רשות ני"ע העבירה את תיק החקירה של עובד פסגות לשעבר לפרקליטות
פסגות מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר העבירה היום את תיק החקירה בעניינו של מאור וקסלר לפרקליטות מחוז ת"א מיסוי וכלכלה.
מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר העבירה הבוקר למחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) את תיק החקירה בעניינו של מאור וקסלר בחשד לביצוען של עבירות תרמית בניירות ערך, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים ועבירות הלבנת הון.
תקציר החשדות אשר עמדו בבסיס פתיחת החקירה:
על פי החשד, במהלך השנים 2013-2016, פעל מאור וקסלר, עובד פסגות תעודות סל בע"מ לשעבר, בדרכי מרמה, תוך ביצוע עסקאות מתואמות בין חשבונות פסגות בהן פעל כעושה שוק לבין החשבון הפרטי שלו ושל רעייתו, אנג'לה וקסלר, על מנת להשיא לעצמו רווחים תרמיתיים המסתכמים בהיקף כספי מעל 700 שקל.
מניתוח מאפייני המסחר עלה החשד כי מאור וקסלר, אשר עבד כסוחר תעודות סל, הזרים הוראות בחשבונות של פסגות, תוך ניצול מעמדו, חופש הפעולה שניתן לו ושיקול הדעת בקבלת החלטות בנוגע לביצוע רכישות ומכירות של תעודות סל ואופציות, במטרה ליצור רווחים לחשבון הפרטי של רעייתו והכל תוך יצירת מצג שווא לפיו מתנהל מסחר בין צדדים אנונימיים ותוך השפעה מלאכותית על השערים.
בנוסף, על פי החשד, הסתיר וקסלר את פעולותיו על ידי עקיפת הבקרות השונות בפסגות תעודות סל ושיבושן תוך מתן הסברים כוזבים לפעולתו. על פי החשד, פעולות אלו נעשו תוך שיתוף רעייתו, אנג'לה וקסלר, ובמודעותה המלאה תוך יצירת רווחים אסורים לבני הזוג שהוסוו בחשבון שלא על שמו של וקסלר.
- 2.אביב 03/01/2018 14:39הגב לתגובה זוועכשיו לכאורה מפעילים רובוט למסחר בבורסת ת"א בעיקר כל תעודות סל של מתחרים שלהם. בזמן שהם מנפיקים הם סוחרים בצד השני. מישהו ברשות נרדם?? אבל אם לקח להם 3 שנים לעלות על וקסלר אולי נשמע על כך ב 2020. והכל לכאורה כמובן (-:
- 1.ביזפורטל 03/01/2018 12:35הגב לתגובה זושעושים כספים על חשבון החוסכים
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
