הדולר חתם את 2007 מתחת ל-3.85 שקל; רשם ירידה של 0.285%
המטבע הישראלי חתם את יום המסחר במגמה מעורבת אל מול העיקריים. שערו היציג של הדולר רשם ירידה של 0.285% לרמה של 3.846 שקל, שערו היציג של האירו התחזק 0.165% לרמה של 5.6592 שקל. מתחילת השנה הניב השטר הירוק תשואה שלילית של 8.71% והאירו תשואה חיובית של 1.54%.
מחדר המסחר של פורקסיארד נמסר, כי ה- 31 לדצמבר מציין את סוף שנת 2007 וגם היום כמו שכל שנת 2007 התאפיינה – פיחות בשטר הירוק. ביום שישי פורסמו בארה"ב נתוני מכירות הבתים בחודש בנובמבר, והתמונה הנגזרת היא שמצב שוק הנדל"ן בארה"ב חווה סוג של אפטר שוק שטומן בחובו עוד נקודת שפל, כאשר פירסום נתון הבטא ירידה בכ-9% במכירות לעומת החודש הקודם, ושפל של 12.5 שנים במונחים שנתיים, היום יפורסמו נתוני הבתים הקיימים, והדעה הרווחת היא שנתון זה יסבול מצניחה לשפל חסר תקדים ועל כן אנו צפויים להמשך היחלשות של השטר הירוק אל מול הראשיים ובמיוחד אל מול האירו.
עידן הרטמן אנליסט בכיר מחדר העסקאות של פורקס יארד מציין כי ההתפתחויות המוניטריות האחרונות מעידות אף הן על פוטנציאל הפיחות הקיים בדולר, הגם שכאן הצטרפות השקל למגמה העולמית אשר לה היינו עדים בחודש האחרון תורם ללא ספק התפוגגותו של פער הריביות בין השטר הירוק לשקל שהרי תוך חודשים ספורים נמחק פער ריביות זה של 1.75% "לטובת" הדולר, ואם אנו קוראים את מפת הכלכלה כיאות אזיי עוד בזמן הקרוב אנו עלולים לראות ריבית שקלית גבוהה יותר אל מול זו הדולרית.
כאמור בנק ישראל החל במדיניות של העלאות ריבית, לאחר שהאינפלציה חזרה למרכז הבמה בחודש שעבר, בעוד שהבק המרכזי האמריקני נמצא במגמה הפוכה, ומנסה לפעול בכל הכלים הזמינים לו בניסיון למנוע מיתון בכלכלת ארה"ב בשנה שבפתח. נתוניי המאקרו האחרונים שהתרכזו בשוק הדיור החלש הופכים את הספקולצייה להפחתת ריבית בסוף ינואר ליותר ממציאותית.
נזכיר כי לפני חודש קבע הדולר את השפל התקופתי שלו ביחס לשקל, אחרי כמעט 9 שנים שלא הגיע אליו, וננעל ב-3.83 שקלים. תוך חודש הספיק המטבע האמריקני לעשות את כל הדרך בחזרה ל-4 שקלים מעט אחרי אמצע החודש - עלייה של 4.4%, ולהידרדר כמעט לאותה נקודה. במבט שנתי, שהרי הגיע הזמן לסכם את 2007, ניתן לראות כי הדולר פתח את השנה בשער של 4.225 שקלים, ומאז ועד היום איבד 8.9%.

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
