JAECOO 7
צילום: יואב פולס

ג'אקו 7 - קרוסאובר מאובזר ומעוצב מבית צ'רי

כלמוביל יבואנית ג'אקו לישראל השיקה הבוקר את הג'אקו 7 - קרוסאובר בנזין שיתחרה בסגמנט הלוהט של קרוסאוברים משפחתיים. 
יואב פולס |
נושאים בכתבה ג'אקו 7 כלמוביל

יבואנית הרכב כלמוביל חשפה היום את הג'אקו 7 (JAECOO 7)  – קרוסאובר בנזין שיתחרה בקטגוריה בקטגוריה הלוהטת של קרוסאוברים משפחתיים חמישה מקומות. ג'אקו הינו מותג ייצוא של ענק הרכבים הסיני צ'רי, שדגמים שלו כבר משווקים בישראל באמצעות פריסבי (לשעבר קרסו). הג'אקו 7 שהושק הבוקר מביא עימו שלושה קלפים חזקים – עיצוב בולט, איבזור נדיב לרבות איבזור בטיחות ומחיר אטרקטיבי. העיצוב החיצוני נחלק לשניים – הגריל הקדמי ושאר הרכב. הגריל הקדמי שעוצב לפי אנשי היצרן בהשראת מפל מים, גדול ובעל נוכחות. יופי זה כבר בעיני המתבונן. יש מי שמצא אותו מרשים מאוד, ויש מי שפחות התלהב. שאר הרכב נאה למדי, עם קוים אלגנטיים מאוד ונקיים מאוד. גם עיצוב הפנים נאה למדי, עם מסך מולטימדיה גדול אנכי במרכז הדשבורד בגודל 13.2'' או 14.8'' בהתאם לרמת הגימור. צג לוח מחוונים בגודל 10.25'' והגה קטום תלת חישורי נאה. רשימת האיבזור ארוכה וכוללת טעינה אלחוטית, שקעי טייפ c, מושבים קדמיים חשמליים, ובגירסה הבכירה גם מחוממים ומאווררים, מצלמת 540° (כולל את הנעשה מתחת לרכב) בכל הדגמים, בורר מצבי נהיגה, חישוקי 19'' עם צמיגים 235/50,  תאורת לד ועוד ועוד. בסיס הגלגלים של הג'אקו 7 הוא 2.672 מטר, 8 מ"מ פחות מטוסון או ספורטאז' חדשים, ו 2 מ"מ מטוסון או ספורטאז' דור קודם. האורך הכולל 4.5 מטר, והרוחב 1.865 מטר. על ההנעה אחראי מנוע טורבו בנזין בנפח 1.6 ליטר, המפיק 147 כ"ס ומומנט של 28.4 קג"מ. זהו אותו המנוע המוכר מדגמי צ'רי המשווקים בארץ, אולם כאן עם הספק מופחת על מנת לעמוד בתקינה המחמירה ביותר Euro 6e. תיבת ההילוכים רובוטית כפולת מצמדים בעלת שבעה הילוכים. בתחום הבטיחות ציידו בג'אקו את ה 7 שלהם במרבית אביזרי הבטיחות האקטיבית המוכרים, ובהתאם הרכב מקבל ציון איבזור בטיחות 7. איבזור הבטיחות כולל כמובן בלימה אוטומטית, תיקון סטייה מנתיב, התראה על שטח מת, 8 כריות אוויר, התראה ובלימה בתנועה חוצה מאחור ועוד. צריכת הדלק הרשמית עומדת על כ 13.3-12.5 ק"מ לליטר תלוי גירסה. הנסיון עם מנוע דומה (אך הספק גבוה משמעותית) ברכבי צ'רי הראה שצריכת הדלק היתה משמעותית יותר גבוהה. היצרן הציב לעצמו יעד לקבל ציון בטיחות מקסימלי בכל מבחני הבטיחות המערביים ובעיקר ב EuroNcap המחמיר. אין לי ספק שזה יקרה, ואנחנו נהיה כאן לעקוב ולדווח. הג'אקו 7 ישווק בישראל בשלוש רמות איבזור, החל רמת איבזור 'אקזקיוטיב' במחיר של 170.0 אש"ח, דרך 'טיטניום' במחיר של 179.0 אש"ח ועד אדוונצ'ר 4X4 עם הנעה כפולה (בטכנולוגיה שנרכשה מלנדרובר), במחיר של 200.0 אש"ח. הג'אקו 7 נכנס לסגמנט אגרסיבי מאוד – יתחרו בו הטוסון מבית היבואן שמחירו מתחיל ב 185.0 אש"ח אבל נהנה משם ושמירת ערך גבוהים מאוד, הספורטז' של קיה שמחירו מתחיל ב 180.0 אש"ח, הניסאן קשקאי שמחירו 177.5 אש"ח, הסקודה קארוק שמחירה 175.0 אש"ח ואחיו מבית  צ'רי הטיגו 7 במחיר של 160.0 אש"ח. באותה גיזרת מחיר מככב גם ה BYD Atto3 החשמלי. התחרות קיימת והיא אגרסיבית. אנחנו ממתינים לנסיעת מבחן על מנת לדווח איך הוא מתנהג בחיים האמיתיים, ונחזור לדווח.  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוניות
צילום: תמר מצפי

נסיעה במונית ב-300 שקל מנתניה לנתב"ג - ולמה אין אובר בישראל?

