שכר של מיליארד דולר בשנה
סטיב שוורצמן מנכ"ל בלקסטון בתגמול חלומי - רוב התגמול נובע מדיבידנדים על החזקתו בחברה שמוערכת בשווי כ-37 מיליארד דולר
מנכ"ל בלאקסטון, סטיב שוורצמן, גרף יותר ממיליארד דולר בשנת 2024, רובם מדיבידנדים ולא בונוסים ושכר. שוורצמן, שמחזיק בכ-20% ממניות בלאקסטון בשווי של כ-37 מיליארד דולר, רשם עלייה של 11.5% בהכנסותיו לעומת 2023, בעיקר הודות לדיבידנדים בהיקף של 916 מיליון דולר.
הנתונים ממחישים עד כמה הונו של שוורצמן בן ה-78 קשור לביצועי מניית בלאקסטון, גם כשנשיא החברה, ג'ון גריי, מוביל בפועל את פעילותה היומיומית. בעוד ששכר הבסיס של שוורצמן עומד על 350,000 דולר בלבד, הוא הרוויח 83.7 מיליון דולר מדמי הצלחה וחלקו ברווחי הקרנות, סכום נמוך מהשנה שעברה אך עדיין מהגבוהים בוול סטריט. על פי מדד המיליארדרים של בלומברג, הונו של שוורצמן מוערך בכ-51.3 מיליארד דולר.
המאבק על מס רווחי ההון
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, התחייב לבטל את ההקלות במס על רווחי קרנות פרייבט אקוויטי, הידועות כ-"carried interest", אשר ממוסות כיום בשיעור נמוך יותר משכר עבודה רגיל. מדובר באחד הקרבות הרגולטוריים המרכזיים בענף ההשקעות הפרטיות, כאשר שוורצמן עצמו מקדם במשך שנים את ההגנה על המדיניות הזו.
כיום, בלאקסטון מנהלת נכסים בהיקף של 1.1 טריליון דולר ונחשבת לשחקנית מרכזית בשוק הנדל"ן המסחרי, האשראי והרכישות. בשנת 2024, החברה נהנתה מצמיחה בהכנסות מדמי ניהול ומעסקאות מכירה, אך שווקים מדשדשים עדיין השפיעו על רווחי הקרנות.
- ההימור הכושל של בלקסטון על המגזר שדווקא עכשיו חווה פריחה
- בלקסטון ובלקרוק מתחרות על ה-AI הסעודי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'ון גריי מבסס את מעמדו
נשיא בלאקסטון, ג'ון גריי, הרוויח ב-2024 כ-247 מיליון דולר, מתוכם 44 מיליון מדמי הצלחה ו-169.7 מיליון מדיבידנדים. גריי, בן 55, מוביל את החברה לאסטרטגיות השקעה חדשות, בדגש על מרכזי נתונים וטכנולוגיה, והרחיב את פעילותה בשוק הקמעונאי ובתחום הביטוח.
בלאקסטון, שהחלה כחברת קרנות גידור קלאסית, עוברת שינוי והופכת לחברת השקעות מגוונת ורב-תחומית. עם התאוששות מסוימת בשוק ההנפקות והמיזוגים והרכישות, הציפיות הן שהרווחים ב-2025 יעלו על אלה של 2024.
- 1.מספיק מיליארד $ . אתה חי פחות טוב עם יותר (ל"ת)עושה חשבון 01/03/2025 11:04הגב לתגובה זו

לאן נושבת הרוח? אלו 4 המקצועות שיישארו רלוונטיים גם בעשורים הבאים
לא רק Ai: מיועצי קיימות ועד מומחי רפואה מותאמת אישית - המקצועות שיבטיחו את מקומכם בשוק העבודה המשתנה
שוק העבודה העולמי ניצב בפני טלטלה היסטורית. שינויים טכנולוגיים, כלכליים ודמוגרפיים משנים את אופי העבודה, את הכישורים הנדרשים ואפילו את הערך של מקצועות מסורתיים. עבור צעירים העומדים בפני בחירת מסלול לימודים, או עבור מבוגרים השוקלים הסבה מקצועית, השאלה "איזה מקצוע יהיה רלוונטי בעתיד?" הפכה לקריטית מתמיד. בחירה מושכלת אינה רק עניין של שכר או עניין אישי; מדובר בבחירת מסלול המבטיח יציבות תעסוקתית, אפשרויות צמיחה והזדמנות להשתלב בתחומים שהם מנועי הכלכלה העולמית של המחר. במציאות שבה רבע מהמשרות הקיימות נמצאות בסכנת היכחדות, היכולת לבחור בחוכמה היא המפתח להצלחה.
בכתבה זו נסקור ארבעה תחומי ליבה שנראה שהם כאן כדי להישאר.
ניהול סביבתי ואנרגיה ירוקה: חוד החנית של הקיימות הגלובלית
משבר האקלים והרגולציה הסביבתית הגוברת. זהו כבר לא רק טרנד של פעילי סביבה, אלא הכרח כלכלי גלובלי. ממשלות ותאגידים משקיעים הון עתק במעבר לאנרגיה נקייה ובפתרונות שיסייעו להילחם במשבר האקלים. מי שיעבוד בתחום ייהנה - במקביל לתרומה לכדור ולסביבה - גם מביקוש שיא למיומנויות מעשיות שאינן תלויות במסך מחשב. מדובר בעבודה בשטח, בפתרון בעיות מורכבות וביישום פתרונות הנדסיים חדשניים בזמן אמת.
דוגמאות לתפקידים:
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טכנאי שטח - אלה בעצם ה"מתקינים" של העתיד, אבל במקום לתקן מכונות כתיבה, הם יתקינו ויתחזקו טורבינות ענק בלב ים או מערכות סולאריות חכמות בערים. מדובר בעבודה פיזית מאתגרת עם השפעה עצומה.
