"מעבר מהמגזר הציבורי לפרטי מסוכן וגרם להתמוטטות כלכלית באיסלנד"

כך אמרה היום שלומית גלר, סגנית נשיא לשכת המבקרים הפנימיים בפתיחת כנס החורף של לשכת המבקרים הפנימיים. מבקר המדינה: "בעידן של קשיים כלכליים, על תאגידים לחזק את הביקורת הפנימית"
יואב כהן | (3)

"בעידן של קשיים כלכליים, על תאגידים לחזק את הביקורת הפנימית", כך אמר הבוקר (ד') מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בפתיחת כנס החורף של לשכת המבקרים הפנימיים, המתקיים בירושלים.

לדברי שפירא, מאחר וכיום רואים במבקר הפנים גם שומר הסף, קיים צורך מובנה להקטין את התלות של המבקר במעסיק. שפירא הדגיש כי משרדו מעניק צווי הגנה למבקרים פנימיים שהארגון שבו הם עובדים מתנכל להם. "לצערי, מגמה זו נמצאת בסימן עליה", אמר שפירא.

המבקר אמר, כי גילוי שחיתות או פגיעה בטוהר המידות, נעשים בדרך כלל בחדרי חדרים, וכדי שהמבקר או גופים אחרים יוכלו לטפל בנושאים אלה, נדרש גורם שהוא צד לעניין, שידווח על המתרחש בין בגלוי ובין באופן אנונימי.

שלומית גלר, סגנית נשיא לשכת המבקרים הפנימיים, קראה למבקר המדינה לתת את דעתו על תופעת הדלת המסתובבת, כאשר עובדים בכירים במגזר הממשלתי, רגולטורים, עוברים לעבוד אצל הטייקונים והתאגידים הגדולים בסיום עבודתם במגזר הציבורי. "מדובר בתופעה מסוכנת, אשר הביאה, במקרה של איסלנד, להתמוטטות כלכלית בשנת 2008. מחקר העלה שבאיסלנד, שליש מהרגולטורים עברו לעבוד בבנקים, ואילו בישראל, הלשעברים הפכו להיות שכירים של בעלי השליטה במשק".

ח"כ אורי אריאל, יו"ר הועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, קרא למבקרי הפנים להיות יותר אגרסיביים בעבודתם, כדי לבלום את ההתדרדרות בתחום השחיתות בארץ. "אל תהיו כל כך מנומסים, שילפו ציפורניים", אמר אריאל לנוכחים. לדבריו, כל מבקר פנים שיתקל בבעיות מול ההנהלה שאותה הוא מבקר, יקבל גיבוי והגנה, על מנת שיוכל להמשיך בתפקידו ללא מורא וללא פחד.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בן 19/12/2012 13:27
    הגב לתגובה זו
    עוד דוגמא לעודף רגולציה היוצרת עלות אצל חברות ומעשירה את קופת רואי החשבון המשמשים בתפקיד.
  • 2.
    הגיע הזמן שידאגו לאינטרסים של המשקיעים (ל"ת)
    כל מילה בסלע 19/12/2012 12:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הבועת רגוצליה הרסה את המשק.... (ל"ת)
    עצוב 19/12/2012 12:42
    הגב לתגובה זו
עידן וולס, מנכ”ל קבוצת דלק צילום:שלומי יוסףעידן וולס, מנכ”ל קבוצת דלק צילום:שלומי יוסף
ניתוח Bizportal

למרות הירידה באיתקה, דלק נסחרת בדיסקאונט משמעותי על השווי הנכסי

הורדת ההמלצה לאיתקה בסוף השבוע הובילה לירידה של 5% במניה בלונדון שמשפיעה על דלק בבורסה המקומית; ניתוח שווי הנכסים העדכני של דלק קבוצה מצביע על שווי נכסי נקי גבוה ביותר מ-20% מהמחיר בשוק 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה דלק קבוצה איתקה

בעוד מניית איתקה סגרה את המסחר בלונדון בירידה של כ-5% בסוף השבוע האחרון בעקבות הורדת המלצה של גולדמן זאקס ל"מכירה" עם מחיר יעד של 180 פני (קרב ההמלצות על איתקה - וההשפעה על דלק), בהסתכלות על התמחור הכולל של דלק קבוצה דלק קבוצה 0.3%   נראה שההשפעה קטנה יותר משחושבים. אם ניקח בחשבון תמחור NAV, המבוסס על שוויי שוק עדכניים של כלל החברות הבנות והנכסים, שממנה עולה כי המניה נסחרת כיום בדיסקאונט משמעותי ביחס לשווי הנכסי הנקי שלה, מעל 20%.

