סטיב שוורצמן בלקסטון (X)
סטיב שוורצמן בלקסטון (X)

שכר של מיליארד דולר בשנה

סטיב שוורצמן מנכ"ל בלקסטון בתגמול חלומי - רוב התגמול נובע מדיבידנדים על החזקתו בחברה שמוערכת בשווי כ-37 מיליארד דולר

עמית בר | (1)


מנכ"ל בלאקסטון, סטיב שוורצמן, גרף יותר ממיליארד דולר בשנת 2024, רובם מדיבידנדים ולא בונוסים ושכר. שוורצמן, שמחזיק בכ-20% ממניות בלאקסטון בשווי של כ-37 מיליארד דולר, רשם עלייה של 11.5% בהכנסותיו לעומת 2023, בעיקר הודות לדיבידנדים בהיקף של 916 מיליון דולר.

הנתונים ממחישים עד כמה הונו של שוורצמן בן ה-78 קשור לביצועי מניית בלאקסטון, גם כשנשיא החברה, ג'ון גריי, מוביל בפועל את פעילותה היומיומית. בעוד ששכר הבסיס של שוורצמן עומד על 350,000 דולר בלבד, הוא הרוויח 83.7 מיליון דולר מדמי הצלחה וחלקו ברווחי הקרנות, סכום נמוך מהשנה שעברה אך עדיין מהגבוהים בוול סטריט. על פי מדד המיליארדרים של בלומברג, הונו של שוורצמן מוערך בכ-51.3 מיליארד דולר.

המאבק על מס רווחי ההון

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, התחייב לבטל את ההקלות במס על רווחי קרנות פרייבט אקוויטי, הידועות כ-"carried interest", אשר ממוסות כיום בשיעור נמוך יותר משכר עבודה רגיל. מדובר באחד הקרבות הרגולטוריים המרכזיים בענף ההשקעות הפרטיות, כאשר שוורצמן עצמו מקדם במשך שנים את ההגנה על המדיניות הזו.

כיום, בלאקסטון מנהלת נכסים בהיקף של 1.1 טריליון דולר ונחשבת לשחקנית מרכזית בשוק הנדל"ן המסחרי, האשראי והרכישות. בשנת 2024, החברה נהנתה מצמיחה בהכנסות מדמי ניהול ומעסקאות מכירה, אך שווקים מדשדשים עדיין השפיעו על רווחי הקרנות.

ג'ון גריי מבסס את מעמדו

נשיא בלאקסטון, ג'ון גריי, הרוויח ב-2024 כ-247 מיליון דולר, מתוכם 44 מיליון מדמי הצלחה ו-169.7 מיליון מדיבידנדים. גריי, בן 55, מוביל את החברה לאסטרטגיות השקעה חדשות, בדגש על מרכזי נתונים וטכנולוגיה, והרחיב את פעילותה בשוק הקמעונאי ובתחום הביטוח.

בלאקסטון, שהחלה כחברת קרנות גידור קלאסית, עוברת שינוי והופכת לחברת השקעות מגוונת ורב-תחומית. עם התאוששות מסוימת בשוק ההנפקות והמיזוגים והרכישות, הציפיות הן שהרווחים ב-2025 יעלו על אלה של 2024.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מספיק מיליארד $ . אתה חי פחות טוב עם יותר (ל"ת)
    עושה חשבון 01/03/2025 11:04
    הגב לתגובה זו
עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקעובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוק

כמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?

במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות מסדרון אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?

הדס ברטל |

שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.

כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?

ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.

במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.

מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה: ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים  כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר  אבל היא גם דורשת משמעת עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.


עבודה מהבית, קרדיט: גרוק
עבודה מהבית - קרדיט: גרוק


עובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוקעובדים מהמשרד והבוס מרוצה, קרדיט: גרוק

כמה אנחנו באמת עובדים בזמן שבו אנחנו בעבודה?

במשרד אנחנו עסוקים בפגישות שמושכות את הזמן ובשיחות מסדרון אבל בבית עובדים לא תמיד עובדים באמת בשעות שהם מדווחים על עבודה, אז איפה אנחנו באמת יעילים יותר?

הדס ברטל |

שיח מתמשך בארגונים רבים מעלה שוב ושוב את אותה שאלה פשוטה לכאורה: כמה מתוך שעות העבודה מוקדשות לעשייה אמיתית וכמה הולך על הסחות, מפגשים או פעולות שגרתיות שלא מקדמות את התפוקה. מדובר בנושא שמעסיק מנהלים ועובדים במידה דומה, במיוחד בתקופה שבה מודלים חדשים של עבודה מתערבבים במציאות יומיומית שמחייבת ריבוי משימות.

כמה זמן עבודה הוא באמת עבודה?

ממצאים עדכניים מצביעים על כך שעובד ממוצע מצליח לייצר עבודה משמעותית במשך כשלוש שעות ביום, כלומר בערך 60% מסך הזמן הרשמי במשרד או בבית. אומנם מדובר בנתון שמפתיע חלק מהאנשים, אבל נראה שהוא משקף את המציאות ברוב הארגונים. חלק מהזמן מוקדש לשיחות, למיילים, למפגשים או לדיווחים פנימיים שאינם בליבת העשייה, אם כי הם חלק בלתי נפרד מהשגרה.

במקביל, עובדים שמרבים לעבוד מהבית מדווחים לא פעם על עלייה מסוימת בתפוקה. זה כנראה נובע מכך שיש פחות מעבר בין משימות ופחות פגישות מזדמנות. עם זאת מחקרים קודמים הראו שגם עבודה מרחוק עלולה להוביל לירידה זמנית בתפוקה עד שהארגון מתאים תהליכים חדשים. כלומר מבנה העבודה משפיע על התוצאה, אבל לא בהכרח קובע אותה.

מנגד, מאמר שפורסם בכתב העת Taylor & Francis לאחר הקורונה גרס כי במהלך עבודה מהבית עולה לא פעם מצב שבו העובד אמנם “נמצא” במצב log in במחשבו האישי, אבל חלק מהזמן שלו מוקדש למשימות שמחוץ לליבת העבודה. סביבת העבודה הביתית מגבירה הסחות דעת כגון רעש, נוכחות ילדים או חיית מחמד, או מעבר מהיר בין משימות משפחתיות ומשימות עבודה וכי הסחות הבית מורידות את רמת הריכוז וההתמדה: ענייני רעש, חלל עבודה קפוא, ציוד שאינו מותאם, ותנאי עבודה לא מובחנים מהחיים הפרטיים  כל אלה קשורים לירידה בדיווחים על פרודוקטיביות.
בנוסף, מחקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד בחן את “הסחות דיגיטליות” ובעיקר אצל עובדים מרחוק ובו התגלה כי גם אם אין הפרעה סביבתית יש נטייה גבוהה יותר לעבור בין משימות, לענות ברצף למיילים או לבצע סקרולינג בלתי קשור לעבודה.
לכן, אמנם עבודה מהבית עשויה להציע פוטנציאל לריכוז גבוה יותר  אבל היא גם דורשת משמעת עצמית חזקה ותנאים סביבתיים ברורים. במילים אחרות: לעיתים העובד מדווח על “שעות עבודה” מהבית אך בפועל חלק מהשעות מוקדש לתעסוקות שמחוץ לעבודה ישירה. כך נוצרת תבנית שבה חלק מהזמן הבית-עבודתי פשוט “נשחק” בין דרישות העבודה לבין הסחות דעת ביתיות.


עבודה מהבית, קרדיט: גרוק
עבודה מהבית - קרדיט: גרוק