XTLbio ה-1 מבין הישראליות בלונדון לבצע רישום כפול

תחל להיסחר ביום שלישי גם בתל-אביב בעקבות הרחבת רישום הכפול גם לחברות הנסחרות בלונדון. שווי השוק הנוכחי של החברה, המפתחת תרופות לצהבת נגיפית, עומד על 125 מ' ד', מה שיאפשר לה להכנס לת"א 100 ולתל טק
שרון שפורר |

חברת XTLbio, הנסחרת ברשימה הראשית בבורסה של לונדון, תחל להיסחר ביום שלישי, ה-12 ביולי, גם בתל-אביב. XTLbio היא הראשונה מבין החברות הישראליות הנסחרות בלונדון שעושה שימוש בהחלת חוק הרישום הכפול גם על החברות "האנגליות", הנסחרות בבורסה של לונדון.

שווי השוק הנוכחי של החברה, העומד על כ-125 מיליון דולר, יאפשר לה להיכנס למדד ת"א-100 ולמדד תל-טק, במסלול המהיר שיועד לחברות הרישום הכפול.

החברה, המפתחת תרופות לצהבת נגיפית מסוג B ו-C, נסחרת בלונדון תחת הסימול, XTL ונכללת במדדים FTSE™ techMARK 100 ו-FTSE™ techMark mediscience. בבורסה בתל אביב תיסחר החברה תחת הסימול: אקסטל.

במאי 2005 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את המלצת משרד האוצר ורשות ניירות ערך להרחבת חוק הרישום הכפול וחברת XTLbio היא, כאמור, הראשונה מבין החברות הישראליות הנסחרות בלונדון שתהנה מההקלות שמעניק החוק המורחב.

חוק הרישום הכפול מאפשר מתכונת מיוחדת לרישום למסחר בבורסה בת"א, תוך שהדיווח לציבור המשקיעים, מסתמך אך ורק על המסמכים והדיווחים שהחברות מגישות בארה"ב או באנגליה. הרישום הכפול נכנס לתוקף באוקטובר 2000, ו-42 חברות נסחרות כיום במקביל גם בארה"ב וגם בישראל, מהן 28 חברות שנרשמו בבורסה בת"א על פי חוק הרישום הכפול.

מייקל וייס, שהינו היו"ר הזמני של דירקטוריון חברת XTLbio, אמר: "אנו רואים במהלך הרישום הכפול מהלך אסטרטגי של הידוק הקשר עם שוק ההון הישראלי. כמו כן, המהלך יקל על המשקיע הישראלי לרכוש מניות החברה ויגדיל את מחזורי המסחר במניה". עוד מציין וייס, כי החברה ממשיכה בתהליך לקראת רישומה למסחר גם בנאסד"ק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.