הראל ויזל, פוקס
צילום: דימה טליאנסקי
משבר הקורונה

פוקס חתכה את ההוצאות הקבועות ב-94% ל-5 מיליון שקל בחודש

רשת האופנה קיימה היום שיחת ועידה עם משקיעים ואנליסטים, במסגרתה דווח על הצעדים שנקטה להתמודדות עם המשבר; בין היתר, גייסה מספר מינימלי של עובדים לטיפול בקולקציית החורף ולקחה הלוואה של 200 מיליון שקל
ערן סוקול | (9)
נושאים בכתבה הראל ויזל פוקס

רשת האופנה הגדולה בישראל פוקס -4.42% קיימה היום שיחת ועידה עם משקיעים ואנליסטים, במסגרתה דווח כי החברה חתכה את ההוצאות הקבועות מ-90 מיליון שקל בחודש ל-5 מיליון שקל בחודש, גייסה מספר מינימלי של עובדים לטיפול בקולקציית החורף ולקחה הלוואה של 200 מיליון שקל.

לקריאה נוספת:

> פוקס מקפיאה את תשלומי שכר הדירה לקניונים - אחרות ילכו בעקבותיה

> פוקס מנסה להרגיע - ההזמנות לעונת הקיץ הקרובה כבר סופקו

עוד עולה, כי החברה גייסה מספר מינימלי של עובדים כדי לטפל בכל מה שקשור לקולקציית החורף הבא. 

בפוקס ציינו כי היה לחברה תיק אג״ח בהיקף של כ-400 מיליון שקל שנפגע כתוצאה מהמשבר והוחלט לממש חלק מהתיק, בהיקף של כ-20 מיליון שקל - בעיקר אג״ח של חבות עם זיקה חזקה למשבר הקורונה.

בין הצעדים שהחברה ביצעה לצורך התמודדות עם משבר הקורונה, דיווחה היום החברה כי נטלה הלוואה בנקאית במהלך המשבר בהיקף של כ-200 מיליון שקל, מהלך שבחברה מקווים שיספק שקט בהמשך הדרך.

כבר בשבוע שעבר הודיעה החברה כי נוכח צמצום פעילות המשק הישראלי, ובכלל זאת, סגירת קניונים והגבלת התקהלות, החברה דיווחה כי חנויות הקבוצה לא יפעלו החל מה-15 במרץ 2020, כאשר אתרי הסחר המקוון ימשיכו לפעול, ומטה הקבוצה יפעל במתכונת מצומצמת בלבד.

בהתאם, הודיעה החברה לעובדיה ומנהליה על יציאה לחופשה ללא תשלום לתקופה בת 45 יום, וזאת למעט מספר מצומצם של עובדים. המנכ"ל ומבעלי השליטה הראל ויזל, הודיע לחברה כי ימשיך לעבוד כרגיל וכי הוא מוותר בשלב זה על תשלום משכורתו החודשית החל מהתשלום בגין המחצית השניה של חודש מרץ 2020. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהתאם לכך, העריכה החברה כי ההשלכות על פעילות הקבוצה עלולות להיות בעלות השפעה שלילית מהותית.

שירה אחיעז, אנליסטית קמעונאות IBI בית השקעות: "קבוצת פוקס מגיעה למשבר התפשטות הקורונה עם איתנות פיננסית, כאשר לקבוצה נכון לסוף שנת 2019 עודף נכסים פיננסיים על התחייבויות פיננסיות של כ-57 מיליון שקל. בשיחת הוועידה לסקירת השלכות המגיפה על הענף ועל החברה צויין כי לקחה הלוואה מהבנקים בסכום של כ-200 מיליון שקל. בנוסף, פעלה מיידית לצמצום משמעותי של מבנה ההוצאות התפעוליות של הקבוצה, עם הוצאה לחל"ת של רוב עובדיה לצד הפסקת תשלום דמי שכירות וניהול לקניונים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    תמיר 26/03/2020 11:03
    הגב לתגובה זו
    בטח לתחתוך בהוצאות...לא תדלם שכירות,לא תשלם לספקים,שלחה את כל העובדים לחל"ת... אי תשלום לספקים בתקופה זאת מהווה גזל...
  • דווקא הבנתי שהוא שילם לכל הספקים (ל"ת)
    גיא 04/04/2020 19:07
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    צביקה 26/03/2020 09:39
    הגב לתגובה זו
    פוקס מוכרים שנים סחורה נחותה ומרוויחים ים כסף בניגוד לקסטרו למשל שאחרי המשבר תימחק לגמרי.
  • 6.
    גאון 25/03/2020 21:17
    הגב לתגובה זו
    נגמר עידן פוקס זה יותר משנתיים / בעוד שנה .
  • 5.
    חתכה הוצאות =לא משלמת שכירות כחוק (ל"ת)
    דוד 25/03/2020 21:01
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דניאל 25/03/2020 20:05
    הגב לתגובה זו
    גם פוקס נכנסת לסחרור אם הוא חושב שהוא יפסיק לשלם שכירות באופן חד צדדי ובעלי הקניונים ישתקו יש לו טעות מרה הר של תביעות הוא יקבל בדרך בסוף גם יזרקו אותו קיבינימט מהחנויות עוד חודש כזה במשק ופוקס נכנסת לסחרור ענק מכירה חזקה לדעתי
  • 3.
    שיאכל פחות (ל"ת)
    Moses 25/03/2020 19:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוני 25/03/2020 19:15
    הגב לתגובה זו
    לקחה הלוואה 200 מיליון .לזה קוראים איתנות פיננסית? בגלל ששווי הנכסים גבוהה מהחוב? המושגים של הכלכלה משובשים לחלוטין ותקופת הקורונה תגרום לכולם להבין שלא חיים מהיד לפה,שמים כסף בצד לימים שחורים
  • 1.
    הוא רזה או שנדמה לי? (ל"ת)
    אני 25/03/2020 17:54
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח תחת לחץ, מניות השבבים יעלו, ומה יהיה היום בבורסה?

