מסביב לעולם בשבעה ימים

יונתן קורפל מטייל בין כותרות המיחשוב הבולטות ביותר בעולם, ומסביר למה לנו זה לא יקרה (או שמא?)
יונתן קורפל |

משטרת יוהנסבורג כובשת פניה בבושה

פרויקט מיחשוב שהתיימר להזניק את אכיפת חוקי התנועה לרמות חדשות, נגמר בבזבוז של 46 מיליון ראנד - שהם מעל ל-25 מיליון שקלים - וללא כל תוצאות. שתי חברות תוכנה הכניסו במשך שנתיים הסכומים הנ"ל לקופותיהן והיו אמורות לספק בתמורה מהפכה בשיטור התנועה. חקירת עיתונות גילתה, כי רוב התוצרים כלל לא סופקו ואחרים נמסרו ברמה עלובה, מושתתים על טכנולוגיה מיושנת.

אצלנו זה לא יכול לקרות... מי בכלל חושב להשקיע בתוכנה לאכיפת חוקי התנועה?

מלזיה כמרקחה

שר הבריאות המלזי, שהנו גם חבר הקבינט, נאלץ להתפטר באחרונה. כל זאת בעקבות סרט מין אמיתי בו הוא מככב. הסרטון הופץ למעגל מתרחב של מקומיים נלהבים. המשטרה הזהירה את האזרחים, כי החוק אוסר אחזקת סרטונים אלה במחשבים או בתקליטורים. כל מי שיש בידו סרטון שכזה, נקרא למחקו מהמחשב או להעביר התקליטורים אל השלטונות. שני אזרחים, חוואי ומנהלת מכון יופי, כבר נעצרו בגין הפצת הסרטון.

אצלנו אין סיכוי שפרשה כזאת תפרוץ ... שר הבריאות שלנו הוא ממפלגת הגמלאים.

השבדים המשועממים מחפשים בעיות

איש צבא שבדי השאיר דיסק-און-קי עם מידע צבאי, במחשב אזרחי בשטוקהולם, בו עשה שימוש. יחידת האחסון החיצונית נמצאה על ידי אזרח שטרח להעבירה מידית לידי אחד העיתונים הבולטים במדינה הקפואה. מדובר במאגרי מידע אודות מוקשים ומטענים באפגניסטן. הצבא השבדי הגיב במהירות והודיע, כי הנושא נחקר בחומרה. נשקלת האפשרות שמדובר בעבירה שדינה עד חצי שנת מאסר. אחרי סיכום הבדיקה בדבר התכולה ומידת החשיפה יועברו הממצאים לידיעת נציגי יתר ארצות המערב במפעילות כוחות בזירת לחימה זו.

אצלנו זה כלל לא יכול להתרחש... אין לנו הרי חיילים באפגניסטן.

השערורייה החדשה בארה"ב - "פרשת רוזנטל"

רוזנטל הוא תובע מחוזי שיותר ויותר שרים ומנהיגים קהילתיים תובעים את הדחתו המידית. זאת, אחרי שבמחשבו האישי נתגלו דברי דוא"ל רוויי אבהבים שיועדו למזכירתו, בדיחות גזעניות וסרטון וידיאו המנציח התפשטות פומבית של גבר ואישה. דומה שימיו של נושא המשרה הבכירה ספורים. הפוליטיקאים תובעים הפיטורין בטענות של דעות אסורות ומעשים שאינם יאים לנושא המשרה, הקשורה כל כך לכיבוד החוק. התובע המחוזי של מדינת טקסס, שמטפל אף הוא בפרשה, מציב אבני בוחן משפטיות ומדבר על משלוח וקבלה של מסרים לא הולמים בחשבון הדוא"ל של הבכיר.

אצלנו, פיטורין שכאלה לא יעלו על הדעת... לא די במבקר מדינה או ועדת חקירה להדחה, אף כשמדובר בנושאים שברומו של עולם. למה שתישקל כזו כנגד מי שסרח בזוטות?

אפילוג

בסופו של דבר, מצאנו בעמודים הפנימיים של עיתוני המולדת, רמז לכך שגם במחוזותינו נרקמת בעיה. חבר הכנסת ישראל חסון, שחירות הגולשים איננה נותנת לו מנוח, נחל ניצחון נוסף: השבוע אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק שלו. הכנסת הזדרזה להוסיף אישורה הטרומי אתמול. מדובר בהטלת אחריות פלילית על כותבי טוקבקים כמו גם על עורכי אתרים ומפעיליהם. כל בר דעת מבין שמדובר כאן במלחמת תרבות בין דור אזרחים שחי בעולם המשתנה והפתוח לבין המוהיקנים האחרונים הדבקים במה שעבר מן העולם. ניצחון של ח"כ חסון אפשרי בשל חוסר איכפתיות של שרים ותרבות האדישות שדבקה אפילו בגולשי האינטרנט בארצנו. יתכן שיתרחש נס. מפלגתו של חסון עזבה למחרת האישור את הקואליציה. לא מן הנמנע שניבחרינו ישנו כעת סדרי העדיפויות שלהם. הרי בעניינים עקרוניים עסקינן.

מסתבר שגם אצלנו, ברוך השם, יש בעיות. מדינה נורמאלית, ככל הגויים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.