"עד שנת 2026 אלומיי תצמח פי 3. מעריכים שההכנסות יהיו מעל 200 מיליון יורו והרווח כ-39 מיליון אירו".
רני פרידריך, מנכ"ל אלומיי קפיטל, על תחום האנרגיה המתחדשת, על הייחוד בפרויקטים של החברה, הנכסים העיקריים של החברה, על התשואה המשוערת למשקיעים ועל העתיד
באירופה ישנן מספר מדינות בהן ייצור חשמל ממקורות מתחדשים הפך למקור האנרגיה המרכזי, אבל גם בשנת 2023 תחום האנרגיה המתחדשת מהווה אחוז קטן יחסית מייצור האנרגיה בעולם, ופוטנציאל הצמיחה כנראה משמעותי. מעבר ליתרונות של יצור נקי מתברר שזה גם יכול להיות תחרותי בתחום הכלכלי.
אחת השחקניות הוותיקות בתחום האנרגיה המתחדשת בארץ היא אלומיי קפיטל, שהייחודיות שלה ביחס לחברות האחרות נובעת מפיזור על פני מספר תחומים ופעילות בכמה מדינות. לצד הפעילות בישראל, יש לאלומיי פרויקטים גדולים בספרד, איטליה, הולנד, ולאחרונה היא גם נכנסה ליזום פרויקטים בארה"ב. לקראת ועידת ההשקעות באנרגיה שתפתח הבוקר, שוחחנו עם רני פרידריך, מנכ"ל אלומיי -0.47% על ההווה, ובעיקר על העתיד של החברה.
"אנחנו מפתחים ומפעילים תחנות ליצור חשמל פוטו-וולטאי, בספרד, איטליה, וארה"ב, ובישראל. בארץ, פרויקט תלמי יוסף נמצא בהפעלה מסחרית ובימים אלה עובר תהליך סטטוטורי להגדלת הספק. בנוסף, לאלומיי קפיטל 90 מגה-וואט פלוס אגירה בפיתוח בארץ, מתוכם 40 מגה וואט מוכנים להתחלת בנייה תוך 4 חודשים, כאשר הבנייה עצמה תיקח 9 חודשים עד שנה. בנוסף, החברה מחזיקה בכ-9.4% מתחנת הכח דוראד שהספקה 870 מגה וואט.
"מעבר לכך, אנחנו נמצאים בתהליך הקמה של פרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, פרויקט ייחודי הצפוי להיכנס לפעילות במחצית השנייה של 2026 ולהניב EBITDA שנתי צפוי של כ- 33 מיליון אירו. בספרד אנו עומדים על 340 מגה-ווט פרויקטים פוטו-וולטאי פעילים. באיטליה, לאלומיי 20 מגה פוטווולטאי בבנייה, ועוד 200 מגה פוטווולטאי מוכנים לבנייה שתתחיל בתקופה הקרובה. 400 מגה ווט נוספים נמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים ובנייתם אמורה להסתיים עד סוף 2025. סה"כ מדובר ב-600 מגה ווט בבניה ובפיתוח מתקדם. החברה ממשיכה לפתח פרויקטים נוספים אשר נמצאים בשלבים מוקדמים.
- אלומיי מגייסת כ-50 מיליון שקל בהנפקה פרטית; מנורה מצטרפת כבעלת עניין
- "ההקמה של פרויקטים סולאריים בארה"ב מתקדמת בקצב מהיר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בשבוע שעבר הודענו על התחלת פעילות בארה"ב. בחרנו בפרויקטים בפריפריה של העיר דאלאס, הפרויקטים הם בהספק של עד 10 מגה ווט די סי וזאת מכיוון שהרגולציה מאפשרת רישוי מהיר, והבנייה מהירה. כך אפשר להגיע למצב שתוך שנה וארבעה חודשים מהתחלת הפיתוח הפרויקט יתחיל לפעול, פרויקטים אלה מאופינים בתזרים חזק כבר מיום ההפעלה.
אלומיי פועלת גם בייצור ביו-גז בהולנד: "התחום עבר שנה לא קלה, המלחמה באוקראינה גרמה לעליית מחירי ההובלה והאנרגיה ושחקה את הרווחיות של הפרויקטים, אבל הפיצוי על קפיצת העלויות יגיע ב2023", מסביר פרידריך. "מחירי המכירה לגז המופק נקבעים על סמך מחיר הגז הממוצע של שנה קודמת (שנת 2022) אשר התאפיינה במחיר גז גבוה, ולכן ב-2023 יגיע הפיצוי על מחירי האנרגיה הגבוהים של 2022. אנו צופים כי ההכנסות יקפצו ל-17 מיליון אירו ונייצר תזרים של 1.5 מיליון אירו מהפעילות הזו".
