טמפו משיקה משקה חדש - וגייסה 250 משפיעני רשת
חברת טמפו משיקה מותג משקאות חדש בשם Pixie, ותעלה היום (יום ד') עם קמפיין נרחב, כולל דגש משמעותי על דיגיטל ומשפיעני רשת. במהלך עצמו מושקעים כ-10 מיליון שקלים, במטרה להחדיר את המותג - סדרת משקאות מוגזים ב-3 טעמי פירות במתיקות מעודנת – לשוק משקאות קלים רוויי שמגלגל כ-2.5 מיליארד שקלים בשנה, לפי נתוני חברת סטורנקסט.
את ההשקה ילווה מהלך שיווקי, הכולל קולקציית קפסולה בעיצובן של 3 מעצבות מובילות דעת קהל שעיצבו כל אחת בקבוק בעיצוב שונה, וקמפיין פרסומי הכולל טלוויזיה, שילוט חוצות ופעילות דיגיטלית במדיות החברתיות. הדוגמניות והדוגמנים של הקמפיין צולמו באמצעות המכשיר הסלולארי של עידו איז'ק.
את הקמפיין מובילים משרד הפרסום מנצ', משרד היח"צ גיל-עד תדמית ומשרד הקד"מ G-CONVERSATION. אנשי הקמפיין אומרים כי המותג נבנה בהשראת המציאות העכשווית בה אנשים משתפים את החיים שלהם ברשתות החברתיות.
לצד הקמפיין בטלוויזיה ובשילוט החוצות, הוא יכלול גם שילוט קיר מרכזי בטרמינל 3 בנתב"ג במסדרון המוביל את השבים לארץ לביקורת הגבולות. בנוסף, באמצעות חברת גרייט, המהלך יכלול "מתקפת לידרים" עם 250 משפיענים, שהעלו תיוגים של המותג החדש. ההשקה גם תלווה באתר מכירות מקוון ובו נמכרים פריטים עיצוביים בהשראת המותג שעיצבו את קולקציית הקפסולה המעצבות SHIRANKA (כוסות, קנקנים ושאר כלים), LILO (מותג בגדי הים של המעצבת לי אלון), ומותג הטי שירטים – DON’T TELL MAMA.
מנהלת שיווק חטיבת הלא אלכוהולי בטמפו, ענת סגל, אומרת כי "ממחקרים עולה ש-60% מהצרכנים מושפעים מהעיצוב של האריזה בקניית משקה קל וכ-18% מהצעירים משתפים תמונה של אוכל או שתייה לפחות אחת לשבוע. נתונים אלו הביאו אותנו להבנה כי עיצוב האריזות כיום הוא מרכיב מרכזי בפיתוח מוצרים עוד יותר מבעבר. עיצוב אריזת המשקה צריך להיות מותאם לחוויית השיתוף באינסטגרם - להיות ייחודי, לרגש ולייצר את הרצון לשתף ברשתות החברתיות. הבנה זו היא הבסיס לפיתוח סדרת המשקאות Pixie עם 3 עיצובים אופנתיים וצבעוניים לכל טעם".
- 9.אופק 02/08/2018 18:27הגב לתגובה זוהפרסומת הכי מוזרה שראיתי בעולם אפילו יותר גרוע מיפן
- 8.ננינטיז הייר וואי אר 02/08/2018 15:28הגב לתגובה זוכל כך הרבה בזבוז זמן אוויר על פרסומת לא מובנת הרבה זמן לא ראיתי. בלאגן, צבעים , רעש ועוד הייתי על השתק , אין מצב שזה יעשה למישהו חשק לשתות, אולי להקיא
- 7.אני 02/08/2018 12:49הגב לתגובה זומתה לפרגן למנצים החמודים. אבל איזה בזבוז כסף מטורף. סרט אסטטי מאד. לא זכיר בגרוש. יישכח דקה אחרי שירד. כל כך חבל על הכסף
- 6.מנצ׳ 02/08/2018 11:45הגב לתגובה זוהפרסומת החדשה של טמפו- https://www.youtube.com/watch?v=41G9EVKKtBQ מועתקת ללא בושה מ - https://www.youtube.com/watch?v=cQPg3e275ik https://sagmeisterwalsh.com/work/all/aizone-14-16/ https://vimeo.com/140354489
- 5.ניר 02/08/2018 10:22הגב לתגובה זובעצם הם עשו את זה גם עם סאפה
- 4.קצת מרגיש 02/08/2018 08:50הגב לתגובה זוהעולם האחר של פלאפון?! לא?!
- 3.מהלך מטורף!!! (ל"ת)ניר. ג 02/08/2018 00:54הגב לתגובה זו
- 2.היחיד שיודע 01/08/2018 21:24הגב לתגובה זובעיניי הם אחד המשרדים הקריאייטיביים בענף, אבל הקמפיין הזה הוא פלופ. מתאמץ ומזיע להיות צעיר וקול׳י, ניינטיז׳י לאללה. מאוד לא נעים לראות את הסרט, הוא לא משדר פאן אלא קודר ומתריס. סורי, לא יעבוד. אבל סומך עליהם שהקמפיין הבא יהיה טוב יותר.
- 1.Mensch 01/08/2018 18:26הגב לתגובה זוהפרסומת החדשה של טמפו- https://www.youtube.com/watch?v=41G9EVKKtBQ מועתקת ללא בושה מ - https://www.youtube.com/watch?v=cQPg3e275ik https://sagmeisterwalsh.com/work/all/aizone-14-16/ https://vimeo.com/140354489
