דיסקונט פונה לחו"ל: רוכש 20% מגרין בול של ארז צדוק
בנק דיסקונט פועל היום גם כן לגיוון אפשרויות ההשקעה שלו בשווקים זרים. הבנק הודיע על חבירה לחברת ההשקעות גרין-בול שוקי הון המנוהלת על ידי ארז צדוק. כשלב ראשוני מבצע הבנק רכישה של 20% ממניות בית ההשקעות. גרין בול המתמחה בניהול השקעות גלובליות ובניהול קרנות גידור. הרכישה נועדה להגדיל את מגוון המוצרים המוצעים ללקוחות הבנק באמצעות תיקי השקעות גלובליים שינוהלו מהחשבונות בארץ.
בית ההשקעות גרין-בול, המנוהל על ידי ארז צדוק, מנהל תיקי השקעות אמריקאים ובינלאומיים בהסכם שיתוף פעולה מיוחד עם בית ההשקעות האמריקאי CMA. היקפה הכספי של העסקה לא פורסם.
כשהוא מתייחס למהלך השותפות החדש עם בנק דיסקונט, מספר ארז צדוק ל-Bizportal כי "השווקים והמשקיעים הולכים יותר ויותר לביזור גלובלי, אנחנו בעד השקעה בישראל, במיוחד בתקופה הזאת. אבל בסך הכל יותר ויותר משקיעים מודעים לביזור ההשקעות הגלובלי. זה הפתרון שאנו רוצים להציע. בהקשר השקעות אלטרנטיביות, מתכוונים להתרחב ולנהל עוד קרנות.
לשאלה מה הסיבות לטרנד החדש והמתגבר של קרנות גידור, מסביר צדוק כי בגרין בול "מדברים על קרנות מאוד סולידיות, עם תנודתיות דומה לזאת של האג"ח של ארה"ב. כלומר, סטיית תקן של בין 4% ל-5% לעומת סטיית תקן של 25% בשוק המניות בארץ.
"מנהל קרן הגידור שלנו נמצא כאן ויכול לדבר עם משקיעים. עיקר החששות הוא בדרך כלל מכך שאי אפשר לפגוש את מנהל הקרן. המנהל שלנו נמצא כאן, ולדעתי זה נותן למשקיעים רמת בטחון גבוהה.
צדוק הוסיף כי "קרן גידור שואפת להשיג תשואה אבסולוטית ניטרלית לרוב השווקים. רובן צצו בעבר כשהשווקים ירדו. אבל גם היום אני חושב שאנשים מבינים שהשוק לא עולה לנצח. היום האג"חים במגמה של ריבית עולה, אז התשואה פחות אטרקטיבית. קרנות גידור אם הן באמת סולידיות הן יכולות להוות אלטרנטיבה לחלק הסולידי בתיק ההשקעות. זהו כלי לגיטימי בתיק ההשקעות, שצריך להיות חלק ממנו.
אבל צדוק מוסיף ומדגיש כי צריך לסייג ולהגיד שישנן קרנות גידור הרבה פחות סולידיות. חשוב מאוד שהמשקיע יידע באיזו קרן גידור הוא בוחר. מנכ"ל גרין בול העסקה מהווה שלב חשוב בדרך למעבר לביזור השקעות בארץ ובחו"ל. התאפשר לנו כחברה להציע מוצרים שלדעתנו הם חשובים בתיק ההשקעות.
לדברי בנק דיסקונט, הרכישה של גרין בול נועדה לאפשר ללקוחות הבנק להשקיע, באמצעות בית השקעות אמריקאי, דרך חשבון בנק בישראל, כאשר כל פקודות הקניה והמכירה מתבצעות דרך גרין-בול. בנוסף, מציין הבנק, גרין-בול מנהלת את קרן הגידור 'גרין-בול אסטרטגיות ניטרליות' השואפת להשיג תשואה חיובית אבסולוטית, שאינה תלויה בתשואת השווקים.
לינדה בן שושן, סמנכ"לית בבנק דיסקונט וראש החטיבה לנכסי לקוחות, מסרה כי, בכוונת הבנק להציע ללקוחותיו, באמצעות גרין-בול, תיקי השקעות גלובליים שינוהלו מחשבון הבנק בארץ, וכן תיקי קרנות גידור. ארז צדוק, מנכ"ל גרין-בול, מסר כי שיתוף הפעולה יאפשר לבית ההשקעות להגיע לציבור רחב יותר של לקוחות, ולחשוף אותם לעולם ההשקעות.
לדברי בנק דיסקונט, תיקי ההשקעות המשותפים לגרין-בול ול-CMA מדורגים מזה שנים במקומות הראשונים בתשואות בארה"ב.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
