בתוכנה לאכיפת חוקי התנועה?

מלזיה כמרקחה

שר הבריאות המלזי, שהנו גם חבר הקבינט, נאלץ להתפטר באחרונה. כל זאת בעקבות סרט מין אמיתי בו הוא מככב. הסרטון הופץ למעגל מתרחב של מקומיים נלהבים. המשטרה הזהירה את האזרחים, כי החוק אוסר אחזקת סרטונים אלה במחשבים או בתקליטורים. כל מי שיש בידו סרטון שכזה, נקרא למחקו מהמחשב או להעביר התקליטורים אל השלטונות. שני אזרחים, חוואי ומנהלת מכון יופי, כבר נעצרו בגין הפצת הסרטון.

אצלנו אין סיכוי שפרשה כזאת תפרוץ ... שר הבריאות שלנו הוא ממפלגת הגמלאים.

השבדים המשועממים מחפשים בעיות

איש צבא שבדי השאיר דיסק-און-קי עם מידע צבאי, במחשב אזרחי בשטוקהולם, בו עשה שימוש. יחידת האחסון החיצונית נמצאה על ידי אזרח שטרח להעבירה מידית לידי אחד העיתונים הבולטים במדינה הקפואה. מדובר במאגרי מידע אודות מוקשים ומטענים באפגניסטן. הצבא השבדי הגיב במהירות והודיע, כי הנושא נחקר בחומרה. נשקלת האפשרות שמדובר בעבירה שדינה עד חצי שנת מאסר. אחרי סיכום הבדיקה בדבר התכולה ומידת החשיפה יועברו הממצאים לידיעת נציגי יתר ארצות המערב במפעילות כוחות בזירת לחימה זו.

אצלנו זה כלל לא יכול להתרחש... אין לנו הרי חיילים באפגניסטן.

השערורייה החדשה בארה"ב - "פרשת רוזנטל"

רוזנטל הוא תובע מחוזי שיותר ויותר שרים ומנהיגים קהילתיים תובעים את הדחתו המידית. זאת, אחרי שבמחשבו האישי נתגלו דברי דוא"ל רוויי אבהבים שיועדו למזכירתו, בדיחות גזעניות וסרטון וידיאו המנציח התפשטות פומבית של גבר ואישה. דומה שימיו של נושא המשרה הבכירה ספורים. הפוליטיקאים תובעים הפיטורין בטענות של דעות אסורות ומעשים שאינם יאים לנושא המשרה, הקשורה כל כך לכיבוד החוק. התובע המחוזי של מדינת טקסס, שמטפל אף הוא בפרשה, מציב אבני בוחן משפטיות ומדבר על משלוח וקבלה של מסרים לא הולמים בחשבון הדוא"ל של הבכיר.

אצלנו, פיטורין שכאלה לא יעלו על הדעת... לא די במבקר מדינה או ועדת חקירה להדחה, אף כשמדובר בנושאים שברומו של עולם. למה שתישקל כזו כנגד מי שסרח בזוטות?

אפילוג

בסופו של דבר, מצאנו בעמודים הפנימיים של עיתוני המולדת, רמז לכך שגם במחוזותינו נרקמת בעיה. חבר הכנסת ישראל חסון, שחירות הגולשים איננה נותנת לו מנוח, נחל ניצחון נוסף: השבוע אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק שלו. הכנסת הזדרזה להוסיף אישורה הטרומי אתמול. מדובר בהטלת אחריות פלילית על כותבי טוקבקים כמו גם על עורכי אתרים ומפעיליהם. כל בר דעת מבין שמדובר כאן במלחמת תרבות בין דור אזרחים שחי בעולם המשתנה והפתוח לבין המוהיקנים האחרונים הדבקים במה שעבר מן העולם. ניצחון של ח"כ חסון אפשרי בשל חוסר איכפתיות של שרים ותרבות האדישות שדבקה אפילו בגולשי האינטרנט בארצנו. יתכן שיתרחש נס. מפלגתו של חסון עזבה למחרת האישור את הקואליציה. לא מן הנמנע שניבחרינו ישנו כעת סדרי העדיפויות שלהם. הרי בעניינים עקרוניים עסקינן.

מסתבר שגם אצלנו, ברוך השם, יש בעיות. מדינה נורמאלית, ככל הגויים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.