שכר של מיליארד דולר בשנה
סטיב שוורצמן מנכ"ל בלקסטון בתגמול חלומי - רוב התגמול נובע מדיבידנדים על החזקתו בחברה שמוערכת בשווי כ-37 מיליארד דולר
מנכ"ל בלאקסטון, סטיב שוורצמן, גרף יותר ממיליארד דולר בשנת 2024, רובם מדיבידנדים ולא בונוסים ושכר. שוורצמן, שמחזיק בכ-20% ממניות בלאקסטון בשווי של כ-37 מיליארד דולר, רשם עלייה של 11.5% בהכנסותיו לעומת 2023, בעיקר הודות לדיבידנדים בהיקף של 916 מיליון דולר.
הנתונים ממחישים עד כמה הונו של שוורצמן בן ה-78 קשור לביצועי מניית בלאקסטון, גם כשנשיא החברה, ג'ון גריי, מוביל בפועל את פעילותה היומיומית. בעוד ששכר הבסיס של שוורצמן עומד על 350,000 דולר בלבד, הוא הרוויח 83.7 מיליון דולר מדמי הצלחה וחלקו ברווחי הקרנות, סכום נמוך מהשנה שעברה אך עדיין מהגבוהים בוול סטריט. על פי מדד המיליארדרים של בלומברג, הונו של שוורצמן מוערך בכ-51.3 מיליארד דולר.
המאבק על מס רווחי ההון
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, התחייב לבטל את ההקלות במס על רווחי קרנות פרייבט אקוויטי, הידועות כ-"carried interest", אשר ממוסות כיום בשיעור נמוך יותר משכר עבודה רגיל. מדובר באחד הקרבות הרגולטוריים המרכזיים בענף ההשקעות הפרטיות, כאשר שוורצמן עצמו מקדם במשך שנים את ההגנה על המדיניות הזו.
כיום, בלאקסטון מנהלת נכסים בהיקף של 1.1 טריליון דולר ונחשבת לשחקנית מרכזית בשוק הנדל"ן המסחרי, האשראי והרכישות. בשנת 2024, החברה נהנתה מצמיחה בהכנסות מדמי ניהול ומעסקאות מכירה, אך שווקים מדשדשים עדיין השפיעו על רווחי הקרנות.
- ההימור הכושל של בלקסטון על המגזר שדווקא עכשיו חווה פריחה
- בלקסטון ובלקרוק מתחרות על ה-AI הסעודי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'ון גריי מבסס את מעמדו
נשיא בלאקסטון, ג'ון גריי, הרוויח ב-2024 כ-247 מיליון דולר, מתוכם 44 מיליון מדמי הצלחה ו-169.7 מיליון מדיבידנדים. גריי, בן 55, מוביל את החברה לאסטרטגיות השקעה חדשות, בדגש על מרכזי נתונים וטכנולוגיה, והרחיב את פעילותה בשוק הקמעונאי ובתחום הביטוח.
בלאקסטון, שהחלה כחברת קרנות גידור קלאסית, עוברת שינוי והופכת לחברת השקעות מגוונת ורב-תחומית. עם התאוששות מסוימת בשוק ההנפקות והמיזוגים והרכישות, הציפיות הן שהרווחים ב-2025 יעלו על אלה של 2024.
- 1.מספיק מיליארד $ . אתה חי פחות טוב עם יותר (ל"ת)עושה חשבון 01/03/2025 11:04הגב לתגובה זו
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקהמהפך השקט של שוק העבודה: למה החברות הפסיקו "לאגור עובדים", ואיך זה ישפיע על השוק?
אם פעם חברות שמרו על מאגרי עובדים שלא בהכרח היו נחוצים, כיום הן לא מהססות "להוריד שומנים" ולפטר, אז למה זה קורה?
