מסביב לעולם בשבעה ימים

יונתן קורפל מטייל בין כותרות המיחשוב הבולטות ביותר בעולם, ומסביר למה לנו זה לא יקרה (או שמא?)
יונתן קורפל |

משטרת יוהנסבורג כובשת פניה בבושה

פרויקט מיחשוב שהתיימר להזניק את אכיפת חוקי התנועה לרמות חדשות, נגמר בבזבוז של 46 מיליון ראנד - שהם מעל ל-25 מיליון שקלים - וללא כל תוצאות. שתי חברות תוכנה הכניסו במשך שנתיים הסכומים הנ"ל לקופותיהן והיו אמורות לספק בתמורה מהפכה בשיטור התנועה. חקירת עיתונות גילתה, כי רוב התוצרים כלל לא סופקו ואחרים נמסרו ברמה עלובה, מושתתים על טכנולוגיה מיושנת.

אצלנו זה לא יכול לקרות... מי בכלל חושב להשקיע בתוכנה לאכיפת חוקי התנועה?

מלזיה כמרקחה

שר הבריאות המלזי, שהנו גם חבר הקבינט, נאלץ להתפטר באחרונה. כל זאת בעקבות סרט מין אמיתי בו הוא מככב. הסרטון הופץ למעגל מתרחב של מקומיים נלהבים. המשטרה הזהירה את האזרחים, כי החוק אוסר אחזקת סרטונים אלה במחשבים או בתקליטורים. כל מי שיש בידו סרטון שכזה, נקרא למחקו מהמחשב או להעביר התקליטורים אל השלטונות. שני אזרחים, חוואי ומנהלת מכון יופי, כבר נעצרו בגין הפצת הסרטון.

אצלנו אין סיכוי שפרשה כזאת תפרוץ ... שר הבריאות שלנו הוא ממפלגת הגמלאים.

השבדים המשועממים מחפשים בעיות

איש צבא שבדי השאיר דיסק-און-קי עם מידע צבאי, במחשב אזרחי בשטוקהולם, בו עשה שימוש. יחידת האחסון החיצונית נמצאה על ידי אזרח שטרח להעבירה מידית לידי אחד העיתונים הבולטים במדינה הקפואה. מדובר במאגרי מידע אודות מוקשים ומטענים באפגניסטן. הצבא השבדי הגיב במהירות והודיע, כי הנושא נחקר בחומרה. נשקלת האפשרות שמדובר בעבירה שדינה עד חצי שנת מאסר. אחרי סיכום הבדיקה בדבר התכולה ומידת החשיפה יועברו הממצאים לידיעת נציגי יתר ארצות המערב במפעילות כוחות בזירת לחימה זו.

אצלנו זה כלל לא יכול להתרחש... אין לנו הרי חיילים באפגניסטן.

השערורייה החדשה בארה"ב - "פרשת רוזנטל"

רוזנטל הוא תובע מחוזי שיותר ויותר שרים ומנהיגים קהילתיים תובעים את הדחתו המידית. זאת, אחרי שבמחשבו האישי נתגלו דברי דוא"ל רוויי אבהבים שיועדו למזכירתו, בדיחות גזעניות וסרטון וידיאו המנציח התפשטות פומבית של גבר ואישה. דומה שימיו של נושא המשרה הבכירה ספורים. הפוליטיקאים תובעים הפיטורין בטענות של דעות אסורות ומעשים שאינם יאים לנושא המשרה, הקשורה כל כך לכיבוד החוק. התובע המחוזי של מדינת טקסס, שמטפל אף הוא בפרשה, מציב אבני בוחן משפטיות ומדבר על משלוח וקבלה של מסרים לא הולמים בחשבון הדוא"ל של הבכיר.

אצלנו, פיטורין שכאלה לא יעלו על הדעת... לא די במבקר מדינה או ועדת חקירה להדחה, אף כשמדובר בנושאים שברומו של עולם. למה שתישקל כזו כנגד מי שסרח בזוטות?

אפילוג

בסופו של דבר, מצאנו בעמודים הפנימיים של עיתוני המולדת, רמז לכך שגם במחוזותינו נרקמת בעיה. חבר הכנסת ישראל חסון, שחירות הגולשים איננה נותנת לו מנוח, נחל ניצחון נוסף: השבוע אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק שלו. הכנסת הזדרזה להוסיף אישורה הטרומי אתמול. מדובר בהטלת אחריות פלילית על כותבי טוקבקים כמו גם על עורכי אתרים ומפעיליהם. כל בר דעת מבין שמדובר כאן במלחמת תרבות בין דור אזרחים שחי בעולם המשתנה והפתוח לבין המוהיקנים האחרונים הדבקים במה שעבר מן העולם. ניצחון של ח"כ חסון אפשרי בשל חוסר איכפתיות של שרים ותרבות האדישות שדבקה אפילו בגולשי האינטרנט בארצנו. יתכן שיתרחש נס. מפלגתו של חסון עזבה למחרת האישור את הקואליציה. לא מן הנמנע שניבחרינו ישנו כעת סדרי העדיפויות שלהם. הרי בעניינים עקרוניים עסקינן.

מסתבר שגם אצלנו, ברוך השם, יש בעיות. מדינה נורמאלית, ככל הגויים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות