ההאטה נמשכת בארה"ב, אירופה ויפן מגלות חוסן
בשווקי המניות נרשמה מגמה מעורבת ללא שינוים משמעותיים במדדי המניות העיקריים. בשוק האג"ח הפעילים מניחים כי הריבית בארה"ב לא תופחת בזמן הקרוב ועל כן האג"ח ל- 10 שנים של ממשלת ארה"ב נסחרת מזה חודש ימים סביב הרמה של 4.67%. הדולר התחזק מעט במאי מול המטבעות העיקריים אך עדין נמצא בנקודת שפל נמוכה מאוד.
מרבית הנתונים מהמשק האמריקאי ממשיכים להצביע על האטה בצמיחה ואף תומכים בעדכון אומדן הצמיחה של הרבעון הראשון כלפי מטה. במרץ נרשמה עליה נמוכה משמעותית מהצפי בגידול המלאים של העסקים ובמקביל נרשמה הרעה בגירעון המסחרי באותו החודש. שני נתונים אלה תומכים בהפחתת קצב הצמיחה מרמה של 1.3% על פי האומדן הראשוני לרמה של 0.5%-0.6% במונחים שנתיים. סביר להניח כי לירידה בפעילות הכלכלית - שנצפתה בין היתר גם בירידה המפתיעה במכירות הקימעונאיות בחודש אפריל - יש תרומה להמשך ההתמתנות בסביבת המחירים.
האינפלציה ממשיכה להתקרב לרמה הרצויה אליה מכוון הבנק הפדראלי (1%-2%) אך נראה כי הוא ימתין עם הפחתת הריבית בשלב זה. מנגד, באפריל חלה עליה בייצור התעשייתי מעבר לצפי והיא עולה בקנה אחד עם האיתות שסיפק מדד מנהלי הרכש של המגזר מוקדם יותר החודש. עם זאת, לא ברור עדיין האם העלייה בייצור תימשך גם בחודשים הבאים.
בשוק הדיור חלה עליה מפתיעה בהתחלות הבניה בחודש אפריל ובאותו החודש חלה ירידה משמעותית (8.9%) במספר היתרי הבניה – מדד מקדים לפעילות עתידית בענף. המשכה של החולשה בענף הדיור מקבלת משנה תוקף נוכח רמת השיא של מלאי הבתים יד שנייה ושל בתים חדשים שלא תומכת בהמשך הבניה בעתיד. בנוסף, המשבר המתמשך בשוק הסאב-פריים למשכנתאות מכביד על כל התאוששו ת בענף.
באירופה הצביע האומדן הראשוני על צמיחה של 2.4% ברבעון הראשון. הצמיחה בגרמניה הפתיעה כלפי מעלה ונמשכת המגמה של עליה בהשקעות העסקים שם. האינפלציה בחודש אפריל נותרה יציבה ברמה של 1.9% והבנק המרכזי האירופאי החליט להותיר את הריבית על כנה. עם זאת, סיפק הנגיד הבנק האירופאי איתות ברור להעלאתה בחודש יוני.
ביפן, קצב הצמיחה לרבעון הראשון הסתכם גם כן ב- 2.4% כשהצריכה הפרטית והיצוא נטו הובילו את הצמיחה ברבעון זה. למרות קצב הצמיחה הנאה ההאטה שנרשמה בהשקעות העסקים מעיבה על הצמיחה ברבעונים הקרובים. מנגד, המשכה של מגמת הצמיחה החיובית בעולם מפחיתה את הסיכון שמחזור הצמיחה הנוכחי ביפן יפגע משמעותית.
השבוע הקרוב צפוי יבול דל של נתונים ובשבוע כזה מה שיניע את השווקים הן בעיקר ציפיות המשקיעים לגבי הבאות. פיסגה בין סין לארה"ב צפויה לתפוס מקום באמצע השבוע ונתוני המסחר בין שני המדינות הללו ממשיכים ללמוד על גירעון מסחרי הולך וגדל של ארה"ב מול סין. עוד לפני פרסום הנתונים האחרונים על הגירעון המסחרי הדבר גרר למתיחות בין שני המדינות יש לקוות שפסגה זו תפיג אותה מעט.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
