אלומיי: גידול של 32% בהכנסות ל-17.4 מיליון אירו ומעבר לרווח נקי
חברת האנרגיה המתחדשת אלומיי 0% הדואלית (סימול: ELLO) מדווחת על גידול של 32% בהכנסות ברבעון השני של 2022. ההכנסות עמדו על 17.4 מיליון אירו לעומת 13.2 מיליון אירו ברבעון המקביל בשנה שעברה.
ה-EBITDA עמד על 6.8 מיליון אירו, לעומת 5.5 מיליון בתקופה המקבילה. הרווח התפעולי עמד על 2.8 מיליון אירו, לעומת 1.5 מיליון אשתקד. הסיבה היא שכל הגידול בהכנסות נבלע בגידול זהה של 31% בהוצאות הגולמיות, כך שהרווח הגולמי עמד על 6.3 מיליון אירו לעומת 4.8 מיליון אירו אשתקד.
החברה דיווחה על מעבר לרווח נקי של 2.77 מיליון אירו ברבעון השני, לעומת הפסד של 2.5 מיליון אירו ברבעון המקביל בשנה שעברה.
בהסתכלות על חצי שנתית:
ההכנסות גדלו ב-43% ל-29.2 מיליון אירו לעומת התקופה המקבילה. ההפסד הכולל במחצית הראשונה של 2022 הסתכם בכ-34.6 מיליון אירו, וזאת לעומת הפסד כולל של 9.9 מיליון אירו במחצית המקבילה אשתקד.
ה- EBITDA במחצית הראשונה של 2022 הסתכמה בכ-10.6 מיליון אירו, גידול של 26% בהשוואה ל-EBITDA במחצית המקבילה אשתקד, שהסתכמה בכ-8.4 מיליון אירו.
תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת במחצית הראשונה היה 8 מיליון אירו, וזאת לעומת תזרים של כ-7.3 מיליון אירו בתקופה המקבילה בשנה שעברה.
רני פרידריך מנכ"ל אלומיי קפיטל: "עמדנו ביעדים למחצית הראשונה של השנה. על סמך תוצאות ראשוניות של רבעון 3 הנמצאות נכון למועד זה בידנו, ניראה שהחברה תעמוד בכל היעדים אשר הציבה לעצמה לתשעת החודשים הראשונים של שנת 2022".
- מאבק שליטה באלומיי: פריים אנרג'י מאיימת במהלך משפטי
- עסקת המיליארד של אלומיי: נופר משלמת כ-458.5 מיליון שקל ומרחיבה את התמהיל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה נוספת
> "פרויקט מנרה יניב הכנסות ב-100 השנים שאחרי השלמתו"
עוד נתונים שמסרה החברה:
החברה פועלת כיום בשני מישורים עיקריים: פיתוח צבר פרויקטים בתחום הפוטו וולטאי באיטליה, ספרד, וישראל, והקמה של פרויקטים והפעלתם. כיום אנו נמצאים בתהליך ההקמה פרויקט אגירה שאובה צוק מנרה שהוא מגה פרויקט בהיקפו, וכן נמצאים בבניה מתקדמת של כ-20 מגה פוטו וולטאי באיטליה.
פעילות בספרד: פרויקט אלומיי סולר (28 מגהווט פוטו-וולטאי) חובר לרשת החשמל לקראת סוף הרבעון השני והשפעתו על הכנסות הרבעון הייתה זניחה; ברבעון השלישי פועל השדה בתפוקה מלאה וההכנסות הצפויות ממנו לרבעון השלישי נאמדות בכ- 3 מיליון אירו. פרויקט טלאסול (300 מגה וואט פוטוולטאי) עמד בכל הצפיות וייצר במחצית הראשונה הכנסות בסך של כ-20.4 מיליון אירו.
פעילות באיטליה: לחברה כ- 600 מגה וואט פרויקטים פוטו-וולטאים בפיתוח מתקדם, מתוכם עבור כ- 200 מגה נתקבלו רישיונות. 20 מגה וואט מתוכם נמצאים בבניה מתקדמת ושאר הרישיונות (כ- 180 מגה וואט) מחכים לתוצאות מכרז קבלנים אשר צפוי להיסגר בסוף חודש ספטמבר 2022. לאחר קבלת החלטה על הקבלן המבצע צפויים להיחתם הסכמי ההקמה ולהתחיל עבודות הבניה.
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...
