כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
הבנק המרכזי החליט להשאיר את הריבית במשק על כנה, בהתאם לצפי המוקדם של האנליסטים ועל רקע העלייה במדד המחירים לצרכן, שהביא את האינפלציה השני אל מעבר לגבל העליון של היעד
בנק ישראל החליט להותיר את הריבית על כנה - בשיעור של 4.5%. בבנק מציינים כי תוואי הריבית ייקבע בהתאם "להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".
ההחלטה הצפויה של הבנק המרכזי מגיעה על רקע פרסום עליה של 0.6% במדד המחירים לצרכן בחודש ינואר, שהביאה את האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ל-3.8%, מעל הגבול העליון של היעד. על פי התחזיות, האינפלציה צפויה להיכנס אל חלקו העליון של תחום היעד רק במחצית השנייה של השנה. עם זאת, הציפיות לאינפלציה שנה קדימה מהמקורות השונים נמצאות בתוך תחום היעד. כמו כן, הציפיות לשנה השנייה ואילך המשיכו לשהות בתוך תחום היעד.
בבנק מציינים, כי להערכת הוועדה המוניטרית קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה או לאי התכנסותה ליעד
כולל "ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, מגבלות היצע מתמשכות, תנודתיות בשקל, וההתפתחויות הפיסקליות".
נתון נוסף אותו מציינים בבנק הוא התוצר שצמח בשנת 2024 בקצב של 1%, גבוה מעט מהערכות המוקדמות של חטיבת המחקר מינואר 2025. לדבריהם, מנתוני הקצה עולה כי הפער בין רמת התוצר בפועל לבין רמתו הצפויה לפי המגמה ארוכת הטווח עמד על 4.4%, ופער התוצר העסקי מרמתו הצפויה עמד על כ-6%. הגידול הרבעוני בתוצר ברבעון הרביעי הושפע מעלייה בשימושים המקומיים: הצריכה הפרטית (9.5%), הציבורית (11.5%) וההשקעה בנכסים קבועים (14%). זאת, לצד ירידה של 4.4% ביצוא השירותים ללא חברות הזנק. העלייה הניכרת בשימושים המקומיים נענתה בעיקר על ידי גידול ביבוא (ללא יבוא ביטחוני, או"מ ויהלומים) שגדל ב-12.5% ברביע האחרון של 2024 – אלו משקפים עודפי ביקוש על רקע מגבלות ההיצע. במקביל, עודכנו נתוני התוצר עבור הרבעון השלישי של שנת 2024 כלפי מעלה ל-5.3%.
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שאפשר את הותרת הריבית על כנה הוא שוק העבודה שממשיך להיות הדוק. שיעור האבטלה הרחבה המשיך לרדת ועמד בינואר על 2.8% (בניכוי עונתיות), נמוך מרמתו ערב המלחמה. שיעור הנעדרים זמנית בשל מילואים הוסיף לרדת ועמד בינואר על 0.6%. שיעור המשרות הפנויות נותר יציב ועמד על 4.4% בחודש ינואר. שיעור התעסוקה הגיע בינואר לרמתו ערב המלחמה, ושיעור ההשתתפות של גילי 15+ המשיך לעלות ונותר נמוך במעט מרמתו ערב המלחמה. קצב גידולו של השכר הנומינלי האיץ בדצמבר 2024 והשלים עליה של 6.8% מאז ספטמבר 2023 (5.4% במונחים שנתיים). השכר הריאלי עלה, אם כי רמתו נמוכה מהמגמה ארוכת הטווח.
בנוסף, בבנק מציינים כי האינדיקטורים השוטפים לפעילות הכלכלית מצביעים על המשך התאוששות מתונה. ההוצאה הנומינלית בכרטיסי אשראי אמנם ירדה במעט בנתוני הקצה, אך היא עדיין בסביבת מגמתה ארוכת הטווח. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס הוסיף לעלות גם בחודש ינואר, ומתקרב לרמתו ערב המלחמה. בפרט, במחוזות הצפון והדרום, בהם נרשמה הירידה החדה ביותר, חלה התאוששות והמדד כעת דומה לרמתו ערב המלחמה. המדד המשולב של חודש ינואר עלה בשיעור של 0.6%, והמדדים לנובמבר ולדצמבר עודכנו כלפי מעלה, כל אחד ב-0.2%. גיוסי ההון בענף ההייטק בחודשים ינואר – פברואר הינם ברמה דומה ל-2019 ולטרם המלחמה. מנגד, מדד אמון הצרכנים הוסיף לרדת ב-2024 ורמתו נמוכה. הגירעון בסחר החוץ בסחורות בחודש ינואר המשיך להתרחב, נוכח גידול מהיר ביבוא בעוד היצוא נותר ברמה קבועה.
- 2.דייב 24/02/2025 16:46הגב לתגובה זוהבורסה פה מלכודת לאדם הפרטי ! תשקיעו במקומות אחרים
- 1.אנונימי 24/02/2025 16:35הגב לתגובה זוחייב פשוט חייב לתת מכה פטיש 1000 טון לריצה שעשיתם באגח. גילמתם יגנבים 23 הורדות ריבית. איפה הם איפה הם גנבים
- אילן 24/02/2025 22:52הגב לתגובה זולא הבנתי בכלל את תגובתך! הסבר את כוונתך בבקשה שכל הקוראים יבינו את התגובה שלך.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
