RSA Conference: ביל גייטס צפוי לגנוב את ההצגה בטקס הפתיחה שייערך היום אחה"צ

על פי השמועות, ידבר יו"ר הענקית מרדמונד בעיקר על שיפורי האבטחה שנוספו למערכת ההפעלה החדשה, חלונות ויסטה. כמו כן, אמור גייטס לחשוף פרטים חדשים על מערכת ההפעלה העתידית לשרתים – Longhorn
פלי הנמר |

גילוי נאות: יותר חשובה השעה בה ידיעה נכתבת מהשעה בה תקראו אותה. בסן פרנסיסקו השעה היא שמונה בבוקרו של יום שני בשבוע. השמש זורחת וחמים פה. בחוף המזרחי קפוא ורוחות עזות מנשבות - עוד סיבה טובה לקיים את כנס האבטחה הגדול בעולם - RSA Conference - דווקא בחוף המערבי. אמנם רוב חברות האבטחה הן מהחוף המערבי, אך הלקוחות והכסף הגדול נמצאים בניו-יורק. בכל מקרה, הידיעה נכתבת 24 שעות לפני הפתיחה הרשמית של הכנס, שתיערך הבוקר, יום שלישי, בשעה שמונה (שעון ארה"ב).

ומי פותח? ביל גייטס, כמובן. הרי המסורת היא שכאשר גייטס מרצה - הוא תמיד ראשון, כי הוא יביא הכי הרבה אנשים להגיע בזמן ואפילו להתגודד על דלתות האולם שעה ויותר לפני שעת הפתיחה. כולנו זוכרים את תערוכת התעשייה קומדקס, שנערכה עד שנת 2004, במשך 25 שנה, בכל שנה בלאס-וגאס. בשיאה, גייטס היה פותח בנאומו השנתי באולם המליאה שגלש על גדותיו ועשרות אלפי אנשים (בשיא השתתפו 140,000 איש) צפו בו בכל אולמות בתי המלון בסביבה בשידור במעגל סגור. קומדקס חלפה מהעולם עם התפוצצות הבועה. גייטס לא.

מה בכל זאת עושה גייטס בכנס תעשיית האבטחה? הרי מיקרוסופט נתפסת כאם כל חטא, זו שאינה מונעת את תופעת הווירוסים, הספאם ושאר הנוזקות וגם זו שמיצרת מערכות הפעלה פרוצות למדי, בעיקר בהשוואה למערכות סגורות ופתוחות של עולם היוניקס, הלינוקס ויבמ – שם המערכות חתומות כדבעי. מתברר שהאמת אינה כזו, ולפי גרטנר, המצב שונה ומיקרוסופט כן מאמינה ומשקיעה רבות באבטחה. מסתבר שהיא אף הפכה לשחקן מרכזי בתחום.

הנה, גייטס בכבודו ועצמו, בסיועו של קרייג מונדי, אסטרטג וחוקר ראשי במיקרוסופט, יפתח את הכנס, אפילו לפני הרצאתו של המארח, ארט קובליו, מייסד ומנכ"ל RSA, מארגנת הכנס, שמכר את חברתו מובילת ההצפנה ל-EMC תמורת 2.1 מיליארד דולרים. עכשיו הוא מנכ"ל חטיבת האבטחה של ג'ו טוצ'י. אגב, עניין הזוגות תופס כאן וטוצ'י יעלה לבמה יחד עם קובליו.

מה יספרו גייטס ומונדי לאלפי מקצעוני האבטחה? השמועות הנרמזות לעיתונאים הרבים שנהרו לסן פרנסיסקו מציירות את התרחיש הבא: גאווה רבה על האבטחה הרבה הגלומה בוויסטה, מערכת הפעלת התחנה (קליינט) החשובה ביותר של מיקרוסופט זה עשר שנים; תיאורים מפליגים על ההשקעות הנכבדות באבטחה במערכת ההפעלה לשרת העתידית longhorn של מיקרוסופט; ובגדול, כמו שנאמר, עד כמה ענקית התוכנה העולמית היושבת על הררי מזומנים של עשרות מיליארדי דולרים, מודעת לחשיבות סביבת מיחשוב מאובטחת לחלוטין והיא תחזיר חלק מרווחיה האדירים ממשתמשיה השבויים (שתי המילים האחרונות לא יאמרו על ידי גייטס לעולם) לרווחת אבטחתם.