תעריפי הנסיעה במוניות לא עודכנו ובנתב"ג חסרות מוניות: הנהגים מאיימים בשביתה כללית, האם הגיע הזמן שהאוצר יאיים בחזרה - נכניס לכאן את אובר!

רן קידר |
נושאים בכתבה מונית נתב"ג

מי שנחת בישראל בשבוע האחרון בנמל התעופה בן גוריון (נתב"ג) ודאי שם לב לתורים ארוכים של נוסעים שמחכים למונית, אך המוניות עצמן מגיעות בטפטוף. הנסיעות הבין עירוניות פשוט לא משתלמות יותר לנהגים במיוחד מנתב"ג והם מעדיפים לוותר עליהן לטובת נסיעות קצרות ומכניסות יותר באזורים עירוניים.

לפני כשש שנים עודכנו תעריפי המוניות בפעם האחרונה ומאז הפכה הנסיעה הארוכה לפחות כדאית כלכלית לנהגים. התוצאה? נהגים רבים בוחרים להישאר באזורי המטרופולינים והשירות לשדה התעופה נפגע קשות. לאורך כל התקופה ארגוני נהגי המוניות דורשים עדכון מחירים מיידי אך משרד האוצר לא מקבל החלטה. יש הסכמות בין המשרדים הרלוונטיים אך ההצעה עדיין לא עברה. 

לפי ההצעה שסוכמה בין משרדי האוצר והתחבורה כל קילומטר לאחר הקילומטר ה-11 יתייקר בכ-1.75 שקלים בתנאי שהעלייה הכוללת לא תעלה על 16%. זוהי התייקרות משמעותית כשגם כך המחירים בשמיים. לדוגמה נסיעה מרמת גן לנתב"ג שמחירה כיום נע בין 140 ל-160 שקלים (תלוי בשעה ובתעריף) צפויה לעלות לאחר העדכון בין 155 ל-190 שקלים. במקביל נסיעה ארוכה יותר כמו מנתניה לנתב"ג (כ-54 ק"מ) שעולה כיום כ-250 שקלים תעלה לכ-280-310 שקלים.

למה המחירים המטורפים האלו? גם הוצאות שוטפות אכן התייקרו לרבות דלק, תיקונים וכו', וגם עלות הזמן של הנהג. אין שלא נסתכל על זה, העלות הגדולה היא שכר העבודה של הנהג וכנוסעים במונית במשך שעה, רק הזמן הוא במינימום 100 שקלים. יש חוסר הגיון בסיסי לנסוע במונית, אם יש תחבורה ציבורית זולה, אבל במקרים רבים אין תחב"צ ואין ברירה. הבעיה שמשרד התחבורה גם בולם כל התקדמות - שאלת השאלות היא מדוע איך אובר בארץ? זה היה חוסך סכומי עתק לנוסעים, אבל מעבר להסבר הפשוט לגבי הלובי של נהגי המוניות, יש בארץ רגולציה כבדה על נהגי מוניות ולהבדיל מהמנגנון של אובר, שבו ניתן להפוך לנהג פרילנס בפרוצדורה פשוטה, מבלי יותר מדי עלויות, בארץ הערכה גסה של עלויות היא כחצי מיליון שקל לפני שניתן לקחת את הנוסע הראשון, מנתב"ג או מכל מקום אחר. 

אמנם ההכשרה של נהגי מוניות אינה יקרה במיוחד, וניתן להעריך אותה בכ-15 אלף שקל, אבל ההמתנה לקורס עלולה לקחת מספר חודשים. החלק המשמעותי והיקר יותר הוא בראש ובראשונה "מספר", או במלים אחרות רישיון העסק לכלי רכב מסחרי להסעת נוסעים בתשלום. ניתן לסחור ב-"מספר", והעלות שלו לרכישת מספר היא כ-250 אלף שקל. כמובן שניתן להשכיר מספר קיים, אבל העלות תהיה כ-5000 שקל לחודש בממוצע. בנוסף, כלי הרכב עצמו חייב להיות לא יותר מ-12 חודשים על הכביש כשהוא נכנס לתפקד כמונית, וכך בעצם העלות להפעלת מונית היא גדולה לאין שיעור מאשר במדינות אחרות, שבהן ניתן לעבוד תוך יום עד שבוע, עם הוצאה של מאות בודדות של שקלים. 