אלומיי הכניסה בתשעת החודשים הראשונים של 2022 סכום של כ-45 מיליון אירו וייצרה תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של כ-14 מיליון אירו. היא גם רשמה הפסד של 2.3 מיליון אירו. ובשנה כולה היא צופה הכנסות של 65 מיליון אירו ורווח של 3 מיליון אירו. אבל, מה שמעניין יותר זה התחזית קדימה - פרידריך מעריך שהכנסות החברה, הרווח התפעולי והרווח הנקי ימשיכו במגמת עליה "מתמדת", בהתאם למצגת שפרסמה החברה. אלומיי צופה 10%-12% על השווי הנוכחי. זו תשואה לא רעה בכלל, גם בהינתן העלייה בריבית. התחזית קדימה של החברה היא למספרים הולכים וגדלים:
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- קרטל הנפט אופ"ק+ מתקרב להסכם על העלאת התפוקה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
מה ההבדל ביניכם לבין החברות האחרות?
"מה שמייחד אותנו זה שאנחנו מפתחים את הפרויקטים בעצמנו מאפס. לא קונים פרויקטים ורישיונות אלא יוזמים הכל מהתחלה. אז נכון שזה לוקח יותר זמן וצריך סבלנות, אבל זה הרבה יותר זול והתוצאה היא רווחיות גבוהה משמעותית בהמשך. לשם דוגמא עלות פיתוח שלנו באיטליה היא 25 אירו לוואט כשהמחיר לקניית רישיון מוכן לבניה נע בין 250 ל-300 יורו לוואט". כמו כן אנחנו מפוזרים על מספר טכנולגיות יצור וסוגי אגירה שונים שחלקם ( ביו גז , אגירה שאובה) מצריכים ידע ייחודי".
איך אתם בוחרים השקעות?
"התנאי הראשון הוא שזה חייב להיות ירוק. אנרגיה מתחדשת. ודבר שני זה הגיאוגרפיה. אנחנו פועלים רק בארצות שאנחנו מכירים היטב ושיש להן מערכות משפט מסודרות וכל אחד יודע את הזכויות שלו, את החובות שלו".
עד כמה אלומיי מושפעת מעליית הריבית?
"הפרויקטים הקיימים ואיגרות החוב של החברה הם בריבית קבועה ולכן אין השפעה ישירה לעליית הריבית. בפרויקטים בהקמה עליית הריבית משפיעה על כל התעשייה וגם על אלומיי. מדובר בתעשייה שהיא צרכנית הון גדולה. הכסף מתייקר ומנגד - הזמינות של ההון נמוכה יותר. זה משפיע על התעשייה מכיוון שתשואות הפרויקטים לא גדלו אבל עלות המימון שלהם כן התייקרה דרמטית. קשה היום להשיג תשואה עודפת דרך מינוף. וזאת מכיוון שתשואת הפרויקט קרובה מאוד לעלות המימון זה מצב שמחייב יצירתיות בתחום הפיננסי.
"לשם המחשה, בעולם הקודם של הריביות, אם על פרויקט הייתה תשואה של 5% והמימון הוא רק 3% אז ניתן היה לעשות תשואה דו-ספרתית רק דרך המימון. היום צריך לפתח פרויקטים שיכולים 'לסחוב' מימון יקר למשך מספר שנים, עד שהריבית תרד בחזרה. אנחנו מניחים שהריבית לא תישאר גבוהה לעוד הרבה שנים, ולכן כשאתה מדבר על פרויקטים ל-20-30 שנה אתה אומר לעצמך 'אוקי נתמודד עם מימון יקר, ועוד כמה שנים כשהריבית תרד נמחזר את החוב ונקבע את הריבית לטווח הארוך. אז זה השינוי הגדול. אם תשואת הפרויקט לא מספיק גבוהה מינוף לא יעזור לך להשיג תשואה."
אלו תשואות אתם מצפים לראות בפרויקטים שלכם?
"בספרד סגרנו בתחילת 2022 מימון לפרויקט טלסאול בריבית פיקס 3% ל-25 שנה. היום כבר אי אפשר לקבל ריביות כאלה, אז אנחנו משתדלים להיכנס למקומות שתשואת הפרויקט היא לא פחות מ-8-9%. ועם מינוף קטן ולא אגרסיבי אז התשואה תעלה ל-10-12%. ככל ובעתיד הריבית ארוכת הטווח תרד ל-סביבות 4% - מה שאני מאמין שתוך כמה שנים נהיה שם - אז יתאפשר מימון מחדש וכתוצאה מכך נראה תשואות גבוהות יותר על ההשקעה".
יש לכם מספיק כסף להקים את הפרויקטים הקיימים?
