כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
הבנק המרכזי החליט להשאיר את הריבית במשק על כנה, בהתאם לצפי המוקדם של האנליסטים ועל רקע העלייה במדד המחירים לצרכן, שהביא את האינפלציה השני אל מעבר לגבל העליון של היעד
בנק ישראל החליט להותיר את הריבית על כנה - בשיעור של 4.5%. בבנק מציינים כי תוואי הריבית ייקבע בהתאם "להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".

ההחלטה הצפויה של הבנק המרכזי מגיעה על רקע פרסום עליה של 0.6% במדד המחירים לצרכן בחודש ינואר, שהביאה את האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ל-3.8%, מעל הגבול העליון של היעד. על פי התחזיות, האינפלציה צפויה להיכנס אל חלקו העליון של תחום היעד רק במחצית השנייה של השנה. עם זאת, הציפיות לאינפלציה שנה קדימה מהמקורות השונים נמצאות בתוך תחום היעד. כמו כן, הציפיות לשנה השנייה ואילך המשיכו לשהות בתוך תחום היעד.
בבנק מציינים, כי להערכת הוועדה המוניטרית קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה או לאי התכנסותה ליעד
כולל "ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, מגבלות היצע מתמשכות, תנודתיות בשקל, וההתפתחויות הפיסקליות".
נתון נוסף אותו מציינים בבנק הוא התוצר שצמח בשנת 2024 בקצב של 1%, גבוה מעט מהערכות המוקדמות של חטיבת המחקר מינואר 2025. לדבריהם, מנתוני הקצה עולה כי הפער בין רמת התוצר בפועל לבין רמתו הצפויה לפי המגמה ארוכת הטווח עמד על 4.4%, ופער התוצר העסקי מרמתו הצפויה עמד על כ-6%. הגידול הרבעוני בתוצר ברבעון הרביעי הושפע מעלייה בשימושים המקומיים: הצריכה הפרטית (9.5%), הציבורית (11.5%) וההשקעה בנכסים קבועים (14%). זאת, לצד ירידה של 4.4% ביצוא השירותים ללא חברות הזנק. העלייה הניכרת בשימושים המקומיים נענתה בעיקר על ידי גידול ביבוא (ללא יבוא ביטחוני, או"מ ויהלומים) שגדל ב-12.5% ברביע האחרון של 2024 – אלו משקפים עודפי ביקוש על רקע מגבלות ההיצע. במקביל, עודכנו נתוני התוצר עבור הרבעון השלישי של שנת 2024 כלפי מעלה ל-5.3%.
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שאפשר את הותרת הריבית על כנה הוא שוק העבודה שממשיך להיות הדוק. שיעור האבטלה הרחבה המשיך לרדת ועמד בינואר על 2.8% (בניכוי עונתיות), נמוך מרמתו ערב המלחמה. שיעור הנעדרים זמנית בשל מילואים הוסיף לרדת ועמד בינואר על 0.6%. שיעור המשרות הפנויות נותר יציב ועמד על 4.4% בחודש ינואר. שיעור התעסוקה הגיע בינואר לרמתו ערב המלחמה, ושיעור ההשתתפות של גילי 15+ המשיך לעלות ונותר נמוך במעט מרמתו ערב המלחמה. קצב גידולו של השכר הנומינלי האיץ בדצמבר 2024 והשלים עליה של 6.8% מאז ספטמבר 2023 (5.4% במונחים שנתיים). השכר הריאלי עלה, אם כי רמתו נמוכה מהמגמה ארוכת הטווח.
בנוסף, בבנק מציינים כי האינדיקטורים השוטפים לפעילות הכלכלית מצביעים על המשך התאוששות מתונה. ההוצאה הנומינלית בכרטיסי אשראי אמנם ירדה במעט בנתוני הקצה, אך היא עדיין בסביבת מגמתה ארוכת הטווח. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס הוסיף לעלות גם בחודש ינואר, ומתקרב לרמתו ערב המלחמה. בפרט, במחוזות הצפון והדרום, בהם נרשמה הירידה החדה ביותר, חלה התאוששות והמדד כעת דומה לרמתו ערב המלחמה. המדד המשולב של חודש ינואר עלה בשיעור של 0.6%, והמדדים לנובמבר ולדצמבר עודכנו כלפי מעלה, כל אחד ב-0.2%. גיוסי ההון בענף ההייטק בחודשים ינואר – פברואר הינם ברמה דומה ל-2019 ולטרם המלחמה. מנגד, מדד אמון הצרכנים הוסיף לרדת ב-2024 ורמתו נמוכה. הגירעון בסחר החוץ בסחורות בחודש ינואר המשיך להתרחב, נוכח גידול מהיר ביבוא בעוד היצוא נותר ברמה קבועה.
- 2.דייב 24/02/2025 16:46הגב לתגובה זוהבורסה פה מלכודת לאדם הפרטי ! תשקיעו במקומות אחרים
- 1.אנונימי 24/02/2025 16:35הגב לתגובה זוחייב פשוט חייב לתת מכה פטיש 1000 טון לריצה שעשיתם באגח. גילמתם יגנבים 23 הורדות ריבית. איפה הם איפה הם גנבים
- אילן 24/02/2025 22:52הגב לתגובה זולא הבנתי בכלל את תגובתך! הסבר את כוונתך בבקשה שכל הקוראים יבינו את התגובה שלך.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
