רשות ני"ע העבירה את תיק החקירה של עובד פסגות לשעבר לפרקליטות
פסגות מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר העבירה היום את תיק החקירה בעניינו של מאור וקסלר לפרקליטות מחוז ת"א מיסוי וכלכלה.
מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר העבירה הבוקר למחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) את תיק החקירה בעניינו של מאור וקסלר בחשד לביצוען של עבירות תרמית בניירות ערך, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים ועבירות הלבנת הון.
תקציר החשדות אשר עמדו בבסיס פתיחת החקירה:
על פי החשד, במהלך השנים 2013-2016, פעל מאור וקסלר, עובד פסגות תעודות סל בע"מ לשעבר, בדרכי מרמה, תוך ביצוע עסקאות מתואמות בין חשבונות פסגות בהן פעל כעושה שוק לבין החשבון הפרטי שלו ושל רעייתו, אנג'לה וקסלר, על מנת להשיא לעצמו רווחים תרמיתיים המסתכמים בהיקף כספי מעל 700 שקל.
מניתוח מאפייני המסחר עלה החשד כי מאור וקסלר, אשר עבד כסוחר תעודות סל, הזרים הוראות בחשבונות של פסגות, תוך ניצול מעמדו, חופש הפעולה שניתן לו ושיקול הדעת בקבלת החלטות בנוגע לביצוע רכישות ומכירות של תעודות סל ואופציות, במטרה ליצור רווחים לחשבון הפרטי של רעייתו והכל תוך יצירת מצג שווא לפיו מתנהל מסחר בין צדדים אנונימיים ותוך השפעה מלאכותית על השערים.
בנוסף, על פי החשד, הסתיר וקסלר את פעולותיו על ידי עקיפת הבקרות השונות בפסגות תעודות סל ושיבושן תוך מתן הסברים כוזבים לפעולתו. על פי החשד, פעולות אלו נעשו תוך שיתוף רעייתו, אנג'לה וקסלר, ובמודעותה המלאה תוך יצירת רווחים אסורים לבני הזוג שהוסוו בחשבון שלא על שמו של וקסלר.
- 2.אביב 03/01/2018 14:39הגב לתגובה זוועכשיו לכאורה מפעילים רובוט למסחר בבורסת ת"א בעיקר כל תעודות סל של מתחרים שלהם. בזמן שהם מנפיקים הם סוחרים בצד השני. מישהו ברשות נרדם?? אבל אם לקח להם 3 שנים לעלות על וקסלר אולי נשמע על כך ב 2020. והכל לכאורה כמובן (-:
- 1.ביזפורטל 03/01/2018 12:35הגב לתגובה זושעושים כספים על חשבון החוסכים
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגקמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
