במחיר המינימום: גוליבר גייסה כ-5 מ' ש' לעומת 4.5 מ' ש' שתכננה
חברת חיפושי הנפט גוליבר אנרג'י שבשליטת רמי קרמין ושבראש הדירקטוריון שלה עומד ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, הצליחה להגדיל את היקף הגיוס בהנפקה לכ-5 מיליון שקל לעומת 4.5 מיליון שקל שביקשה החברה לגייס. ההנפקה בה החליפה החברה חוב בהון זכתה לביקושי יתר וחלק מההצעות שניתנו היו במחירים גבוהים ממחיר המינימום שנקבע בתשקיף, אך הוא נקבע במחיר המינימום שהוצע בתשקיף.
הגדלת היקף הגיוס בהנפקה מעיד על הצלחה לחברה, במיוחד לאור הקשיים בגיוסי הון בחברות הנפט והגז ולמרות שכמה חברות ממגזר זה הודיעו על דחיה בגיוס ההון שתוכנן על ידן.
החברה שתיכננה להנפיק 25,000 יחידות במחיר מינימום של 180 שקל ליחידה הכוללת 1,000 מניות במחיר של 18 אגורות למניה ו-2,000 אופציות ללא תמורה. מרכיב האופציות (סדרה ד') גוזר מחיר מימוש של 22 אגורות למניה עד סוף מאי 2013, ו-33 אגורות למניה מתחילת יוני 20134 ועד סוף יוני 2014.
מאחר ובפועל היקף הביקושים להנפקה הסתכם ב-28,128 יחידות, ולאור חיתום יתר של כ-12.5%, החברה הפעילה את מנגנון חתימת היתר בהנפקה ונענתה למלוא הביקושים כך שסכום הגיוס הסתכם ב-5.063 מיליון שקל ומחיר היחידה בהנפקה נקבע על המחיר המינימלי שהוצע למשקיעים.
את ההנפקה הוביל קונסורציום חתמים בראשות כלל חיתום שכלל גם את מגדל חיתום מיטב חיתום ורקורד פידליטי חיתום.
נציין כי הנפקת גוליבר התבצעה מיד לאחר סיום הסקרים הסייסמיים במים רדודים אשר בוצעו בשטח הרישיון המוחזק על ידי החברה. בגוליבר מתכננים לפענח את הנתונים שהתקבלו בסקר ולפרסם את דו"ח המשאבים בשטח הרישיון עד סוף המחצית הראשונה של 2013.
גוליבר, מחזיקה בזכויות ברישיון 'גוליבר' ומחזיקה בשותף הכללי של שותפות זרח יהש, בנוסף לחברה יש פעילות לחיפוש אורניום באזור ים המלח. נזכיר כי לאחרונה דיווחה החברה גם כי היא צפויה להתחיל במהלך הרבעון הראשון של 2013 בפעילות לחיפוש אורניום ומתכות רדיואקטיביות, זאת לאחר שקיבלה את כל האישורים לביצוע הפעילות בנגב באזור שבין ערד לסדום, ליד צומת חתרורים
רמי קרמין, מנכ"ל גוליבר אנרג'י מסר: "תוצאות ההנפקה מהוות הבעת אמון של שוק ההון בפוטנציאל העיסקי של החברה ובתוכניותיה למימוש פוטנציאל זה. קרמין ציין עוד כי החברה השלימה לאחרונה סקר סייסמי תלת-מימדי מקיף ברשיון גוליבר ולאחר פענוח תוצאות הסקר צפויה החברה לפרסם דו"ח משאבים פרוספקטיביים של הרשיון במהלך הרבעון השני של השנה הבאה."
- 2.הכסף מההנפקה נועד לכיסוי חובות ושכר לבכירים בחברה זהירו (ל"ת)רז 06/12/2012 10:04הגב לתגובה זו
- 1.דני 06/12/2012 09:25הגב לתגובה זו2 אופציות חינם ומניה בשחיטה והמקורבים שמכרו חודשיים במניה אין כאו הצלחה חכו לסוף החודש עוד הנפקה במחיר נמוך כמו גלוב
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
