הדולר ממשיך להיחלש ומחיר הנפט ממשיך לעלות: עד מתי?
הצניחה בערכו של הדולר האמריקני מאז שהפדרל ריזרב החל להוריד את שיעורי הריבית נותן דחיפה חזקה לחוזים העתידיים על הנפט, אלה הנהנים כבר ככה מרמות שיא חדשות. האנליסטים אומרים היום שהקשר צפוי להמשיך להניע את הנפט ואת המטבע בכיוונים נגדיים אך התמונה המלאה מורכבת יותר.
האסטרטג הראשי בפריזמה בית השקעות, רפי גוזלן, אומר היום, כי "הדולר יורד בעולם בעקבות החולשה של המשק האמריקני הנובעת ברובה מהגרעון האדיר בתקציב וכמו כן מצעדי הורדת ריבית הפד שנועדו להגביר את הצמיחה".
הנפט הגולמי מיוצר בעשרות מדינות ברחבי העולם, אבל יחידת המסחר הסטנדרטית שלו היא בדולרים לחבית.
"הקישור בין ירידת הדולר לעליית מחיר הנפט טמון בכך שהנפט מצוטט בדולרים (צמוד לדולר) וברגע שיש שינוי בערך הדולרי של הנפט ערכו במטבעות האחרים אינו משתנה ולכן מחירה של חבית נפט בדולרים מטפס מעלה", אומר גוזלן.
במילים פשוטות, אחד עלול לחשוב שהקשר בין מחירי הנפט והביקוש לדולר אמור באופן לוגי להיות באותו הכיוון, ולא הפוך. אנשים המעוניינים לקנות יותר נפט צריכים יותר דולרים על מנת לרכוש את אותה הכמות, לפיכך הביקוש ינוע ביחד.
אבל מאחורי הקלעים קיים הרבה יותר מההנחה הבסיסית הזאת. בזמן שעקרונות ההציע והביקוש עדיין מתקיימים, המשקיעים משתמשים בשוק החוזים העתידיים על מנת לגדר את עצמם מפני מגמות בלתי צפויות, ופעולותיהם עשויות להשפיע בטווח-הקצר על מסלול המגמות הללו.
גוזלן אומר: "השווקים מפחדים היום מהאטה בצמיחה וניתן לראות את חששותיהם מתומחרות בשוק המניות והאג"ח ואפילו בסחורות אך לא במחיר הנפט".
מחיר הנפט נהנה כיום מפרמיית סיכון גבוהה מאוד הנובעת מהמצב הגיאופוליטי השורר בעולם, מצב אשר משפיע בעיקר על עקומת ההיצע ולא על הביקוש. גוזלן נותן כדוגמא, את השפעת מלחמת לבנון השניה על מחיר הנפט, ואומר כי "במהלך הרבעון השלישי של 2006 ראינו את מחיר הנפט מזנק לשיא של 80 דולר לחבית ומיד לאחר השקט באזור, כבר בתחילת 2007, חזר מחיר הנפט לרמת ה-50 דולר".
עוד אומר גוזלן: "חשוב להפריד את הגורמים המשפיעים באופן דומיננטי על מחיר הנפט לשני גורמים, הראשון שער הדולר, והשני והחשוב יותר הינו השפעת השוק המשוכלל של ההיצע והביקוש, השפעה שהיום ניתן לראות, כי לא באה לידי ביטוי במחירה של חבית בהשוואה לשווקים אחרים וזאת למרות ההאטה הצפויה בארה"ב".
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.
