רון וקסלר מנכל קבוצת ישראכרט
צילום: סיון פרג'

ישראכרט ירידה של 9% בהכנסות; התכווצה ב-26% ברווח

ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-537 מיליון שקל; הרווח הנקי הסתכם ב-61 מיליון שקל; "המגיפה צפויה להשפיע לרעה (ואף מהותית) על מחזורי פעילות התשלומים של החברה גם ברבעון הרביעי של שנת 2020 ולתוך שנת 2021"
צחי אפרתי | (3)

חברת כרטיסי האשראי ישראכרט 0.58% מציגה דוחות חלשים גם ברבעון השלישי של השנה לאור קיטון בפעילות האשראי והמחזורי העסקאות. החברה מדווחת על ירידה של 9% בהכנסות והתכווצות של 26% בשורה התחתונה. על אף זאת, ההשפעה השלילית קוזזה בחלקה בעקבות צמצום ההוצאות התפעוליות. בחברה צופים שהשלכות משבר הקורונה ישפיעו על החברה ברבעון הרביעי ובמהלך 2021. ועדיין - בקצב הרווחים הנוכחי המניה נסחרת במכפיל רווח של כ-8.

 

ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-537 מיליון שקל ירידה של 9% בהשוואה לכ-588 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נבע בעיקר מירידה בהכנסות מפעילות התשלומים (הנפקה וסליקה), שקוזזה בחלקה על ידי  עלייה בהכנסות ממגזר המימון.

 

הרווח הנקי הסתכם בכ-61 מיליון שקל התכווצות של 26% בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-83 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי נבעה, בעיקר מהירידה בהכנסות פעילות התשלומים בגין הקיטון במחזורי העסקאות בכרטיסי אשראי בדגש על פעילות התיירות היוצאת והנכנסת, ומגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי. מנגד ירידה  של 9% בהוצאות התפעול שיפרו מעט את השורה התחתונה.

מדדי ביצוע עיקריים

 מקור: דוחות ישראכרט

מחזור העסקאות בכרטיסי האשראי המונפקים על ידי החברה ברבעון השלישי לשנת 2020 ירדו ב-4.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד קיטון של 2.2 מיליארד שקל.

לאור התנאים המקרו כלכליים במשק ואי הוודאות בעקבות מגפת הקורונה, הגדילה החברה את הוצאותיה בגין הפסדי אשראי גם ברבעון השלישי של השנה. הוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון השלישי של שנת 2020 הסתכמו בכ-57 מיליון שקל בהשוואה לכ-51 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי נבע בעיקר מגידול במחיקות, נטו, בסך של כ-49 מיליון ש"ח מול מחיקות, נטו, בסך של כ-27 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.

השלכות משבר הקורונה

"המגיפה צפויה להשפיע לרעה (ואף מהותית) על מחזורי פעילות התשלומים של החברה גם ברבעון הרביעי של שנת 2020 ולתוך שנת 2021, בדגש על תחומים מסוימים כגון: (תיירות, תעופה, מסעדות ובידור), השפעה אשר למועד זה לא ניתן להעריכה בוודאות ובמלואה. בהתאם, מחזורי הפעילות צפויים להיות נמוכים מכפי שאלה הוערכו על-ידי החברה עובר למועד המגיפה ביחס לשנת 2020 ,ואף להביא לקיטון אבסולוטי בהיקפם לשנת 2020 ,בהשוואה לשנה קודמת". ציינו בישראכרט.

 

לצד הירידה בהיקפי הפעילות, חלה ירידה משמעותית בהיקף ההוצאות התפעוליות, הוצאות השכר והאחרות, סך ההוצאות (ללא הוצאות בגין הפסדי אשראי) הסתכמו ברבעון השני בכ-323 מיליון שקל לעומת כ-406 מיליון שקל (בנטרול מענק היפרדות לעובדים) ברבעון המקביל אשתקד.

ד"ר רון וקסלר מנכ"ל קבוצת ישראכרט: "תקופת הסגר השני הראתה לנו עד כמה הכלכלה הישראלית יודעת להסתגל לתנאי משבר. ראינו עסקים מקדמים פעילויות מכירה אונליין, ומשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות על מנת לשמר הכנסות. כעת מראים לנו נתוני העסקאות, כי הפגיעה בצריכה בסגר השני הייתה נמוכה משמעותית לעומת הסגר הראשון. ישראכרט היא חלק מרכזי במעבר הכלכלה הישראלית לדיגיטל – השקנו את ANYPAY שירות תשלום ללא מגע באמצעות הנייד, ואנו מציעים ללקוחותינו מגוון פתרונות במעבר למכירה ברשת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"היערכות נכונה ואיתנות החברה, אפשרו לנו גם ברבעון זה להמשיך ולהתקדם בתוכניות העבודה שלנו, תוך הפחתת הוצאות ועלויות שונות. לאור זאת, הצלחנו להשיג תוצאות טובות על אף השלכות משבר הקורונה והסגר. בנוסף, המשכנו לקדם את מנועי הצמיחה, ואנו נערכים למכירת מוצרי ביטוח ומעמיקים את השירותים בעולם הדיגיטל, תוך הבאת ערך ללקוחות הפרטיים והעסקיים".

 

ערן וקנין סמנכ"ל כספים בקבוצת ישראכרט: "המשכנו לצמצם הוצאות לצד חיפוש הזדמנויות ועסקאות חדשות להרחבת תחומי פעילותינו. החברה הצליחה בעקביות לייצר צמצום בשיעורי ההוצאות, מעבר לירידה בשיעור מחזורי העסקאות, האיתנות הפיננסית של החברה אפשרה לנו להשלים תהליך של גיוס גיוון והרחבת מקורות האשראי, גם בתקופת משבר, מהלך שיתמוך ביכולת החברה להמשיך ולצמוח בעתיד".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שי 18/11/2020 19:50
    הגב לתגובה זו
    חברה ארכאית עם מערכות ישנות. אתר אינטרנט לא יעיל שרות לקוחות גרוע.... להחתים אותי על כרטיס לקח להם דקה...למצוא את הקוד הסודי לקח לי שעה.ולבטל אותו עוד שעה.... העיקר שיובל סמו עושה פרסומות...
  • 1.
    עשו חשבון נפש עמוק,לא משתלם כרטיס ממכם. 18/11/2020 14:23
    הגב לתגובה זו
    עשו חשבון נפש עמוק,לא משתלם כרטיס ממכם.
  • ממורמרת (ל"ת)
    יוסי 18/11/2020 21:30
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.