אנרגיה ירוקה
צילום: CNAVA

בלקרוק ללקחותיה: איך להשקיע במעבר למדיניות אפס פליטות פחמן

המעבר למדיניות אפס פליטות הוא עובדה מוגמרת ומחייב חשיבה על סיכונים וסיכויים שהוא מייצג בעבור המשקיע. עוד אומרים בחברת ההשקעות כי חוסר תכנון מצד הממשלות והארגונים הביא לעליית מחירי האנרגיה 
גיא טל |

בלקרוק (BlackRock) היא חברת ניהול הנכסים הפיננסיים הגדולה בעולם, המנהלת נכסים בשווי למעלה מ-10 טריליון דולר. החברה פרסמה היום את מכתבה השנתי ללקוחותיה בו שמה דגש על המעבר העולמי למדיניות "אפס פליטה" לפיו מאפסים את השפעת פליטת הגזים המזיקים לשכבת האוזון, בעיקר פחמן דו חמצני, על ידי הפחתה מקסימלית של הפלטה הקיימת, וכן איזון בין הפליטה ההכרחית לבין סילוק הפחמן דו חמצני. 

לדברי החברה המעבר למדיניות אפס פליטות הוא תהליך שיתפתח לאורך שנים רבות אך הוא כבר עובדה מוגמרת. המדיניות הפכה לרשמית עבור מדינות האחראיות ל-95% מפליטות הפחמן. בשלב הראשון של המעבר לאנרגיות מתחדשות קפצו ההשקעות בתחום בקצב הגבוה פי שש מקצב ההשקעות הכללי. כאשר כלל ההשקעות ESG מגיעות היום ל-4 טריליון דולר. אך זה לא מסתכם בכך, כיון שהשינוי במדיניות ימשיך להיות כרוך במעבר מאסיבי של נכסים, ההיצע והביקוש בתחומים רבים ישתנה, ערך יבנה ויושמד במעבר הזה, שמצריך מחשבה וזהירות בהשקעה. וישנה עדין הרבה אי וודאות. 

המעבר הזה משפיע בראש ובראשונה על שוק האנרגיה כמובן, כשישנה השפעה גם על שוק האנרגיה המסורתי, לעיתים בצורה לא צפויה. כך לאחרונה עלו מאד מחירי האנרגיה המסורתית כמו פחם, גז ונפט, וזאת לא בניגוד לתהליך המעבר לאנרגיות מתחדשות אלא כתוצאה ממנו. השקעה מוגברת באנרגיה מתחדשת הביאה להשקעה פחותה באנרגיה מסורתית, מה שיצר מחסור בה בעוד הביקוש ממשיך לעלות.

בבלוקרוק מסבירים שתקופות כאלו צפויות לקרות במהלך המעבר למדיניות אפס פליטה. על הממשלות והחברות לתאם את המעבר, שייקח עוד עשרות שנים בצורה מושכלת על מנת למנוע מצבים כאלה של מחסור באנרגיה, מה שלא נעשה. עד כה, המדיניות הציבורית התמקדה בהגבלת אספקת הדלקים מבוססי הפחמן אך לא עשתה די כדי לספק את הביקוש מה שהתבטא במחירי אנרגיה גבוהים יותר. תכנון נכון יאפשר מעבר חלק יותר למציאות החדשה. כמו כן, יש לתמוך במדינות מתפתחות במעבר, ולהשקיע הון פרטי וציבורי באופן שהמעבר לא ילווה בעליות מחירים דרמטיות בתחום האנרגיה. בנוסף יש לקחת בחשון שלמעבר בכל מקרה יהיה מחיר, למרות שהוא הכרחי בגלל שינויי האקלים. כך, אין מנוס מלהגיע למסקנה שתהיה פגיעה בצמיחה וכן חשש להתגברות האינפלציה עקב עליית מחירי האנרגיה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".