נטו תכנון פיננסי
צילום: נטו תכנון פיננסי

איביאי וארבע עונות ירכשו 30 אחוז מההכנסות העתידיות של נטו תכנון פיננסי

IBI בית השקעות וארבע עונות רכשו 30% מתזרים ההכנסות העתידיות של קבוצת נטו תכנון פיננסי; המיזוג הופך את נטו וארבע עונות לזרוע ההפצה מהגדולות בישראל, המפקחת על כ-40 מיליארד שקל 
עדן ספיר | (4)

לאחר שהתקבל אור ירוק מרשות התחרות והתקיימו מלוא התנאים המתלים שנקבעו בהסכם הרכישה, הושלמה עסקת הענק בתחום הפיננסים במסגרתה הודיעו IBI בית השקעות איביאי בית השק 0.52%  וארבע עונות על רכישת 30 אחוז מתזרים ההכנסות העתידיות של חברת נטו תכנון פיננסי. מיזוג הפעילות של השתיים – נטו וארבע עונות – הופכת אותן כעת, עם פרסום ההודעה על סגירת (Closing) העסקה, לסוכנות הפיננסים מהגדולות בישראל, המפקחת על נכסים בהיקף מצטב של כ-40 מיליארד שקל.  

על-פי פרטי ההסכם בין הצדדים, המחיר הרכישה הסופי ייקבע בכפוף לביצועים הפיננסיים שתציג נטו במהלך שלוש השנים הבאות. לו העסקה הייתה נסגרת ביום חתימת ההסכם עליו דיווחו הצדדים (מארס 2023) ומתבצעת לפי הכנסות נטו במהלך שנת 2022, הרי שמחיר העסקה היה עומד על 46 מיליון שקל, המשקף לנטו שווי של למעלה מ-150 מיליון שקל.

עוד נקבע כי השדרה הניהולית בנטו פיננסים תמשיך לפעול כסדרה, זאת כאשר מאה אחוז מהסליקה שמבצעת נטו תעשה מעתה דרך ארבע עונות, הנמצאת בבעלות IBI בית השקעות ומורן סיטון, מייסד-שותף ומנכ"ל החברה. 

בעקבות סגירת העסקה ושיתוף הפעולה בין החברות, שואפות נטו וארבע עונות להרחיב משמעותית את פעילותן העסקית, להגדיל את מצבת הסוכנים והמתכננים הפיננסיים ולחזק את הדומיננטיות בתחום ההשקעות והחיסכון, זאת לצד סינרגיה וניצול הידע, המקצועיות והמומחיות שנצברו במחלקות השונות של IBI בית השקעות, כגוף מוסדי מהוותיקים והמתקדמים בשוק. 

חברת נטו תכנון פיננסי הינה סוכנות פיננסים פרטית מהגדולות בישראל, הפקחת על היקף של כ-25 מיליארד שקל. נטו תכנון פיננסי מתמקדת בתכנון וניהול פיננסי באמצעות למעלה מ-200 מתכננים פיננסים בפריסה ארצית. בראש החברה עומדים המנכ"ל עידן כץ והיו"ר אילן בן־ישי.  

עידן כץ, מנכ"ל נטו תכנון פיננסי, ציין "סגירת העסקה סוללת את דרכה של קבוצת נטו תכנון פיננסי, יחד עם השותפים החדשים, ארבע עונות ו-IBI בית השקעות, בליווי היועצים הארגוניים והמשפטיים שלנו – גלעד קריב, רמי סופר ורון אבישר, אל המשך צמיחה עסקית וביסוס המעמד של נטו כסוכנות המייצרת ערך רב ללקוחותיה, לסוכניה ולעובדיה הנפלאים והנאמנים. הסינרגיה עם ארבע עונות ו-IBI תתרום לתנופת פעילותה של נטו ותהווה קפיצת מדרגה עבור צוות הסוכנים, המהווה מוקד הכוח של קבוצת נטו תכנון פיננסי".  

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    האם זה כדי לממן את החובות שלהם בווטסטון? (ל"ת)
    בועז ב. 28/08/2023 16:34
    הגב לתגובה זו
  • גיא 05/09/2023 14:36
    הגב לתגובה זו
    ראינו לא מעט שהתחמקו אבל הם מוכיחים את עצמם בגוף רציני ואחראי ותאמין לי אני מושקע שם לא מעט
  • היגיון 28/08/2023 20:52
    הגב לתגובה זו
    יכול להיות, וזה אומר עד כמה הם אצילים שהחליפו משקיעים ולא נתנו להם להפסיד וכל זה על חשבון ההון הפרטי שלהם. הם איבדו 30 מתזרים הכנסות תשלום לא זול.
  • 1.
    דניאל 28/08/2023 16:05
    הגב לתגובה זו
    שני גופים מצויינים, בהצלחה!
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.