הרשפ"ת: אנו פועלים לקידום רכישות הגומלין בישראל

כך הודיעה היום בינה בראון, מנהלת הרשפ"ת במשרד התמ"ת. לאחרונה הוציא מינהל הרכש הממשלתי רענון לחשבי משרדי הממשלה ויו"ר בועדות מכרזים ליישום תקנות העדפת תוצרת הארץ וחובת שיתוף פעולה עסקי
ענת שגב |

הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) במשרד התמ"ת הודיעה היום כי היא פועלת בימים אלה מול משרדי הבטחון, הפנים האוצר והתשתיות במטרה לקדם את נושא רכישות הגומלין של ממשלת ישראל.

בינה בר און, מנהלת הרשפ"ת, מציינת כי כדי למקסם את הערך המוסף של רכש גומלין, שיתוף פעולה תעשייתי והבאת פעילות עסקית לישראל, יש להטמיע אצל חברי ועדות המכרזים ואצל היועצים המשפטים במשרדי הממשלה דרישת עמידה בתקנות חובת המכרזים לעניין רכש גומלין ושיתוף פעולה תעשייתי.

לאחרונה הוציא מנהל מינהל הרכש הממשלתי, אבי דור, רענון לחשבי משרדי הממשלה ויו"ר בועדות מכרזים יישום תקנות העדפת תוצרת הארץ וחובת שיתוף פעולה עסקי.

בר-און מוסרת כי בימים אלה נמצאים ארבעה מכרזים ממשלתיים בהם ניתן לממש רכישת גומלין: מכרז ליסינג לרכש כלי רכב "לבנים" לצבא, בה זכתה חברת יונדאי, מיצוי רכש הגומלין במכרז הפלאפונים הניידים של הממשלה בה זכתה חברת יונדאי וכן מכרז להנפקת תעודות זהות ממוחשבות שפרסם משרד הפנים. מכרז נוסף צפוי נתוח ניכר של פעילות תעשייתית בישראל הוא המכרז להקמת צנרת להולכת הגז הטבעי.

בר-און הוסיפה כי מימוש רכש הגומלין המתבצע מידי שנה משמעו יצירת אלפי מקומות עבודה. מימוש רכש גומלין המתבצע מידי שנה, בממוצע, הינו למעלה מ 1.5 מיליארד דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".