רון וקסלר מנכל קבוצת ישראכרט
צילום: סיון פרג'

ישראכרט ירידה של 9% בהכנסות; התכווצה ב-26% ברווח

ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-537 מיליון שקל; הרווח הנקי הסתכם ב-61 מיליון שקל; "המגיפה צפויה להשפיע לרעה (ואף מהותית) על מחזורי פעילות התשלומים של החברה גם ברבעון הרביעי של שנת 2020 ולתוך שנת 2021"
צחי אפרתי | (3)

חברת כרטיסי האשראי ישראכרט 0% מציגה דוחות חלשים גם ברבעון השלישי של השנה לאור קיטון בפעילות האשראי והמחזורי העסקאות. החברה מדווחת על ירידה של 9% בהכנסות והתכווצות של 26% בשורה התחתונה. על אף זאת, ההשפעה השלילית קוזזה בחלקה בעקבות צמצום ההוצאות התפעוליות. בחברה צופים שהשלכות משבר הקורונה ישפיעו על החברה ברבעון הרביעי ובמהלך 2021. ועדיין - בקצב הרווחים הנוכחי המניה נסחרת במכפיל רווח של כ-8.

 

ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-537 מיליון שקל ירידה של 9% בהשוואה לכ-588 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נבע בעיקר מירידה בהכנסות מפעילות התשלומים (הנפקה וסליקה), שקוזזה בחלקה על ידי  עלייה בהכנסות ממגזר המימון.

 

הרווח הנקי הסתכם בכ-61 מיליון שקל התכווצות של 26% בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-83 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי נבעה, בעיקר מהירידה בהכנסות פעילות התשלומים בגין הקיטון במחזורי העסקאות בכרטיסי אשראי בדגש על פעילות התיירות היוצאת והנכנסת, ומגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי. מנגד ירידה  של 9% בהוצאות התפעול שיפרו מעט את השורה התחתונה.

מדדי ביצוע עיקריים

 מקור: דוחות ישראכרט

מחזור העסקאות בכרטיסי האשראי המונפקים על ידי החברה ברבעון השלישי לשנת 2020 ירדו ב-4.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד קיטון של 2.2 מיליארד שקל.

לאור התנאים המקרו כלכליים במשק ואי הוודאות בעקבות מגפת הקורונה, הגדילה החברה את הוצאותיה בגין הפסדי אשראי גם ברבעון השלישי של השנה. הוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון השלישי של שנת 2020 הסתכמו בכ-57 מיליון שקל בהשוואה לכ-51 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי נבע בעיקר מגידול במחיקות, נטו, בסך של כ-49 מיליון ש"ח מול מחיקות, נטו, בסך של כ-27 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.

השלכות משבר הקורונה

"המגיפה צפויה להשפיע לרעה (ואף מהותית) על מחזורי פעילות התשלומים של החברה גם ברבעון הרביעי של שנת 2020 ולתוך שנת 2021, בדגש על תחומים מסוימים כגון: (תיירות, תעופה, מסעדות ובידור), השפעה אשר למועד זה לא ניתן להעריכה בוודאות ובמלואה. בהתאם, מחזורי הפעילות צפויים להיות נמוכים מכפי שאלה הוערכו על-ידי החברה עובר למועד המגיפה ביחס לשנת 2020 ,ואף להביא לקיטון אבסולוטי בהיקפם לשנת 2020 ,בהשוואה לשנה קודמת". ציינו בישראכרט.

 

לצד הירידה בהיקפי הפעילות, חלה ירידה משמעותית בהיקף ההוצאות התפעוליות, הוצאות השכר והאחרות, סך ההוצאות (ללא הוצאות בגין הפסדי אשראי) הסתכמו ברבעון השני בכ-323 מיליון שקל לעומת כ-406 מיליון שקל (בנטרול מענק היפרדות לעובדים) ברבעון המקביל אשתקד.

ד"ר רון וקסלר מנכ"ל קבוצת ישראכרט: "תקופת הסגר השני הראתה לנו עד כמה הכלכלה הישראלית יודעת להסתגל לתנאי משבר. ראינו עסקים מקדמים פעילויות מכירה אונליין, ומשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות על מנת לשמר הכנסות. כעת מראים לנו נתוני העסקאות, כי הפגיעה בצריכה בסגר השני הייתה נמוכה משמעותית לעומת הסגר הראשון. ישראכרט היא חלק מרכזי במעבר הכלכלה הישראלית לדיגיטל – השקנו את ANYPAY שירות תשלום ללא מגע באמצעות הנייד, ואנו מציעים ללקוחותינו מגוון פתרונות במעבר למכירה ברשת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"היערכות נכונה ואיתנות החברה, אפשרו לנו גם ברבעון זה להמשיך ולהתקדם בתוכניות העבודה שלנו, תוך הפחתת הוצאות ועלויות שונות. לאור זאת, הצלחנו להשיג תוצאות טובות על אף השלכות משבר הקורונה והסגר. בנוסף, המשכנו לקדם את מנועי הצמיחה, ואנו נערכים למכירת מוצרי ביטוח ומעמיקים את השירותים בעולם הדיגיטל, תוך הבאת ערך ללקוחות הפרטיים והעסקיים".

 

ערן וקנין סמנכ"ל כספים בקבוצת ישראכרט: "המשכנו לצמצם הוצאות לצד חיפוש הזדמנויות ועסקאות חדשות להרחבת תחומי פעילותינו. החברה הצליחה בעקביות לייצר צמצום בשיעורי ההוצאות, מעבר לירידה בשיעור מחזורי העסקאות, האיתנות הפיננסית של החברה אפשרה לנו להשלים תהליך של גיוס גיוון והרחבת מקורות האשראי, גם בתקופת משבר, מהלך שיתמוך ביכולת החברה להמשיך ולצמוח בעתיד".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שי 18/11/2020 19:50
    הגב לתגובה זו
    חברה ארכאית עם מערכות ישנות. אתר אינטרנט לא יעיל שרות לקוחות גרוע.... להחתים אותי על כרטיס לקח להם דקה...למצוא את הקוד הסודי לקח לי שעה.ולבטל אותו עוד שעה.... העיקר שיובל סמו עושה פרסומות...
  • 1.
    עשו חשבון נפש עמוק,לא משתלם כרטיס ממכם. 18/11/2020 14:23
    הגב לתגובה זו
    עשו חשבון נפש עמוק,לא משתלם כרטיס ממכם.
  • ממורמרת (ל"ת)
    יוסי 18/11/2020 21:30
    הגב לתגובה זו
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.