במחיר המינימום: גוליבר גייסה כ-5 מ' ש' לעומת 4.5 מ' ש' שתכננה

המנכ"ל, רמי קרמין: "תוצאות ההנפקה מהוות הבעת אמון של שוק ההון בפוטנציאל העיסקי". דו"ח המשאבים יפורסם עד סוף המחצית הראשונה של 2013
יעל גרונטמן | (2)

חברת חיפושי הנפט גוליבר אנרג'י שבשליטת רמי קרמין ושבראש הדירקטוריון שלה עומד ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, הצליחה להגדיל את היקף הגיוס בהנפקה לכ-5 מיליון שקל לעומת 4.5 מיליון שקל שביקשה החברה לגייס. ההנפקה בה החליפה החברה חוב בהון זכתה לביקושי יתר וחלק מההצעות שניתנו היו במחירים גבוהים ממחיר המינימום שנקבע בתשקיף, אך הוא נקבע במחיר המינימום שהוצע בתשקיף.

הגדלת היקף הגיוס בהנפקה מעיד על הצלחה לחברה, במיוחד לאור הקשיים בגיוסי הון בחברות הנפט והגז ולמרות שכמה חברות ממגזר זה הודיעו על דחיה בגיוס ההון שתוכנן על ידן.

החברה שתיכננה להנפיק 25,000 יחידות במחיר מינימום של 180 שקל ליחידה הכוללת 1,000 מניות במחיר של 18 אגורות למניה ו-2,000 אופציות ללא תמורה. מרכיב האופציות (סדרה ד') גוזר מחיר מימוש של 22 אגורות למניה עד סוף מאי 2013, ו-33 אגורות למניה מתחילת יוני 20134 ועד סוף יוני 2014.

מאחר ובפועל היקף הביקושים להנפקה הסתכם ב-28,128 יחידות, ולאור חיתום יתר של כ-12.5%, החברה הפעילה את מנגנון חתימת היתר בהנפקה ונענתה למלוא הביקושים כך שסכום הגיוס הסתכם ב-5.063 מיליון שקל ומחיר היחידה בהנפקה נקבע על המחיר המינימלי שהוצע למשקיעים.

את ההנפקה הוביל קונסורציום חתמים בראשות כלל חיתום שכלל גם את מגדל חיתום מיטב חיתום ורקורד פידליטי חיתום.

נציין כי הנפקת גוליבר התבצעה מיד לאחר סיום הסקרים הסייסמיים במים רדודים אשר בוצעו בשטח הרישיון המוחזק על ידי החברה. בגוליבר מתכננים לפענח את הנתונים שהתקבלו בסקר ולפרסם את דו"ח המשאבים בשטח הרישיון עד סוף המחצית הראשונה של 2013.

גוליבר, מחזיקה בזכויות ברישיון 'גוליבר' ומחזיקה בשותף הכללי של שותפות זרח יהש, בנוסף לחברה יש פעילות לחיפוש אורניום באזור ים המלח. נזכיר כי לאחרונה דיווחה החברה גם כי היא צפויה להתחיל במהלך הרבעון הראשון של 2013 בפעילות לחיפוש אורניום ומתכות רדיואקטיביות, זאת לאחר שקיבלה את כל האישורים לביצוע הפעילות בנגב באזור שבין ערד לסדום, ליד צומת חתרורים

רמי קרמין, מנכ"ל גוליבר אנרג'י מסר: "תוצאות ההנפקה מהוות הבעת אמון של שוק ההון בפוטנציאל העיסקי של החברה ובתוכניותיה למימוש פוטנציאל זה. קרמין ציין עוד כי החברה השלימה לאחרונה סקר סייסמי תלת-מימדי מקיף ברשיון גוליבר ולאחר פענוח תוצאות הסקר צפויה החברה לפרסם דו"ח משאבים פרוספקטיביים של הרשיון במהלך הרבעון השני של השנה הבאה."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הכסף מההנפקה נועד לכיסוי חובות ושכר לבכירים בחברה זהירו (ל"ת)
    רז 06/12/2012 10:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דני 06/12/2012 09:25
    הגב לתגובה זו
    2 אופציות חינם ומניה בשחיטה והמקורבים שמכרו חודשיים במניה אין כאו הצלחה חכו לסוף החודש עוד הנפקה במחיר נמוך כמו גלוב
אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין
רווח והסבר

מניות הנפט והגז הן מניות השנה – האם הן עדיין אטרקטיביות?