מוניות
צילום: תמר מצפי

נסיעה במונית ב-300 שקל מנתניה לנתב"ג - ולמה אין אובר בישראל?

תעריפי הנסיעה במוניות לא עודכנו ובנתב"ג חסרות מוניות: הנהגים מאיימים בשביתה כללית, האם הגיע הזמן שהאוצר יאיים בחזרה - נכניס לכאן את אובר!

רן קידר |
נושאים בכתבה מונית נתב"ג

מי שנחת בישראל בשבוע האחרון בנמל התעופה בן גוריון (נתב"ג) ודאי שם לב לתורים ארוכים של נוסעים שמחכים למונית, אך המוניות עצמן מגיעות בטפטוף. הנסיעות הבין עירוניות פשוט לא משתלמות יותר לנהגים במיוחד מנתב"ג והם מעדיפים לוותר עליהן לטובת נסיעות קצרות ומכניסות יותר באזורים עירוניים.

לפני כשש שנים עודכנו תעריפי המוניות בפעם האחרונה ומאז הפכה הנסיעה הארוכה לפחות כדאית כלכלית לנהגים. התוצאה? נהגים רבים בוחרים להישאר באזורי המטרופולינים והשירות לשדה התעופה נפגע קשות. לאורך כל התקופה ארגוני נהגי המוניות דורשים עדכון מחירים מיידי אך משרד האוצר לא מקבל החלטה. יש הסכמות בין המשרדים הרלוונטיים אך ההצעה עדיין לא עברה. 

לפי ההצעה שסוכמה בין משרדי האוצר והתחבורה כל קילומטר לאחר הקילומטר ה-11 יתייקר בכ-1.75 שקלים בתנאי שהעלייה הכוללת לא תעלה על 16%. זוהי התייקרות משמעותית כשגם כך המחירים בשמיים. לדוגמה נסיעה מרמת גן לנתב"ג שמחירה כיום נע בין 140 ל-160 שקלים (תלוי בשעה ובתעריף) צפויה לעלות לאחר העדכון בין 155 ל-190 שקלים. במקביל נסיעה ארוכה יותר כמו מנתניה לנתב"ג (כ-54 ק"מ) שעולה כיום כ-250 שקלים תעלה לכ-280-310 שקלים.

למה המחירים המטורפים האלו? גם הוצאות שוטפות אכן התייקרו לרבות דלק, תיקונים וכו', וגם עלות הזמן של הנהג. אין שלא נסתכל על זה, העלות הגדולה היא שכר העבודה של הנהג וכנוסעים במונית במשך שעה, רק הזמן הוא במינימום 100 שקלים. יש חוסר הגיון בסיסי לנסוע במונית, אם יש תחבורה ציבורית זולה, אבל במקרים רבים אין תחב"צ ואין ברירה. הבעיה שמשרד התחבורה גם בולם כל התקדמות - שאלת השאלות היא מדוע איך אובר בארץ? זה היה חוסך סכומי עתק לנוסעים, אבל מעבר להסבר הפשוט לגבי הלובי של נהגי המוניות, יש בארץ רגולציה כבדה על נהגי מוניות ולהבדיל מהמנגנון של אובר, שבו ניתן להפוך לנהג פרילנס בפרוצדורה פשוטה, מבלי יותר מדי עלויות, בארץ הערכה גסה של עלויות היא כחצי מיליון שקל לפני שניתן לקחת את הנוסע הראשון, מנתב"ג או מכל מקום אחר. 

אמנם ההכשרה של נהגי מוניות אינה יקרה במיוחד, וניתן להעריך אותה בכ-15 אלף שקל, אבל ההמתנה לקורס עלולה לקחת מספר חודשים. החלק המשמעותי והיקר יותר הוא בראש ובראשונה "מספר", או במלים אחרות רישיון העסק לכלי רכב מסחרי להסעת נוסעים בתשלום. ניתן לסחור ב-"מספר", והעלות שלו לרכישת מספר היא כ-250 אלף שקל. כמובן שניתן להשכיר מספר קיים, אבל העלות תהיה כ-5000 שקל לחודש בממוצע. בנוסף, כלי הרכב עצמו חייב להיות לא יותר מ-12 חודשים על הכביש כשהוא נכנס לתפקד כמונית, וכך בעצם העלות להפעלת מונית היא גדולה לאין שיעור מאשר במדינות אחרות, שבהן ניתן לעבוד תוך יום עד שבוע, עם הוצאה של מאות בודדות של שקלים.