דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.

העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר. 

נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.

עבודה במספר משרות

תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.

• שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
• עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.

לפני 30 שנה, חייל צה"ל שהיה מקבל לידיו את הדף המודפס והפשוט של תלוש המשכורת לא חיפש שם "שכר". המילה הזו בכלל לא הייתה בלקסיקון. עם 250 או 300 שקלים בחודש, ההצלחה הגדולה ביותר הייתה לגרד מספיק עודף לחפיסת "מצופים" בשק"ם, אחרי שרכשת כרטיס טלכרט שנטען בשקלים בודדים כדי להספיק לדבר כמה דקות עם הבית מהטלפון הציבורי. החיילים של פעם לא בזבזו על מוניות או על דלק, אלא הסתפקו בטרמפים או באוטובוסים דחוסים, והכסף בבנק היה בקושי דמי כיס לסיגריות או חטיף.

אבל בסוף שנת 2025, התמונה השתנתה מקצה לקצה, אם כי יש עוד מה לעשות - ככל שחיילי הסדיר ירוויחו יותר כך בראש וראשונה זה יהיה יותר צודק. אין סיבה למשכורות ופנסיות ענק למעלה אצל הבכירים כשמי שעושה את העבודה החשובה הם החיילים "הקטנים", וכך גם המוטיבציה לשרת תעלה. כולם מדברים ובצדק כמובן על החובה של החרדים לשרת בצבא (עם התאמות לחייהם), אם השכר יוכפל יש סיכוי טוב שאתם תראו ריצה לבקום. ככה עושים צדק ופותרים משבר גדול שקיים מול החרדים. והאמת - זה לא עולה הרבה כסף - זה הרבה פחות מעלות המטרו שמאוד יכול להיות שהיא מיותרת, הרחבה: פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית? 

הכסף שניתן לחיילים בכל חודש אומנם נקרא "דמי קיום", אבל במציאות של מלחמה מתמשכת בחזיתות רבות, הוא הפך לכלי לתגמול משימתי לחיילי הסדיר, ושכר הקבע מנסה לנווט בין הצורך לשמר קצינים איכותיים לבין הקיצוצים הכואבים שהביאה איתה הכלכלה בתקופת הלחימה. אז כמה באמת נכנס לחשבון הבנק של מי ששומר לנו על גבולות המדינה? לפניכם הנתונים המעודכנים.

חיילי חובה: דמי קיום 2025 - כבר לא רק דמי כיס

היום, החייל בקו הראשון כבר לא סופר שקלים למצופים. התגמול משקף את המאמץ והסיכון, כשהמדינה מכירה בכך שחייל ב-2025 זקוק ליכולת כלכלית בסיסית. דמי הקיום מתעדכנים מדי ינואר בהתאם למדד המחירים לצרכן, מתוך הבנה שהאינפלציה בשוק האזרחי לא פוסחת על החייל שיוצא לחופשה הביתה ורוצה לשבת בבית קפה או לקנות בגד חדש.

• 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
• ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

• לוחמי חוד: בראש הפירמידה, הלוחמים ביחידות הקדמיות שנמצאים בחיכוך גבוה מול האויב, זכאים לכ-3,276 ש"ח בחודש (החל מהשנה השלישית). זהו סכום שנועד לאפשר ללוחם עצמאות כלכלית מסוימת, צמצום התלות בהורים והכרה במאמץ הפיזי והנפשי העצום.

• לוחמים: אלו המשרתים ברמת פעילות א' ביחידות לוחמות משתכרים כ-2,647 ש"ח.

• תומכי לחימה: מי שמשרתים ביחידות עורפיות יותר אך נדרשים למאמץ משמעותי, כגון טכנאי רק"ם, אנשי לוגיסטיקה קרבית ותצפיתניות, מקבלים כ-1,926 ש"ח.

• המערך העורפי: דמי קיום בסיסיים של כ-1,327 ש"ח. למרות שמדובר בסכום הנמוך ביותר, הוא עדיין רחוק שנות אור מאותם 300 שקלים של פעם, הבעיה היא שגם המחיה הוכפלה פי כמה.

• שוויון מגדרי מלא: חשוב לציין כי חיילות וחיילים באותם תפקידים ובאותן רמות פעילות מקבלים שכר ודמי קיום זהים לחלוטין. בצה"ל של 2025, המגדר אינו מהווה פקטור בקביעת התגמול. השוויון הוא אבסולוטי - מלוחמת החוד ועד לקצינת המטה בקריה. מענה להיגיינה נשית, שפעם ניתן כתוספת שקלית זעומה בתלוש, מגיע כיום לחיילות בשירות חובה באמצעות כרטיס "כוכבים" (נקודות רכש דיגיטליות) המיועד ספציפית למוצרי היגיינה, הלבשה תחתונה וציוד אישי, אותו הן מממשות ברשתות השיווק האזרחיות. פתרון זה מאפשר לכל חיילת לבחור את המותגים המתאימים לה באופן אישי.

• בונוס התמדה: בשל הארכת השירות במלחמה, החל מינואר 2025, כל חייל וחיילת בשירות חובה שחוצים את החודש ה-25 לשירותם מקבלים תוספת של 50% לדמי הקיום המקוריים שלהם. זהו פיצוי ריאלי על כך שהם נשארים במערכת בתקופה שבה חבריהם לשעבר כבר מתחילים את הטיול הגדול או את הלימודים.