ניר פלס ורן עמיר, קנאשור
צילום: יחצ

קנאשור גייסה 13.7 מיליון שקל בשביל להרחיב את מתקן ה-indoor שלה

חברת קנאשור הצליחה לגייס ללא דיסקאונט על מחיר השוק; התמורה מיועדת גם להחזרת חלק מהלוואת בעלת השליטה והמשך הפעילות השוטפת של החברה
גלעד מנדל | (6)

חברת קנאשורגייסה 13.7 מיליון שקל בעיקר במטרה להרחיב את פעילות גידול ה-INDOOR של החברה, להחזיר חלק מההלוואה שבעלת השליטה - סולבר העניקה לחברה ולהמשיך בפעילות השוטפת של החברה. 

קנאשור כבר מגדלת קנאביס ומוצריה נמכרים. אך ככל הנראה הסיבה שהיא רוצה להרחיב את מתקן האינדור שלה זה בגלל עלויות. למתקן אינדור יש הרבה עלויות קבועות שאין לחממות רגילות ועל כן בשביל להגיע לרווחיות צריך להקים אופרציה בסדר גודל גדול יותר מאשר חממה רגילה שרוצה להגיע לרווחיות.

לגידולי אינדור יש הרבה יתרונות, בין היתר - ניצול טוב יותר של החומרים הפעילים שבצמח, יכולת שליטה מלאה על תנאי מזג האוויר וכו'. אך בעניין העלויות הקבועות יש חיסרון לאינדור אל מול גידולי החממה הרגילים.

 

כך או כך, נראה שמדובר בהנפקה שהיא "תפורה" יחסית ללמשקיעים גדולים וזאת משתי סיבות עיקריות - 

1. בהנפקה אין כמעט דיסקאונט - כשמחזורי המסחר וההתעניינות שיש היום לסקטור זה לא כמו שהיה פעם, ובהינתן שקאנשור היא חברה יחסית קטנה עם שווי של 78 מיליון שקל, זה לא פשוט לגייס וכשמגייסים נותנים דיסקאונט. אלא אם יש משקיעים שרצו להיכנס.

2. סך הכל הגיעו בהנפקה 22 הזמנות בלבד וגויסו 13.7 מיליון שקל. זה אומר חד משמעית שהיו כמה הזמנות גדולות מאוד בהנפקה, וזאת עוד בהנחה שמהשוק עצמו (שחקנים קטנים) לא הגיעו הרבה הזמנות. 

עכשיו נשאלת השאלה מדוע שמישהו שרוצה להשקיע הרבה כסף יעדיף להשקיע דרך הנפקה ציבורית בלי דיסקאונט על פני הנפקה פרטית ששם בדרך כלל ניתן להשיג יותר דיסקאונט? התשובה היא שכאשר משקיעים בפרטי יש חסימה של חצי שנה ויותר בעוד שבהנפקה ציבורית האופציות והמניות נהיות סחירות ויכולות להימכר מיד עם קבלתן לחשבון.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מסורת אבות 03/07/2020 07:31
    הגב לתגובה זו
    כי האדם עץ השדה' - ככל שאנו מרבים להסתכל באילנות ובצורת גידולם, כן אנו מפיקים יותר לקחים לחיינו כבני אדם. מבט אחד באילן יבהיר לנו, שהשורשים והגזע מגבילים את חירותם של הענפים הצעירים. ונשאלת השאלה: למה ומדוע אינם מניחים לענפים להינתק מן הגזע העתיק, ולהינשא עם הרוח הנעימה? - מסתבר שהחירות הבאה על חשבון הינתקות מן השורשים, אינה חירות אלא אבדון וכיליון. לפיכך הננו תקווה כי אירוע זה, יזכנו שיתקיים בנו מאמר הכתוב: 'עטרת זקנים - בני בנים, ותפארת בנית - אבותם', יחד נמשיך, בעזרת ה', ברקמת חיינו, ולהוריש את מורשתנו כדי לשבצה במורשת ישראל לדורות הבאים.
  • 3.
    תנו לעשן בשקט 02/07/2020 17:27
    הגב לתגובה זו
    ומה זה האופציות בחינם ששוות 24 אגורות ???
  • גלעד מנדל 03/07/2020 10:52
    הגב לתגובה זו
    אם תעשה חישוב תראה שזה יוצא רק עם דיסקאונט של 0.3%, כי על כל מניה מקבלים רק 0.6 אופציות (בכל חבילה בהנפקה היו 100 מניות ו60 אופציות)
  • דן 02/07/2020 23:06
    הגב לתגובה זו
    שילמת 135 על מניה ו 0.6 אופ . 24*0.6 = 14.5 אג . זא המניה "שווה" 120 בחבילה . אתמול נסחרה בסביבות 120 (קצת פחות רוב היום ) לא הזמנצי ולא מחזיק
  • 2.
    זבל של חברות שרק מדללות את המשקיעים הראשונים הקטנים (ל"ת)
    רון 02/07/2020 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ליאת 02/07/2020 16:09
    הגב לתגובה זו
    האינדור מהווה לדעתי בידול מענין יחסית לשאר החברות . גנ מחזיקה שם . מענין מאוד , שיצליחו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: