המפתח להמרת יותר גולשים לקונים חלק ב'
ואכן דודו עמד בהבטחתו. כשחזרתי למחרת ל"טל בייגל" מצאתי אותו יושב ליד השולחן בפינה האהובה עלי. לאחר שהזמנו את ביגל דג הסלמון- וגבינת שמנת לצידו של ספל הקפוצ'ינו חזר דודו ישר לנושא שיחתנו הקודם.
"איך אפשר להעביר מסר משמעותי בעזרת URL קצר בן כמה אותיות?" שאל.
"אתה צודק דודו, זה משימה קשה, אבל מי קבע ש URL חייב להיות קצר ובן כמה אותיות? למשל, במודעות ADWORD של גוגל, גוגל נותן לך להציג 35 אותיות בשורת ה URLזה 27 אותיות נטו לפרסום. מספר אותיות מספיק ליצירת משפטים קצרים או סיסמאות מותג מעוררות עניין. "
"אתה יכול לתת לי דוגמא?" דודו ביקש.
"בהחלט הינה כמה דוגמאות קיימות, דודו" השבתי ומייד שרבטי על המפית מספר דוגמאות.
www.sellingisliving.com
www.pain-sell-solutions.com
www.higherpayingchecks.com
וכן הלאה. "אל תשכח, אורכו של URL יכול להגיע ל- 64 אותיות ותווים"
"ואיך זה מתקשר לסודותיו המדעיים של קלוד סי. שלך – שמת לפחות חמישים שנה לפני לידת הURL- הראשון" שאל בספקנות.
"כדי להבין את הקשר אתה חייב לקבל את נקודת המוצא שה-URL הוא המילה הראשונה בכותרת דף הנחיתה באתר לאחר ההקלקה"
"אני יכול לקבל את ההנחה הזו" ענה דודו בטון שלא השאיר ספק בסקרנותו/ספקנותו.
"ובכן אם אצטט את דבריו של קלוד הופקינס – את אשר אתה מציע יעניין רק מספר אנשים מתוך המון הצופים, אתה מעוניין רק באנשים אילו. אם כך צור כותרת שתמשוך את תשומת הלב רק של אותם אנשים. יתכן שכותרת מתוחכמת תמשוך את תשומת ליבם של אנשים מספר אנשים במכפלות רבות, אבל הם יכילו מעט מאד עיניים שיש להם עניין במה שיש לך להציע. ולעומתם האנשים שאתה מנסה להשיג, לעולם לא יבינו שמודעה מתייחסת למשהו שהם רוצים".
"אכן נכון" נענה דודו "אני בהחלט יכול להבין את חשיבותו של ה-URL ביצירת העניין הראשוני של הלקוח. ויותר מזה מכיוון שאני מפרסם את ה-URL בכל ערוצי הפרסום הרגילים בדפוס ווידאו הרי חשיבותו עולה במדרגה"
נגסנו בשארית הבייגל ולגמנו מהקפה האנין לפני שדודו המשיך.
"ובכן אם ה- URL היא המילה הראשונה של כותרת דף הנחיתה, מה בדבר שארית הכותרת?"
"ומה דעתך חייבת שארית הכותרת להיות?" החזרתי לדודו בשאלה על שאלתו.
דודו הרהר קמעה כשהוא מנסה לנסח את תשובתו, והשיב גם הוא בשאלה "האם אצדק כשאומר שהמשך הכותרת חייב להגביר את סקרנותו של הקורא כדי שימשיך ויקרא גם את שארית הכתוב בדף הנחיתה?"
"אכן קלעת מדויק למשנתו של קלוד סי. הופקינס" החמאתי לדודו.
"האם קבע קלוד גם כללים לניסוח הכותרת?" המשיך דודו לשאול
"בחיבורו – פרסום מדעי – קלוד מסביר באריכות את רעיון כתיבת הכותרת המניבה קוראי איכות להמשכה של הכותרת - אך קל יותר להפנים באופן מדעי את הכללים שפותחו כשלושים שנה אחרי מותו על ידי ממשיכי דרכו של קלוד - אוגלוי גלופ ופלש. כתוצאה ממחקרו של גלופ הם ניסחו את הכללים הבאים: כותרת יכולה להכיל עד 17 מילים כדי להיות אפקטיבית. הכותרת חייבת לכלול מילים המעוררות רגשות בסיסיות בקורא, ללא תלות בנושא הפרסום עצמו, לדוגמא: כסף, תינוק, אובדן, גיבור, הפסד, ניצחון, אהבה או שנאה. הכותרת חייבת לנסח מצב ולהציעה פעולה שתבטיח שינוי."
דודו הגיב ב "וואו" ארוך וקולני בטרם הרים ידו לבקש מאביב המלצר להגיש לו כוס קפה נוספת.
" target="_blank"> רון א אלכסנדרי Phd
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