- ויי 02/08/2018 18:27הגב לתגובה זודאפק
 חיים לוינסון (צילום מסך)
חיים לוינסון (צילום מסך)כמה עולה לקנות עיתונאי?
הפרשן המדיני של "הארץ", חיים לוינסון, פוטר לאחר שהתברר שקיבל כ-200 אלף שקלים מחברת יועץ תקשורת בחקירת "קטאר-גייט" - מבלי לגלות זאת לקוראים. לוינסון דיווח לפני הודעת "הארץ" כי הוא עוזב. בעיתון רצו להדגיש כי פוטר וסיפרו את הסיבה - ואז לוינסון אמר שעבד במקביל בעוד עבודות באישור של העיתון; האם קנו את העיתונאי?
עיתון "הארץ" הודיע על סיום דרכו של הפרשן המדיני חיים לוינסון, לאחר שנחשף כי קיבל תשלומים בהיקף של כ-200 אלף שקלים מחברת "פרספשן" שבבעלות היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן. העניין, שפרץ כמה שעות לאחר פוסט פרידה שפרסם לוינסון עצמו, מעלה הרבה שאלות עקרוניות על קשר בין עיתונאים לנטשאי הסיקור שלהם, וגם על ההתנהלות של לוינסון בכל השנים האלו ואפילו ביום פיטוריו - הוא רץ להודיע שהוא פורש, אבל הוא פוטר? גם ביום העזיבה הוא רצה להימנע מלספר על הפשלה הענקית? איך נאמין לו אם הוא משקר פעמיים - השקר השני: הניסיון להסתיר את השקר הראשון חמור בפני עצמו.
בכל מקרה, בעוד "הארץ" מציג את ההחלטה כצעד להגנת אמון הקוראים, לוינסון טוען שפעל בשקיפות מול מערכתו והודה בהמשך בטעותו בחוסר גילוי נאות מלא. הסיפור, שמשתרע על פני חמש שנים הוא נורת אזהרה לתחום העיתונות - דנה וויס, קרן מרציאנו ועשרות עיתונאים בכירים משני הצדדים מקבלים כסף גדול על הנחיית כנסים, כתיבה ועוד. כסף קונה עיתונאים גם אם הם חושבים שלא. כשאתה מקבל מאות אלפי שקלים מגוף מסוים, אתה כבר לא יכול להיות אובייקטיבי לגביו.
לוינסון יכול להגיד עוד שנים שהוא באמת חושב שאיינהורן ששילם לו הוא זכאי, ויכול להיות שהוא באמת מאמין בזה, אבל אין לו את הזכות לדבר על זה אם הוא מקבל אלפי שקלים מאיינהורן.
חיים לוינסון, בן 41, הצטרף ל"הארץ" ב-2008, בתחילה ככתב שטחים ולאחר מכן ככתב פוליטי, בעל טור בגלריה ופרשן מדיני. לוינסון ידוע בביקורת על הממשלה הנוכחית, תמיכה בדמוקרטיה מערבית והגנה על ערכי שמאל-מרכז. בפוסט הפרידה שפרסם תיאר את 17 שנותיו בעיתון כ"עיטור הגבורה על החזה". עם זאת, הפוסט הזה, שכלל הודאה בשחיקה אישית, נכתב כמה שעות לפני החשיפה, והפך במהרה לבדיחה ולעג - "פוטרת ואתה מוכר לנו שאתה גיבור"
שרוליק איינהורן הוא יועץ תקשורת ופוליטיקה ותיק, שמנהל קמפיינים בינלאומיים ומקומיים. חברת "פרספשן" שלו, המתמחה באסטרטגיות השפעה על דעת קהל, עומדת במרכז פרשת "קטאר-גייט", חקירה משטרתית שחשפה חשד לקבלת מימון מקטאר לניהול קמפיינים נגד ישראל. איינהורן נחקר בחשד להדלפת מסמכים רגישים. לוינסון, שמתח ביקורת חריפה על החקירה עצמה, הביע תמיכה פומבית באיינהורן, מבלי לחשוף את הקשר הכלכלי ביניהם.
"הציגו אותי כסוטה מין": אבנר הופשטיין תובע מאות אלפי שקלים
 התחקיר בפוליטקלי קוראת 
"בכתבה פורסמו דברי בלע שקריים אודות התובע, המייחסים לו התנהגות של הטרדה מינית סדרתית כלפי שתי חיילות צעירות שעבדו במחיצתו בגלי צה"ל", נכתב בתביעה שהגישו עורכי הדין גדי בר-און ושי מ' מרקוס לבית משפט השלום בתל אביב. "על פי הפרסומים השקריים התובע התנהג כסוטה מין והתנהגותו כללה גניחות מיניות בלתי פוסקות, הטרדות מילוליות, והשמעת ביטויים מיניים בוטים, והכל תוך חוסר הבנה מצדו, כביכול, של הפסול החמור במעשיו. השתיים צוטטו בעילום שם, כשהן מפליגות בתיאורים דמיוניים ושקריים אודות מעשיו כביכול של התובע".
 