"אנחנו לא עוצרים. יש לנו קופת מזומנים מלאה שמספיקה גם להתפתחות וגם לשירות חוב. ב-תשעת החודשים הראשונים של 2022 ייצרנו 14 מיליון אירו, ובשנה הבאה נייצר יותר. יש לנו גם יכולת להביא שותפים או למכור חלק מהפרויקטים שבפיתוח ברווח. גדול כמו כן, יש לנו גם הרבה נכסים מניבים לא ממונפים, שאם צריך אפשר למנף אותם בקלות יחסית."
איך נכון לנתח חברות אנרגיה מתחדשת לדעתך?
"הייתי מסתכל קודם כל על התזרים, כמה כסף הם מייצרים, מה התזרים מפעילות. לא להתבלבל ממספרים גבוהים של מגה וואטים. הכל יקום וייפול על היכולת ליצר מזומן".
כיצד אתם רואים את עתיד שוק האנרגיה הירוקה?
"אירופה וארה"ב דוחפים לצמיחה של השוק הזה בצורה אגרסיבית. זה כולל הרבה מאוד PV וגם רוח, ובעיקר המון אגירה. אנחנו גם מתעסקים בביו גז בו הופכים פסולת לאנרגיה לוקחים את השאריות שאי אפשר להטמין, כאלה שמזהמות את הקרקע, ומייצרים מזה אנרגיה".
איך אתם אוגרים את האנרגיה שאתם מייצרים? תיכנסו לתחום המסחר בחשמל?
"בישראל זה יהיה בבטריות ואגירה שאובה. באירופה נכון להיום מבחינה כלכלית יותר זול להגן על המחיר דרך PPA ולא דרך הקמת מתקני אגירה יכול להיות שדברים ישתנו בעתיד . אני לא חושב שניכנס לתחום של מסחר בחשמל בישראל. יותר מתאים לנו לעבוד דרך ברוקר.יש הרבה גופים שמציעים שרותי ברוקר. מי שרוצה לסחור בחשמל שייהנה. אנחנו מייצרים".
מה התחזית של אלומיי ל-2026?
"בהנחה שדברים יימשכו פחות או יותר כמו שהם מתנהגים היום, אנחנו מעריכים שעד שנת 2026 אלומיי תצמח פי 3. פרויקט האגירה השאובה אמור לעבוד עד אז, ואמורים להיות עוד 600-700 מגה עובדים. לכן אנחנו מעריכים שנראה חברה עם יותר מ-200 מיליון יורו הכנסות בשנה עם רווח נקי של 39 מיליון אירו".

ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
המפעילה Beacon השלימה את שלב ההרצה והגיעה להפקה של 100 אלף חביות בתוך 75 יום בלבד; המאגר צפוי להוות מנוע צמיחה ותזרים מרכזי עבור נאוויטס
חברת Beacon Offshore, המפעילה של מאגר הנפט שננדואה שבמפרץ מקסיקו, הודיעה כי השלימה בהצלחה את שלב ההרצה של ארבעת הקידוחים הראשונים בפרויקט והגיעה ליעד ההפקה של 100 אלף חביות נפט ביום (bopd), קצב המתאים לצפי שפורסם עם תחילת ההפקה ביולי השנה. עבור נאוויטס נאוויטס פטר יהש -0.35% , המחזיקה בפרויקט לצד Beacon ושותפים נוספים, מדובר בהתקדמות נוספת באחד ממוקדי הצמיחה שלה בשנים הקרובות.
Beacon ציינה כי מערכת ההפקה הצפה (FPS) במאגר, שנבנתה לקיבולת של 120 אלף חביות נפט ביום ו-140 מיליון רגל מעוקב גז ביום, תפקדה בהתאם לציפיות, וכי ההגעה לקצב היעד הושלמה בתוך 75 יום בלבד ממועד תחילת ההפקה. המתקן, הממוקם ב-Walker Ridge 52 כ-150 מייל מחופי לואיזיאנה ובעומק מים של כ-5,800 רגל, תוכנן לשמש כמתקן מארח אזורי (Regional Hub) שיאפשר חיבור מאגרים סמוכים, בהם מוניומנט ושננדואה דרום, שביחד מוערכים בכ-600 מיליון חביות נפט שוות ערך.
על פי הודעת החברה, מדובר באחת ההפקות המורכבות והמתקדמות בענף, הנסמכת על טכנולוגיית לחץ גבוה של 20,000 PSI, מהמתקדמות בעולם. הבארות נקדחו לעומק של כ-30 אלף רגל מתחת לפני הים (כ-10 קילומטרים), בתנאי לחץ וטמפרטורה קיצוניים. Beacon מסרה כי הנתונים ההנדסיים של הבארות עומדים בציפיות ואף מצביעים על אמינות גבוהה, מה שיאפשר המשך הפקה יציבה לאורך זמן.
