ישראכרט ירידה של 9% בהכנסות; התכווצה ב-26% ברווח
חברת כרטיסי האשראי ישראכרט 3.46% מציגה דוחות חלשים גם ברבעון השלישי של השנה לאור קיטון בפעילות האשראי והמחזורי העסקאות. החברה מדווחת על ירידה של 9% בהכנסות והתכווצות של 26% בשורה התחתונה. על אף זאת, ההשפעה השלילית קוזזה בחלקה בעקבות צמצום ההוצאות התפעוליות. בחברה צופים שהשלכות משבר הקורונה ישפיעו על החברה ברבעון הרביעי ובמהלך 2021. ועדיין - בקצב הרווחים הנוכחי המניה נסחרת במכפיל רווח של כ-8.
ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-537 מיליון שקל ירידה של 9% בהשוואה לכ-588 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נבע בעיקר מירידה בהכנסות מפעילות התשלומים (הנפקה וסליקה), שקוזזה בחלקה על ידי עלייה בהכנסות ממגזר המימון.
הרווח הנקי הסתכם בכ-61 מיליון שקל התכווצות של 26% בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-83 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי נבעה, בעיקר מהירידה בהכנסות פעילות התשלומים בגין הקיטון במחזורי העסקאות בכרטיסי אשראי בדגש על פעילות התיירות היוצאת והנכנסת, ומגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי. מנגד ירידה של 9% בהוצאות התפעול שיפרו מעט את השורה התחתונה.
מדדי ביצוע עיקריים
מקור: דוחות ישראכרט
מחזור העסקאות בכרטיסי האשראי המונפקים על ידי החברה ברבעון השלישי לשנת 2020 ירדו ב-4.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד קיטון של 2.2 מיליארד שקל.
לאור התנאים המקרו כלכליים במשק ואי הוודאות בעקבות מגפת הקורונה, הגדילה החברה את הוצאותיה בגין הפסדי אשראי גם ברבעון השלישי של השנה. הוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון השלישי של שנת 2020 הסתכמו בכ-57 מיליון שקל בהשוואה לכ-51 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי נבע בעיקר מגידול במחיקות, נטו, בסך של כ-49 מיליון ש"ח מול מחיקות, נטו, בסך של כ-27 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.
- דמרי מדווחת על גידול של 22% בהכנסות ברבעון ורווח של 45 מ' ש'
- אחרי השנה החלומית: ירידה של 8% בהכנסות על בד - 371 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השלכות משבר הקורונה
"המגיפה צפויה להשפיע לרעה (ואף מהותית) על מחזורי פעילות התשלומים של החברה גם ברבעון הרביעי של שנת 2020 ולתוך שנת 2021, בדגש על תחומים מסוימים כגון: (תיירות, תעופה, מסעדות ובידור), השפעה אשר למועד זה לא ניתן להעריכה בוודאות ובמלואה. בהתאם, מחזורי הפעילות צפויים להיות נמוכים מכפי שאלה הוערכו על-ידי החברה עובר למועד המגיפה ביחס לשנת 2020 ,ואף להביא לקיטון אבסולוטי בהיקפם לשנת 2020 ,בהשוואה לשנה קודמת". ציינו בישראכרט.
לצד הירידה בהיקפי הפעילות, חלה ירידה משמעותית בהיקף ההוצאות התפעוליות, הוצאות השכר והאחרות, סך ההוצאות (ללא הוצאות בגין הפסדי אשראי) הסתכמו ברבעון השני בכ-323 מיליון שקל לעומת כ-406 מיליון שקל (בנטרול מענק היפרדות לעובדים) ברבעון המקביל אשתקד.
ד"ר רון וקסלר מנכ"ל קבוצת ישראכרט: "תקופת הסגר השני הראתה לנו עד כמה הכלכלה הישראלית יודעת להסתגל לתנאי משבר. ראינו עסקים מקדמים פעילויות מכירה אונליין, ומשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות על מנת לשמר הכנסות. כעת מראים לנו נתוני העסקאות, כי הפגיעה בצריכה בסגר השני הייתה נמוכה משמעותית לעומת הסגר הראשון. ישראכרט היא חלק מרכזי במעבר הכלכלה הישראלית לדיגיטל – השקנו את ANYPAY שירות תשלום ללא מגע באמצעות הנייד, ואנו מציעים ללקוחותינו מגוון פתרונות במעבר למכירה ברשת.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"היערכות נכונה ואיתנות החברה, אפשרו לנו גם ברבעון זה להמשיך ולהתקדם בתוכניות העבודה שלנו, תוך הפחתת הוצאות ועלויות שונות. לאור זאת, הצלחנו להשיג תוצאות טובות על אף השלכות משבר הקורונה והסגר. בנוסף, המשכנו לקדם את מנועי הצמיחה, ואנו נערכים למכירת מוצרי ביטוח ומעמיקים את השירותים בעולם הדיגיטל, תוך הבאת ערך ללקוחות הפרטיים והעסקיים".
ערן וקנין סמנכ"ל כספים בקבוצת ישראכרט: "המשכנו לצמצם הוצאות לצד חיפוש הזדמנויות ועסקאות חדשות להרחבת תחומי פעילותינו. החברה הצליחה בעקביות לייצר צמצום בשיעורי ההוצאות, מעבר לירידה בשיעור מחזורי העסקאות, האיתנות הפיננסית של החברה אפשרה לנו להשלים תהליך של גיוס גיוון והרחבת מקורות האשראי, גם בתקופת משבר, מהלך שיתמוך ביכולת החברה להמשיך ולצמוח בעתיד".
- 2.שי 18/11/2020 19:50הגב לתגובה זוחברה ארכאית עם מערכות ישנות. אתר אינטרנט לא יעיל שרות לקוחות גרוע.... להחתים אותי על כרטיס לקח להם דקה...למצוא את הקוד הסודי לקח לי שעה.ולבטל אותו עוד שעה.... העיקר שיובל סמו עושה פרסומות...
- 1.עשו חשבון נפש עמוק,לא משתלם כרטיס ממכם. 18/11/2020 14:23הגב לתגובה זועשו חשבון נפש עמוק,לא משתלם כרטיס ממכם.
- ממורמרת (ל"ת)יוסי 18/11/2020 21:30הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
