אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 

 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026

• פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
• הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אקסון ויז'ן אקסון ויזן 22.95% , חברה ישראלית שמפתחת פתרונות לשוק הביטחוני, מקבלת הזמנה בהיקף של כמיליון דולר מחברה ביטחונית מובילה לפיתוח יכולות בינה מלאכותית לגילוי וזיהוי מטרות בלוחמה הימית. הפיתוח מתמקד בעבודה בזירה שבה התנאים לא תמיד “נקיים” והמערכת נדרשת לתת מענה גם כשהסביבה מורכבת ומשתנה.

החברה תפתח פתרון שמיועד להשתלב במערכות מבצעיות, ולספק התרעה מוקדמת, זיהוי, סיווג והערכת מרחק לאיומים, עצמים ומכשולים בים. המטרה היא שהיכולת לא תישאר כשכבה טכנולוגית נפרדת, אלא תתחבר לתהליך ההפעלה המבצעי של המערכות עצמן ותהיה חלק מהשגרה המבצעית.

השוק מגיב בחיוב להודעה והמניה נסחרת סביב 6-7 שקלים ומשקפת שווי שוק של כ-124 מיליון שקל. במהלך השנה האחרונה הציגה המניה תנודתיות גבוהה, עם תנועה בטווח רחב שנע בין שפל של כ-3.2 שקלים לשיא של עד כ-9.6 שקלים. מחזורי המסחר מצביעים על סחירות מוגבלת יחסית, עם מחזור יומי ממוצע של כמה מאות אלפי שקלים.

מה המערכת עושה בפועל בזירה הימית

הפתרון מספק יכולות התרעה מוקדמת, זיהוי, סיווג והערכת מרחק לאיומים, עצמים ומכשולים בזירה הימית. לפי החברה, המערכת מתוכננת לעבוד גם בתנאי סביבה מורכבים, כלומר במצבים שבהם הראות מוגבלת, יש רעש סביבתי גבוה, או שהתמונה שמתקבלת חלקית ומשתנה.

• ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
• איך ישראל תתגבר על מערכות ההגנה של איראן ומה מיוחד ב-F-35
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדגש על סיווג והערכת מרחק באותה מעטפת משמעותי במיוחד בים, שם החזרים, תנועה מתמדת של הרקע ושינויים מהירים בתאורה ובמזג האוויר יכולים לטשטש את ההבחנה בין איום, מכשול או עצם שאינו מאיים. כשמערכת יודעת לתת התרעה מוקדמת ולייצר תמונת מצב עקבית, זה משפיע על זמן התגובה ועל רמת הדיוק ברגעים שבהם מתקבלות החלטות תפעוליות.