המפתח להמרת יותר גולשים לקונים חלק ב'

רון אלכסנדרי |

ואכן דודו עמד בהבטחתו. כשחזרתי למחרת ל"טל בייגל" מצאתי אותו יושב ליד השולחן בפינה האהובה עלי. לאחר שהזמנו את ביגל דג הסלמון- וגבינת שמנת לצידו של ספל הקפוצ'ינו חזר דודו ישר לנושא שיחתנו הקודם.

"איך אפשר להעביר מסר משמעותי בעזרת URL קצר בן כמה אותיות?" שאל.

"אתה צודק דודו, זה משימה קשה, אבל מי קבע ש URL חייב להיות קצר ובן כמה אותיות? למשל, במודעות ADWORD של גוגל, גוגל נותן לך להציג 35 אותיות בשורת ה URLזה 27 אותיות נטו לפרסום. מספר אותיות מספיק ליצירת משפטים קצרים או סיסמאות מותג מעוררות עניין. "

"אתה יכול לתת לי דוגמא?" דודו ביקש.

"בהחלט הינה כמה דוגמאות קיימות, דודו" השבתי ומייד שרבטי על המפית מספר דוגמאות.

www.sellingisliving.com

www.pain-sell-solutions.com

www.higherpayingchecks.com

וכן הלאה. "אל תשכח, אורכו של URL יכול להגיע ל- 64 אותיות ותווים"

"ואיך זה מתקשר לסודותיו המדעיים של קלוד סי. שלך – שמת לפחות חמישים שנה לפני לידת הURL- הראשון" שאל בספקנות.

"כדי להבין את הקשר אתה חייב לקבל את נקודת המוצא שה-URL הוא המילה הראשונה בכותרת דף הנחיתה באתר לאחר ההקלקה"

"אני יכול לקבל את ההנחה הזו" ענה דודו בטון שלא השאיר ספק בסקרנותו/ספקנותו.

"ובכן אם אצטט את דבריו של קלוד הופקינס – את אשר אתה מציע יעניין רק מספר אנשים מתוך המון הצופים, אתה מעוניין רק באנשים אילו. אם כך צור כותרת שתמשוך את תשומת הלב רק של אותם אנשים. יתכן שכותרת מתוחכמת תמשוך את תשומת ליבם של אנשים מספר אנשים במכפלות רבות, אבל הם יכילו מעט מאד עיניים שיש להם עניין במה שיש לך להציע. ולעומתם האנשים שאתה מנסה להשיג, לעולם לא יבינו שמודעה מתייחסת למשהו שהם רוצים".

"אכן נכון" נענה דודו "אני בהחלט יכול להבין את חשיבותו של ה-URL ביצירת העניין הראשוני של הלקוח. ויותר מזה מכיוון שאני מפרסם את ה-URL בכל ערוצי הפרסום הרגילים בדפוס ווידאו הרי חשיבותו עולה במדרגה"

נגסנו בשארית הבייגל ולגמנו מהקפה האנין לפני שדודו המשיך.

"ובכן אם ה- URL היא המילה הראשונה של כותרת דף הנחיתה, מה בדבר שארית הכותרת?"

"ומה דעתך חייבת שארית הכותרת להיות?" החזרתי לדודו בשאלה על שאלתו.

דודו הרהר קמעה כשהוא מנסה לנסח את תשובתו, והשיב גם הוא בשאלה "האם אצדק כשאומר שהמשך הכותרת חייב להגביר את סקרנותו של הקורא כדי שימשיך ויקרא גם את שארית הכתוב בדף הנחיתה?"

"אכן קלעת מדויק למשנתו של קלוד סי. הופקינס" החמאתי לדודו.

"האם קבע קלוד גם כללים לניסוח הכותרת?" המשיך דודו לשאול

"בחיבורו – פרסום מדעי – קלוד מסביר באריכות את רעיון כתיבת הכותרת המניבה קוראי איכות להמשכה של הכותרת - אך קל יותר להפנים באופן מדעי את הכללים שפותחו כשלושים שנה אחרי מותו על ידי ממשיכי דרכו של קלוד - אוגלוי גלופ ופלש. כתוצאה ממחקרו של גלופ הם ניסחו את הכללים הבאים: כותרת יכולה להכיל עד 17 מילים כדי להיות אפקטיבית. הכותרת חייבת לכלול מילים המעוררות רגשות בסיסיות בקורא, ללא תלות בנושא הפרסום עצמו, לדוגמא: כסף, תינוק, אובדן, גיבור, הפסד, ניצחון, אהבה או שנאה. הכותרת חייבת לנסח מצב ולהציעה פעולה שתבטיח שינוי."

דודו הגיב ב "וואו" ארוך וקולני בטרם הרים ידו לבקש מאביב המלצר להגיש לו כוס קפה נוספת.

" target="_blank"> רון א אלכסנדרי Phd

לקריאת הפרקים הקודמים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.