ביומד
צילום: iStock

הבורסה לני"ע ו-IATI משיקים קורס אנליזת חברות ביומד בחינם

קורס להכשרת מנהלי השקעות ואנליסטים של חברות ביומד ייצא לדרך ב-15 בדצמבר; ההשתתפות בקורס ללא תשלום, אולם נדרשת הרשמה מראש וקבלת אישור השתתפות מוועדת הקבלה של הקורס
ערן סוקול | (1)

האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) והבורסה לניירות ערך הודיעו על יוזמה משותפת שמטרתה הגדלת היקף פעילות המוסדיים והמשקיעים הישראלים בחדשנות הישראלית. יקיימו קורס (חינם) לאנליזה וניהול השקעות בחברות ביומד, בו ישתתפו בכירים בתעשיית הביוטכנולוגיה העולמית והישראלית.

קישור להרשמה וקבלת פרטים נוספים אודות הקורס

על פי ההדועה, קורס להכשרת מנהלי השקעות ואנליסטים של חברות בתחומים שונים במדעי החיים, כגון בריאות דיגיטלית, מכשור רפואי, ביוטכנולוגיה, פארמה, דיאגנוסטיקה ייצא לדרך ב-15 בדצמבר. 

הקורס, פרי יוזמה של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) והבורסה לניירות ערך בתל אביב, יעניק כלים לניתוח חברות חדשנות בתחום הביוטכנולוגיה ומדעי החיים ויכלול תכנים מקצועיים מגוונים בהם: סקירות מאקרו מעולם הביומד, מגמות עכשוויות ועתידיות בסקטור, הערכות שווי וחידושים בתחום הרגולציה.

מטרת הקורס, שיתפרש על פני 4 מפגשים, הינה לעודד גופי השקעה מוסדיים ישראליים להשקיע בחברות חדשנות רפואית ישראליות באמצעות הקניית כלים לניתוח וזיהוי השקעות.

הקורס מיועד לגופים מוסדיים, מנהלי קרנות, אנליסטים, מנהלי השקעות, חברי בורסה, פעילים בשוק ועוד.

בין המרצים בקורס: פרופ' ניר גלעדי - מנהל המערך הנוירולוגי בבית החולים איכילוב; ד"ר ערן אדן, מנכ"ל חברת האבחון המתקדם MeMed ; ד"ר יאיר שינדל, מייסד שותף בקרן ההון סיכון aMoon; משקיע ההון סיכון אורי הרשקוביץ; ד"ר טיראן רוטמן, מנכ"ל פרוסט אנד סאליבן ישראל; ד"ר דוד סידרנסקי, מייסד ושותף בכיר בקרן ההשקעות IBF - Israel Biotech Fund; יזם הביוטכנולוגיה הוותיק פרופ' עודד שוסיוב ועוד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איפה הלינק להגשת בקשת רישום (ל"ת)
    [email protected] 24/11/2019 19:49
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

בהמשך להורדת הריבית שהייתה ב-24 בנובמבר 2025 לרמה של 4.25%, פורסם היום הפרוטוקול מדיוני הוועדה המוניטרית. הוועדה ניסתה לאזן בין נתוני מאקרו שמציגים שיפור לבין מציאות גאופוליטית שממשיכה ללחוץ על אי-ודאות. חברי הוועדה מצביעים על כך שהאינפלציה ירדה לתוך היעד ונשארת יציבה סביב 2.5%, כשהציפיות לשנה הקרובה ולשנים הבאות מעוגנות במרכז היעד. השקל עלה בתקופה הנסקרת, פרמיית הסיכון ירדה, והשווקים המקומיים. במקביל, הנתונים לרבעון השלישי הצביעו, על פי הועדה, על התאוששות משמעותית בפעילות, ועלייה חדה בצריכה הפרטית ובתוצר העסקי. לצד זאת, הוועדה מדגישה ששוק העבודה נותר הדוק, עם עלייה בשכר ובמשרות פנויות, מצב שמעלה סיכון ללחצים מחודשים על המחירים. היא מתייחסת גם להתפתחויות הפיסקליות, ובפרט לירידה בגירעון ולצורך בעמידה בתוואי חוב יורד כדי לשמור על אמון השווקים ועל יציבות הציפיות לאינפלציה. בתוך המכלול הזה, הוועדה מציינת ש״החלטות הריבית נדרשות להיות שקולות וזהירות״ מול הפעילות הערה, אי-הוודאות הגאופוליטית והאפשרות שהביקושים הגבוהים יחזירו לחץ אינפלציוני, אפשר להסיק מזה נימה ניצית מסוימת של בנק ישראל לגבי המשך התוואי.

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: