"מעבר מהמגזר הציבורי לפרטי מסוכן וגרם להתמוטטות כלכלית באיסלנד"
"בעידן של קשיים כלכליים, על תאגידים לחזק את הביקורת הפנימית", כך אמר הבוקר (ד') מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בפתיחת כנס החורף של לשכת המבקרים הפנימיים, המתקיים בירושלים.
לדברי שפירא, מאחר וכיום רואים במבקר הפנים גם שומר הסף, קיים צורך מובנה להקטין את התלות של המבקר במעסיק. שפירא הדגיש כי משרדו מעניק צווי הגנה למבקרים פנימיים שהארגון שבו הם עובדים מתנכל להם. "לצערי, מגמה זו נמצאת בסימן עליה", אמר שפירא.
המבקר אמר, כי גילוי שחיתות או פגיעה בטוהר המידות, נעשים בדרך כלל בחדרי חדרים, וכדי שהמבקר או גופים אחרים יוכלו לטפל בנושאים אלה, נדרש גורם שהוא צד לעניין, שידווח על המתרחש בין בגלוי ובין באופן אנונימי.
שלומית גלר, סגנית נשיא לשכת המבקרים הפנימיים, קראה למבקר המדינה לתת את דעתו על תופעת הדלת המסתובבת, כאשר עובדים בכירים במגזר הממשלתי, רגולטורים, עוברים לעבוד אצל הטייקונים והתאגידים הגדולים בסיום עבודתם במגזר הציבורי. "מדובר בתופעה מסוכנת, אשר הביאה, במקרה של איסלנד, להתמוטטות כלכלית בשנת 2008. מחקר העלה שבאיסלנד, שליש מהרגולטורים עברו לעבוד בבנקים, ואילו בישראל, הלשעברים הפכו להיות שכירים של בעלי השליטה במשק".
ח"כ אורי אריאל, יו"ר הועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, קרא למבקרי הפנים להיות יותר אגרסיביים בעבודתם, כדי לבלום את ההתדרדרות בתחום השחיתות בארץ. "אל תהיו כל כך מנומסים, שילפו ציפורניים", אמר אריאל לנוכחים. לדבריו, כל מבקר פנים שיתקל בבעיות מול ההנהלה שאותה הוא מבקר, יקבל גיבוי והגנה, על מנת שיוכל להמשיך בתפקידו ללא מורא וללא פחד.
- 3.בן 19/12/2012 13:27הגב לתגובה זועוד דוגמא לעודף רגולציה היוצרת עלות אצל חברות ומעשירה את קופת רואי החשבון המשמשים בתפקיד.
- 2.הגיע הזמן שידאגו לאינטרסים של המשקיעים (ל"ת)כל מילה בסלע 19/12/2012 12:59הגב לתגובה זו
- 1.הבועת רגוצליה הרסה את המשק.... (ל"ת)עצוב 19/12/2012 12:42הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
