שוק במשבר, פיטורים ומעמד ברצפה: רק 11% רוצים שהילד שלהם יהיה עיתונאי
הירידה במעמד העיתונאי אינה אמורה להפתיע איש: המשכורות הנמוכות, הפיטורים ההמוניים, חוסר האופק המקצועי וההסתה מצד גורמים פוליטיים כאלה ואחרים. כעת ירידה זו זוכה לעוד חיזוק, עם פרסום ממצאי סקר חדש של החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה.
עוד לפני המדדים של חשיבות, אמון והגינות, ניתן לראות את הירידה במעמד העיתונאי ומקצוע העיתונאות בשאלה הנוגעת לרצון של הנשאלים שילדם יהיה עיתונאי. בשנת 2007, בסקר שנערך לכנס אילת לעיתונות, רבע מהציבור רצו שהילד שלהם יהיה עיתונאי, זאת לעומת 11% בלבד שמעוניינים בכך בשנת 2014.
הסקר הנוכחי נערך על ידי פרופ' יונתן כהן וד"ר ארן ליביו בקרב 405 משיבים באינטרנט, שהיוו מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הוא נערך לרגל כנס חיפה השני לתקשורת מחוץ לבועה שיערך ביום חמישי באוניברסיטת חיפה, ביוזמת תא כתבי חיפה ובשיתוף ארגון העיתונאים והאוניברסיטה.
עם זאת, לדברי החוקרים, התפיסה הכללית של העיתונות מתגלה כמורכבת למדי וכוללת רכיבים מעודדים ומדאיגים גם יחד. כך למשל, במדד של 1-7, העיתונות בשנת 2014 עדיין נתפסת כמקצוע חשוב עם ציון ממוצע של 5.57, כש-76% מהציבור חושב שהיא חשובה (כלומר, דירוגים 5-7). אולם בשנת 2007, לשם השוואה, הציון הממוצע עמד על 6.2 וכ-90% חשבו שהיא חשובה.
הבדל משמעותי עוד יותר אפשר לראות בנתון הבא: בשנת 2007, 60% מהציבור נתן לתקשורת את הציון הגבוה ביותר (כלומר, מדד 7) במידת החשיבות ואילו בשנת 2014 רק 32% חשבו שהיא חשובה ביותר. "כלומר, העיתונאות עדיין נתפסת כחשובה, אולם מסתמנת מגמה ברורה של ירידה בהערכת חשיבותה", ציינו.
גם רמת האמון ירדה לאורך השנים, אם כי במידה מתונה יותר, מרמת אמון ממוצעת של 3.86 ו-40% מהציבור שמאמין בעיתונאים בשנת 2007 לרמה של 3.57 ורק 26% שמאמינים בעיתונאים בשנה החולפת. לדבריו של פרופ' כהן, מדובר בסך הכל ברמת אמון בינונית ומטה. אפשר אולי להבין את חוסר האמון מהנתון הבא: מתוך אלה שנכחו באירוע שגם סוקר לאחר מכן בתקשורת, רק 39% חשו שהסיקור תיאר את מה שהתרחש במידה גבוהה של התאמה. "האנשים שהיו באירוע רואים שהתקשורת לא ממציאה או משקרת, אבל גם לא מביאה את התמונה המדויקת, או אף קרובה לכך, של מה שהיה", הוא אמר.
מדד שלא השתנה היה בתפיסות הציבור לגבי רמת המכובדות של המקצוע. לעומת רמה ממוצעת של 5.3 לפני 8 שנים, השנה הממוצע הוא של 5.15, כשבסך הכל, 71% מהציבור חושב שמדובר במקצוע מכובד ורק 11% חושבים שהוא אינו מכובד. הציבור עדיין חושב שעיתונאים הם הגונים, עם רמה ממוצעת של 4.8, וגם כאן נרשמה עלייה קטנה לעומת 4.6 לפני 8 שנים.
- הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
- המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המהדורה המרכזית של 14 הגיעה ל-60% מצופי חדשות 12
המדיום העיתונאי שנתפס כמכובד ביותר הוא הטלוויזיה עם רמה ממוצעת של 5.2, לאחריה הרדיו (5.1), עיתונות ארצית (4.9) ועיתונות מגזרית (4.4). סוגרים את הרשימה, עם רמת מכובדות בינונית-נמוכה, הם הבלוגרים, עם רמה ממוצעת של 3.9 והמקומונים עם 3.8.
באופן לא מפתיע, האינטרנט הפך להיות כלי התקשורת העיקרי לצריכת חדשות, לאחר מכן הרדיו, הטלוויזיה ולבסוף העיתונות המודפסת. באופן מפתיע אולי יותר, הקבוצה שנכנסת הכי הרבה פעמים כדי לקרוא חדשות באינטרנט היא בני ה-41-50, כשלמעלה מ-70% נכנסים פעם אחת או יותר ביום. דווקא הצעירים בני 18-20 הם הקבוצה שנכנסת הכי מעט לאינטרנט בחיפוש אחר חדשות, כשרק 42% מהם נכנסים לפחות פעם אחת ביום לאינטרנט על מנת לצרוך חדשות. לדברי החוקרים, נראה כי הבדל זה משקף נטייה כללית בקרב צעירים לצריכה מועטה יחסית של חדשות, בהשוואה למבוגרים יותר. בכלל, לא נראה שהדור הצעיר משתמש בצורה משמעותית באינטרנט לצריכת חדשות, אפילו בהשוואה לבני ה-51+.
- 1.מנחם 26/01/2015 09:34הגב לתגובה זויש עשרות מקצועות

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים
שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה
לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה
בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?
אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים
אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.
כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל.
השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.
ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף
ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים.
"I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.
- ביורק תחלק מטבע חדש לרוכשים של אלבומה החדש
- אמנים במוזיקה כבולים לחוזים דרקוניים, חד צדדים וארוכים בצורה בלתי סבירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי
העולם.

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם
עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים
שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה
לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה
בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?
אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים
אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.
כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל.
השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.
ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף
ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים.
"I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.
- ביורק תחלק מטבע חדש לרוכשים של אלבומה החדש
- אמנים במוזיקה כבולים לחוזים דרקוניים, חד צדדים וארוכים בצורה בלתי סבירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי
העולם.