מגמה בולטת בשוק העבודה האמריקאי היא הימנעות של חברות מפיטורים גם במחיר של ניפוח עלויות. תופעה זו, המכונה "אצירת עובדים" (Labor Hoarding), החלה עם מגפת הקורונה והיא הגיעה מתוך החשש שאם נפטר עכשיו, לא נוכל לגייס מחדש מחר.
אולם בחודשים האחרונים המגמה מתהפכת. חברות ענק כמו אמזון, מטא, UPS וטארגט החלו בסבבי פיטורים נרחבים. מדובר בשינוי מהותי בגישה התעסוקתית של תאגידים, ונראה שהוא נתמך גם על ידי השוק, גם על ידי הרגולציה, ובעיקר על ידי השורה התחתונה בדוחות הכספיים.
תום עידן היציבות המלאכותית
המגפה יצרה מצב ייחודי בו עובדים הפכו למשאב במחסור, במיוחד בענפי שירותים וטכנולוגיה. כתוצאה מכך, חברות נמנעו מפיטורים גם במצבי אי-ודאות. הרציונל היה ברור: לא כדאי להפסיד עובדים מיומנים שכבר קשה לגייס, אפילו במחיר ירידה זמנית ברווחיות.
אבל שוק העבודה של 2025 בואכה 2026 כבר נראה אחרת לגמרי. שיעור האבטלה בארה"ב עלה מ-3.4% ל-4.3%, כאשר הביקוש לעובדים מצטנן וישנן ציפיות להמשך עלייה באבטלה, נוצרת הזדמנות שקורצת למנהלים לצמצם את עלויות העבודה בלי להסתכן בשיתוק ארגוני.
- מחפשים עבודה הרבה זמן? אלו המקצועות שמשוועים לעובדים חדשים
- ה-AI, עוזר למנהל כספים לבצע משימות מהר וטוב יותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקהמהפך השקט של שוק העבודה: למה החברות הפסיקו "לאגור עובדים", ואיך זה ישפיע על השוק?
אם פעם חברות שמרו על מאגרי עובדים שלא בהכרח היו נחוצים, כיום הן לא מהססות "להוריד שומנים" ולפטר, אז למה זה קורה?
מגמה בולטת בשוק העבודה האמריקאי היא הימנעות של חברות מפיטורים גם במחיר של ניפוח עלויות. תופעה זו, המכונה "אצירת עובדים" (Labor Hoarding), החלה עם מגפת הקורונה והיא הגיעה מתוך החשש שאם נפטר עכשיו, לא נוכל לגייס מחדש מחר.
אולם בחודשים האחרונים המגמה מתהפכת. חברות ענק כמו אמזון, מטא, UPS וטארגט החלו בסבבי פיטורים נרחבים. מדובר בשינוי מהותי בגישה התעסוקתית של תאגידים, ונראה שהוא נתמך גם על ידי השוק, גם על ידי הרגולציה, ובעיקר על ידי השורה התחתונה בדוחות הכספיים.
תום עידן היציבות המלאכותית
המגפה יצרה מצב ייחודי בו עובדים הפכו למשאב במחסור, במיוחד בענפי שירותים וטכנולוגיה. כתוצאה מכך, חברות נמנעו מפיטורים גם במצבי אי-ודאות. הרציונל היה ברור: לא כדאי להפסיד עובדים מיומנים שכבר קשה לגייס, אפילו במחיר ירידה זמנית ברווחיות.
אבל שוק העבודה של 2025 בואכה 2026 כבר נראה אחרת לגמרי. שיעור האבטלה בארה"ב עלה מ-3.4% ל-4.3%, כאשר הביקוש לעובדים מצטנן וישנן ציפיות להמשך עלייה באבטלה, נוצרת הזדמנות שקורצת למנהלים לצמצם את עלויות העבודה בלי להסתכן בשיתוק ארגוני.
- מחפשים עבודה הרבה זמן? אלו המקצועות שמשוועים לעובדים חדשים
- ה-AI, עוזר למנהל כספים לבצע משימות מהר וטוב יותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