מיקרוסופט תמשיך להשקיע כל עוד היא שואפת להעמיק חדירתה למרכז הנתונים של ארגוני העולם. סביר שגייטס גם ידגיש את חשיבותו של Forefront - קו מוצרי האבטחה לעסקים שזכה לתוספת חשובה בהכרזת 2007 IAG Intelligent Application Gateway Appliance על בסיס טכנולוגיית SSL ו-VPN להגנת יישומים אותה רכשה לפני כחצי שנה מחברת Whale Communications הישראלית. שילוב מוצרי האבטחה של מיקרוסופט בקו מוצרי Forefront מבטיח שלא נצטרך יותר להמתין חמש עד עשר שנים לגירסאות חדשות של חלונות כדי לשפר את האבטחה בארגון. כדאי גם להיזכר שבוויסטה כל תכונות האבטחה הן ברירות המחדל בהתקנתה.

מיקרוסופט, בכניסתה המואצת לשוק האבטחה, אמורה לזעזע אותו ולהתחרות בכל שותפותיה העסקיות, כמו גם בענקית האבטחה סינמטק, בהנהגתו של ג'ון תומפסון, הרוכש הכי סדרתי בתעשיית האבטחה. בנאומו, יסביר תומפסון את רכישת Aliris בשבוע שעבר ויתווה את הקו החדש והמובהק של סימנטק: ללכת על הגנת מרכז הנתונים הארגוני. אם מיקרוסופט תבוא מלמטה ותכלול אנטי-וירוס ואנטי-ספאם במערכת ההפעלה ללא תוספת תשלום, היא תמצא את "נורטון יוטיליטיס" מגינים על מערכות ארגוניות. ככל שגניבת המידע מבסיסי נתונים פיננסיים ורגישים אחרים מתגברת, כך עולה חשיבות ההצפנה, נושא שסימנטק מתרכזת בו ותציג פתרונותיה.

ומה לארי אליסון, מייסד ומנכ"ל אורקל (העסוק בימים אלה מעל ראשו ברכישת סאפ או לפחות בהדיפת השמועות על כך), מחפש בכנס? ובכן, אליסון חושב שחשוב מאוד שכל לקוחותיו – קורפורייט אמריקה והעולם - ידעו שאורקל היא שחקנית ראשית באבטחה. מאז המסע המפורסם והיעיל בתעשייה של Unbreakable, בו הבטיח מיליון דולרים למי שיחדור למערכת של אורקל ואף אחד לא בא לתבוע את הפרס, הורידה אורקל את פרופיל האבטחה שלה. עכשיו היא חוזרת למרכז הזירה. זווית האבטחה המיוחדת שלה תהיה ניהול זהויות - IM. אורקל חזקה בתחום בו מובילות CA, סאן, נובל ואחרות, ועליה להגביר מודעות אליה.

גייטס, כאמור, יהיה המרצה המרכזי והמושך ביותר של היום הראשון בכנס, ולאריסון (שילוב של לארי ואליסון) - של היום השני. בין לבין, יעלו עוד מרצים - מנכ"לי חברות מרתקים - והכנס יתמלא בהכרזות, סמינרים, תצוגות, פרסים ושיחות מסדרון ומעליות. כמו בימי הבועה. הרי נמצאות כאן כל החברות הגדולות, הרוכשות הסדרתיות של חברות קטנות וסטארט-אפים, וזו הזדמנות גדולה לתפוס בכנף בגדי המנכ"לים ולסגור על תשומת ליבם ל-60 שניות. אחר כך כבר תיערך פגישה עם ה-CTO והשאר או שלא ייסגר או יהיה היסטוריה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל
ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.