"נגישות לסביבה דיגיטלית היא תנאי הכרחי לצמצום הפערים"

לדברי ח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, "בעידן שבו תהליכי ייצור ומיכון פשוטים עוברים למדינות עולם שלישי בהן עלות כוח האדם נמוכה יש לחזק את מעמדה של ישראל כמובילה בתחום ה-IT"
לירון יחזקאל |

"בעידן שבו תהליכי ייצור ומיכון פשוטים עוברים למדינות עולם שלישי בהן עלות כוח האדם נמוכה יש לחזק את מעמדה של ישראל כמובילה בתחום ה-IT", כך אמר ח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בדיון שהתקיים אתמול (ג') בכנסת בנושא צמצום הפער הדיגיטלי. לדבריו, "סוגיית הפער הדיגיטלי מדאיגה ברמה הלאומית מאחר ויש הסכמה רחבה שהנגישות לסביבה דיגיטלית הינה תנאי הכרחי לצמצום פערים. כמו כן התברר שאין ברמה הלאומית החלטה מחייבת של מי יוביל מהלך זה". ח"כ אורלב התחייב בפני חברי הוועדה כי יתבע מראש הממשלה לקיים דיון בנושא אף לערוך ישיבת שרים דחופה בעניין.

"כיום ברור כי לא זו בלבד שהמחשב והאינטרנט מציעים מגוון רחב של שירותים, מידע ובידור, אלא שהיכולת לעשות שימוש בכלים אלה הופכת בסיסית וקריטית. היכולת לשלוט בכלים אלה מהווה כרטיס כניסה לסביבת החיים של המאה העשרים ואחת ולכן מאפשרת צמצום פערים חברתיים ופיתוח חברת מידע כמנוע צמיחה עבור החברה הישראלית", אמר אורלב.

לטענת חברי הוועדה, הדורשים לצרף גורמים מהמגזר העסקי על מנת לגבש תכנית פעולה לאומית, השיב אורלב, כי "גופים רבים - הן מדינתיים והן פרטיים - פועלים בניסיון לצמצם את הפער הדיגיטלי. מדיונים קודמים בנושא, כמו גם ממסמכי מדיניות של הוועדה הלאומית לטכנולוגיה ושל משרד החינוך עולה, כי ריבוי הגורמים המטפלים והעדר התיאום בינהם גורמים לכפילויות ולניצול בלתי יעיל של משאבים, על-כן על הממשלה לגבש תוכנית לאומית לבד ללא גופים חיצונים".

ד"ר אילה גליקסברג, חברה בוועדה הלאומית לטכנולוגיית חברת המידע במשרד האוצר, אמרה כי "היום התחום הדיגיטלי הינו הכרח בדיוק כמו לחם ובגדים. עקב פערים סוציו-אקונומים נוצרים פערים דיגיטליים גדולים אשר יהיה קשה לצמצמם בבוא הזמן". כדוגמה, נתנה גליקסברג את פרויקט "מחשב לכל תלמיד", אשר עקב בעיות תקצוב עומד היום על מחשב אחד ל-32 תלמידים בממוצע.

לדברי ד"ר גילה זילכה, רכזת וועדת המשנה לצמצום הפער הדיגיטלי במשרד האוצר, "הפער הדיגיטלי מצטרף לפערים נוספים כמו השכלה ופערים סוציו-אקונומים, אך צמצום הפער הדיגיטלי קל יותר מכולם". עוד הוסיפה זילכה, כי "החזון הינו ליצור סביבה נגישה שתאפשר לגלוש למאגרי מידע, תקשורת מהירה, וכן כוח אדם מיומן לסיוע בתקלות טכניות ובעברת קורסים מקוונים".

כחלק מניסיון שיתוף הפעולה עם גופים מהמגזר העסקי נתנה אפרת קאופמן, מנהלת קשרי קהילה בחברת מיקרוסופט, סקירה על מוצרי החברה הבאים לסייע לצמצום הפער, "מיקרוסופט פועלת במסגרת תכנית יכולות ללא גבולות במטרה להגיע למגזרים חלשים תוך שיתוף פעולה עם הממשלה", אמרה קאופמן. אחת התוכנות אותה הציגה קאופן הינה לומדה הכוללת פתוח אתרים ואוריינות.

נאווה גלעד, יועצת לצמצום הפער הדיגיטלי באיגוד האינטרנט הישראלי, דיברה על צמצום הפער הדיגיטלי בקרב אוכלוסיית בני הגיל השלישי וטענה, כי "יש כ-680 אלף אנשים בני הגיל השלישי אשר אחוז לא מבוטל מתוכם לא מודע לדיגיטליזציה המתפתחת ועל-כן נשאר עומד במקום ולא מנצל את שנותיו היקרות". גיא לוי, מנהל מוצרים מתוקשבים במט"ח, סקר את פתרון הלוח החכם, אשר תפס תאוצה באנגליה ומתחיל להיטמע גם בבתי הספר בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה