"מעבר מהמגזר הציבורי לפרטי מסוכן וגרם להתמוטטות כלכלית באיסלנד"

כך אמרה היום שלומית גלר, סגנית נשיא לשכת המבקרים הפנימיים בפתיחת כנס החורף של לשכת המבקרים הפנימיים. מבקר המדינה: "בעידן של קשיים כלכליים, על תאגידים לחזק את הביקורת הפנימית"
יואב כהן | (3)

"בעידן של קשיים כלכליים, על תאגידים לחזק את הביקורת הפנימית", כך אמר הבוקר (ד') מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בפתיחת כנס החורף של לשכת המבקרים הפנימיים, המתקיים בירושלים.

לדברי שפירא, מאחר וכיום רואים במבקר הפנים גם שומר הסף, קיים צורך מובנה להקטין את התלות של המבקר במעסיק. שפירא הדגיש כי משרדו מעניק צווי הגנה למבקרים פנימיים שהארגון שבו הם עובדים מתנכל להם. "לצערי, מגמה זו נמצאת בסימן עליה", אמר שפירא.

המבקר אמר, כי גילוי שחיתות או פגיעה בטוהר המידות, נעשים בדרך כלל בחדרי חדרים, וכדי שהמבקר או גופים אחרים יוכלו לטפל בנושאים אלה, נדרש גורם שהוא צד לעניין, שידווח על המתרחש בין בגלוי ובין באופן אנונימי.

שלומית גלר, סגנית נשיא לשכת המבקרים הפנימיים, קראה למבקר המדינה לתת את דעתו על תופעת הדלת המסתובבת, כאשר עובדים בכירים במגזר הממשלתי, רגולטורים, עוברים לעבוד אצל הטייקונים והתאגידים הגדולים בסיום עבודתם במגזר הציבורי. "מדובר בתופעה מסוכנת, אשר הביאה, במקרה של איסלנד, להתמוטטות כלכלית בשנת 2008. מחקר העלה שבאיסלנד, שליש מהרגולטורים עברו לעבוד בבנקים, ואילו בישראל, הלשעברים הפכו להיות שכירים של בעלי השליטה במשק".

ח"כ אורי אריאל, יו"ר הועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, קרא למבקרי הפנים להיות יותר אגרסיביים בעבודתם, כדי לבלום את ההתדרדרות בתחום השחיתות בארץ. "אל תהיו כל כך מנומסים, שילפו ציפורניים", אמר אריאל לנוכחים. לדבריו, כל מבקר פנים שיתקל בבעיות מול ההנהלה שאותה הוא מבקר, יקבל גיבוי והגנה, על מנת שיוכל להמשיך בתפקידו ללא מורא וללא פחד.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בן 19/12/2012 13:27
    הגב לתגובה זו
    עוד דוגמא לעודף רגולציה היוצרת עלות אצל חברות ומעשירה את קופת רואי החשבון המשמשים בתפקיד.
  • 2.
    הגיע הזמן שידאגו לאינטרסים של המשקיעים (ל"ת)
    כל מילה בסלע 19/12/2012 12:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הבועת רגוצליה הרסה את המשק.... (ל"ת)
    עצוב 19/12/2012 12:42
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.