קמטק עם תחזית טובה, המניה עולה
קמטק צופה הכנסות של 118-120 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, האנליסטים ציפו ל-117 מיליון דולר; ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו בשיא של 117.3 מיליון דולר, מעל לצפי שהיה ל-115 מיליון דולר; המניה עולה במסחר המוקדם בוול סטריט
קמטק קמטק 1.87% העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות לשיפור וייעול תעשיית המוליכים למחצה מכה את הצפי ברבעון הרביעי - ההכנסות הסתכמו בשיא של 117.3 מיליון דולר לצד רווח של 77 סנט האנליסטים ציפו להכנסות של 115 מיליון דולר ורווח של 75 סנט למניה. לשנה כולה קמטק דיווחה על הכנסות של 429.2 ורווח של 2.83 דולר למניה האנליסטים צפו הכנסות של 427 מיליון דולר ורווח של 2.79 דולר למניה.
לרבעון הראשון של 2025 קמטק צופה הכנסות של בין 118-120 מיליון דולר מעל לצפי האנליסטים ל-117 מיליון דולר. מניית קמטק עלתה ב-12 החודשים האחרונים ב-8% לשווי של 14.76 מיליארד שקל.
"2024 הייתה שנה של צמיחה חזקה בהכנסות וגבוהה אף יותר ברווח,, מסר רפי עמית, מנכ"ל קמטק. "במבט קדימה, קמטק סיימה
את שנת 2024 עם רבעון שיא וצבר חזק שמצביע על המשך צמיחה לשנת 2025. אנו נרגשים להשיק את מערכות ה-Eagle G5 וה-Hawk החדשניות מבחינה טכנולוגית, המרחיבות את הפורטפוליו שלנו, משפרות את התחרותיות שלנו ומאפשרות לנו להיכנס לשווקים חדשים.
הביקוש
הגובר לבינה מלאכותית מיצב את קמטק כמובילה וסייע לצמיחה המשמעותית שלנו בשנת 2024. אנו מאמינים שנמשיך לנצל את הצורך ההולך וגובר ביישומי בינה מלאכותית, אשר מצריכים השקעות ניכרות בחומרת מחשוב עתיר ביצועים (HPC). אנו נרוויח עוד יותר כאשר בינה מלאכותית תשתלב במכשירים
ומוצרים כמו מכוניות, רובוטיקה, מחשבים אישיים וטלפונים ניידים".
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- ההכנסות זינקו, אבל הרווח הנקי של קליל נשחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודש שעבר המשקיעים של קמטק ראו אותה נופלת ב-20% לצד שאר מניות השבבים בעקבות ההשקה של מודל הבינה המלאכותית של החברה הסינית DeepSeek, שמאיים לשבש את התעשייה כולה, אם כי מאז הסערה נרגעה. זמן קצר לאחר הנפילה באופנהיימר ציינו שהנפילה היא הזדמנות קנייה למניות השבבים הישראליות: "אנו סבורים כי גם במידה והחשש הנ"ל הוא מוצדק, הוזלת המודלים של AI עשויה לשמש דווקא כמנוע צמיחה משמעותי, הודות לעליה דרמטית בביקושים למגוון מכשירים מבוססי בינה מלאכותית", כתבו באופנהיימר.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
לפני מספר חודשים דיווחה קמטק על קבלת הזמנות של מעל 50 מיליון דולר למערכת החדשה - מערכת ה-Hawk, המספקת פתרונות בדיקה ומדידה לטכנולוגיות מתקדמות של מארזים מתקדמים, ובכלל זה יכולות לבדיקות תלת-מימדיות ומדידות של פרוסות סיליקון שיאופיינו בצפיפות גבוהה של 500 מיליון מיקרו באמפים ו- Hybrid Bonding. לדברי החברה, הודות לשיפור המשמעותי ביכולות המערכת החדשה, מעבר לאלה הקיימות בקו מוצרי ה-Eagle, מערכת ה-Hawk מרחיבה את שוק היעד הפוטנציאלי של קמטק.
- 1.אנונימי 12/02/2025 20:57הגב לתגובה זולעניות דעתי המניה שווה לא יותר מ 10$ תבואו לבקר במפעל במגדל העמק תראו מה הולך שם
- רמת גבריאל בשבילך. (ל"ת)אנונימי 13/02/2025 14:16הגב לתגובה זו
- מה הולך שם (ל"ת)אנונימי 13/02/2025 07:30הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
