אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%

הבנק המרכזי החליט להשאיר את הריבית במשק על כנה, בהתאם לצפי המוקדם של האנליסטים ועל רקע העלייה במדד המחירים לצרכן, שהביא את האינפלציה השני אל מעבר לגבל העליון של היעד

איתן גרסטנפלד | (3)

בנק ישראל החליט להותיר את הריבית על כנה - בשיעור של 4.5%. בבנק מציינים כי תוואי הריבית ייקבע בהתאם "להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
אמיר ירון נגיד בנק ישראל - קרדיט: ליאת מנדל

ההחלטה הצפויה של הבנק המרכזי מגיעה על רקע פרסום עליה של 0.6% במדד המחירים לצרכן בחודש ינואר, שהביאה את האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ל-3.8%, מעל הגבול העליון של היעד. על פי התחזיות, האינפלציה צפויה להיכנס אל חלקו העליון של תחום היעד רק במחצית השנייה של השנה. עם זאת, הציפיות לאינפלציה שנה קדימה מהמקורות השונים נמצאות בתוך תחום היעד. כמו כן, הציפיות לשנה השנייה ואילך המשיכו לשהות בתוך תחום היעד. 


בבנק מציינים, כי להערכת הוועדה המוניטרית קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה או לאי התכנסותה ליעד כולל "ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, מגבלות היצע מתמשכות, תנודתיות בשקל, וההתפתחויות הפיסקליות".


נתון נוסף אותו מציינים בבנק הוא התוצר שצמח בשנת 2024 בקצב של 1%, גבוה מעט מהערכות המוקדמות של חטיבת המחקר מינואר 2025. לדבריהם, מנתוני הקצה עולה כי הפער בין רמת התוצר בפועל לבין רמתו הצפויה לפי המגמה ארוכת הטווח עמד על 4.4%, ופער התוצר העסקי מרמתו הצפויה עמד על כ-6%. הגידול הרבעוני בתוצר ברבעון הרביעי הושפע מעלייה בשימושים המקומיים: הצריכה הפרטית (9.5%), הציבורית (11.5%) וההשקעה בנכסים קבועים (14%). זאת, לצד ירידה של 4.4% ביצוא השירותים ללא חברות הזנק. העלייה הניכרת בשימושים המקומיים נענתה בעיקר על ידי גידול ביבוא (ללא יבוא ביטחוני, או"מ ויהלומים) שגדל ב-12.5% ברביע האחרון של 2024 – אלו משקפים עודפי ביקוש על רקע מגבלות ההיצע. במקביל, עודכנו נתוני התוצר עבור הרבעון השלישי של שנת 2024 כלפי מעלה ל-5.3%.


מה שאפשר את הותרת הריבית על כנה הוא שוק העבודה שממשיך להיות הדוק. שיעור האבטלה הרחבה המשיך לרדת ועמד בינואר על 2.8% (בניכוי עונתיות), נמוך מרמתו ערב המלחמה. שיעור הנעדרים זמנית בשל מילואים הוסיף לרדת ועמד בינואר על 0.6%. שיעור המשרות הפנויות נותר יציב ועמד על 4.4% בחודש ינואר. שיעור התעסוקה הגיע בינואר לרמתו ערב המלחמה, ושיעור ההשתתפות של גילי 15+ המשיך לעלות ונותר נמוך במעט מרמתו ערב המלחמה. קצב גידולו של השכר הנומינלי האיץ בדצמבר 2024 והשלים עליה של 6.8% מאז ספטמבר 2023 (5.4% במונחים שנתיים). השכר הריאלי עלה, אם כי רמתו נמוכה מהמגמה ארוכת הטווח.


בנוסף, בבנק מציינים כי האינדיקטורים השוטפים לפעילות הכלכלית מצביעים על המשך התאוששות מתונה. ההוצאה הנומינלית בכרטיסי אשראי אמנם ירדה במעט בנתוני הקצה, אך היא עדיין בסביבת מגמתה ארוכת הטווח. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס הוסיף לעלות גם בחודש ינואר, ומתקרב לרמתו ערב המלחמה. בפרט, במחוזות הצפון והדרום, בהם נרשמה הירידה החדה ביותר, חלה התאוששות והמדד כעת דומה לרמתו ערב המלחמה. המדד המשולב של חודש ינואר עלה בשיעור של 0.6%, והמדדים לנובמבר ולדצמבר עודכנו כלפי מעלה, כל אחד ב-0.2%. גיוסי ההון בענף ההייטק בחודשים ינואר – פברואר הינם  ברמה דומה ל-2019 ולטרם המלחמה. מנגד, מדד אמון הצרכנים הוסיף לרדת ב-2024 ורמתו נמוכה. הגירעון בסחר החוץ בסחורות בחודש ינואר המשיך להתרחב, נוכח גידול מהיר ביבוא בעוד היצוא נותר ברמה קבועה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דייב 24/02/2025 16:46
    הגב לתגובה זו
    הבורסה פה מלכודת לאדם הפרטי ! תשקיעו במקומות אחרים
  • 1.
    אנונימי 24/02/2025 16:35
    הגב לתגובה זו
    חייב פשוט חייב לתת מכה פטיש 1000 טון לריצה שעשיתם באגח. גילמתם יגנבים 23 הורדות ריבית. איפה הם איפה הם גנבים
  • אילן 24/02/2025 22:52
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי בכלל את תגובתך! הסבר את כוונתך בבקשה שכל הקוראים יבינו את התגובה שלך.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%