בהמשך נכתב כי "מדובר בסיפור מרושע, מבחיל ומצוץ מהאצבע, אשר נבדק ולא נמצא בו כל ממש. בתוכנית הטלוויזיה (של חדשות 13, א"כ) חזרו על השקרים שבכתבה ואף הוסיפו עליהם שקרים חמורים נוספים, לרבות הצגת התובע כ'טורך מיני', לא פחות ולא יותר. הנתבעים 3 (חדשות 13, א"כ) ו-6 (לוינסון, א"כ) גם הפיצו ברשתות החברתיות הטענות השקריות שפורסמו... והדהדו אותן בזדון ובאופן נמרץ, תוך רמיסת שמו הטוב של התובע".
 
עורכי דינו של הופשטיין הכחישו מכל וכל את הטענות וטענו כי "הפרסומים נעשו בחוסר תום לב, תוך חריגה בוטה מתחום הסביר והתעלמות מכל נורמה עיתונאית בסיסית". ומהי ההתעלמות מנורמה עיתונאית? פוליטקלי באמצעות העורכת והמנהלת התעלמו מהכחשתו הגורפת ופרסמו את התחקיר כדי לקדם אג'נדה.
 
הנזק שנגרם להופשטיין, לטענתו, רב: "הפרסומים כולם גרמו ומוסיפים לגרום לתובע נזק חמור ביותר - לשמו הטוב, למשלח ידו, ולמקצועו כעיתונאי חוקר, הם פוגעים בו ומבזים אותו בעיני כל, עושים אותו מטרה לבוז וללעג וגובים ממנו מחיר נפשי, משפחתי, כספי ומקצועי כבד, והכל על לא עוול בכפו".
 
"לו הנתבעים היו טורחים לבצע בדיקה מינימלית, הם היו מגלים שהטענות (שעסקו במקור אך ורק ב'הטרדה מילולית' ורק כעת בחלוף שש שנים קיבלו מימדים מפלצתיים) נבדקו על ידי הגורמים המוסמכים בגלי צה"ל ובצבא בזמן אמת (בניגוד לטענה שלא נבדקו כלל) ולא נמצא להן כל יסוד. עוד היו הנתבעים מגלים כי למרות שהתובע הושעה לכ-48 שעות לצורך בדיקת טענות הסרק שהועלו נגדו, הוא הוחזר לעבודתו באופן מידי וללא תנאי לאחר הבירור שנערך עימו".
 
