ישראכרט ירידה של 9% בהכנסות; התכווצה ב-26% ברווח
חברת כרטיסי האשראי ישראכרט -0.19% מציגה דוחות חלשים גם ברבעון השלישי של השנה לאור קיטון בפעילות האשראי והמחזורי העסקאות. החברה מדווחת על ירידה של 9% בהכנסות והתכווצות של 26% בשורה התחתונה. על אף זאת, ההשפעה השלילית קוזזה בחלקה בעקבות צמצום ההוצאות התפעוליות. בחברה צופים שהשלכות משבר הקורונה ישפיעו על החברה ברבעון הרביעי ובמהלך 2021. ועדיין - בקצב הרווחים הנוכחי המניה נסחרת במכפיל רווח של כ-8.
ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-537 מיליון שקל ירידה של 9% בהשוואה לכ-588 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נבע בעיקר מירידה בהכנסות מפעילות התשלומים (הנפקה וסליקה), שקוזזה בחלקה על ידי עלייה בהכנסות ממגזר המימון.
הרווח הנקי הסתכם בכ-61 מיליון שקל התכווצות של 26% בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-83 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי נבעה, בעיקר מהירידה בהכנסות פעילות התשלומים בגין הקיטון במחזורי העסקאות בכרטיסי אשראי בדגש על פעילות התיירות היוצאת והנכנסת, ומגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי. מנגד ירידה של 9% בהוצאות התפעול שיפרו מעט את השורה התחתונה.
מדדי ביצוע עיקריים
מקור: דוחות ישראכרט
מחזור העסקאות בכרטיסי האשראי המונפקים על ידי החברה ברבעון השלישי לשנת 2020 ירדו ב-4.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד קיטון של 2.2 מיליארד שקל.
לאור התנאים המקרו כלכליים במשק ואי הוודאות בעקבות מגפת הקורונה, הגדילה החברה את הוצאותיה בגין הפסדי אשראי גם ברבעון השלישי של השנה. הוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון השלישי של שנת 2020 הסתכמו בכ-57 מיליון שקל בהשוואה לכ-51 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי נבע בעיקר מגידול במחיקות, נטו, בסך של כ-49 מיליון ש"ח מול מחיקות, נטו, בסך של כ-27 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.
- דמרי מדווחת על גידול של 22% בהכנסות ברבעון ורווח של 45 מ' ש'
- אחרי השנה החלומית: ירידה של 8% בהכנסות על בד - 371 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השלכות משבר הקורונה
"המגיפה צפויה להשפיע לרעה (ואף מהותית) על מחזורי פעילות התשלומים של החברה גם ברבעון הרביעי של שנת 2020 ולתוך שנת 2021, בדגש על תחומים מסוימים כגון: (תיירות, תעופה, מסעדות ובידור), השפעה אשר למועד זה לא ניתן להעריכה בוודאות ובמלואה. בהתאם, מחזורי הפעילות צפויים להיות נמוכים מכפי שאלה הוערכו על-ידי החברה עובר למועד המגיפה ביחס לשנת 2020 ,ואף להביא לקיטון אבסולוטי בהיקפם לשנת 2020 ,בהשוואה לשנה קודמת". ציינו בישראכרט.
לצד הירידה בהיקפי הפעילות, חלה ירידה משמעותית בהיקף ההוצאות התפעוליות, הוצאות השכר והאחרות, סך ההוצאות (ללא הוצאות בגין הפסדי אשראי) הסתכמו ברבעון השני בכ-323 מיליון שקל לעומת כ-406 מיליון שקל (בנטרול מענק היפרדות לעובדים) ברבעון המקביל אשתקד.
ד"ר רון וקסלר מנכ"ל קבוצת ישראכרט: "תקופת הסגר השני הראתה לנו עד כמה הכלכלה הישראלית יודעת להסתגל לתנאי משבר. ראינו עסקים מקדמים פעילויות מכירה אונליין, ומשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות על מנת לשמר הכנסות. כעת מראים לנו נתוני העסקאות, כי הפגיעה בצריכה בסגר השני הייתה נמוכה משמעותית לעומת הסגר הראשון. ישראכרט היא חלק מרכזי במעבר הכלכלה הישראלית לדיגיטל – השקנו את ANYPAY שירות תשלום ללא מגע באמצעות הנייד, ואנו מציעים ללקוחותינו מגוון פתרונות במעבר למכירה ברשת.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
"היערכות נכונה ואיתנות החברה, אפשרו לנו גם ברבעון זה להמשיך ולהתקדם בתוכניות העבודה שלנו, תוך הפחתת הוצאות ועלויות שונות. לאור זאת, הצלחנו להשיג תוצאות טובות על אף השלכות משבר הקורונה והסגר. בנוסף, המשכנו לקדם את מנועי הצמיחה, ואנו נערכים למכירת מוצרי ביטוח ומעמיקים את השירותים בעולם הדיגיטל, תוך הבאת ערך ללקוחות הפרטיים והעסקיים".
ערן וקנין סמנכ"ל כספים בקבוצת ישראכרט: "המשכנו לצמצם הוצאות לצד חיפוש הזדמנויות ועסקאות חדשות להרחבת תחומי פעילותינו. החברה הצליחה בעקביות לייצר צמצום בשיעורי ההוצאות, מעבר לירידה בשיעור מחזורי העסקאות, האיתנות הפיננסית של החברה אפשרה לנו להשלים תהליך של גיוס גיוון והרחבת מקורות האשראי, גם בתקופת משבר, מהלך שיתמוך ביכולת החברה להמשיך ולצמוח בעתיד".
- 2.שי 18/11/2020 19:50הגב לתגובה זוחברה ארכאית עם מערכות ישנות. אתר אינטרנט לא יעיל שרות לקוחות גרוע.... להחתים אותי על כרטיס לקח להם דקה...למצוא את הקוד הסודי לקח לי שעה.ולבטל אותו עוד שעה.... העיקר שיובל סמו עושה פרסומות...
- 1.עשו חשבון נפש עמוק,לא משתלם כרטיס ממכם. 18/11/2020 14:23הגב לתגובה זועשו חשבון נפש עמוק,לא משתלם כרטיס ממכם.
- ממורמרת (ל"ת)יוסי 18/11/2020 21:30הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.

עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
