רני פרידריך אלומיי
צילום: ערן לם
דוחות

אלומיי: גידול של 32% בהכנסות ל-17.4 מיליון אירו ומעבר לרווח נקי

החברה רשמה ברבעון השני רווח נקי של 2.77 מיליון אירו, לעומת הפסד של 2.5 מיליון אירו אשתקד
נתנאל אריאל |

חברת האנרגיה המתחדשת אלומיי -0.09% הדואלית (סימול: ELLO) מדווחת על גידול של 32% בהכנסות ברבעון השני של 2022. ההכנסות עמדו על 17.4 מיליון אירו לעומת 13.2 מיליון אירו ברבעון המקביל בשנה שעברה.

ה-EBITDA עמד על 6.8 מיליון אירו, לעומת 5.5 מיליון בתקופה המקבילה. הרווח התפעולי עמד על 2.8 מיליון אירו, לעומת 1.5 מיליון אשתקד. הסיבה היא שכל הגידול בהכנסות נבלע בגידול זהה של 31% בהוצאות הגולמיות, כך שהרווח הגולמי עמד על 6.3 מיליון אירו לעומת 4.8 מיליון אירו אשתקד.

החברה דיווחה על מעבר לרווח נקי של 2.77 מיליון אירו ברבעון השני, לעומת הפסד של 2.5 מיליון אירו ברבעון המקביל בשנה שעברה.

בהסתכלות על חצי שנתית:

ההכנסות גדלו ב-43% ל-29.2 מיליון אירו לעומת התקופה המקבילה. ההפסד הכולל במחצית הראשונה של 2022 הסתכם בכ-34.6  מיליון אירו, וזאת לעומת הפסד כולל של 9.9 מיליון אירו במחצית המקבילה אשתקד.

ה- EBITDA במחצית הראשונה של 2022 הסתכמה בכ-10.6 מיליון אירו, גידול של 26% בהשוואה ל-EBITDA במחצית המקבילה אשתקד, שהסתכמה בכ-8.4 מיליון אירו.

תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת במחצית הראשונה היה 8 מיליון אירו, וזאת לעומת תזרים של כ-7.3 מיליון אירו בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

רני פרידריך מנכ"ל אלומיי קפיטל: "עמדנו ביעדים למחצית הראשונה של השנה. על סמך תוצאות ראשוניות של רבעון 3 הנמצאות נכון למועד זה בידנו, ניראה שהחברה תעמוד בכל היעדים אשר הציבה לעצמה לתשעת החודשים הראשונים של שנת 2022".

לקריאה נוספת

> "פרויקט מנרה יניב הכנסות ב-100 השנים שאחרי השלמתו"

עוד נתונים שמסרה החברה:

החברה פועלת כיום בשני מישורים עיקריים: פיתוח צבר פרויקטים בתחום הפוטו וולטאי באיטליה, ספרד, וישראל, והקמה של פרויקטים והפעלתם. כיום אנו נמצאים בתהליך ההקמה פרויקט אגירה שאובה צוק מנרה שהוא מגה פרויקט בהיקפו, וכן נמצאים בבניה מתקדמת של כ-20 מגה פוטו וולטאי באיטליה.

 

פעילות בספרד: פרויקט אלומיי סולר (28 מגהווט פוטו-וולטאי) חובר לרשת החשמל לקראת סוף הרבעון השני והשפעתו על הכנסות הרבעון הייתה זניחה; ברבעון השלישי פועל השדה בתפוקה מלאה וההכנסות הצפויות ממנו לרבעון השלישי נאמדות בכ- 3  מיליון אירו. פרויקט טלאסול (300 מגה וואט פוטוולטאי) עמד בכל הצפיות וייצר במחצית הראשונה הכנסות בסך של כ-20.4 מיליון אירו.