כאמור, מעבר לתחקיר בפוליטיקלי קוראת ולכתבה בתוכנית "שש" בחדשות 13 שם רואיינה עורכת האתר ואחת התלוננות, טוען הופשטיין כי חיים לוינסון באמצעות חשבון טוויטר פעיל במיוחד עם מעל 155 אלף עוקבים, החל לפרסם דברי בלע נגדו. בין היתר צייץ: "גבירותיי ורבותיי, מר התעמרות בעבודה אבנר הופשטיין".
הופשטיין דורש כאמור 120 אלף שקל מפוליטקלי קוראת, העורכת נעה בורשטיין חדד והמנהלת מאיה רומן, 120 אלף שקל מחדשות 13 וממנכ"ל חברת החדשות אבירם אלעד, ובחיים לוינסון. כמו כן הוא דורש מהם הסרת כל הפרסומים מרשת האינטרנט ומחשבונות הטוויטר והפייסבוק של הנתבעים, וכן פרסום הכחשה ותיקון מצידם.
התחקיר בפוליטקלי קוראת 
"בכתבה פורסמו דברי בלע שקריים אודות התובע, המייחסים לו התנהגות של הטרדה מינית סדרתית כלפי שתי חיילות צעירות שעבדו במחיצתו בגלי צה"ל", נכתב בתביעה שהגישו עורכי הדין גדי בר-און ושי מ' מרקוס לבית משפט השלום בתל אביב. "על פי הפרסומים השקריים התובע התנהג כסוטה מין והתנהגותו כללה גניחות מיניות בלתי פוסקות, הטרדות מילוליות, והשמעת ביטויים מיניים בוטים, והכל תוך חוסר הבנה מצדו, כביכול, של הפסול החמור במעשיו. השתיים צוטטו בעילום שם, כשהן מפליגות בתיאורים דמיוניים ושקריים אודות מעשיו כביכול של התובע".
 
בהמשך נכתב כי "מדובר בסיפור מרושע, מבחיל ומצוץ מהאצבע, אשר נבדק ולא נמצא בו כל ממש. בתוכנית הטלוויזיה (של חדשות 13, א"כ) חזרו על השקרים שבכתבה ואף הוסיפו עליהם שקרים חמורים נוספים, לרבות הצגת התובע כ'טורך מיני', לא פחות ולא יותר. הנתבעים 3 (חדשות 13, א"כ) ו-6 (לוינסון, א"כ) גם הפיצו ברשתות החברתיות הטענות השקריות שפורסמו... והדהדו אותן בזדון ובאופן נמרץ, תוך רמיסת שמו הטוב של התובע".
 
עורכי דינו של הופשטיין הכחישו מכל וכל את הטענות וטענו כי "הפרסומים נעשו בחוסר תום לב, תוך חריגה בוטה מתחום הסביר והתעלמות מכל נורמה עיתונאית בסיסית". ומהי ההתעלמות מנורמה עיתונאית? פוליטקלי באמצעות העורכת והמנהלת התעלמו מהכחשתו הגורפת ופרסמו את התחקיר כדי לקדם אג'נדה.
 
הנזק שנגרם להופשטיין, לטענתו, רב: "הפרסומים כולם גרמו ומוסיפים לגרום לתובע נזק חמור ביותר - לשמו הטוב, למשלח ידו, ולמקצועו כעיתונאי חוקר, הם פוגעים בו ומבזים אותו בעיני כל, עושים אותו מטרה לבוז וללעג וגובים ממנו מחיר נפשי, משפחתי, כספי ומקצועי כבד, והכל על לא עוול בכפו".
 
"לו הנתבעים היו טורחים לבצע בדיקה מינימלית, הם היו מגלים שהטענות (שעסקו במקור אך ורק ב'הטרדה מילולית' ורק כעת בחלוף שש שנים קיבלו מימדים מפלצתיים) נבדקו על ידי הגורמים המוסמכים בגלי צה"ל ובצבא בזמן אמת (בניגוד לטענה שלא נבדקו כלל) ולא נמצא להן כל יסוד. עוד היו הנתבעים מגלים כי למרות שהתובע הושעה לכ-48 שעות לצורך בדיקת טענות הסרק שהועלו נגדו, הוא הוחזר לעבודתו באופן מידי וללא תנאי לאחר הבירור שנערך עימו".
 
כאמור, מעבר לתחקיר בפוליטיקלי קוראת ולכתבה בתוכנית "שש" בחדשות 13 שם רואיינה עורכת האתר ואחת התלוננות, טוען הופשטיין כי חיים לוינסון באמצעות חשבון טוויטר פעיל במיוחד עם מעל 155 אלף עוקבים, החל לפרסם דברי בלע נגדו. בין היתר צייץ: "גבירותיי ורבותיי, מר התעמרות בעבודה אבנר הופשטיין".
הופשטיין דורש כאמור 120 אלף שקל מפוליטקלי קוראת, העורכת נעה בורשטיין חדד והמנהלת מאיה רומן, 120 אלף שקל מחדשות 13 וממנכ"ל חברת החדשות אבירם אלעד, ובחיים לוינסון. כמו כן הוא דורש מהם הסרת כל הפרסומים מרשת האינטרנט ומחשבונות הטוויטר והפייסבוק של הנתבעים, וכן פרסום הכחשה ותיקון מצידם.