שווי הנכסים

החישוב כולל את כל האחזקות המרכזיות של הקבוצה מעודכן לכתיבת שורות אלה. ההחזקה המשמעותית ביותר היא החזקה של 54.66% בניו-מד אנרג'י, עם שווי החזקה כ-10.5 מיליארד שקל. ההחזקה השנייה בגודלה היא החזקה של 50.5% באיתקה אנרג'י השווה כ-7.28 מיליארד שקל לפי מחיר הסגירה של יום שישי. בנוסף החברה מחזיקה בכ-40.07% בישראכרט בשווי 1.78 מיליארד שקל, 61.36% במהדרין בשווי של 623 מיליון שקל, 24.7% בדלק ישראל בשווי של 198 מיליון שקל, 19.1% בדלק נכסים  בשווי של 174 מיליון שקל, ו-32.7% ב-InPlay Oil, בשווי של 268 מיליון שקל שם השקיעה לאחרונה. סך הכל השקעות נכסים סחירים של כ-20.45 מיליארד שקל.

לכך מתווספים גם נכסים שאינם סחירים, בהם בניין מלון בהרצליה בשווי שמאות של 299 מיליון שקל, ו-25% מקרקע בעכו בשווי של 98 מיליון שקל, לסכום כולל של כ-20.85 מיליארד שקל.

הנכס שלא במאזן

אחד הנכסים החשובים ביותר, שאינו רשום במאזן מסיבות חשבונאיות אך נמצא בכל מודל של השוק, הוא התמלוגים מלווייתן, שמקנים לדלק עד 6% מהתמורות הגולמיות מפי הבאר. הערכת השווי המקובלת עומדת סביב נעות בין 650-800 מיליון דולר. בחישוב שמרני יחסית של 720 מיליון דולר, השווי שנכנס למודל עומד על כ-2.36 מיליארד שקל.

במצטבר, שווי כלל הנכסים מסתכם בקצת יותר מכ-23.2 מיליארד שקל, ומהם מנוכה החוב הפיננסי נטו לפי דוחות הרבעון, 3.84 מיליארד שקל. כך מתקבל NAV של כ-19.37 מיליארד שקל. בנוסף נציין כי מאז סוף הרבעון החוב אף ירד מתחת ל-3.8 מיליארד שקל, אך במודל שנותח כאן נעשה שימוש בנתון השמרני מדוחות החברה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מדד הביטוח זינק 4%, המדדים העיקריים עלו ב-1.5%

כצפוי ולאחר קרוב לשנתיים בנק ישראל הפחית את הריבית ל-4.25%, העליות במדדים התחזקו לאחר הודעת הריבית ומה קורה בשוק אגרות החוב?

מערכת ביזפורטל |

הריבית המוניטרית בישראל ירדה היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה - בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית


הורדת הריבית תומכת בשוק, העליות התחזקו מכ-0.5%-0.7% למעל 1.5%. בלטו במיוחד מניות הביטוח. מדד הביטוח זינק ב-4%.  אין סיבה לעליות במניות הביטוח חוץ מסיבה טכנית - יש הרבה כסף בקרנות הפיננסיות ועל רקע החשש ממניות הבנקים בשל המיסוי יש הסתה של כספים מהבנקים לביטוח.  


גם הנדל"ן זינק. כאן יש קשר להפחתת הריבית. התקווה היא שהיקף הרוכשים יחזור לעלות, שהביקוש לדירות יגבר. הפחתת ריבית משפיעה על החזר המשכנתא ומאפשרת לרוכשים יותר גמישות. במילים אחרות, הם צריכים פחות הון כדי לרכוש את אותה הדירה. זה יכול לייצר ביקושים, אבל צריך לזכור שמדובר בסה"כ ברבע אחוז והשפעה מינורית על החזרי המשכנתא - סדר גודל של 70 שקל בחודש למשכנתא ממוצעת. 

אבל, מבחינת אווירה, יש אווירה טובה, והשוק מסתכל באופטימיות על הדירות למגורים. זה הוביל היום לעליות של 2.3% במדדי הנדל"ן. 



מעניין לראות מה קורה בשוק האג"ח. אגרות חוב שקליות ממשלתיות אמורות להיות מושפעות מהפחתת הריבית ב"המרה" מלאה. כלומר, רבע אחוז של הורדת ריבית אמור להוביל להפחתה של רבע אחוז באגרות החוב. אבל זה לא קורה. אגרות החוב השקליות לא זזות. הסיבה ברורה: הכל כבר גלום במחירים. הורדת הריבית היתה צפויה לגמרי.