שכר של מיליארד דולר בשנה
סטיב שוורצמן מנכ"ל בלקסטון בתגמול חלומי - רוב התגמול נובע מדיבידנדים על החזקתו בחברה שמוערכת בשווי כ-37 מיליארד דולר
מנכ"ל בלאקסטון, סטיב שוורצמן, גרף יותר ממיליארד דולר בשנת 2024, רובם מדיבידנדים ולא בונוסים ושכר. שוורצמן, שמחזיק בכ-20% ממניות בלאקסטון בשווי של כ-37 מיליארד דולר, רשם עלייה של 11.5% בהכנסותיו לעומת 2023, בעיקר הודות לדיבידנדים בהיקף של 916 מיליון דולר.
הנתונים ממחישים עד כמה הונו של שוורצמן בן ה-78 קשור לביצועי מניית בלאקסטון, גם כשנשיא החברה, ג'ון גריי, מוביל בפועל את פעילותה היומיומית. בעוד ששכר הבסיס של שוורצמן עומד על 350,000 דולר בלבד, הוא הרוויח 83.7 מיליון דולר מדמי הצלחה וחלקו ברווחי הקרנות, סכום נמוך מהשנה שעברה אך עדיין מהגבוהים בוול סטריט. על פי מדד המיליארדרים של בלומברג, הונו של שוורצמן מוערך בכ-51.3 מיליארד דולר.
המאבק על מס רווחי ההון
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, התחייב לבטל את ההקלות במס על רווחי קרנות פרייבט אקוויטי, הידועות כ-"carried interest", אשר ממוסות כיום בשיעור נמוך יותר משכר עבודה רגיל. מדובר באחד הקרבות הרגולטוריים המרכזיים בענף ההשקעות הפרטיות, כאשר שוורצמן עצמו מקדם במשך שנים את ההגנה על המדיניות הזו.
כיום, בלאקסטון מנהלת נכסים בהיקף של 1.1 טריליון דולר ונחשבת לשחקנית מרכזית בשוק הנדל"ן המסחרי, האשראי והרכישות. בשנת 2024, החברה נהנתה מצמיחה בהכנסות מדמי ניהול ומעסקאות מכירה, אך שווקים מדשדשים עדיין השפיעו על רווחי הקרנות.
- ההימור הכושל של בלקסטון על המגזר שדווקא עכשיו חווה פריחה
- בלקסטון ובלקרוק מתחרות על ה-AI הסעודי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'ון גריי מבסס את מעמדו
נשיא בלאקסטון, ג'ון גריי, הרוויח ב-2024 כ-247 מיליון דולר, מתוכם 44 מיליון מדמי הצלחה ו-169.7 מיליון מדיבידנדים. גריי, בן 55, מוביל את החברה לאסטרטגיות השקעה חדשות, בדגש על מרכזי נתונים וטכנולוגיה, והרחיב את פעילותה בשוק הקמעונאי ובתחום הביטוח.
בלאקסטון, שהחלה כחברת קרנות גידור קלאסית, עוברת שינוי והופכת לחברת השקעות מגוונת ורב-תחומית. עם התאוששות מסוימת בשוק ההנפקות והמיזוגים והרכישות, הציפיות הן שהרווחים ב-2025 יעלו על אלה של 2024.
- 1.מספיק מיליארד $ . אתה חי פחות טוב עם יותר (ל"ת)עושה חשבון 01/03/2025 11:04הגב לתגובה זו
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל
על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם
שכר עבודה דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.
העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר.
נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.
עבודה במספר משרות
תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.
