הראל ויזל, פוקס
צילום: דימה טליאנסקי
משבר הקורונה

פוקס חתכה את ההוצאות הקבועות ב-94% ל-5 מיליון שקל בחודש

רשת האופנה קיימה היום שיחת ועידה עם משקיעים ואנליסטים, במסגרתה דווח על הצעדים שנקטה להתמודדות עם המשבר; בין היתר, גייסה מספר מינימלי של עובדים לטיפול בקולקציית החורף ולקחה הלוואה של 200 מיליון שקל
ערן סוקול | (9)
נושאים בכתבה הראל ויזל פוקס

רשת האופנה הגדולה בישראל פוקס -0.43% קיימה היום שיחת ועידה עם משקיעים ואנליסטים, במסגרתה דווח כי החברה חתכה את ההוצאות הקבועות מ-90 מיליון שקל בחודש ל-5 מיליון שקל בחודש, גייסה מספר מינימלי של עובדים לטיפול בקולקציית החורף ולקחה הלוואה של 200 מיליון שקל.

לקריאה נוספת:

> פוקס מקפיאה את תשלומי שכר הדירה לקניונים - אחרות ילכו בעקבותיה

> פוקס מנסה להרגיע - ההזמנות לעונת הקיץ הקרובה כבר סופקו

עוד עולה, כי החברה גייסה מספר מינימלי של עובדים כדי לטפל בכל מה שקשור לקולקציית החורף הבא. 

בפוקס ציינו כי היה לחברה תיק אג״ח בהיקף של כ-400 מיליון שקל שנפגע כתוצאה מהמשבר והוחלט לממש חלק מהתיק, בהיקף של כ-20 מיליון שקל - בעיקר אג״ח של חבות עם זיקה חזקה למשבר הקורונה.

בין הצעדים שהחברה ביצעה לצורך התמודדות עם משבר הקורונה, דיווחה היום החברה כי נטלה הלוואה בנקאית במהלך המשבר בהיקף של כ-200 מיליון שקל, מהלך שבחברה מקווים שיספק שקט בהמשך הדרך.

כבר בשבוע שעבר הודיעה החברה כי נוכח צמצום פעילות המשק הישראלי, ובכלל זאת, סגירת קניונים והגבלת התקהלות, החברה דיווחה כי חנויות הקבוצה לא יפעלו החל מה-15 במרץ 2020, כאשר אתרי הסחר המקוון ימשיכו לפעול, ומטה הקבוצה יפעל במתכונת מצומצמת בלבד.

בהתאם, הודיעה החברה לעובדיה ומנהליה על יציאה לחופשה ללא תשלום לתקופה בת 45 יום, וזאת למעט מספר מצומצם של עובדים. המנכ"ל ומבעלי השליטה הראל ויזל, הודיע לחברה כי ימשיך לעבוד כרגיל וכי הוא מוותר בשלב זה על תשלום משכורתו החודשית החל מהתשלום בגין המחצית השניה של חודש מרץ 2020. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהתאם לכך, העריכה החברה כי ההשלכות על פעילות הקבוצה עלולות להיות בעלות השפעה שלילית מהותית.

שירה אחיעז, אנליסטית קמעונאות IBI בית השקעות: "קבוצת פוקס מגיעה למשבר התפשטות הקורונה עם איתנות פיננסית, כאשר לקבוצה נכון לסוף שנת 2019 עודף נכסים פיננסיים על התחייבויות פיננסיות של כ-57 מיליון שקל. בשיחת הוועידה לסקירת השלכות המגיפה על הענף ועל החברה צויין כי לקחה הלוואה מהבנקים בסכום של כ-200 מיליון שקל. בנוסף, פעלה מיידית לצמצום משמעותי של מבנה ההוצאות התפעוליות של הקבוצה, עם הוצאה לחל"ת של רוב עובדיה לצד הפסקת תשלום דמי שכירות וניהול לקניונים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    תמיר 26/03/2020 11:03
    הגב לתגובה זו
    בטח לתחתוך בהוצאות...לא תדלם שכירות,לא תשלם לספקים,שלחה את כל העובדים לחל"ת... אי תשלום לספקים בתקופה זאת מהווה גזל...
  • דווקא הבנתי שהוא שילם לכל הספקים (ל"ת)
    גיא 04/04/2020 19:07
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    צביקה 26/03/2020 09:39
    הגב לתגובה זו
    פוקס מוכרים שנים סחורה נחותה ומרוויחים ים כסף בניגוד לקסטרו למשל שאחרי המשבר תימחק לגמרי.
  • 6.
    גאון 25/03/2020 21:17
    הגב לתגובה זו
    נגמר עידן פוקס זה יותר משנתיים / בעוד שנה .
  • 5.
    חתכה הוצאות =לא משלמת שכירות כחוק (ל"ת)
    דוד 25/03/2020 21:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דניאל 25/03/2020 20:05
    הגב לתגובה זו
    גם פוקס נכנסת לסחרור אם הוא חושב שהוא יפסיק לשלם שכירות באופן חד צדדי ובעלי הקניונים ישתקו יש לו טעות מרה הר של תביעות הוא יקבל בדרך בסוף גם יזרקו אותו קיבינימט מהחנויות עוד חודש כזה במשק ופוקס נכנסת לסחרור ענק מכירה חזקה לדעתי
  • 3.
    שיאכל פחות (ל"ת)
    Moses 25/03/2020 19:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוני 25/03/2020 19:15
    הגב לתגובה זו
    לקחה הלוואה 200 מיליון .לזה קוראים איתנות פיננסית? בגלל ששווי הנכסים גבוהה מהחוב? המושגים של הכלכלה משובשים לחלוטין ותקופת הקורונה תגרום לכולם להבין שלא חיים מהיד לפה,שמים כסף בצד לימים שחורים
  • 1.
    הוא רזה או שנדמה לי? (ל"ת)
    אני 25/03/2020 17:54
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.