המפתח להמרת יותר גולשים לקונים חלק ב'

רון אלכסנדרי |

ואכן דודו עמד בהבטחתו. כשחזרתי למחרת ל"טל בייגל" מצאתי אותו יושב ליד השולחן בפינה האהובה עלי. לאחר שהזמנו את ביגל דג הסלמון- וגבינת שמנת לצידו של ספל הקפוצ'ינו חזר דודו ישר לנושא שיחתנו הקודם.

"איך אפשר להעביר מסר משמעותי בעזרת URL קצר בן כמה אותיות?" שאל.

"אתה צודק דודו, זה משימה קשה, אבל מי קבע ש URL חייב להיות קצר ובן כמה אותיות? למשל, במודעות ADWORD של גוגל, גוגל נותן לך להציג 35 אותיות בשורת ה URLזה 27 אותיות נטו לפרסום. מספר אותיות מספיק ליצירת משפטים קצרים או סיסמאות מותג מעוררות עניין. "

"אתה יכול לתת לי דוגמא?" דודו ביקש.

"בהחלט הינה כמה דוגמאות קיימות, דודו" השבתי ומייד שרבטי על המפית מספר דוגמאות.

www.sellingisliving.com

www.pain-sell-solutions.com

www.higherpayingchecks.com

וכן הלאה. "אל תשכח, אורכו של URL יכול להגיע ל- 64 אותיות ותווים"

"ואיך זה מתקשר לסודותיו המדעיים של קלוד סי. שלך – שמת לפחות חמישים שנה לפני לידת הURL- הראשון" שאל בספקנות.

"כדי להבין את הקשר אתה חייב לקבל את נקודת המוצא שה-URL הוא המילה הראשונה בכותרת דף הנחיתה באתר לאחר ההקלקה"

"אני יכול לקבל את ההנחה הזו" ענה דודו בטון שלא השאיר ספק בסקרנותו/ספקנותו.

"ובכן אם אצטט את דבריו של קלוד הופקינס – את אשר אתה מציע יעניין רק מספר אנשים מתוך המון הצופים, אתה מעוניין רק באנשים אילו. אם כך צור כותרת שתמשוך את תשומת הלב רק של אותם אנשים. יתכן שכותרת מתוחכמת תמשוך את תשומת ליבם של אנשים מספר אנשים במכפלות רבות, אבל הם יכילו מעט מאד עיניים שיש להם עניין במה שיש לך להציע. ולעומתם האנשים שאתה מנסה להשיג, לעולם לא יבינו שמודעה מתייחסת למשהו שהם רוצים".

"אכן נכון" נענה דודו "אני בהחלט יכול להבין את חשיבותו של ה-URL ביצירת העניין הראשוני של הלקוח. ויותר מזה מכיוון שאני מפרסם את ה-URL בכל ערוצי הפרסום הרגילים בדפוס ווידאו הרי חשיבותו עולה במדרגה"

נגסנו בשארית הבייגל ולגמנו מהקפה האנין לפני שדודו המשיך.

"ובכן אם ה- URL היא המילה הראשונה של כותרת דף הנחיתה, מה בדבר שארית הכותרת?"

"ומה דעתך חייבת שארית הכותרת להיות?" החזרתי לדודו בשאלה על שאלתו.

דודו הרהר קמעה כשהוא מנסה לנסח את תשובתו, והשיב גם הוא בשאלה "האם אצדק כשאומר שהמשך הכותרת חייב להגביר את סקרנותו של הקורא כדי שימשיך ויקרא גם את שארית הכתוב בדף הנחיתה?"

"אכן קלעת מדויק למשנתו של קלוד סי. הופקינס" החמאתי לדודו.

"האם קבע קלוד גם כללים לניסוח הכותרת?" המשיך דודו לשאול

"בחיבורו – פרסום מדעי – קלוד מסביר באריכות את רעיון כתיבת הכותרת המניבה קוראי איכות להמשכה של הכותרת - אך קל יותר להפנים באופן מדעי את הכללים שפותחו כשלושים שנה אחרי מותו על ידי ממשיכי דרכו של קלוד - אוגלוי גלופ ופלש. כתוצאה ממחקרו של גלופ הם ניסחו את הכללים הבאים: כותרת יכולה להכיל עד 17 מילים כדי להיות אפקטיבית. הכותרת חייבת לכלול מילים המעוררות רגשות בסיסיות בקורא, ללא תלות בנושא הפרסום עצמו, לדוגמא: כסף, תינוק, אובדן, גיבור, הפסד, ניצחון, אהבה או שנאה. הכותרת חייבת לנסח מצב ולהציעה פעולה שתבטיח שינוי."

דודו הגיב ב "וואו" ארוך וקולני בטרם הרים ידו לבקש מאביב המלצר להגיש לו כוס קפה נוספת.

" target="_blank"> רון א אלכסנדרי Phd

לקריאת הפרקים הקודמים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.