מסביב לעולם בשבעה ימים

יונתן קורפל מטייל בין כותרות המיחשוב הבולטות ביותר בעולם, ומסביר למה לנו זה לא יקרה (או שמא?)
יונתן קורפל |

משטרת יוהנסבורג כובשת פניה בבושה

פרויקט מיחשוב שהתיימר להזניק את אכיפת חוקי התנועה לרמות חדשות, נגמר בבזבוז של 46 מיליון ראנד - שהם מעל ל-25 מיליון שקלים - וללא כל תוצאות. שתי חברות תוכנה הכניסו במשך שנתיים הסכומים הנ"ל לקופותיהן והיו אמורות לספק בתמורה מהפכה בשיטור התנועה. חקירת עיתונות גילתה, כי רוב התוצרים כלל לא סופקו ואחרים נמסרו ברמה עלובה, מושתתים על טכנולוגיה מיושנת.

אצלנו זה לא יכול לקרות... מי בכלל חושב להשקיע בתוכנה לאכיפת חוקי התנועה?

מלזיה כמרקחה

שר הבריאות המלזי, שהנו גם חבר הקבינט, נאלץ להתפטר באחרונה. כל זאת בעקבות סרט מין אמיתי בו הוא מככב. הסרטון הופץ למעגל מתרחב של מקומיים נלהבים. המשטרה הזהירה את האזרחים, כי החוק אוסר אחזקת סרטונים אלה במחשבים או בתקליטורים. כל מי שיש בידו סרטון שכזה, נקרא למחקו מהמחשב או להעביר התקליטורים אל השלטונות. שני אזרחים, חוואי ומנהלת מכון יופי, כבר נעצרו בגין הפצת הסרטון.

אצלנו אין סיכוי שפרשה כזאת תפרוץ ... שר הבריאות שלנו הוא ממפלגת הגמלאים.

השבדים המשועממים מחפשים בעיות

איש צבא שבדי השאיר דיסק-און-קי עם מידע צבאי, במחשב אזרחי בשטוקהולם, בו עשה שימוש. יחידת האחסון החיצונית נמצאה על ידי אזרח שטרח להעבירה מידית לידי אחד העיתונים הבולטים במדינה הקפואה. מדובר במאגרי מידע אודות מוקשים ומטענים באפגניסטן. הצבא השבדי הגיב במהירות והודיע, כי הנושא נחקר בחומרה. נשקלת האפשרות שמדובר בעבירה שדינה עד חצי שנת מאסר. אחרי סיכום הבדיקה בדבר התכולה ומידת החשיפה יועברו הממצאים לידיעת נציגי יתר ארצות המערב במפעילות כוחות בזירת לחימה זו.

אצלנו זה כלל לא יכול להתרחש... אין לנו הרי חיילים באפגניסטן.

השערורייה החדשה בארה"ב - "פרשת רוזנטל"

רוזנטל הוא תובע מחוזי שיותר ויותר שרים ומנהיגים קהילתיים תובעים את הדחתו המידית. זאת, אחרי שבמחשבו האישי נתגלו דברי דוא"ל רוויי אבהבים שיועדו למזכירתו, בדיחות גזעניות וסרטון וידיאו המנציח התפשטות פומבית של גבר ואישה. דומה שימיו של נושא המשרה הבכירה ספורים. הפוליטיקאים תובעים הפיטורין בטענות של דעות אסורות ומעשים שאינם יאים לנושא המשרה, הקשורה כל כך לכיבוד החוק. התובע המחוזי של מדינת טקסס, שמטפל אף הוא בפרשה, מציב אבני בוחן משפטיות ומדבר על משלוח וקבלה של מסרים לא הולמים בחשבון הדוא"ל של הבכיר.

אצלנו, פיטורין שכאלה לא יעלו על הדעת... לא די במבקר מדינה או ועדת חקירה להדחה, אף כשמדובר בנושאים שברומו של עולם. למה שתישקל כזו כנגד מי שסרח בזוטות?

אפילוג

בסופו של דבר, מצאנו בעמודים הפנימיים של עיתוני המולדת, רמז לכך שגם במחוזותינו נרקמת בעיה. חבר הכנסת ישראל חסון, שחירות הגולשים איננה נותנת לו מנוח, נחל ניצחון נוסף: השבוע אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק שלו. הכנסת הזדרזה להוסיף אישורה הטרומי אתמול. מדובר בהטלת אחריות פלילית על כותבי טוקבקים כמו גם על עורכי אתרים ומפעיליהם. כל בר דעת מבין שמדובר כאן במלחמת תרבות בין דור אזרחים שחי בעולם המשתנה והפתוח לבין המוהיקנים האחרונים הדבקים במה שעבר מן העולם. ניצחון של ח"כ חסון אפשרי בשל חוסר איכפתיות של שרים ותרבות האדישות שדבקה אפילו בגולשי האינטרנט בארצנו. יתכן שיתרחש נס. מפלגתו של חסון עזבה למחרת האישור את הקואליציה. לא מן הנמנע שניבחרינו ישנו כעת סדרי העדיפויות שלהם. הרי בעניינים עקרוניים עסקינן.

מסתבר שגם אצלנו, ברוך השם, יש בעיות. מדינה נורמאלית, ככל הגויים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: