תגובות כלכלנים לנפילות כעת בבורסות מסביב לעולם - האם יש סיבה לפאניקה?

אחרי מפולת של 7% בשנחאי, הדאקס צולל עד 3.65%, המעו"ף במינוס 1.5% והחוזים בוול סטריט אדומים
גיא ארז | (9)

פתיחת שנה איומה ל-2016 בבורסות מסביב לעולם. שילוב של נסיבות בסין הוביל ללחץ מכירות כבד בבורסות המזרח ומשם לגלי הדף לכיוון הבורסות באירופה וארה"ב. הדאקס צולל עד 4.5%. אתר Bizportal ריכז מספר תגובות של כלכלנים לתגובת השווקים.

שנחאי -0.62%

דאקס

מדד ת"א 25

 

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי מיטב דש, ניסה להרגיע, וטען כי המצב הכלכלי בסין דווקא התייצב לאחרונה: "התגובה הכל כך עוצמתית של השוק הסיני להחטאה במדד מנהלי הרכש בתעשייה קצת מפתיעה. זאת לא הפעם הראשונה שהנתונים מהתעשייה מאכזבים. בהתחשב בעובדה שהמדד הרשמי תאם את הציפיות והמדד בתחום השירותים היה די חיובי, נראה שהסיבה האמיתית לירידות חדות קשורה גם לסיום האיסור של המכירות בחסר שנכנס לתוקף בשנה שעברה. לאחרונה דווקא נראה שהנתונים הכלכליים בסין התחילו להתייצב. נראה, שהירידות החדות בסין ביום המסחר הראשון של השנה אינן בהכרח מבשרות בשורות רעות ליתר השווקים בהמשך השנה".

יניב חברון, כלכלן ראשי באקסלנס: "אנחנו חושבים שהסיבה לירידות החדות או לפחות חלק ממנה טמונה באיסור על מכירת מניות של מחזיקים גדולים (בעלי עניין בחברות וברוקרים גדולים) שצפוי לפוג ביום שישי הקרוב לאחר 6 חודשים. ההערכות מדברות על כ-185 מיליארד דולר של מניות שיהיו אפשריות למכירה. מאז האיסור, התנודתיות בשוק הסיני ירדה ביותר מחצי והשוק עלה ביותר מ-20% מנקודת השפל שלו באוגוסט. השחקנים בשוק בשבוע שעבר עוד סמכו על ההתאוששות של השוק, אך כל האנליסטים שנשאלו על ידי בלומברג אמרו שביטול האיסור עשוי ליצור גל של ירידות (לא בטוח שמישהו מהם דמיין כזו קריסה).

 

"אזהרות היו כבר בשבוע שעבר כי הממשל חייב להסיר את ההגבלות בצורה מדורגת ולאפשר להם מכירה קצובה ואיטית של מניות כדי לא ליצור בעיית נזילות ועודף מוכרים בשוק. בסך הכל האחזקות בשוק המניות הסיני של מנהלי השקעות בעולם ירדו ביותר מ-5% בשנת 2015 לאור ההתערבות של הממשלה בשוקי המניות שם. עובדה זו מסבירה ירידה במסחר ובנזילות בשוק הסיני, מה שיקשה עוד יותר על מקרה של מכירת נכסים עודפת. הבעיה הגדולה כרגע של הממשל שם הוא שהתערבות ועצירת המסחר שבאה למנוע הידרדרות, מערערת מחדש את האמון של המשקיעים בשווי של החברות. את הצעדים המרסנים היו צריכים לנקוט מבעוד מועד... ולכן, בימים הקרובים סביר להניח שהתנודתיות שם תמשיך להיות גבוהה".

 

"קריסה בשוק המניות הסיני עשויה להשפיע לרעה גם על המסחר באירופה, במיוחד לאור החולשה שמציג היואן על רקע הירידות. עם זאת, בהנחה שהנפט ימשיך להתחזק על רקע הסכסוך בין איראן וסעודיה, השווקים יכולים לתקן, שכן החשש המרכזי בשווקים היום הוא עדיין ההשלכות ממשבר אנרגיה".

אייל כהן, מנכ"ל שיא קפיטל, היה פסימי ביותר: "הסוחרים התעלמו במשך תקופה מהדברים הקטנים שבסוף הצטברו: מדד הייצור בסין יורד כבר 10 חודשים רצופים, ולא התייחסו אליו. מדובר ברצף של נתונים לא טובים, ובמקביל - הסינים מנסים לעשדות פיחות במטבע שלהם. מדובר בהאטה משמעותית, כשנתון הצמיחה שפורסם הוא גבוה מהמציאות לדעתי,  וזה לא חלחל מספיק.  זו קריאת השכמה למשקיעים.

"הייתה אמנם התייצבות מסויימת בסין, אבל רק בנתונים שהממשלה יכולה להשפיע להם. הייצור יורד כבר 10 חודשים ברציפות, וכשאתה מייצר פחות אתה לא יכול לצמוח באותה מידה. לדעתי השווקים יגיבו כמו שקרה ביולי-אוגוסט. סין אמורה להיות הקטר שמוציא את העולם מהבוץ,  והקטר הזה מקרטע.  השנה הקרובה לא תהיה אופטימית".

לדברי אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות, "אמנם התחלנו שנה חדשה אך אין זה אומר שהסיכונים הגלובאליים נעלמו. ההאטה בסין ופיחות המטבע ימשיכו ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה, כמו גם סיכונים נוספים כמשבר בברזיל, הסביבה הפוליטית באירופה וחוסר הוודאות לגבי יכולת הפד להעלות את הריבית".

ברק גרשוני, מנכ"ל אלומות קרנות נאמנות הצביע על בעיות נוספות בכלכלה השניה בגודלה בעולם: "מספרים שהירידות בסין הן בגלל מדד מנהלי הרכש שפורסם והראה על התכווצות בפעילות היצרנית ועל רקע הכוונות של הבנק המרכזי בסין להמשיך להחליש את היואן. ובכן, כל מי שעוקב אחרי הכלכלה הסינית ממש לא מופתע לגלות את הנתונים הללו. הכלכלה הסינית נמצאת במעבר מכלכלת ייצור לכלכלת שירותים. אחד האתגרים המרכזיים של סין הוא לטפל בעודף כושרי הייצור שנוצר אצלה בשנים האחרונות, במהלך הניסיון האגרסיבי לשמור על קצב צמיחה של 7%. ברור כי השינויים הללו יתנו את אותותיהם במהלך השנים הקרובות בכלכלה ויתבטאו בהאטה בצמיחה, כנראה מתחת ל-6%. גם ההקלה המוניטרית בסין צפויה להמשך בד בבד עם החלשות המטבע.

"לכן, נראה כי הירידות החדות היום הן יותר עניין מסחרי. נתון מדד מנהלי הרכש אמנם מראה על החלשות בפועל ויש בו משום 'ציפייה שהתממשה', אך ספק שהוא נפל על מישהו מהסוחרים הראשיים בבורסה בהונג קונג כ"רעם ביום בהיר". הפתיחה הקשה של השנה בבורסות אסיה מזכירה לנו ש-2016 צפויה להיות תנודתית באופן חריג והעצבנות במסחר תהיה גבוהה, כאשר כל נתון מאקרו שייכנס עלול לשמש טריגר עבור הסוחרים לשנות פוזיציות באגרסיביות, גם בשווקים המפותחים. החוזים בארה"ב מאותתים בשעה מוקדמת זו על ירידה של עד 1% וזהו גם שיעור הירידה בו צפוי להיפתח המסחר באירופה. העדפתנו באלומות היא להיחשף לשווקי ארה"ב וישראל תוך בחירה של סקטורים ספציפיים".

אביחי שורצקי, אסטרטג ראשי לשווקים בינלאומיים IBI: "הטריגר לירידות החדות בשוקי המניות הסין היו נתוני PMI חלשים מהצפוי אשר הצביעו על המשך מגמת ההתמתנות בקצב הצמיחה בכלכלה השנייה בגודלה בעולם. גם אם בהתבוננות ראשונית נראה כי מדובר בתגובה חדה לנתונים אשר לא היו חריגים במיוחד, היא ממחישה את העמדה בה אנו מחזיקים מזה זמן רב, בדבר סביבת המאקרו המאתגרת השוררת בסין. בראייה קדימה, התמתנות קצב הצמיחה בסין צפויה להמשיך ולהפעיל לחץ על מחירי הסחורות והאנרגיה, לאור חשיבותה של סין בשווקים אלו. לאור זאת, חברות ומדיניות בעלות תלות גבוה במחירי הסחורות והאנרגיה ו/או לקשרי המסחר עם סין צפויות להמשיך ולחוות תקופה מאתגרת."  

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אורן הגדול 04/01/2016 18:05
    הגב לתגובה זו
    מה קורה לחוצים ? אין מה להלחץ מנפילת השווקים היום בסין, זה לא פוגע במסחר ביהודה ושומרון. הכתב הזה רק רוצה ללבות שנאה אז אדון ארז שתדע שזה לא מצליח לך אנחנו אוהבים את הסינים ומחבקים אותם. יאללה זזתי לאכול אגרול
  • 7.
    פחד 04/01/2016 13:02
    הגב לתגובה זו
    את במשך במפולת עלול להביא לקריסה של 15% שיפתח המסחר.
  • מחר יום שלישי הירידות ימשכו (ל"ת)
    צ'י 04/01/2016 18:37
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אחד 04/01/2016 12:26
    הגב לתגובה זו
    ירוץ, וכך גם הסיכסוך בין סעודיה לאיראן, שלנו אמור לסייע.
  • 5.
    אנחל 04/01/2016 12:19
    הגב לתגובה זו
    ירידות לצורך עלייה. הנפט כנראה הולך לתקן חזק למעלה.
  • 4.
    מיקי 04/01/2016 12:05
    הגב לתגובה זו
    אל תשכחו מה דחף את גרמניה פעמיים למלחמת עולם (רמז-מצב כלכלי גרוע )
  • 3.
    אברי 04/01/2016 11:25
    הגב לתגובה זו
    כי הופסק המסחר בסין וכולם בפאניקה מה יקרה שהוא יחודש.
  • 2.
    יובל 04/01/2016 11:12
    הגב לתגובה זו
    אחרי שבוע וכל מדינה תחזור לייצור עצמי וכך יגדילו את התעסוקה שירדה עקב המעבר לסין.
  • 1.
    חבל שלא מראים מה הם כתבו ב 2008, הגיע הזמן לשחפצים (ל"ת)
    XX 04/01/2016 10:59
    הגב לתגובה זו
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.