רון וקסלר מנכל קבוצת ישראכרט
צילום: סיון פרג'

ישראכרט ירידה של 9% בהכנסות; התכווצה ב-26% ברווח

ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-537 מיליון שקל; הרווח הנקי הסתכם ב-61 מיליון שקל; "המגיפה צפויה להשפיע לרעה (ואף מהותית) על מחזורי פעילות התשלומים של החברה גם ברבעון הרביעי של שנת 2020 ולתוך שנת 2021"
צחי אפרתי | (3)

חברת כרטיסי האשראי ישראכרט 4.94% מציגה דוחות חלשים גם ברבעון השלישי של השנה לאור קיטון בפעילות האשראי והמחזורי העסקאות. החברה מדווחת על ירידה של 9% בהכנסות והתכווצות של 26% בשורה התחתונה. על אף זאת, ההשפעה השלילית קוזזה בחלקה בעקבות צמצום ההוצאות התפעוליות. בחברה צופים שהשלכות משבר הקורונה ישפיעו על החברה ברבעון הרביעי ובמהלך 2021. ועדיין - בקצב הרווחים הנוכחי המניה נסחרת במכפיל רווח של כ-8.

 

ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-537 מיליון שקל ירידה של 9% בהשוואה לכ-588 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נבע בעיקר מירידה בהכנסות מפעילות התשלומים (הנפקה וסליקה), שקוזזה בחלקה על ידי  עלייה בהכנסות ממגזר המימון.

 

הרווח הנקי הסתכם בכ-61 מיליון שקל התכווצות של 26% בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-83 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי נבעה, בעיקר מהירידה בהכנסות פעילות התשלומים בגין הקיטון במחזורי העסקאות בכרטיסי אשראי בדגש על פעילות התיירות היוצאת והנכנסת, ומגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי. מנגד ירידה  של 9% בהוצאות התפעול שיפרו מעט את השורה התחתונה.

מדדי ביצוע עיקריים

 מקור: דוחות ישראכרט

מחזור העסקאות בכרטיסי האשראי המונפקים על ידי החברה ברבעון השלישי לשנת 2020 ירדו ב-4.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד קיטון של 2.2 מיליארד שקל.

לאור התנאים המקרו כלכליים במשק ואי הוודאות בעקבות מגפת הקורונה, הגדילה החברה את הוצאותיה בגין הפסדי אשראי גם ברבעון השלישי של השנה. הוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון השלישי של שנת 2020 הסתכמו בכ-57 מיליון שקל בהשוואה לכ-51 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות בגין הפסדי אשראי נבע בעיקר מגידול במחיקות, נטו, בסך של כ-49 מיליון ש"ח מול מחיקות, נטו, בסך של כ-27 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.

השלכות משבר הקורונה

"המגיפה צפויה להשפיע לרעה (ואף מהותית) על מחזורי פעילות התשלומים של החברה גם ברבעון הרביעי של שנת 2020 ולתוך שנת 2021, בדגש על תחומים מסוימים כגון: (תיירות, תעופה, מסעדות ובידור), השפעה אשר למועד זה לא ניתן להעריכה בוודאות ובמלואה. בהתאם, מחזורי הפעילות צפויים להיות נמוכים מכפי שאלה הוערכו על-ידי החברה עובר למועד המגיפה ביחס לשנת 2020 ,ואף להביא לקיטון אבסולוטי בהיקפם לשנת 2020 ,בהשוואה לשנה קודמת". ציינו בישראכרט.

 

לצד הירידה בהיקפי הפעילות, חלה ירידה משמעותית בהיקף ההוצאות התפעוליות, הוצאות השכר והאחרות, סך ההוצאות (ללא הוצאות בגין הפסדי אשראי) הסתכמו ברבעון השני בכ-323 מיליון שקל לעומת כ-406 מיליון שקל (בנטרול מענק היפרדות לעובדים) ברבעון המקביל אשתקד.

ד"ר רון וקסלר מנכ"ל קבוצת ישראכרט: "תקופת הסגר השני הראתה לנו עד כמה הכלכלה הישראלית יודעת להסתגל לתנאי משבר. ראינו עסקים מקדמים פעילויות מכירה אונליין, ומשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות על מנת לשמר הכנסות. כעת מראים לנו נתוני העסקאות, כי הפגיעה בצריכה בסגר השני הייתה נמוכה משמעותית לעומת הסגר הראשון. ישראכרט היא חלק מרכזי במעבר הכלכלה הישראלית לדיגיטל – השקנו את ANYPAY שירות תשלום ללא מגע באמצעות הנייד, ואנו מציעים ללקוחותינו מגוון פתרונות במעבר למכירה ברשת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"היערכות נכונה ואיתנות החברה, אפשרו לנו גם ברבעון זה להמשיך ולהתקדם בתוכניות העבודה שלנו, תוך הפחתת הוצאות ועלויות שונות. לאור זאת, הצלחנו להשיג תוצאות טובות על אף השלכות משבר הקורונה והסגר. בנוסף, המשכנו לקדם את מנועי הצמיחה, ואנו נערכים למכירת מוצרי ביטוח ומעמיקים את השירותים בעולם הדיגיטל, תוך הבאת ערך ללקוחות הפרטיים והעסקיים".

 

ערן וקנין סמנכ"ל כספים בקבוצת ישראכרט: "המשכנו לצמצם הוצאות לצד חיפוש הזדמנויות ועסקאות חדשות להרחבת תחומי פעילותינו. החברה הצליחה בעקביות לייצר צמצום בשיעורי ההוצאות, מעבר לירידה בשיעור מחזורי העסקאות, האיתנות הפיננסית של החברה אפשרה לנו להשלים תהליך של גיוס גיוון והרחבת מקורות האשראי, גם בתקופת משבר, מהלך שיתמוך ביכולת החברה להמשיך ולצמוח בעתיד".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שי 18/11/2020 19:50
    הגב לתגובה זו
    חברה ארכאית עם מערכות ישנות. אתר אינטרנט לא יעיל שרות לקוחות גרוע.... להחתים אותי על כרטיס לקח להם דקה...למצוא את הקוד הסודי לקח לי שעה.ולבטל אותו עוד שעה.... העיקר שיובל סמו עושה פרסומות...
  • 1.
    עשו חשבון נפש עמוק,לא משתלם כרטיס ממכם. 18/11/2020 14:23
    הגב לתגובה זו
    עשו חשבון נפש עמוק,לא משתלם כרטיס ממכם.
  • ממורמרת (ל"ת)
    יוסי 18/11/2020 21:30
    הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים