עליות מתונות באירופה: יצרניות הפלדה אוחזות במושכות

לאחר שמורגן סטנלי העלה את דירוג הענף ל"ניטראלי": ארקלור מטפסת ב-1% וקורוס עולה ב-0.5%. עוד במרכז: פיליפס אלק' נופלת ב-2.1%, לאחר שהודיעה במסגרת הדו"ח הרבעוני כי אינה חוזה התאוששות בענף הסמיקונדקטור
שרון שפורר |

הבורסות האירופאיות פתחו את יום המסחר הראשון בשבוע בעליות שערים קלות. מניותיהן של יצרניות הפלדה ביבשת מובילות את המגמה, לאחר שמורגן סטנלי העלה את דירוג הענף.

באירופה ממתינים לפתיחת המסחר בארה"ב היום ומעודדים מנתון המאקרו שפורסם בסוף השבוע בכלכלה החזקה בעולם והציג עליה חדה מהצפוי בהזמנות ממפעלים בחודש יוני החולף.

בפרנקפורט, עולה הדאקס בשיעור של 0.23% לרמה של 4,723.75 נקודות. בלונדון, מטפס הפוטסי ב-0.19% לרמה של 5,240.6 נקודות. הקאק הפריזאי מצטרף אל השניים עם עליה בת 0.22% לרמה של 4,383.31 נקודות.

במרכז המסחר הבוקר, כאמור, מניותיהן של יצרניות הפלדה. יצרנית הפלדה הגדולה בעולם, חברת ארקלור, מטפסת ב-1%, קורוס, הגדולה בבריטניה, עולה ב-0.5%. בנק ההשקעות, מורגן סטנלי העלה את ההמלצה עבור מניות הענף ביבשת ל"ניטראלי" מ"זהירות".

גם מניותיה של רויאל פיליפס אלקטרוניקס מרכזות עניין ופותחות בירידה של 2.1%. זאת, לאחר שאמרה, כי אינה מצפה להתאוששות בשוק הסמיקונדקטור בעתיד הנראה לעין. החברה דיווחה אמנם על גידול של 60% ברווח הנקי שלה ברבעו השני של השנה ל-983 מיליון אירו, אך היה זה בעקבות הכנסות חד פעמיות כתוצאה ממכירת אחזקותיה בנאווטק קורפ.

מניות סימנס מחליקות בשעה זו של המסחר ב-0.4%. חברת ההנדסה הגדולה ביבשת, הודיעה, כי היא עשויה להפסיק את המו"מ לרכישת יצרנית ציוד האודיו לכלי הרכב מדרום קוריאה, לאחר שזו דחתה הצעת רכש שלה בטענה שזו אינה גבוהה דיה.

ולבסוף - מניות קאפ ג'ימיני, היא ענקית שרותי המחשוב באירופה, נופלות ב-1.1%, לאחר שבמורגן סטנלי החליטו לחתוך את ההמלצה עבורה ל"תשואת שוק" מ"תשואת יתר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.