הצרות של תשובה: דלק US צופה הפסד של 10-20 סנט ברבעון הרביעי; נפלה -5.8%

הפגיעה ברווחיות הינה כתוצאה משילוב של מחירו הגבוה של הנפט הגולמי וירידה עונתית במחירי האספלט בארה"ב. שווי החברה ירד ל-740 מיליון דולר
יעל גרונטמן | (1)

הקשיים בחברות הבנות של יצחק תשובה לא מסתיימים: בסוף השבוע פירסמה חברת דלק US, החברה הבת של קבוצת דלק הפועלת בתחום הזיקוק והדלקים בארה"ב, אזהרת רווח במסגרת תוצאות מקדמיות לרבעון הרביעי.

מהודעת החברה עולה כי כתוצאה משילוב של מחירו הגבוה של הנפט הגולמי וירידה עונתית במחירי האספלט בארה"ב - החברה תדווח על הפסד של 10-20 סנט למניה.

בעקבות אזהרת הרווח הזו נפלה מניית דלק US בכ-5.8% במסחר בוול סטריט ביום ו' האחרון ומחירה בסיום המסחר נקבע ב-12.03 דולר המשקף לחברה של כ-740 מיליון דולר.

בהודעת החברה צויין כי שנת 2011 כולה צפויה להסתיים ברווח מדולל למניה של 2.67 דולר עד 2.77 דולר.

נציין כי הודעה זו מצטרפת לקשיים אותם מנסה לפתור יצחק תשובה בחברה אחרת בה הוא משמש כבעל השליטה, דלק נדל"ן, שם נמשכת התנגדות בעלי החוב להצעת הסדר החוב שהניח בפניהם תשובה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קורא בדוחות 29/01/2012 08:47
    הגב לתגובה זו
    תראו לי עוד חברות שמציגות שיעור רווח שנתי כזה.
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.