ועדת צמח: יאושר ייצוא בהיקף של 50% מ'תמר' ו'לוויתן'

משרד האנרגיה והמים ערך היום מסיבת עיתונאים שבה הוצגו מסקנות הביניים של דו"ח הביניים של הוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל. אתר Bizportal לווה את מסיבת העיתונאים בדיווחים חיים.

יו"ר הוועדה שאול צמח ציין בפתח מסיבת העיתונאים כי "למצוא את הגז הטבעי הוא אתגר אחד. אתגר שני שהוא לא פחות חשוב הוא לנהל את המשאב שנמצא בצורה מושכלת ולהיערך לשימוש במשאב זה לשנים ארוכות. נקרתה לנו ההזדמנות לעצב את המשק של הגז בראשית דרכו ולקבוע עקרונות חשובים לניהול המשק בצורה יציבה, אמינה ובטוחה לשנים ארוכות".

מסקנות הביניים של הוועדה קובעות כי היקף הגז שיש להבטיח לטובת המשק המקומי יעמוד על 400BCM עד סוף 2017. החל משנת 2018 הדו"ח ממליץ להותיר עתודות של גז טבעי למשך 25 שנים, זאת בהתאם לתחזית הביקושים לגז שנערכה על ידי משרד התשתיות.

מהמסקנות עולה כי לא יותר יצוא גז טבעי ישראלי לבעלי החזקות כל עוד היקף הגז הזמין להבטחת אספקה למשק המקומי בכלל המאגרים שפותחו וחוברו לתשתית ההולכה נמוך מההיקף הנדרש בשנה שבה אושרה הבקשה.

דו"ח הביניים מגדיר את סך הייצוא המותר בהתאם לגודל המאגר בארבע דרגות שונות. עבור מאגר הגדול מ-200BCM תהיה חובת אספקה מינימלית של 50% למשק, עבור מאגר בגודל של 100-200BCM תוגדר חובת אספקה מינימלית של 40%, עבור מאגרים של 50-100BCM המפתחים יחויבו לאספקה של 25% לשוק המקומי. מאגרים קטנים לא יחויבו להותיר רזרבות למשק המקומי.

משמעות ההחלטה היא שמשרד האנרגיה ממליץ לאשר ייצוא של 50% ממאגרי הגז של 'תמר' ו'לוויתן', שני המאגרים המשמעותיים ביותר שנתגלו בישראל בשנים האחרונות.

כמו כן נקבע כי על בעלי המאגרים לשמור רזרבה של 15% לטובת המשק המקומי. לגבי כמות זאת, אסור יהיה לשותפים לחתום על הסכמים. הערכות הן כי יותר לבצע שימוש באותן רזרבות לצרכי ייצוא - ככל שייאזלו מאגרי הגז לטובת המשק המקומי.

הדו"ח של משרד האנרגיה מספק תחזיות לגבי פעילות חיפושי הנפט בשים הקרובות. במשרד מעריכים כי בשנתיים הקרובים צפויים קידוחים בהיקף של 1.9 מיליארד דולר בשנים הקרובות. סך משאבי הגז שצפויים להתגלות עומדים על כ-600BCM.

המלצה נוספת של הוועדה בעניין ייצוא הגז הוא שהמתקן יהיה בשטח בשליטה ישראלית, לרבות במים הכלכליים של ישראל. נושא נוסף שעולה ממסקנות הוועדה הוא שבמשרד האנרגיה רוצים שיקבעו כללים לעידוד פיתוח מאגרים חדשים שהם בינוניים וקטנים.

תגובת דלק ואבנר

מדלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט נמסר כי "עיקרון הייצוא, שנקבע בהמלצות הביניים של הועדה, הינו תנאי הכרחי להמשך פיתוח משק האנרגיה בישראל. השותפויות בדעה כי האיזון הנכון בין שמירה על עצמאותה האנרגטית של ישראל לבין ניצול התועלות הכלכליות והגיאו-פוליטיות הטמונות בייצוא הגז, מחייב הגדלת כמויות הגז המיועדות לייצוא".

"השותפויות יעבדו בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה והוועדה לגיבוש מסקנות סופיות שיאפשרו לנצל את תגליות הגז הקיימות והפוטנציאליות למיקסום התועלות לטובת כלל אזרחי ישראל. השותפויות קוראות למשרדי הממשלה לפעול בנחישות להסרת החסמים ולקידום פיתוח התשתיות הדרושות למשק הישראלי ולייצוא הגז".

רקע

טרם פרסום המסקנות, פרסמנו כי עד לרגע האחרון היו אי-הסכמות בין משרדי הממשלה השונים וכרגע הכיוון הוא לדרוש מחברות הגז לשמור כ-400 מיליארד מ"ק (BCM) עתודות לשימוש ישראלי ולא לקבוע כלל מכסה שנתית לייצוא, זאת בשונה מפרסומים שונים בתקשורת בשלהי מארס.

הוועדה הבין משרדית שבראשה עמד שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, תציג היום בצהריים את דו"ח הביניים וצפויה להמליץ על מודל דינמי לפיו מאגר קטן יותר יזכה לשיעורי ייצוא גבוהים יותר ומאגר גדול לפחות.

עד כה נתגלו בישראל רזרבות גז בהיקף כולל של כ-750 BCM, רובן ב'לוויתן' (472 BCM) וב'תמר' (275 BCM). במאגרים הנוספים, 'דולפין', 'נועה', 'דלית' ואחרים יש מספר BCM בודדים בכ"א.

מלבד משרד התשתיות היו בוועדה נציגים של משרד ממשלה נוספים: פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים, משרד האוצר, פרופ' דוד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, אלונה שפר, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, פיני אביבי, משנה למנכ"ל לעניינים מולטילטראלים ואסטרטגיים, משרד החוץ, אבריאל בר יוסף, משנה לראש המטה לבטחון לאומי ועו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

ככל הנראה נציגי נתניהו, משרד האוצר, משרד החוץ והממונה על ההגבלים דרשו לאפשר להגדיל את מכסות הייצוא ככל האפשר זאת בכדי לעודד תחרות ולקדם את פיתוחם של המאגרים השונים שכבר נמצאו ואלה שיתגלו בעתיד. מנגד, במשרד התשתיות היו בדעה שיש להגביל יותר את ייצוא ולאפשר ייצוא של עד 350 BCM זאת בכדי לתת למשק הישראלי ביטחון אנרגטי גדול ולמשך שנים ארוכות.

מטרות הוועדה כפי שהוגדרה בעת הקמתה היו:

1. לבחון מודלים של מדיניות ממשלתית במשק הגז הטבעי במדינות בעלות סממנים דומים, תוך לקיחה בחשבון של המאפיינים הגיאופוליטיים הייחודיים למדינת ישראל.

2. לבצע ניתוח היצע-ביקוש מקומי על בסיס הנחות יסוד ותרחישים מגוונים. בהיבט ההיצע יכלול הניתוח התייחסות לגילויים הנוכחיים ולפוטנציאל העתידי.

3. להציע מדיניות ממשלתית לפיתוח משק הגז הטבעי בישראל, תוך איזון בין היעדים הבאים: הבטחת בטחון אנרגטי למשק, קיומה של תחרות במשק המקומי במקטעיו השונים, והשאת התועלת הכלכלית והמדינית לישראל. בין היתר, תיבחן הוועדה את המדיניות הרצויה לשמירת עתודות לאספקת התצרוכת המקומית ולייצוא גז טבעי.