"סד הזמנים הנוכחי בו מתקדמת החקיקה אינו מאפשר לבצע את עבודת הניתוח הנדרשת. ההחלטה שהתקבלה ב"וועדה למיזמים ציבוריים היא לסטות מהסטנדרט הבינלאומי בנושא ועל רקע הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בהחלטה זו והיעדרה של עבודת ניתוח מקצועי כפי שהיה ראוי בקבלת החלטה מהותית מעין זו, ראינו צורך להביא לידיעתכם את המסמך הנוכחי ולפרט את הסיכונים הכרוכים", כך תוקף המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, את החקיקה שמתקדמת בוועדת למיזמים ציבוריים בכנסת לאפשר לחברות הפינטק, וכן לאפליקציות תשלומים כמו פייבוקס וביט להבטיח לציבור ריבית מסוימת על הכספים שהם יפקידו באפליקציות.

אביר שלח מכתב ליו"ר ועדת מיזמים ציבוריים, ח"כ אוהד טל, בו הוא מתריע בפניו על השינויים בנוסח 'החוק להסדרת עיסוק שירותי תשלום' (השם הרשמי לחוק שיסדיר את שוק האפליקציות שכיום משמשות רק להעברת כספים).

המשנה לנגיד מתריע בפני ח"כ  טל על השינוי האחרון שבוצע בהצעת החוק: "ביום חמישי שעבר בוצע תיקון מהותי והורד מהטיוטה הסעיף האוסר על נותני שירותי תשלום לשלם ריבית על הפיקדונות שהם מקבלים מלקוחותיהם. "התיקון האמור מנוגד לסטנדרט הבינלאומי המקובל בנושא; הוא טומן בחובו סיכונים שעלולים להפוך למהותיים; ולא הושקעה העבודה המקצועית הנדרשת במיפוי הסיכונים הנובעים ממנו ובבחינה האם וכיצד ניתן למזערם ."

בנק ישראל לא מתנגד עקרונית לכך שהאפליקציות יוכלו לתת תשואה מסוימת - אך מתנגד להבטחת התשואה מראש. החוק הוא "אחד מהתוצרים של ועדה בינמשרדית שמונתה ביוני 2015. שמטרתה הייתה לבחון דרכים להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים. כאשר בעקבות ועדה זו הוקמה ועדת משנה בחודש מרץ 2016 שמטרתה הייתה לקדם את הסדרת פעילותם של גופים חוץ בנקאיים העוסקים במתן שירותי תשלום, בהתבסס על אסדרה בינלאומית בהתאם לדירקטיבות הקבועות באירופה בעניין שירותי תשלום". לדברי בנק ישראל, אירופה "אוסרת עליהם באופן חד משמעי לשלם ריבית ללקוחות המפקידים אצלם כספים. הדירקטיבה כן מאפשרת מתן הטבות שאינן תלויות במשך הזמן שבו הכספים מופקדים אצל נותן שירותי התשלום לטובת הורדת תעריפים ועמלות.

• החל מ-2025: ביט תתחיל לגבות עמלות מהמשתמשים
• ריבוי אפליקציות תשלומים - מה היתרונות והחסרונות של כל אחת?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מדוע? בבנק מסבירים ש"תשלום ריבית על פיקדונות היא פעולה השמורה לגופים בעלי רישיון בנקאי עליהם מוחלת רגולציה מחמירה בין היתר בהיבט של ניהול סיכוני שוק. סטייה מעיקרון זה עלולה לייצר סיכונים מסוגים שונים – צרכניים ומערכתיים ולכן עמדת בנק ישראל היא כי אין לקבל החלטה תקדימית ברמה עולמית ולסטות מהסטנדרט הבינלאומי בנושא ובפרט כאשר הוא ברור וחד משמעי".

 

בבנק ישראל מביאים בפני יו"ר הוועדה את הסיכונים האפשריים למהלך אותם יש לבדוק לפני בעבודת מחקר מעמיקה: "תשלום ריבית על פיקדונות הוא התחייבות נוספת של נותן שירותי התשלום והיא עלולה להגדיל את ההסתברות שלו להיקלע לקשיים. כניסה לקשיים של נותן שירותי תשלום – בייחוד אם הוא נתפס כבנק או אם הוא בעל נפח פעילות משמעותי, עלולה להשליך באופן רוחבי על כלל המערכת הפיננסית. התממשות של סיכון המכונה בספרות "סיכון הדבקה", דוגמא בולטת בהקשר זה היא הקריסה של בנק  SVB בארה"ב. על רקע העובדה שהרגולציה שהוחלה עליו הייתה מקילה יחסית לזו הבנקאית והצורך של ה – FED להתערב באופן מהיר כדי למנוע התממשות של סיכון מערכתי.  ההצעה עלולה אף להשליך על שיווי המשקל הכללי בשוק האשראי. מתן ריבית על פיקדונות עשוי לתמרץ את הציבור להפקיד כספים אצל נותני שירותי התשלום.

 

"בנקאות צללים"

בבנק ישראל מתריעים כי "לצד קידום התחרות במערכת הפיננסית קיימת חשיבות עליונה להגן על הציבור ולהבטיח שלא תתפתח בישראל "בנקאות צללים": "כאשר מאפשרים לשחקנים פיננסיים להעמיד שירותים בנקאיים מחד על כל הסיכונים המערכתיים הנובעים מהם, אולם לא מכפיפים אותם לרגולציה המחמירה המוטלת על בנקים שנועדה למזער את הסיכוי שסיכונים אלו יתממשו כמו גם את הנזק המערכתי הנובע מהם ככל שהם מתממשים".

• הזהב בדרך לשיאים חדשים? בגולדמן זאקס רואים תרחיש של 5,000 דולר לאונקיה
• רכישת דירה - לא רק מחיר; כל הגורמים שיש לבחון לפני עסקה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים

המשנה לנגיד מציין במכתבו כי "רק לאחרונה הגיע בנק ישראל להבנות עם רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון לפיהן גופים שקיבלו רישיון מרשות שוק ההון ואשר עומדים בדרישות נוספות הרלוונטיות לפעילותם בשירותי תשלום ושנקבעו על ידי רשות שוק ההון, יוכלו להתחבר למערכות התשלומים המבוקרות בכל סוג השתתפות, לרבות השתתפות ישירה וזאת ללא תלות בבנקים כגורמים מתווכים ."

לדברי הבנק, "הצעה לסטייה מהסטנדרט הבינלאומי לא יכולה להתקבל באופן חפוז ומבלי שהיא נתמכת בעבודה מקצועית מעמיקה הממפה את הסיכונים הטמונים בה ובבחינה האם וכיצד ניתן למנוע אותם. על פי הדירקטיבה האירופאית מנפיקי כסף אלקטרוני בפעילותם כנותני שירותי תשלום רשאים לספק הטבות שגודלן אינו תלוי בזמן שבו כספי הלקוח מוחזקים על ידם".

 

"עלול להוביל לתוצאה ההפוכה - צמצום האשראי במשק, לצד העלייה בסיכון לכספי החוסכים"

בבנק ישראל מזהירים כי "בניגוד לבנקים, נותני שירותי התשלום לא יוכלו למנף את כספי הפיקדונות שהם מקבלים למתן אשראי. בכך, ההצעה דווקא עלולה להוביל לצמצום היצע האשראי במשק. ההצעה עלולה גם להעלות את ההסתברות להתממשות של סיכונים צרכניים עבור ציבור המפקידים שמצידם עלולים לחשוב בטעות שהגוף שמשלם ריבית על פיקדונותיהם הוא בנק המצוי תחת רגולציה קפדנית יותר מזו המוחלת בפועל על נותן שירותי התשלום. בנוסף, התיקון עלול להשפיע גם על האופן שבו נותן שירותי התשלום מנהל את סיכוני השוק שלו.

"ההצעה עלולה להוביל למצב בו קמים נותני שירותי תשלום שעיקר המודל העסקי שלהם הוא מתן ריבית על פיקדונות. במסגרת הדיון בכנסת עלו הצעות שונות לתקרת פיקדון עליו יוכלו נותני שירותי התשלום לשלם ריבית, אולם אף אחת מהן לא הייתה מבוססת על נתונים כלשהם. מובן שהחלטה מושכלת על שיעור כאמור לא יכולה להיות מבוססת על "תחושות" או "אינטואיציות" והיא מצריכה עבודת ניתוח מקצועית ומעמיקה.

בבנק ישראל טוענים כי כדי להגן על ציבור המפקידים, אין לאפשר בשום פנים ואופן הבטחת תשואה למפקידים כי אם לכל היותר השתתפות בתשואה שצבר נותן שירותי התשלום במסגרת ההשקעה של הפיקדונות: "עמדת בנק ישראל היא שאין לסטות מהסטנדרט הבינלאומי הקובע באופן ברור כי אין לאפשר לנותני שירותי תשלום לשלם ריבית על הפיקדונות. בבנק ישראל נותנים לדוגמא את בנק SVB. "עד לשנת 2015 היה נתון SVB לפיקוח רגולטורי הדוק, המיועד לבנקים בעלי נכסים בשווי העולה על 50 מיליארדי דולרים. בשנת 2015, לאחר לחץ שהופעל על הרגולטורים בארה"ב, החליטו רשויות הפיקוח להעלות את הרף לפיקוח על בנקים בינוניים ל-250 מיליארדי דולרים. בכך SVB זכה לרגולציה מקילה, שפטרה אותו מביצוע מבחני לחץ מחמירים, הקלה בצורה ניכרת את דרישות ההון והנזילות מהבנק, וצמצמה את היקף הפיקוח עליו. סביר להניח כי הותרת הפיקוח המחמיר על כנו הייתה מונעת את נפילתו".