המפתח להמרת יותר גולשים לקונים חלק ב'
ואכן דודו עמד בהבטחתו. כשחזרתי למחרת ל"טל בייגל" מצאתי אותו יושב ליד השולחן בפינה האהובה עלי. לאחר שהזמנו את ביגל דג הסלמון- וגבינת שמנת לצידו של ספל הקפוצ'ינו חזר דודו ישר לנושא שיחתנו הקודם.
"איך אפשר להעביר מסר משמעותי בעזרת URL קצר בן כמה אותיות?" שאל.
"אתה צודק דודו, זה משימה קשה, אבל מי קבע ש URL חייב להיות קצר ובן כמה אותיות? למשל, במודעות ADWORD של גוגל, גוגל נותן לך להציג 35 אותיות בשורת ה URLזה 27 אותיות נטו לפרסום. מספר אותיות מספיק ליצירת משפטים קצרים או סיסמאות מותג מעוררות עניין. "
"אתה יכול לתת לי דוגמא?" דודו ביקש.
"בהחלט הינה כמה דוגמאות קיימות, דודו" השבתי ומייד שרבטי על המפית מספר דוגמאות.
www.sellingisliving.com
www.pain-sell-solutions.com
www.higherpayingchecks.com
וכן הלאה. "אל תשכח, אורכו של URL יכול להגיע ל- 64 אותיות ותווים"
"ואיך זה מתקשר לסודותיו המדעיים של קלוד סי. שלך – שמת לפחות חמישים שנה לפני לידת הURL- הראשון" שאל בספקנות.
"כדי להבין את הקשר אתה חייב לקבל את נקודת המוצא שה-URL הוא המילה הראשונה בכותרת דף הנחיתה באתר לאחר ההקלקה"
"אני יכול לקבל את ההנחה הזו" ענה דודו בטון שלא השאיר ספק בסקרנותו/ספקנותו.
"ובכן אם אצטט את דבריו של קלוד הופקינס – את אשר אתה מציע יעניין רק מספר אנשים מתוך המון הצופים, אתה מעוניין רק באנשים אילו. אם כך צור כותרת שתמשוך את תשומת הלב רק של אותם אנשים. יתכן שכותרת מתוחכמת תמשוך את תשומת ליבם של אנשים מספר אנשים במכפלות רבות, אבל הם יכילו מעט מאד עיניים שיש להם עניין במה שיש לך להציע. ולעומתם האנשים שאתה מנסה להשיג, לעולם לא יבינו שמודעה מתייחסת למשהו שהם רוצים".
"אכן נכון" נענה דודו "אני בהחלט יכול להבין את חשיבותו של ה-URL ביצירת העניין הראשוני של הלקוח. ויותר מזה מכיוון שאני מפרסם את ה-URL בכל ערוצי הפרסום הרגילים בדפוס ווידאו הרי חשיבותו עולה במדרגה"
נגסנו בשארית הבייגל ולגמנו מהקפה האנין לפני שדודו המשיך.
"ובכן אם ה- URL היא המילה הראשונה של כותרת דף הנחיתה, מה בדבר שארית הכותרת?"
"ומה דעתך חייבת שארית הכותרת להיות?" החזרתי לדודו בשאלה על שאלתו.
דודו הרהר קמעה כשהוא מנסה לנסח את תשובתו, והשיב גם הוא בשאלה "האם אצדק כשאומר שהמשך הכותרת חייב להגביר את סקרנותו של הקורא כדי שימשיך ויקרא גם את שארית הכתוב בדף הנחיתה?"
"אכן קלעת מדויק למשנתו של קלוד סי. הופקינס" החמאתי לדודו.
"האם קבע קלוד גם כללים לניסוח הכותרת?" המשיך דודו לשאול
"בחיבורו – פרסום מדעי – קלוד מסביר באריכות את רעיון כתיבת הכותרת המניבה קוראי איכות להמשכה של הכותרת - אך קל יותר להפנים באופן מדעי את הכללים שפותחו כשלושים שנה אחרי מותו על ידי ממשיכי דרכו של קלוד - אוגלוי גלופ ופלש. כתוצאה ממחקרו של גלופ הם ניסחו את הכללים הבאים: כותרת יכולה להכיל עד 17 מילים כדי להיות אפקטיבית. הכותרת חייבת לכלול מילים המעוררות רגשות בסיסיות בקורא, ללא תלות בנושא הפרסום עצמו, לדוגמא: כסף, תינוק, אובדן, גיבור, הפסד, ניצחון, אהבה או שנאה. הכותרת חייבת לנסח מצב ולהציעה פעולה שתבטיח שינוי."
דודו הגיב ב "וואו" ארוך וקולני בטרם הרים ידו לבקש מאביב המלצר להגיש לו כוס קפה נוספת.
" target="_blank"> רון א אלכסנדרי Phd
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
