"מעבר מהמגזר הציבורי לפרטי מסוכן וגרם להתמוטטות כלכלית באיסלנד"
"בעידן של קשיים כלכליים, על תאגידים לחזק את הביקורת הפנימית", כך אמר הבוקר (ד') מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בפתיחת כנס החורף של לשכת המבקרים הפנימיים, המתקיים בירושלים.
לדברי שפירא, מאחר וכיום רואים במבקר הפנים גם שומר הסף, קיים צורך מובנה להקטין את התלות של המבקר במעסיק. שפירא הדגיש כי משרדו מעניק צווי הגנה למבקרים פנימיים שהארגון שבו הם עובדים מתנכל להם. "לצערי, מגמה זו נמצאת בסימן עליה", אמר שפירא.
המבקר אמר, כי גילוי שחיתות או פגיעה בטוהר המידות, נעשים בדרך כלל בחדרי חדרים, וכדי שהמבקר או גופים אחרים יוכלו לטפל בנושאים אלה, נדרש גורם שהוא צד לעניין, שידווח על המתרחש בין בגלוי ובין באופן אנונימי.
שלומית גלר, סגנית נשיא לשכת המבקרים הפנימיים, קראה למבקר המדינה לתת את דעתו על תופעת הדלת המסתובבת, כאשר עובדים בכירים במגזר הממשלתי, רגולטורים, עוברים לעבוד אצל הטייקונים והתאגידים הגדולים בסיום עבודתם במגזר הציבורי. "מדובר בתופעה מסוכנת, אשר הביאה, במקרה של איסלנד, להתמוטטות כלכלית בשנת 2008. מחקר העלה שבאיסלנד, שליש מהרגולטורים עברו לעבוד בבנקים, ואילו בישראל, הלשעברים הפכו להיות שכירים של בעלי השליטה במשק".
ח"כ אורי אריאל, יו"ר הועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, קרא למבקרי הפנים להיות יותר אגרסיביים בעבודתם, כדי לבלום את ההתדרדרות בתחום השחיתות בארץ. "אל תהיו כל כך מנומסים, שילפו ציפורניים", אמר אריאל לנוכחים. לדבריו, כל מבקר פנים שיתקל בבעיות מול ההנהלה שאותה הוא מבקר, יקבל גיבוי והגנה, על מנת שיוכל להמשיך בתפקידו ללא מורא וללא פחד.
- 3.בן 19/12/2012 13:27הגב לתגובה זועוד דוגמא לעודף רגולציה היוצרת עלות אצל חברות ומעשירה את קופת רואי החשבון המשמשים בתפקיד.
- 2.הגיע הזמן שידאגו לאינטרסים של המשקיעים (ל"ת)כל מילה בסלע 19/12/2012 12:59הגב לתגובה זו
- 1.הבועת רגוצליה הרסה את המשק.... (ל"ת)עצוב 19/12/2012 12:42הגב לתגובה זו
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 5.8% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד
אינטרקיור מניית אינטרקיור -12.72% ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל.
חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר.
מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה
במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות).
- אינטרקיור מסכמת מחצית: הכנסות של 130 מיליון שקל ותזרים תפעולי חיובי
- הקנאביס ב"היי" - טראמפ שיתף סרטון והמניות קופצות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.
