ההאטה נמשכת בארה"ב, אירופה ויפן מגלות חוסן
בשווקי המניות נרשמה מגמה מעורבת ללא שינוים משמעותיים במדדי המניות העיקריים. בשוק האג"ח הפעילים מניחים כי הריבית בארה"ב לא תופחת בזמן הקרוב ועל כן האג"ח ל- 10 שנים של ממשלת ארה"ב נסחרת מזה חודש ימים סביב הרמה של 4.67%. הדולר התחזק מעט במאי מול המטבעות העיקריים אך עדין נמצא בנקודת שפל נמוכה מאוד.
מרבית הנתונים מהמשק האמריקאי ממשיכים להצביע על האטה בצמיחה ואף תומכים בעדכון אומדן הצמיחה של הרבעון הראשון כלפי מטה. במרץ נרשמה עליה נמוכה משמעותית מהצפי בגידול המלאים של העסקים ובמקביל נרשמה הרעה בגירעון המסחרי באותו החודש. שני נתונים אלה תומכים בהפחתת קצב הצמיחה מרמה של 1.3% על פי האומדן הראשוני לרמה של 0.5%-0.6% במונחים שנתיים. סביר להניח כי לירידה בפעילות הכלכלית - שנצפתה בין היתר גם בירידה המפתיעה במכירות הקימעונאיות בחודש אפריל - יש תרומה להמשך ההתמתנות בסביבת המחירים.
האינפלציה ממשיכה להתקרב לרמה הרצויה אליה מכוון הבנק הפדראלי (1%-2%) אך נראה כי הוא ימתין עם הפחתת הריבית בשלב זה. מנגד, באפריל חלה עליה בייצור התעשייתי מעבר לצפי והיא עולה בקנה אחד עם האיתות שסיפק מדד מנהלי הרכש של המגזר מוקדם יותר החודש. עם זאת, לא ברור עדיין האם העלייה בייצור תימשך גם בחודשים הבאים.
בשוק הדיור חלה עליה מפתיעה בהתחלות הבניה בחודש אפריל ובאותו החודש חלה ירידה משמעותית (8.9%) במספר היתרי הבניה – מדד מקדים לפעילות עתידית בענף. המשכה של החולשה בענף הדיור מקבלת משנה תוקף נוכח רמת השיא של מלאי הבתים יד שנייה ושל בתים חדשים שלא תומכת בהמשך הבניה בעתיד. בנוסף, המשבר המתמשך בשוק הסאב-פריים למשכנתאות מכביד על כל התאוששו ת בענף.
באירופה הצביע האומדן הראשוני על צמיחה של 2.4% ברבעון הראשון. הצמיחה בגרמניה הפתיעה כלפי מעלה ונמשכת המגמה של עליה בהשקעות העסקים שם. האינפלציה בחודש אפריל נותרה יציבה ברמה של 1.9% והבנק המרכזי האירופאי החליט להותיר את הריבית על כנה. עם זאת, סיפק הנגיד הבנק האירופאי איתות ברור להעלאתה בחודש יוני.
ביפן, קצב הצמיחה לרבעון הראשון הסתכם גם כן ב- 2.4% כשהצריכה הפרטית והיצוא נטו הובילו את הצמיחה ברבעון זה. למרות קצב הצמיחה הנאה ההאטה שנרשמה בהשקעות העסקים מעיבה על הצמיחה ברבעונים הקרובים. מנגד, המשכה של מגמת הצמיחה החיובית בעולם מפחיתה את הסיכון שמחזור הצמיחה הנוכחי ביפן יפגע משמעותית.
השבוע הקרוב צפוי יבול דל של נתונים ובשבוע כזה מה שיניע את השווקים הן בעיקר ציפיות המשקיעים לגבי הבאות. פיסגה בין סין לארה"ב צפויה לתפוס מקום באמצע השבוע ונתוני המסחר בין שני המדינות הללו ממשיכים ללמוד על גירעון מסחרי הולך וגדל של ארה"ב מול סין. עוד לפני פרסום הנתונים האחרונים על הגירעון המסחרי הדבר גרר למתיחות בין שני המדינות יש לקוות שפסגה זו תפיג אותה מעט.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