דר' אבישי קליין ממשרד ברנע ג'פה ולנדה, צילום: נמרוד גליקמן"המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"
שיחה עם ד"ר אבישי קליין, שותף וראש מחלקת פרטיות, סייבר ובינה מלאכותית במשרד ברנע ג'פה לנדה
ספר קצת על עצמך?
דר' בהשכלתי תחום הפרטיות והטכנולוגיה כבר 16 שנה. דוקטורט בתחום הפרטיות והסייבר ואחר כך עברתי לעבור כפרקטיקן במשרד הרצוג ושימשתי כמרצה בתחום הטכנולוגיה, הרצתי גם במכללה למנהל, באוניברסיטת רייכמן, באוניברסיטת חיפה ובבר אילן, שם גם היום יש לי קורס קיץ על היבטי הבינה המלאכותית בעולם המשפט. הייתי גם בתפקיד ממונה הגנת פרטיות באמדוקס ושם בניתי את תשתית המערך לדיני הפרטיות. הקמתי את פורום ה-DPO שזה פורום לתפקיד הממונה להגנת הפרטיות בארגון, שזה הפך להיות מקצוע משמעותי ועכשיו יש דרישות חוקיות לאייש אליו, אבל בזמנו באמדוקס הוא כבר הוקם ב-2018 בגלל הדרישות של ה-GDPR שאלו החוקים להגנת הפרטיות של האיחוד האירופי. כיום בפורום הזה יש נציגים מהארגונים הגדולים ביותר, כמו בנק הפועלים ופייבר.
לפני 3 שנים קיבלתי הזדמנות מעניינת ממשרד ברנע, ג'פה לנדה, להקים ולהוביל את תחום הפרטיות והסייבר במשרד ובאמת בנינו את המחלקה, היינו צוות של שני עורכי דין וכיום אנחנו שישה. הוספנו את פרקטיקת הבינה המלאכותית ואנחנו עובדים עם חברות ישראליות בהייטק וגם חברות שהן לא בהייטק ועוזרים להם לבוא להתעמק בשינויים המשפטיים והרגלוטורית שמביאה איתה הבינה המלאכותית. בנוסף אנחנו גם מייעצים לחברות שפועלות בישראל ובעולם ולחברות בינלאומיות שרוצות ייעוץ ביחס לישראל.
איך ה-AI משפיע על הענף?
ביום יום, בינה מלאכותית מסייעת לנסח מיילים ולבדוק את חוות הדעת שכתבתי מבחינת הגהה או רמת השפה, אלו השימושים הקלאסיים ב-AI. אבל יש גם שימושים מורכבים בבינה מלאכותית, כמו למשל לחפש אילו חוקים יכולים להיות רלוונטים במדינות מסוימות או פסקי דין שיכולים לתמוך בטענה משפטית או בחוות דעת משפטית. זה לא משמש לכתיבה של חוות דעת משפטית אבל זה מאפשר לי להבין את נקודת ההתחלה במחקר המשפטי. הוא מחדד רעיונות ובמקרים מסוימים יכול לעזור ביצירת מסמכים. בכל הנוגע לחוזים, הוא עובר עליהם ומוצא את הנקודות העיקריות שאולי אני, העורך דין האנושי אולי פספסתי במבט ראשון.
איך הבינה המלאכותית תורמת?
היא מקצרת לי תהליכים דרמטית. אם למשל, איפשהו בעולם יצאה חוות דעת חדשה. אפשר לבוא ולהגיד בואו נתרגם את הכל לאנגלית ונקרא 50 עמודים ונסיק מזה מסקנות. אבל זה יכול לקחת המון שעות של עבודה, במקרים בהם צריך משהו פשוט אפשר לבקש מה-AI לסכם את המאמר ולתת את ההיילייט, איך החוות דעת הזו משפיעה על התחומים שאני רוצה לדעת עליהם. אפשר גם להשתמש בו במגוון רחב של פעולות חשובות כמו ניסוח או הגהה. ה-AI חוסך המון זמן עבודה עבורי ועבור הצוות שלי ומשנה את עבודת המתמחים במשרד.
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה הייתי בכנס עם סטודנטים למשפט בבר אילן, ושאלו אותי איך אני רואה את תפקיד המתמחה, עניתי שעד שהם יכנסו לשוק יהיו להם רק שתי ברירות: או להיהפך לעורכי דין מהיום הראשון או שלא תהיה לכם עבודה. אין למתמחה היום מה לעשות. בעבר הייתי לוקח מתמחה ומבקש ממנו לעשות מחקר או סקירה משפטית, למצוא פסיקה כזו או אחרת כדי לשלב בחוות דעת משפטית או כדי לחזק טיעונים משפטיים. היום אין סיבה לעשות את זה כי עורך דין יכול לבצע זאת בעצמו באמצעות חיפוש טוב בבינה מלאכותית לסקור פסיקות וטענות בצורה טובה. אני עדיין אני סבור שיש המון המצאות והמון אשליות שה-AI בונה, וזה בסדר כי שזה אינטגרלי לפעילות שלו. ה-AI הוא מודל סטטיסטי ולא יכול להיות שלא יהיו לו אשליות אבל התפקיד של המתמחה זה להפעיל את הכלים ביעילות ולהבין האם נתקבלה תשובה מדויקת ונכונה. להכיר את החוק באופן הזה, זו עבודה של עורך דין, ולכן לפי ראייתי מתמחים צריכים לייצר יותר תובנות לעורכי הדין ולשותפים באופן מהיר.
