מתן רבין מנכל סולרום; קרדיט: טל כהןמתן רבין מנכל סולרום; קרדיט: טל כהן
דוחות

סולרום: צבר ההזמנות גדל ב-17% ל-66 מיליון שקל; המניה קופצת ב-6.5%

הכנסות החברה ממכירות ושירותים ברבעון הראשון לשנת 2025 צמחו בכ-7% והסתכמו בסך של כ-19.7 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות ממכירות ושירותים בסך של כ-18.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה סולרום מתן רבין

סולרום סולרום החז 4.81%   דיווחה על תוצאות הרבעון הראשון לשנת 2025, סך הכנסות החברה הסתכמו בכ-26.1 מיליון שקל, גידול של כ-41.8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הכולל ברבעון הראשון לשנת 2025 הסתכם בכ-6.5 מיליון שקל, גידול של כ-70% בהשוואה לרווח נקי כולל בסך כ-3.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח הנקי הושפע בחלקו מהכנסות החברה משכירות. צבר ההזמנות של החברה נכון ל-31 במרץ 2025 גדל בכ-17.2% והסתכם בסך של כ-65.5 מיליון שקל, בהשוואה לצבר ההזמנות המאוחד נכון ל-31 בדצמבר 2024, שהסתכם בסך של כ- 55.9 מיליון שקל.


הכנסות החברה ממכירות ושירותים ברבעון הראשון לשנת 2025 צמחו בכ-7% והסתכמו בסך של כ-19.7 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות ממכירות ושירותים בסך של כ-18.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות נובעות ממכירות מערכות אלקטרוניקה, מערכות תקשורת ומערכות לייזר. הגידול נבע מהתקדמות בפרויקטים קיימים וכן מגידול בהיקף ההזמנות שהתקבלו וסופקו בתקופת הדוח. החברה הינה חברה פרוייקטלית, המכירה בהכנסה לאורך זמן על-פי תפוקות וקצב התקדמות ביצוע הפרויקטים. ברבעון זה הכירה החברה בהכנסות בסך כ-0.5 מיליון שקל ממערכות לייזר, במסגרת הזמנה ראשונה שהתקבלה מלקוח ביטחוני גדול בישראל באוקטובר 2024 בסך כ-1.5 מיליון שקל.


ההכנסות משכירות ברבעון הראשון לשנת 2025 הסתכמו בסך של כ-6.4 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות משכירות בסך 37 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות משכירות בתקופת הדו"ח נובעות מהסכם להשכרת שלושת מבני החברה בראש פינה, אשר יועדו במקור לשימוש עצמי, בו התקשרה חברת הבת סולרום אלקטרוניקה ביוני 2024 עם מועצה אזורית גליל עליון. ההסכם הינו לתקופה של 15 חודשים, עם אופציה להארכת תקופת השכירות ב-12 חודשים נוספים, תמורת שכ"ד שנתי בסך של כ-6 מיליון שקל בשנה. ההכנסות משכירות בתקופת הדו"ח מורכבות מסך של כ-1.5 מיליון שקל בגין שכירות המבנים וכ-4.9 מיליון שקל בגין התאמת המבנים לשימוש השוכר. החברה צפויה להכיר בעוד כ-7.7 מיליון שקל בגין התאמות כאמור עד סוף הרבעון השלישי לשנת 2025. החברה מציינת כי עלויות ההתאמה בגין המבנים כאמור הינן חד פעמיות ואין לצפות להן החל מהרבעון האחרון של שנת 2025 ואילך.



ב-14 במאי 2025 קיבלה החברה הזמנת המשך למוצרי הלייזר QCL שלה מלקוח שהינו חברה גדולה בעלת איתנות פיננסית הפועלת בתחום הביטחוני בישראל. ההזמנה, בהיקף של כ- 0.85 מיליון שקל, התקבלה בהמשך להזמנה הראשונה שקיבלה החברה מהלקוח באוקטובר 2024, בהיקף של כ-1.5 מיליון שקל ובמסגרתה סופקו זה מכבר מוצרים בהיקף של כ-1 מיליון שקל. בהתאם לתנאי ההזמנה החדשה, התמורה בעבור המוצרים תהיה כפופה לעמידה באבני דרך מצד החברה ותסופק במהלך שנת 2026.


הרווח הגולמי ממכירות ושירותים ברבעון הראשון לשנת 2025 גדל בכ-32.8% הסתכם בסך של כ-8.7 מיליון שקל (שיעור רווחיות גולמית של כ-44% מסך ההכנסות ממכירות ושירותים), בהשוואה לרווח גולמי ממכירות ושירותים בסך של כ-6.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (שיעור רווחיות גולמית של כ-35.6% מסך ההכנסות ממכירות ושירותים). הגידול ברווח הגולמי וברווחיות הגולמית נובע מהגידול בהכנסות ממכירות ושירותים ומאסטרטגיית החברה להתמקדות בפרויקטים פיתוחיים, המאופיינים בשיעור רווחיות גבוה יותר ביחס לתקופות קודמות. סך הרווח הגולמי, כולל רווח גולמי משכירות, ברבעון הראשון לשנת 2025 הסתכם בכ-14.4 מיליון שקל.


