כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
הבנק המרכזי החליט להשאיר את הריבית במשק על כנה, בהתאם לצפי המוקדם של האנליסטים ועל רקע העלייה במדד המחירים לצרכן, שהביא את האינפלציה השני אל מעבר לגבל העליון של היעד
בנק ישראל החליט להותיר את הריבית על כנה - בשיעור של 4.5%. בבנק מציינים כי תוואי הריבית ייקבע בהתאם "להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".
ההחלטה הצפויה של הבנק המרכזי מגיעה על רקע פרסום עליה של 0.6% במדד המחירים לצרכן בחודש ינואר, שהביאה את האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ל-3.8%, מעל הגבול העליון של היעד. על פי התחזיות, האינפלציה צפויה להיכנס אל חלקו העליון של תחום היעד רק במחצית השנייה של השנה. עם זאת, הציפיות לאינפלציה שנה קדימה מהמקורות השונים נמצאות בתוך תחום היעד. כמו כן, הציפיות לשנה השנייה ואילך המשיכו לשהות בתוך תחום היעד.
בבנק מציינים, כי להערכת הוועדה המוניטרית קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה או לאי התכנסותה ליעד
כולל "ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, מגבלות היצע מתמשכות, תנודתיות בשקל, וההתפתחויות הפיסקליות".
נתון נוסף אותו מציינים בבנק הוא התוצר שצמח בשנת 2024 בקצב של 1%, גבוה מעט מהערכות המוקדמות של חטיבת המחקר מינואר 2025. לדבריהם, מנתוני הקצה עולה כי הפער בין רמת התוצר בפועל לבין רמתו הצפויה לפי המגמה ארוכת הטווח עמד על 4.4%, ופער התוצר העסקי מרמתו הצפויה עמד על כ-6%. הגידול הרבעוני בתוצר ברבעון הרביעי הושפע מעלייה בשימושים המקומיים: הצריכה הפרטית (9.5%), הציבורית (11.5%) וההשקעה בנכסים קבועים (14%). זאת, לצד ירידה של 4.4% ביצוא השירותים ללא חברות הזנק. העלייה הניכרת בשימושים המקומיים נענתה בעיקר על ידי גידול ביבוא (ללא יבוא ביטחוני, או"מ ויהלומים) שגדל ב-12.5% ברביע האחרון של 2024 – אלו משקפים עודפי ביקוש על רקע מגבלות ההיצע. במקביל, עודכנו נתוני התוצר עבור הרבעון השלישי של שנת 2024 כלפי מעלה ל-5.3%.
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שאפשר את הותרת הריבית על כנה הוא שוק העבודה שממשיך להיות הדוק. שיעור האבטלה הרחבה המשיך לרדת ועמד בינואר על 2.8% (בניכוי עונתיות), נמוך מרמתו ערב המלחמה. שיעור הנעדרים זמנית בשל מילואים הוסיף לרדת ועמד בינואר על 0.6%. שיעור המשרות הפנויות נותר יציב ועמד על 4.4% בחודש ינואר. שיעור התעסוקה הגיע בינואר לרמתו ערב המלחמה, ושיעור ההשתתפות של גילי 15+ המשיך לעלות ונותר נמוך במעט מרמתו ערב המלחמה. קצב גידולו של השכר הנומינלי האיץ בדצמבר 2024 והשלים עליה של 6.8% מאז ספטמבר 2023 (5.4% במונחים שנתיים). השכר הריאלי עלה, אם כי רמתו נמוכה מהמגמה ארוכת הטווח.
בנוסף, בבנק מציינים כי האינדיקטורים השוטפים לפעילות הכלכלית מצביעים על המשך התאוששות מתונה. ההוצאה הנומינלית בכרטיסי אשראי אמנם ירדה במעט בנתוני הקצה, אך היא עדיין בסביבת מגמתה ארוכת הטווח. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס הוסיף לעלות גם בחודש ינואר, ומתקרב לרמתו ערב המלחמה. בפרט, במחוזות הצפון והדרום, בהם נרשמה הירידה החדה ביותר, חלה התאוששות והמדד כעת דומה לרמתו ערב המלחמה. המדד המשולב של חודש ינואר עלה בשיעור של 0.6%, והמדדים לנובמבר ולדצמבר עודכנו כלפי מעלה, כל אחד ב-0.2%. גיוסי ההון בענף ההייטק בחודשים ינואר – פברואר הינם ברמה דומה ל-2019 ולטרם המלחמה. מנגד, מדד אמון הצרכנים הוסיף לרדת ב-2024 ורמתו נמוכה. הגירעון בסחר החוץ בסחורות בחודש ינואר המשיך להתרחב, נוכח גידול מהיר ביבוא בעוד היצוא נותר ברמה קבועה.
- 2.דייב 24/02/2025 16:46הגב לתגובה זוהבורסה פה מלכודת לאדם הפרטי ! תשקיעו במקומות אחרים
- 1.אנונימי 24/02/2025 16:35הגב לתגובה זוחייב פשוט חייב לתת מכה פטיש 1000 טון לריצה שעשיתם באגח. גילמתם יגנבים 23 הורדות ריבית. איפה הם איפה הם גנבים
- אילן 24/02/2025 22:52הגב לתגובה זולא הבנתי בכלל את תגובתך! הסבר את כוונתך בבקשה שכל הקוראים יבינו את התגובה שלך.
הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.
יגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהםעדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו
יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח" את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%.
העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל.
בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.
ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!
- "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35
- דמרי ביביסט - אז מה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.
