ההאטה נמשכת בארה"ב, אירופה ויפן מגלות חוסן
בשווקי המניות נרשמה מגמה מעורבת ללא שינוים משמעותיים במדדי המניות העיקריים. בשוק האג"ח הפעילים מניחים כי הריבית בארה"ב לא תופחת בזמן הקרוב ועל כן האג"ח ל- 10 שנים של ממשלת ארה"ב נסחרת מזה חודש ימים סביב הרמה של 4.67%. הדולר התחזק מעט במאי מול המטבעות העיקריים אך עדין נמצא בנקודת שפל נמוכה מאוד.
מרבית הנתונים מהמשק האמריקאי ממשיכים להצביע על האטה בצמיחה ואף תומכים בעדכון אומדן הצמיחה של הרבעון הראשון כלפי מטה. במרץ נרשמה עליה נמוכה משמעותית מהצפי בגידול המלאים של העסקים ובמקביל נרשמה הרעה בגירעון המסחרי באותו החודש. שני נתונים אלה תומכים בהפחתת קצב הצמיחה מרמה של 1.3% על פי האומדן הראשוני לרמה של 0.5%-0.6% במונחים שנתיים. סביר להניח כי לירידה בפעילות הכלכלית - שנצפתה בין היתר גם בירידה המפתיעה במכירות הקימעונאיות בחודש אפריל - יש תרומה להמשך ההתמתנות בסביבת המחירים.
האינפלציה ממשיכה להתקרב לרמה הרצויה אליה מכוון הבנק הפדראלי (1%-2%) אך נראה כי הוא ימתין עם הפחתת הריבית בשלב זה. מנגד, באפריל חלה עליה בייצור התעשייתי מעבר לצפי והיא עולה בקנה אחד עם האיתות שסיפק מדד מנהלי הרכש של המגזר מוקדם יותר החודש. עם זאת, לא ברור עדיין האם העלייה בייצור תימשך גם בחודשים הבאים.
בשוק הדיור חלה עליה מפתיעה בהתחלות הבניה בחודש אפריל ובאותו החודש חלה ירידה משמעותית (8.9%) במספר היתרי הבניה – מדד מקדים לפעילות עתידית בענף. המשכה של החולשה בענף הדיור מקבלת משנה תוקף נוכח רמת השיא של מלאי הבתים יד שנייה ושל בתים חדשים שלא תומכת בהמשך הבניה בעתיד. בנוסף, המשבר המתמשך בשוק הסאב-פריים למשכנתאות מכביד על כל התאוששו ת בענף.
באירופה הצביע האומדן הראשוני על צמיחה של 2.4% ברבעון הראשון. הצמיחה בגרמניה הפתיעה כלפי מעלה ונמשכת המגמה של עליה בהשקעות העסקים שם. האינפלציה בחודש אפריל נותרה יציבה ברמה של 1.9% והבנק המרכזי האירופאי החליט להותיר את הריבית על כנה. עם זאת, סיפק הנגיד הבנק האירופאי איתות ברור להעלאתה בחודש יוני.
ביפן, קצב הצמיחה לרבעון הראשון הסתכם גם כן ב- 2.4% כשהצריכה הפרטית והיצוא נטו הובילו את הצמיחה ברבעון זה. למרות קצב הצמיחה הנאה ההאטה שנרשמה בהשקעות העסקים מעיבה על הצמיחה ברבעונים הקרובים. מנגד, המשכה של מגמת הצמיחה החיובית בעולם מפחיתה את הסיכון שמחזור הצמיחה הנוכחי ביפן יפגע משמעותית.
השבוע הקרוב צפוי יבול דל של נתונים ובשבוע כזה מה שיניע את השווקים הן בעיקר ציפיות המשקיעים לגבי הבאות. פיסגה בין סין לארה"ב צפויה לתפוס מקום באמצע השבוע ונתוני המסחר בין שני המדינות הללו ממשיכים ללמוד על גירעון מסחרי הולך וגדל של ארה"ב מול סין. עוד לפני פרסום הנתונים האחרונים על הגירעון המסחרי הדבר גרר למתיחות בין שני המדינות יש לקוות שפסגה זו תפיג אותה מעט.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