מה התשואה האפקטיבית שגלומה בישראמקו ורציו והאם נאוויטס היא מציאה?
אבישי עובדיה |
מניות הנפט והגז היו הכוכבות של 2022 בבורסה המקומית. הן מככבות עם עליות מרשימות בשעה שהמדדים נפלו. זה גם בגלל העלייה במחירי הנפט והגז בעולם על רקע המלחמה באוקראינה, אבל זה בעיקר בשל ההפנמה שהסיכון בהן מוגבל – יש חוזים, יש הכנסות שיודעים לחזות אותן לשנים הבאות, יש הוצאות שגם הן יחסית ניתנות להערכה סבירה. יש אפסייד במידה וקצב הזרימה במאגרים יעלה, או אם ימכרו לאירופה במחירים גבוהים; ויש בעצם נכס שבדומה לכל נכס מניב, ניתן להעריך אותו יחסית בפשטות. השאלה הגדולה בהערכה כזו היא מה הציפיות של המשקיעים. זה הבסיס לשיעור ההיוון של התזרימים העתידים מהנכס. ככל שהמשקיע סבור שהסיכון גדול יותר הוא בעצם ידרוש תשואה גבוהה יותר וכך הוא יהיה מוכן לשלם מחיר נוכחי נמוך יותר. בהפוך, ניתן לגזור ממחיר השוק את התשואה הצפויה. אין בטוח, אין תשואה וודאית, המציאות עולה על כל דמיון, יכול להיות שמחר בבוקר, תהיה תקלה חריפה-נדירה והמאגר יושבת, יכול להיות שמחר בבוקר, מדינה מאירופה תקנה 50% מהמאגר בפרמיה ענקית במסגרת הסכם ענק להביא את הגז הישראלי (והמצרי) לאירופה.
ועדיין יש את הסביר. אז סביר שהמאגרים – תמר ולוויתן, ימשיכו לספק את הסחורה, בקצב שהן מדווחות עליו, בלי שינויים לרעה. אגב, דווקא שינויים לטובה היו לרבות העלאת קצב ההפקה ונתונים על גודל מאגר גדול ממה שציפו. לוויתן הוא החדש מבין השניים ואצלו מתמחרים סיכון גדול יותר, תמר הוותיק מתומחר בסיכון נמוך יותר. כשמסתכלים על התמחור בשוק, מגלים שישראמקו שמחזיקה בתמר נסחרת בתשואה אפקטיבית שמרנית של  8%-9% ואולי קצת יותר, רציו שמחזיקה בלוויתן נסחרת בתשואה של 12%-13% ויותר. זה לא התשואה של 50% שהן סיפקו בשנה האחרונה, אבל זה לא רע. יש סיכונים, יש גם סיכויים – בתמר הולכים להגדיל את הקצב תוך שנים בודדות, זה אומר שקצב ההכנסות יגדל. ובכלל – האפסייד הגדול יכול להיות מול אירופה. ישראל ומצרים יחד עם אירופה מגבשות דרך לייצא את הגז מכאן לאירופאים.   ישראמקו ורציו הן "שחקניות טהורות" על המאגרים. יש שורה ארוכה של שחקניות גז ונפט, בשיעורי החזקה שונים במאגר, בזכויות שונות (כמו תמלוגי על) ובמינוף שונה וגם הן כמובן נהנו השנה מגאות בבורסה ובדוחות וצפויות ליהנות בהמשך. יש כאלו מורכבות ומגוונות יותר למשל קבוצת דלק שמחזיקה גם באיתקה. יש אחרות ממונפות יותר ולכן גם מספקות תשואה אפקטיבית גבוהה יותר, למשל תמר פטרוליום ויש כאלו שבכלל לא פעילות כאן – יש קטנות יחסית כמו מודיעין ויש אחת שמתיימרת להית ענקית – נאוויטס. מדובר בשותפות של גדעון תדמור שיש לו זכויות רבות במציאת הגז מול חופי ישראל. הוא החליט בשלב מסוים לעזוב את השיתוף פעולה עם יצחק תשובה ולפעול בחו"ל.   מי זאת נאוויטס?
אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין
רווח והסבר

מניות הנפט והגז הן מניות השנה – האם הן עדיין אטרקטיביות?

