המפתח להמרת יותר גולשים לקונים חלק ב'
ואכן דודו עמד בהבטחתו. כשחזרתי למחרת ל"טל בייגל" מצאתי אותו יושב ליד השולחן בפינה האהובה עלי. לאחר שהזמנו את ביגל דג הסלמון- וגבינת שמנת לצידו של ספל הקפוצ'ינו חזר דודו ישר לנושא שיחתנו הקודם.
"איך אפשר להעביר מסר משמעותי בעזרת URL קצר בן כמה אותיות?" שאל.
"אתה צודק דודו, זה משימה קשה, אבל מי קבע ש URL חייב להיות קצר ובן כמה אותיות? למשל, במודעות ADWORD של גוגל, גוגל נותן לך להציג 35 אותיות בשורת ה URLזה 27 אותיות נטו לפרסום. מספר אותיות מספיק ליצירת משפטים קצרים או סיסמאות מותג מעוררות עניין. "
"אתה יכול לתת לי דוגמא?" דודו ביקש.
"בהחלט הינה כמה דוגמאות קיימות, דודו" השבתי ומייד שרבטי על המפית מספר דוגמאות.
www.sellingisliving.com
www.pain-sell-solutions.com
www.higherpayingchecks.com
וכן הלאה. "אל תשכח, אורכו של URL יכול להגיע ל- 64 אותיות ותווים"
"ואיך זה מתקשר לסודותיו המדעיים של קלוד סי. שלך – שמת לפחות חמישים שנה לפני לידת הURL- הראשון" שאל בספקנות.
"כדי להבין את הקשר אתה חייב לקבל את נקודת המוצא שה-URL הוא המילה הראשונה בכותרת דף הנחיתה באתר לאחר ההקלקה"
"אני יכול לקבל את ההנחה הזו" ענה דודו בטון שלא השאיר ספק בסקרנותו/ספקנותו.
"ובכן אם אצטט את דבריו של קלוד הופקינס – את אשר אתה מציע יעניין רק מספר אנשים מתוך המון הצופים, אתה מעוניין רק באנשים אילו. אם כך צור כותרת שתמשוך את תשומת הלב רק של אותם אנשים. יתכן שכותרת מתוחכמת תמשוך את תשומת ליבם של אנשים מספר אנשים במכפלות רבות, אבל הם יכילו מעט מאד עיניים שיש להם עניין במה שיש לך להציע. ולעומתם האנשים שאתה מנסה להשיג, לעולם לא יבינו שמודעה מתייחסת למשהו שהם רוצים".
"אכן נכון" נענה דודו "אני בהחלט יכול להבין את חשיבותו של ה-URL ביצירת העניין הראשוני של הלקוח. ויותר מזה מכיוון שאני מפרסם את ה-URL בכל ערוצי הפרסום הרגילים בדפוס ווידאו הרי חשיבותו עולה במדרגה"
נגסנו בשארית הבייגל ולגמנו מהקפה האנין לפני שדודו המשיך.
"ובכן אם ה- URL היא המילה הראשונה של כותרת דף הנחיתה, מה בדבר שארית הכותרת?"
"ומה דעתך חייבת שארית הכותרת להיות?" החזרתי לדודו בשאלה על שאלתו.
דודו הרהר קמעה כשהוא מנסה לנסח את תשובתו, והשיב גם הוא בשאלה "האם אצדק כשאומר שהמשך הכותרת חייב להגביר את סקרנותו של הקורא כדי שימשיך ויקרא גם את שארית הכתוב בדף הנחיתה?"
"אכן קלעת מדויק למשנתו של קלוד סי. הופקינס" החמאתי לדודו.
"האם קבע קלוד גם כללים לניסוח הכותרת?" המשיך דודו לשאול
"בחיבורו – פרסום מדעי – קלוד מסביר באריכות את רעיון כתיבת הכותרת המניבה קוראי איכות להמשכה של הכותרת - אך קל יותר להפנים באופן מדעי את הכללים שפותחו כשלושים שנה אחרי מותו על ידי ממשיכי דרכו של קלוד - אוגלוי גלופ ופלש. כתוצאה ממחקרו של גלופ הם ניסחו את הכללים הבאים: כותרת יכולה להכיל עד 17 מילים כדי להיות אפקטיבית. הכותרת חייבת לכלול מילים המעוררות רגשות בסיסיות בקורא, ללא תלות בנושא הפרסום עצמו, לדוגמא: כסף, תינוק, אובדן, גיבור, הפסד, ניצחון, אהבה או שנאה. הכותרת חייבת לנסח מצב ולהציעה פעולה שתבטיח שינוי."
דודו הגיב ב "וואו" ארוך וקולני בטרם הרים ידו לבקש מאביב המלצר להגיש לו כוס קפה נוספת.
" target="_blank"> רון א אלכסנדרי Phd

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
