ההאטה נמשכת בארה"ב, אירופה ויפן מגלות חוסן
בשווקי המניות נרשמה מגמה מעורבת ללא שינוים משמעותיים במדדי המניות העיקריים. בשוק האג"ח הפעילים מניחים כי הריבית בארה"ב לא תופחת בזמן הקרוב ועל כן האג"ח ל- 10 שנים של ממשלת ארה"ב נסחרת מזה חודש ימים סביב הרמה של 4.67%. הדולר התחזק מעט במאי מול המטבעות העיקריים אך עדין נמצא בנקודת שפל נמוכה מאוד.
מרבית הנתונים מהמשק האמריקאי ממשיכים להצביע על האטה בצמיחה ואף תומכים בעדכון אומדן הצמיחה של הרבעון הראשון כלפי מטה. במרץ נרשמה עליה נמוכה משמעותית מהצפי בגידול המלאים של העסקים ובמקביל נרשמה הרעה בגירעון המסחרי באותו החודש. שני נתונים אלה תומכים בהפחתת קצב הצמיחה מרמה של 1.3% על פי האומדן הראשוני לרמה של 0.5%-0.6% במונחים שנתיים. סביר להניח כי לירידה בפעילות הכלכלית - שנצפתה בין היתר גם בירידה המפתיעה במכירות הקימעונאיות בחודש אפריל - יש תרומה להמשך ההתמתנות בסביבת המחירים.
האינפלציה ממשיכה להתקרב לרמה הרצויה אליה מכוון הבנק הפדראלי (1%-2%) אך נראה כי הוא ימתין עם הפחתת הריבית בשלב זה. מנגד, באפריל חלה עליה בייצור התעשייתי מעבר לצפי והיא עולה בקנה אחד עם האיתות שסיפק מדד מנהלי הרכש של המגזר מוקדם יותר החודש. עם זאת, לא ברור עדיין האם העלייה בייצור תימשך גם בחודשים הבאים.
בשוק הדיור חלה עליה מפתיעה בהתחלות הבניה בחודש אפריל ובאותו החודש חלה ירידה משמעותית (8.9%) במספר היתרי הבניה – מדד מקדים לפעילות עתידית בענף. המשכה של החולשה בענף הדיור מקבלת משנה תוקף נוכח רמת השיא של מלאי הבתים יד שנייה ושל בתים חדשים שלא תומכת בהמשך הבניה בעתיד. בנוסף, המשבר המתמשך בשוק הסאב-פריים למשכנתאות מכביד על כל התאוששו ת בענף.
באירופה הצביע האומדן הראשוני על צמיחה של 2.4% ברבעון הראשון. הצמיחה בגרמניה הפתיעה כלפי מעלה ונמשכת המגמה של עליה בהשקעות העסקים שם. האינפלציה בחודש אפריל נותרה יציבה ברמה של 1.9% והבנק המרכזי האירופאי החליט להותיר את הריבית על כנה. עם זאת, סיפק הנגיד הבנק האירופאי איתות ברור להעלאתה בחודש יוני.
ביפן, קצב הצמיחה לרבעון הראשון הסתכם גם כן ב- 2.4% כשהצריכה הפרטית והיצוא נטו הובילו את הצמיחה ברבעון זה. למרות קצב הצמיחה הנאה ההאטה שנרשמה בהשקעות העסקים מעיבה על הצמיחה ברבעונים הקרובים. מנגד, המשכה של מגמת הצמיחה החיובית בעולם מפחיתה את הסיכון שמחזור הצמיחה הנוכחי ביפן יפגע משמעותית.
השבוע הקרוב צפוי יבול דל של נתונים ובשבוע כזה מה שיניע את השווקים הן בעיקר ציפיות המשקיעים לגבי הבאות. פיסגה בין סין לארה"ב צפויה לתפוס מקום באמצע השבוע ונתוני המסחר בין שני המדינות הללו ממשיכים ללמוד על גירעון מסחרי הולך וגדל של ארה"ב מול סין. עוד לפני פרסום הנתונים האחרונים על הגירעון המסחרי הדבר גרר למתיחות בין שני המדינות יש לקוות שפסגה זו תפיג אותה מעט.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