לחברה פרויקטים נוספים בשלבים מוקדמים יותר והכוונה היא להגיע לפורטפוליו של כ- 1,000 מגה וואט פוטו וולטאי עד שנת 2025. החברה נמצאת במגעים לחתימת הסכם מימון לטובת 600 מגה בפיתוח מתקדם עם בנק אירופאי מוביל בתחום.
פעילות בישראל: החברה עוסקת בפיקוח וניהול הקמת פרויקט אגירה שאובה צוק מנרה, אשר נמצא בבניה מתקדמת.
פיתוח הרישיונות לצורך בניית 40 מגה וואט פוטו וולטאי + 80 מגהווט \ שעה אגירה בבטריות, נמצא בשלבים מתקדמים. חיבור לרשת החשמל הובטח לחלק גדול מהפרויקט, הסתיים מכרז הקבלנים ונבחר קבלן זוכה. החברה נמצאת במו"מ עם גופים מממנים לצורך סגירה פיננסית לפרויקט זה.
כמו-כן החברה ממשיכה לפתח בנק קרקעות לצורך פרויקטים עתידיים בתחום הפוטו-וולטאי ואגירה בבטריות לרבות הגדלת פרויקט תלמי יוסף.
פעילות בהולנד: בעקבות הלחימה באוקראינה ועצירת אספקת הגז הרוסי לאירופה חלים שינויים מהותיים בתחום הביו-גז בהולנד ובאירופה. אירופה בכלל והולנד בפרט שמו לעצמן יעדים שאפתניים להגדלת יצור הגז מפסולת. תמריצים שונים נבחנים כיום, כאשר העיקרי בהם הוא דחיפת מחיר התעודות הירוקות כלפי מעלה, ונכון להיום מחיר התעודות הנ"ל עלה מ 13-15 אירו-סנט לתעודה לאזור ה-45 אירו-סנט לתעודה. כמו-כן, מחיר הגז ל- 2023 אשר נקבע על בסיס ממוצע 2022 צפוי להיות מעל 90 אירו-סנט למ"ק, מחיר שהינו גבוה מתקרת הסובסידיה (75 יורו סנט למ"ק), ולכן בשנת 2023 ויתכן גם ב 2024 החברה תבחן את האפשרות לצאת זמנית ממשטר הסובסידיה. אי השימוש בסובסידיה יאפשר לחברה לדחות את תום תקופת הסובסידיה, שבמקור נאמדת בכ-12 שנה, בשנתיים.
תעודות ירוקות ניתנות בהתאם לכמות הגז הירוק המסופק על ידי מפעלי החברה, כאשר על כל מ"ק שסופק מקבלת החברה תעודה ירוקה אחת. החברה מתכננת יצור של כ 14 מיליון מ"ק גז ירוק לשנת 2023 במחיר ממוצע של 45 אירו-סנט לתעודה. ההכנסה הצפויה לחברה נאמדת בכ-6 מיליון אירו לשנת ,2023 לעומת הכנסה ממוצעת של כ 2 מיליון אירו בשנים קודמות.
מצידו השני של המטבע, עקב המלחמה באוקראינה חלה עליה במחיר הפיד סטוק שמבוסס על שאריות חקלאיות, בעלות ההובלה, וכן במחיר החשמל, שעלה פי עשרה. עליות אלו גרמו להתייקרות בצד ההוצאות, אולם הצפי הוא שהגידול בהכנסות יעלה על הגידול בהוצאות. הגידול בהכנסות בא לידי ביטוי בחלקו כבר כעת במחירי התעודות הירוקות וחלקו צפוי לבוא לידי ביטוי בשנה הבאה במחירי תעודות ירוקות, אשר צפויים להמשיך לעלות, ובמחירי גז גבוהים.
עליית מחירי החשמל בהולנד לא השפיעה על 2 מתוך 3 מתקני הביוגז שבבעלות החברה, אשר מיצרים לעצמם את החשמל והחום הדרוש להם. לעומת זאת, פרויקט חלדרלנד אשר נקנה לפני בדצמבר 2020 לא מצויד באמצעים ליצור עצמי של חשמל וחום ולכן נדרש לשלם עבור החשמל ומחיר החשמל השפיע עליו בצורה שלילית. בחודש מאי 2022 קיבלה החברה הודעה על אישור סובסידיה ליצור חשמל וחום בחלדרלנד ובאוגוסט 2022 הוזמן הגנרטור המתאים והוא אמור להתחיל ליצר בדצמבר או בינואר הקרוב.
החברה מעריכה שעם עליית חשיבות תחום הביו גז, תחום זה יכנס לתקופה חדשה אשר צפויה לשפר מאוד עם התוצאות הצפויות.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