 

פעילות באיטליה: לחברה כ- 600 מגה וואט פרויקטים פוטו-וולטאים בפיתוח מתקדם, מתוכם עבור כ- 200 מגה נתקבלו רישיונות. 20 מגה וואט מתוכם נמצאים בבניה מתקדמת ושאר הרישיונות (כ- 180 מגה וואט) מחכים לתוצאות מכרז קבלנים אשר צפוי להיסגר בסוף חודש ספטמבר 2022. לאחר קבלת החלטה על הקבלן המבצע צפויים להיחתם הסכמי ההקמה ולהתחיל עבודות הבניה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

לחברה פרויקטים נוספים בשלבים מוקדמים יותר והכוונה היא להגיע לפורטפוליו של כ- 1,000 מגה וואט פוטו וולטאי עד שנת 2025. החברה נמצאת במגעים לחתימת הסכם מימון לטובת 600 מגה בפיתוח מתקדם עם בנק אירופאי מוביל בתחום.

 

פעילות בישראל: החברה עוסקת בפיקוח וניהול הקמת פרויקט אגירה שאובה צוק מנרה, אשר נמצא בבניה מתקדמת.

פיתוח הרישיונות לצורך בניית 40 מגה וואט פוטו וולטאי + 80 מגהווט \ שעה אגירה בבטריות, נמצא בשלבים מתקדמים. חיבור לרשת החשמל הובטח לחלק גדול מהפרויקט, הסתיים מכרז הקבלנים ונבחר קבלן זוכה. החברה נמצאת במו"מ עם גופים מממנים לצורך סגירה פיננסית לפרויקט זה.

כמו-כן החברה ממשיכה לפתח בנק קרקעות לצורך פרויקטים עתידיים בתחום הפוטו-וולטאי ואגירה בבטריות לרבות הגדלת פרויקט תלמי יוסף.

 

פעילות בהולנד: בעקבות הלחימה באוקראינה ועצירת אספקת הגז הרוסי לאירופה חלים שינויים מהותיים בתחום הביו-גז בהולנד ובאירופה. אירופה בכלל והולנד בפרט שמו לעצמן יעדים שאפתניים להגדלת יצור הגז מפסולת. תמריצים שונים נבחנים כיום, כאשר העיקרי בהם הוא דחיפת מחיר התעודות הירוקות כלפי מעלה, ונכון להיום מחיר התעודות הנ"ל עלה מ 13-15 אירו-סנט לתעודה לאזור ה-45 אירו-סנט לתעודה. כמו-כן, מחיר הגז ל- 2023 אשר נקבע על בסיס ממוצע 2022 צפוי להיות מעל 90 אירו-סנט למ"ק, מחיר שהינו גבוה מתקרת הסובסידיה (75 יורו סנט למ"ק), ולכן  בשנת 2023 ויתכן גם ב 2024 החברה תבחן את האפשרות לצאת זמנית ממשטר הסובסידיה. אי השימוש בסובסידיה יאפשר לחברה לדחות את תום תקופת הסובסידיה, שבמקור נאמדת בכ-12 שנה, בשנתיים.

 

תעודות ירוקות ניתנות בהתאם לכמות הגז הירוק המסופק על ידי מפעלי החברה, כאשר על כל מ"ק שסופק מקבלת החברה תעודה ירוקה אחת. החברה מתכננת יצור של כ 14 מיליון מ"ק גז ירוק לשנת 2023  במחיר ממוצע של 45 אירו-סנט לתעודה. ההכנסה הצפויה לחברה נאמדת בכ-6 מיליון אירו לשנת ,2023 לעומת הכנסה ממוצעת של כ 2 מיליון אירו בשנים קודמות.

 

מצידו השני של המטבע, עקב המלחמה באוקראינה חלה עליה במחיר הפיד סטוק שמבוסס על שאריות חקלאיות, בעלות ההובלה, וכן במחיר החשמל, שעלה פי עשרה. עליות אלו גרמו להתייקרות בצד ההוצאות, אולם הצפי הוא שהגידול בהכנסות יעלה על הגידול בהוצאות. הגידול בהכנסות בא לידי ביטוי בחלקו כבר כעת במחירי התעודות הירוקות וחלקו צפוי לבוא לידי ביטוי בשנה הבאה במחירי תעודות ירוקות, אשר צפויים להמשיך לעלות, ובמחירי גז גבוהים.