מתקן הטיפול וההפקה של שננדואה, שהוא HUB אזורי, שודרג ליכולת קיבולת של כ-120 אלף חביות נפט ביום, והוא עתיד לשרת גם את מאגרי מוניומנט ושננדואה דרום, שנמצאים בתהליכי פיתוח ועתידים להחל בהפקה
במהלך שנת 2026 ושנת 2028, בהתאמה.
- ארגנטינה נגד נאוויטס: "פועלת באופן בלתי חוקי בפוקלנד"
- גדעון תדמור מבקש 9 מיליון שקל בשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור: "עם הסיום המוצלח של תהליך ה-ramp-up, והגעה להפקה יומית של 100 אלף חביות נפט, פרויקט שננדואה הפך לאחד הפרויקטים
המפיקים המשמעותיים במפרץ אמריקה ומהווה פלטפורמה איתנה לצמיחתה של השותפות"

בקרוב: אנרגיה מתחדשת וכדורגל בגשם ובלילה - ביחד
במסגרת קול קורא חדש שפרסמו משרד האנרגיה והתשתיות, משרד התרבות והספורט והמשרד להגנת הסביבה, יינתנו מענקים לרשויות מקומיות שיקימו קירויים סולאריים בשטחן מעל מגרשי ספורט. בכך יתאפשר לערוך פעילויות ספורט שם גם כשיורד גשם וגם בשעות החשיכה, תוך כדי יצירת מקור נוסף של אנרגיות מתחדשות
התוכנית הלאומית החדשה לקירוי סולארי במגרשי ספורט ציבוריים בכל הארץ יוצאת לדרך: במסגרת החלטת הממשלה לקדם קירוי סולארי במגרשי ספורט ציבוריים, פורסם היום קול קורא לכלל הרשויות המקומיות ברחבי הארץ, לתמיכה כלכלית בהקמת קירויים סולאריים בשטחן. מדובר במהלך משותף של משרד האנרגיה והתשתיות, משרד התרבות והספורט והמשרד להגנת הסביבה, המהווה, לפי הודעת משרד האנרגיה, נדבך נוסף במדיניות הלאומית להרחבת השימוש באנרגיה מתחדשת והתמודדות עם משבר האקלים. המענקים שיינתנו, בהיקף כולל של עשרות מיליוני שקלים, יגיעו לסוכמים של 300 אלף עד 450 אלף שקל לכל רשות, בהתאם לאשכול החברתי-כלכלי שלה. המועד האחרון להגשת הבקשות הוא 9 בנובמבר השנה.
לדברי משרד האנרגיה, המהלך משלב שורת תועלות מעשיות שונות תחת קורת גג אחת: הוא מאפשר להרחיב את שעות הפעילות במגרשי הספורט, מספק הצללה והגנה מתנאי מזג האוויר, מייצר אנרגיה נקייה מאופסת פליטות, תורם להפחתת אי החום העירוני, מחזק את ביטחון האנרגיה המקומי, ומאפשר לרשויות המקומיות להפוך הוצאה להשקעה מניבה. כל זאת, תוך ניצול חכם של תשתיות קיימות, כך שמגרש הספורט השכונתי ייהפך למוקד אנרגיה בקהילה.
לצד התרומה למשק האנרגיה, מדובר גם במהלך חברתי-סביבתי בקנה מידה משמעותי - הוספת כ-3,000 דונמים של שטחי צל ציבוריים, שיאפשרו תוספת של כ-3.3 מיליון שעות פעילות קהילתית וספורטיבית בשנה, בכל מזג אוויר ובכל שעות היממה, כך על פי ההודעה. בנוסף, מדובר בצעד משמעותי במסגרת ההתמודדות עם משבר האקלים והתחממות כדור הארץ, באמצעות הפחתת פליטות מזהמות והגברת היקף האנרגיה המתחדשת בשטחים מבונים.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, מסר כי, "קירוי סולארי של מגרשי ספורט הוא צעד חשוב שמממש את המחויבות שלנו להבטחת ביטחון אנרגטי לישראל, תוך קידום אנרגיה מתחדשת והגנה על איכות הסביבה. המהלך יאפשר לרשויות המקומיות להפוך הוצאה להשקעה מניבה, יוסיף אלפי דונמים של שטחי צל ציבוריים, יאפשר פעילות קהילתית בכל מזג אוויר, ויתרום משמעותית לעמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות של ישראל ל-2030".
- ירידה של 16.6% בתגמולי הגז הטבעי והמחצבים
- איך ישראל נערכת למשבר האנרגיה הבא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר התרבות והספורט מיקי זוהר, הוסיף כי, ״המיזם לקירוי סולארי במגרשי הספורט הוא מהפכה חברתית וקהילתית. מגרשי הספורט ייהפכו לשמישים לאורך כל שעות היום ובכל מזג אוויר, ותוך כדי ייצרו חשמל ואנרגיה ירוקה. זהו חיבור חשוב בין קיימות סביבתית לקידום הספורט".