מה התשואה האפקטיבית שגלומה בישראמקו ורציו והאם נאוויטס היא מציאה?
אבישי עובדיה |
מניות הנפט והגז היו הכוכבות של 2022 בבורסה המקומית. הן מככבות עם עליות מרשימות בשעה שהמדדים נפלו. זה גם בגלל העלייה במחירי הנפט והגז בעולם על רקע המלחמה באוקראינה, אבל זה בעיקר בשל ההפנמה שהסיכון בהן מוגבל – יש חוזים, יש הכנסות שיודעים לחזות אותן לשנים הבאות, יש הוצאות שגם הן יחסית ניתנות להערכה סבירה. יש אפסייד במידה וקצב הזרימה במאגרים יעלה, או אם ימכרו לאירופה במחירים גבוהים; ויש בעצם נכס שבדומה לכל נכס מניב, ניתן להעריך אותו יחסית בפשטות. השאלה הגדולה בהערכה כזו היא מה הציפיות של המשקיעים. זה הבסיס לשיעור ההיוון של התזרימים העתידים מהנכס. ככל שהמשקיע סבור שהסיכון גדול יותר הוא בעצם ידרוש תשואה גבוהה יותר וכך הוא יהיה מוכן לשלם מחיר נוכחי נמוך יותר. בהפוך, ניתן לגזור ממחיר השוק את התשואה הצפויה. אין בטוח, אין תשואה וודאית, המציאות עולה על כל דמיון, יכול להיות שמחר בבוקר, תהיה תקלה חריפה-נדירה והמאגר יושבת, יכול להיות שמחר בבוקר, מדינה מאירופה תקנה 50% מהמאגר בפרמיה ענקית במסגרת הסכם ענק להביא את הגז הישראלי (והמצרי) לאירופה.
ועדיין יש את הסביר. אז סביר שהמאגרים – תמר ולוויתן, ימשיכו לספק את הסחורה, בקצב שהן מדווחות עליו, בלי שינויים לרעה. אגב, דווקא שינויים לטובה היו לרבות העלאת קצב ההפקה ונתונים על גודל מאגר גדול ממה שציפו. לוויתן הוא החדש מבין השניים ואצלו מתמחרים סיכון גדול יותר, תמר הוותיק מתומחר בסיכון נמוך יותר. כשמסתכלים על התמחור בשוק, מגלים שישראמקו שמחזיקה בתמר נסחרת בתשואה אפקטיבית שמרנית של  8%-9% ואולי קצת יותר, רציו שמחזיקה בלוויתן נסחרת בתשואה של 12%-13% ויותר. זה לא התשואה של 50% שהן סיפקו בשנה האחרונה, אבל זה לא רע. יש סיכונים, יש גם סיכויים – בתמר הולכים להגדיל את הקצב תוך שנים בודדות, זה אומר שקצב ההכנסות יגדל. ובכלל – האפסייד הגדול יכול להיות מול אירופה. ישראל ומצרים יחד עם אירופה מגבשות דרך לייצא את הגז מכאן לאירופאים.   ישראמקו ורציו הן "שחקניות טהורות" על המאגרים. יש שורה ארוכה של שחקניות גז ונפט, בשיעורי החזקה שונים במאגר, בזכויות שונות (כמו תמלוגי על) ובמינוף שונה וגם הן כמובן נהנו השנה מגאות בבורסה ובדוחות וצפויות ליהנות בהמשך. יש כאלו מורכבות ומגוונות יותר למשל קבוצת דלק שמחזיקה גם באיתקה. יש אחרות ממונפות יותר ולכן גם מספקות תשואה אפקטיבית גבוהה יותר, למשל תמר פטרוליום ויש כאלו שבכלל לא פעילות כאן – יש קטנות יחסית כמו מודיעין ויש אחת שמתיימרת להית ענקית – נאוויטס. מדובר בשותפות של גדעון תדמור שיש לו זכויות רבות במציאת הגז מול חופי ישראל. הוא החליט בשלב מסוים לעזוב את השיתוף פעולה עם יצחק תשובה ולפעול בחו"ל.   מי זאת נאוויטס?