הרווח התפעולי ברבעון הראשון לשנת 2025 גדל בכ-123% והסתכם בכ-10.1 מיליון שקל (כ-38.7% מסך הכנסות החברה), בהשוואה לרווח תפעולי בסך של כ- 4.5 מיליון שקל (כ-24.6% מסך הכנסות החברה) ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח התפעולי נובע מהגידול ברווח הגולמי, אשר קוזז בחלקו על ידי הכרה בהוצאות מחקר ופיתוח בסך כ-1.7 מיליון שקל המיוחסות להסבת מערכות הלייזר מסוג QCL של החברה לשוק הביטחוני. מרכיב ההוצאות הלא-תזרימיות מסך הוצאות מחקר ופיתוח הסתכם לכ-0.5 מיליון שקל וכולל פחת ותשלום מבוסס מניות. 

כמו כן, חל גידול בהוצאות הנהלה וכלליות שהסתכמו בכ-2.5 מיליון שקל ברבעון הראשון לשנת 2025, בהשוואה להוצאות הנהלה וכלליות בסך כ-2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הוצאות אלה כוללות הוצאות בגין שירותים מקצועיים בסך של כ-0.5 מיליון שקל בשל הפיכת סולרום אלקטרוניקה (בשל היותה הרוכשת החשבונאית בעסקת המיזוג) לציבורית והוצאות לא-תזרימיות בסך של כ-0.3 מיליון שקל, הכוללות הוצאות פחת והוצאות תשלום מבוסס מניות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


ה- EBITDA ברבעון הראשון לשנת 2025 הסתכם בכ-12.3 מיליון שקל, גידול של כ-145% בהשוואה ל- EBITDA בסך של כ-5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה- EBITDA - רווח לפני ריבית, מיסים, תשלום מבוסס מניות, פחת והפחתות, כולל את התוצאות שנוצרו לחברה כתוצאה מהסכם השכירות לעיל.


הוצאות המימון, נטו ברבעון הראשון לשנת 2025 הסתכמו בכ-1.5 מיליון שקל, בהשוואה להוצאות מימון, נטו בסך כ-0.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הוצאות המימון, נטו, נבעו מעמלות וריבית לבנקים בסך של כ-1 מיליון שקל בגין מימון הנדל"ן להשקעה בראש פינה, וכן, ממימון הגידול בהון החוזר בשל הגידול בהכנסות ממכירות ושירותים. הוצאות המימון, נטו, ברבעון המקביל אשתקד הושפעו מהיוון עלויות אשראי בסך של 1.1 מיליון שקל לנדל"ן להשקעה בהקמה.


תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הראשון לשנת 2025 הסתכם בסך של כ-0.3 מיליון שקל, בהשוואה לתזרים מזומנים שנבע מפעילות שוטפת בסך כ-5.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הקיטון בתזרים מפעילות שוטפת נבע מהכנסות והוצאות שאינן כרוכות בתזרימי מזומנים וכן, משינויים בסעיפי רכוש והתחייבויות.


שווי נדל"ן להשקעה (עלות מופחתת) נכון ל-31 במרץ 2025 עמד על כ-54.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-53.4 מיליון שקל נכון ל- 31 בדצמבר 2024 ומיוחס לשלושת מבני חברת הבת ,סולרום אלקטרוניקה, בראש פינה, שהושכרו ביוני 2024 למועצה אזורית גליל עליון. בתקופת הדוח ביצעה החברה השקעה נוספת במבנה בסך של כ-1.7 מיליון שקל.

סך אשראי מתאגידים בנקאיים ומנותני אשראי אחרים נכון ל- 31 במרץ 2025 הסתכם בכ-45.4 מיליון שקל, ומיועד בעיקרו למימון בניית המבנים בראש פינה. ההון העצמי נכון ל-31 במרץ 2025 הסתכם בכ-72.1 מיליון שקל, בהשוואה להון עצמי בסך של כ-60.2 מיליון שקל נכון ל- 31 בדצמבר 2024. הגידול בהון נבע מהכרה ברווח נקי בסך של כ-6.5 מיליון שקל ומתמורה בגין הקצאת מניות פרטית בסך של כ-5 מיליון שקל, בניכוי עלויות ההנפקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

בנקים
צילום: אילוסטרציה
ניתוח Bizportal

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ריבית

למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים, שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.

בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.

צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים. 

בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.

אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.