היום שאחרי חגיגת הריבית נגמר בהאנגאובר, כאשר המדדים סגרו אתמול בטריטוריה שלילית בהובלת מניות הביטוח; ברקע, הלחץ על המניות ממשיך מצד הרגולטור, שעשוי לפגוע בעסקי הליבה שכבר חווים תחרות; מניות השבבים הדואליות חוזרות עם פער חיובי וצפויות לפתוח בעליות 

מערכת ביזפורטל |

ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


אתמול כתבנו שהפער בין התנהגות שוק המניות לבין שוק האג"ח והמט"ח מעלה שאלה: האם העליות החדות הן תחילתו של "ראלי הקלה מוניטרית", או רק אנחת רווחה קצרה. ואכן, יום המסחר האחרון סיפק תשובה חלקית אחרי אתמול המדדים סגרו בירידות, אחרי מסחר חיובי לאורך השעות הראשונות שהיה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 ירד 0.79% ות"א 90 ירד ב-0.22%.  במגזר הפיננסים, ת"א ביטוח היה הסיפור המרכזי לאחר שמחק את העליות בתחילת היום וצנח 4.2% זה בהמשך לזינוק של 4% שלשום. ייתכן שהשוק מבין עכשיו טוב יותר שהפחתת ריבית של 0.25% לא משנה את תמונת המאקרו בצורה כה משמעותית, ושהמסלול קדימה של בנק ישראל יישאר זהיר ומדוד.

מדד הביטוח התחיל כאמור חיובי, ואף רשם שיא חדש של כל הזמנים ברקע דוחות הראל (הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%). עם זאת, המגמה השתנתה לשלילה ואף החריפה ברקע דוחות כלל (כלל ביטוח: רווח נקי של 590 מיליון שקל ותשואה על ההון של 24.9%). הדוחות של כלל אכן היו חיוביים, אך בנטרול רווחי שוק ההון, פעילות הליבה דווקא רשמה ירידה ברווח. לכאורה זה אולי נראה קטנוני, אבל אחרי ריצה כזו במניות הביטוח, כמעט 140% מתחילת השנה, המשקיעים רגישים לכל דבר. בנוסף, ייתכן שקיבלנו אישור מ"הצד השני", כאשר ליברה ליברה 9.65%  (ליברה עם זינוק חד ברווח והמשך צמיחה בפרמיות) ואיידיאיי ביטוח איידיאיי ביטוח 10.12%  (האמא של ביטוח ישיר ביטוח ישיר קופצת לאחר שהציגה זינוק של 24% ברווח הכולל, בניכוי הוצאות משפטיות חריגות) זינקו אתמול. המשקיעים חוששים אולי מגידול בנתח השוק של החברות הקטנות יותר, מה שיפגע בתוצאות בהמשך ככל ושוק ההון לא יחזור על הביצועים האחרונים.

אתמול בערב נחשף כי הממונה על שוק ההון והביטוח הציב אולטימטום לחברות הביטוח: הורידו את מחירי פוליסות הביטוח המקיף וצד ג' לרכב תוך שלושה חודשים, או שתישלל מכן האפשרות למכור אותם. לפי בדיקת הממונה "נמצאו פערים בין הסיכון לבין הפרמיה שחברות הביטוח גובות". אחרי הרווחים המטורפים של הבנקים, נראה הרגולטור "התעורר משנת החורף", והחליט לבדוק את המקדם בין עליית הפרמיות של הביטוח, לעליית הסיכון בפועל. לכאורה, מנתוני הדוחות עולה שהמקדם הזה התנתק, כאשר החברות רושמות רבעוני שיא עוקבים ותשואות פנומנליות על ההון. גם בנטרול רווחים עודפים משוק ההון החברות עדיין במכפיל נמוך מ-20, זאת כאמור אחרי ריצה של קרוב ל-140% מתחילת השנה.


עוד סקטור שתפס כותרות אתמול היה הסקטור הביטחוני, אחרי שנפל ברקע דיווחים על אפשרות להסכם הפסקת אש בין רוסיה ואוקראינה. בעוד הסכם כזה עשוי לקחת זמן, האפשרות להורדת גובה הלהבות בעולם משפיע גם על השוק המקומי. מדד המניות הביטחוניות, שנזכיר שהגיע באיחור אופנתי, ירד אתמול בחדות, אך המניה שהשפיעה עליו הכי הרבה הייתה דווקא תאת תאת טכנו -6.11%  הקטנה באופן יחסי, שמשקלה גדול מזה של אלביט מערכות, שגדולה ממנה פי 45 בערך. הסיבה, תקרת המשקל במדד שמעוותת את החישוב. להרחבה - מדד ביטחוניות? שימו לב ל"אותיות הקטנות" שמשפיעות על המדד