עליות מתונות באירופה: יצרניות הפלדה אוחזות במושכות

לאחר שמורגן סטנלי העלה את דירוג הענף ל"ניטראלי": ארקלור מטפסת ב-1% וקורוס עולה ב-0.5%. עוד במרכז: פיליפס אלק' נופלת ב-2.1%, לאחר שהודיעה במסגרת הדו"ח הרבעוני כי אינה חוזה התאוששות בענף הסמיקונדקטור
שרון שפורר |

הבורסות האירופאיות פתחו את יום המסחר הראשון בשבוע בעליות שערים קלות. מניותיהן של יצרניות הפלדה ביבשת מובילות את המגמה, לאחר שמורגן סטנלי העלה את דירוג הענף.

באירופה ממתינים לפתיחת המסחר בארה"ב היום ומעודדים מנתון המאקרו שפורסם בסוף השבוע בכלכלה החזקה בעולם והציג עליה חדה מהצפוי בהזמנות ממפעלים בחודש יוני החולף.

בפרנקפורט, עולה הדאקס בשיעור של 0.23% לרמה של 4,723.75 נקודות. בלונדון, מטפס הפוטסי ב-0.19% לרמה של 5,240.6 נקודות. הקאק הפריזאי מצטרף אל השניים עם עליה בת 0.22% לרמה של 4,383.31 נקודות.

במרכז המסחר הבוקר, כאמור, מניותיהן של יצרניות הפלדה. יצרנית הפלדה הגדולה בעולם, חברת ארקלור, מטפסת ב-1%, קורוס, הגדולה בבריטניה, עולה ב-0.5%. בנק ההשקעות, מורגן סטנלי העלה את ההמלצה עבור מניות הענף ביבשת ל"ניטראלי" מ"זהירות".

גם מניותיה של רויאל פיליפס אלקטרוניקס מרכזות עניין ופותחות בירידה של 2.1%. זאת, לאחר שאמרה, כי אינה מצפה להתאוששות בשוק הסמיקונדקטור בעתיד הנראה לעין. החברה דיווחה אמנם על גידול של 60% ברווח הנקי שלה ברבעו השני של השנה ל-983 מיליון אירו, אך היה זה בעקבות הכנסות חד פעמיות כתוצאה ממכירת אחזקותיה בנאווטק קורפ.

מניות סימנס מחליקות בשעה זו של המסחר ב-0.4%. חברת ההנדסה הגדולה ביבשת, הודיעה, כי היא עשויה להפסיק את המו"מ לרכישת יצרנית ציוד האודיו לכלי הרכב מדרום קוריאה, לאחר שזו דחתה הצעת רכש שלה בטענה שזו אינה גבוהה דיה.

ולבסוף - מניות קאפ ג'ימיני, היא ענקית שרותי המחשוב באירופה, נופלות ב-1.1%, לאחר שבמורגן סטנלי החליטו לחתוך את ההמלצה עבורה ל"תשואת שוק" מ"תשואת יתר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.