 

עליית מחירי החשמל בהולנד לא השפיעה על 2 מתוך 3 מתקני הביוגז שבבעלות החברה, אשר מיצרים לעצמם את החשמל והחום הדרוש להם. לעומת זאת, פרויקט חלדרלנד אשר נקנה לפני בדצמבר 2020 לא מצויד באמצעים ליצור עצמי של חשמל וחום ולכן נדרש לשלם עבור החשמל ומחיר החשמל השפיע עליו בצורה שלילית. בחודש מאי 2022 קיבלה החברה הודעה על אישור סובסידיה ליצור חשמל וחום בחלדרלנד ובאוגוסט 2022 הוזמן הגנרטור המתאים והוא אמור להתחיל ליצר בדצמבר או בינואר הקרוב.

 

החברה מעריכה שעם עליית חשיבות תחום הביו גז, תחום זה יכנס לתקופה חדשה אשר צפויה לשפר מאוד עם התוצאות הצפויות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נפט; קרדיט: Unsplashנפט; קרדיט: Unsplash

לאור מהלכי אופק+ מורגן סטנלי מעלה תחזית למחיר הנפט

בעקבות עצירת העלאות התפוקה של אופ"ק+, הבנק מצביע על איתות של יציבות מצד הקרטל, אך מציין פער גובר בין מכסות לתפוקה בפועל

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט מורגן סטנלי

מורגן סטנלי מעלה את תחזיתו למחיר חבית נפט מסוג ברנט במחצית הראשונה של 2026 ל-60 דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 57.5 דולר לחבית. מדובר בעדכון שמגיע זמן קצר לאחר הודעת אופ"ק+ על עצירה זמנית של תוכנית העלאת התפוקה לרבעון הראשון של 2026, עצירה ראשונה מאז שהקבוצה החלה להשיב לשוק את ההיצע שהופסק באפריל.

בנק ההשקעות מדגיש כי ההחלטה של אופ"ק+ אמנם לא משנה מהותית את ההערכות לגבי קצב הייצור הכולל, אך היא מהווה מסר לשוק על מחויבות ליציבות מחירים ונכונות לניהול אקטיבי של רמות ההיצע.

המסר המרכזי: פחות תנודתיות במחיר

לדברי צוות האנליסטים של מורגן סטנלי, ההתערבות של אופ"ק+ "מפחיתה תנודתיות", גם אם לא מביאה לשינוי משמעותי בכמות התפוקה בטווח המיידי. לדבריהם, קיים "פער משמעותי" בין המכסות הרשמיות שהוכרזו לבין היקף הייצור בפועל, מה שמצביע על בעיות בביצוע או אף ייתכן שעל מגבלות מצד מדינות החברות עצמן.

כך למשל, בין מרץ לאוקטובר השנה, תפוקת הנפט של חברות אופ"ק+ עלתה רק בכ-500 אלף חביות ליום, לעומת תוספת מכסה כוללת של 2.6 מיליון חביות ליום שהוכרזה לתקופה זו. המשמעות בפועל: שוק הנפט קיבל הרבה פחות מהתוספת שעליה סוכם.

מחירים יורדים למרות ריסון היצע

המחירים עצמם עדיין לא משקפים זינוק. ברנט עלה ביום שני לסביבת 65 דולר לחבית, אך מדובר עדיין בירידה של כ-13% מתחילת השנה, על רקע חששות מהיצע עודף בשוק. במורגן סטנלי מעריכים כי עודפי ההיצע אמנם ילחצו את המחיר בטווח הקצר, אך המאזן יחזור לאיזון במחצית השנייה של 2027, אז צפויים המחירים לשוב ולהתקרב לרמה של 65 דולר.

גז טבעי
צילום: טוויטר

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה

עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו

תמיר חכמוף |

שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.

יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.

הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.

עסקת היצוא שעל הפרק

ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות