בלוטרייך מימש קרקעות באתר Blue Mountain בקנדה ב-25 מיליון שקל
מישורים חברת סקייליין, הנמצאת בשליטת חברת מישורים -0.98% , דיווחה כי חברת בת בבעלות של 60% התקשרה בהסכמים למכירת שתי עתודות קרקע במתחם Blue Mountain בקנדה, עליהן ניתן לבנות 28 קוטג'ים טוריים ו- 37 בתים צמודי קרקע. בסה"כ מדובר במכירה של 65 מגרשים בשני מתחמים נפרדים בבלו מאונטיין, כאשר התמורה שתשולם לסקייליין מסתכמת בכ-25 מיליון שקל (כ-7.9 מיליון דולר קנדי). אחרי המכירות, עדיין נותרו בבעלות החברה בבלו מאונטיין כ-750 מגרשים של מגורים ושטחים מסחריים.
התמורה שצפויה ממכירת מתחם 28 הקוטג'ים, ששטחו כ- 10 אלף מ"ר, הינה בסך של כ- 7.5 מיליון שקל (כ-2.4 מיליון דולר קנדי). השלמת העיסקה תלויה בסיום בדיקת נאותות על ידי הרוכש וקבלת אישור תכנית להקמת קונדומיניום במתחם. שווי הקרקע, שהוערך על ידי שמאי החברה מחודש ספטמבר 2014, נקבע ל- 3.9 מיליון שקל (כ- 1.2 מיליון דולר קנדי).
התמורה שצפויה ממכירת המתחם של 37 המגרשים המיועדים להקמת בתים צמודי הקרקע, ששטחו כ-65 אלף מ"ר, הינה בסך של כ-17.2 מיליון שקל (כ- 5.5 מיליון דולר קנדי). שווי הקרקע, שהוערך ע"י שמאי החברה מחודש ספטמבר 2014, נקבע ל- 5.8 מיליון שקל (כ- 1.8 מיליון דולר קנדי).
גיל בלוטרייך, יו"ר סקייליין: "אני מקווה שעד לסוף השנה נגיע ליעד המכירות השנתי של 250 מגרשים. קרקעות בלו מאונטיין, שנרכשו ב-2012, כוללות שטחים מסחריים מניבים וכן מתחמי קרקע מאושרים לבניה אשר נרכשו תמורת כ-1 מיליון דולר בלבד. עד עתה מכרנו 74 מגרשים ל- 3 קבלנים בסך כולל של כ- 8.8 מיליון דולר, ונותרו בבעלותנו מתחמים לכ-750 יחידות אשר כנגדם אין כיום חוב פיננסי".
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.1 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
