XTLbio ה-1 מבין הישראליות בלונדון לבצע רישום כפול

תחל להיסחר ביום שלישי גם בתל-אביב בעקבות הרחבת רישום הכפול גם לחברות הנסחרות בלונדון. שווי השוק הנוכחי של החברה, המפתחת תרופות לצהבת נגיפית, עומד על 125 מ' ד', מה שיאפשר לה להכנס לת"א 100 ולתל טק
שרון שפורר |

חברת XTLbio, הנסחרת ברשימה הראשית בבורסה של לונדון, תחל להיסחר ביום שלישי, ה-12 ביולי, גם בתל-אביב. XTLbio היא הראשונה מבין החברות הישראליות הנסחרות בלונדון שעושה שימוש בהחלת חוק הרישום הכפול גם על החברות "האנגליות", הנסחרות בבורסה של לונדון.

שווי השוק הנוכחי של החברה, העומד על כ-125 מיליון דולר, יאפשר לה להיכנס למדד ת"א-100 ולמדד תל-טק, במסלול המהיר שיועד לחברות הרישום הכפול.

החברה, המפתחת תרופות לצהבת נגיפית מסוג B ו-C, נסחרת בלונדון תחת הסימול, XTL ונכללת במדדים FTSE™ techMARK 100 ו-FTSE™ techMark mediscience. בבורסה בתל אביב תיסחר החברה תחת הסימול: אקסטל.

במאי 2005 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את המלצת משרד האוצר ורשות ניירות ערך להרחבת חוק הרישום הכפול וחברת XTLbio היא, כאמור, הראשונה מבין החברות הישראליות הנסחרות בלונדון שתהנה מההקלות שמעניק החוק המורחב.

חוק הרישום הכפול מאפשר מתכונת מיוחדת לרישום למסחר בבורסה בת"א, תוך שהדיווח לציבור המשקיעים, מסתמך אך ורק על המסמכים והדיווחים שהחברות מגישות בארה"ב או באנגליה. הרישום הכפול נכנס לתוקף באוקטובר 2000, ו-42 חברות נסחרות כיום במקביל גם בארה"ב וגם בישראל, מהן 28 חברות שנרשמו בבורסה בת"א על פי חוק הרישום הכפול.

מייקל וייס, שהינו היו"ר הזמני של דירקטוריון חברת XTLbio, אמר: "אנו רואים במהלך הרישום הכפול מהלך אסטרטגי של הידוק הקשר עם שוק ההון הישראלי. כמו כן, המהלך יקל על המשקיע הישראלי לרכוש מניות החברה ויגדיל את מחזורי המסחר במניה". עוד מציין וייס, כי החברה ממשיכה בתהליך לקראת רישומה למסחר גם בנאסד"ק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).