XTLbio ה-1 מבין הישראליות בלונדון לבצע רישום כפול

תחל להיסחר ביום שלישי גם בתל-אביב בעקבות הרחבת רישום הכפול גם לחברות הנסחרות בלונדון. שווי השוק הנוכחי של החברה, המפתחת תרופות לצהבת נגיפית, עומד על 125 מ' ד', מה שיאפשר לה להכנס לת"א 100 ולתל טק
שרון שפורר |

חברת XTLbio, הנסחרת ברשימה הראשית בבורסה של לונדון, תחל להיסחר ביום שלישי, ה-12 ביולי, גם בתל-אביב. XTLbio היא הראשונה מבין החברות הישראליות הנסחרות בלונדון שעושה שימוש בהחלת חוק הרישום הכפול גם על החברות "האנגליות", הנסחרות בבורסה של לונדון.

שווי השוק הנוכחי של החברה, העומד על כ-125 מיליון דולר, יאפשר לה להיכנס למדד ת"א-100 ולמדד תל-טק, במסלול המהיר שיועד לחברות הרישום הכפול.

החברה, המפתחת תרופות לצהבת נגיפית מסוג B ו-C, נסחרת בלונדון תחת הסימול, XTL ונכללת במדדים FTSE™ techMARK 100 ו-FTSE™ techMark mediscience. בבורסה בתל אביב תיסחר החברה תחת הסימול: אקסטל.

במאי 2005 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את המלצת משרד האוצר ורשות ניירות ערך להרחבת חוק הרישום הכפול וחברת XTLbio היא, כאמור, הראשונה מבין החברות הישראליות הנסחרות בלונדון שתהנה מההקלות שמעניק החוק המורחב.

חוק הרישום הכפול מאפשר מתכונת מיוחדת לרישום למסחר בבורסה בת"א, תוך שהדיווח לציבור המשקיעים, מסתמך אך ורק על המסמכים והדיווחים שהחברות מגישות בארה"ב או באנגליה. הרישום הכפול נכנס לתוקף באוקטובר 2000, ו-42 חברות נסחרות כיום במקביל גם בארה"ב וגם בישראל, מהן 28 חברות שנרשמו בבורסה בת"א על פי חוק הרישום הכפול.

מייקל וייס, שהינו היו"ר הזמני של דירקטוריון חברת XTLbio, אמר: "אנו רואים במהלך הרישום הכפול מהלך אסטרטגי של הידוק הקשר עם שוק ההון הישראלי. כמו כן, המהלך יקל על המשקיע הישראלי לרכוש מניות החברה ויגדיל את מחזורי המסחר במניה". עוד מציין וייס, כי החברה ממשיכה בתהליך לקראת רישומה למסחר גם בנאסד"ק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.