שוק במשבר, פיטורים ומעמד ברצפה: רק 11% רוצים שהילד שלהם יהיה עיתונאי
הירידה במעמד העיתונאי אינה אמורה להפתיע איש: המשכורות הנמוכות, הפיטורים ההמוניים, חוסר האופק המקצועי וההסתה מצד גורמים פוליטיים כאלה ואחרים. כעת ירידה זו זוכה לעוד חיזוק, עם פרסום ממצאי סקר חדש של החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה.
עוד לפני המדדים של חשיבות, אמון והגינות, ניתן לראות את הירידה במעמד העיתונאי ומקצוע העיתונאות בשאלה הנוגעת לרצון של הנשאלים שילדם יהיה עיתונאי. בשנת 2007, בסקר שנערך לכנס אילת לעיתונות, רבע מהציבור רצו שהילד שלהם יהיה עיתונאי, זאת לעומת 11% בלבד שמעוניינים בכך בשנת 2014.
הסקר הנוכחי נערך על ידי פרופ' יונתן כהן וד"ר ארן ליביו בקרב 405 משיבים באינטרנט, שהיוו מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הוא נערך לרגל כנס חיפה השני לתקשורת מחוץ לבועה שיערך ביום חמישי באוניברסיטת חיפה, ביוזמת תא כתבי חיפה ובשיתוף ארגון העיתונאים והאוניברסיטה.
עם זאת, לדברי החוקרים, התפיסה הכללית של העיתונות מתגלה כמורכבת למדי וכוללת רכיבים מעודדים ומדאיגים גם יחד. כך למשל, במדד של 1-7, העיתונות בשנת 2014 עדיין נתפסת כמקצוע חשוב עם ציון ממוצע של 5.57, כש-76% מהציבור חושב שהיא חשובה (כלומר, דירוגים 5-7). אולם בשנת 2007, לשם השוואה, הציון הממוצע עמד על 6.2 וכ-90% חשבו שהיא חשובה.
הבדל משמעותי עוד יותר אפשר לראות בנתון הבא: בשנת 2007, 60% מהציבור נתן לתקשורת את הציון הגבוה ביותר (כלומר, מדד 7) במידת החשיבות ואילו בשנת 2014 רק 32% חשבו שהיא חשובה ביותר. "כלומר, העיתונאות עדיין נתפסת כחשובה, אולם מסתמנת מגמה ברורה של ירידה בהערכת חשיבותה", ציינו.
גם רמת האמון ירדה לאורך השנים, אם כי במידה מתונה יותר, מרמת אמון ממוצעת של 3.86 ו-40% מהציבור שמאמין בעיתונאים בשנת 2007 לרמה של 3.57 ורק 26% שמאמינים בעיתונאים בשנה החולפת. לדבריו של פרופ' כהן, מדובר בסך הכל ברמת אמון בינונית ומטה. אפשר אולי להבין את חוסר האמון מהנתון הבא: מתוך אלה שנכחו באירוע שגם סוקר לאחר מכן בתקשורת, רק 39% חשו שהסיקור תיאר את מה שהתרחש במידה גבוהה של התאמה. "האנשים שהיו באירוע רואים שהתקשורת לא ממציאה או משקרת, אבל גם לא מביאה את התמונה המדויקת, או אף קרובה לכך, של מה שהיה", הוא אמר.
מדד שלא השתנה היה בתפיסות הציבור לגבי רמת המכובדות של המקצוע. לעומת רמה ממוצעת של 5.3 לפני 8 שנים, השנה הממוצע הוא של 5.15, כשבסך הכל, 71% מהציבור חושב שמדובר במקצוע מכובד ורק 11% חושבים שהוא אינו מכובד. הציבור עדיין חושב שעיתונאים הם הגונים, עם רמה ממוצעת של 4.8, וגם כאן נרשמה עלייה קטנה לעומת 4.6 לפני 8 שנים.
- מי הזיז את מדורת השבט שלי?
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הפריים טיים בשליטת קשת, והפעם עם "ארץ נהדרת"
המדיום העיתונאי שנתפס כמכובד ביותר הוא הטלוויזיה עם רמה ממוצעת של 5.2, לאחריה הרדיו (5.1), עיתונות ארצית (4.9) ועיתונות מגזרית (4.4). סוגרים את הרשימה, עם רמת מכובדות בינונית-נמוכה, הם הבלוגרים, עם רמה ממוצעת של 3.9 והמקומונים עם 3.8.
באופן לא מפתיע, האינטרנט הפך להיות כלי התקשורת העיקרי לצריכת חדשות, לאחר מכן הרדיו, הטלוויזיה ולבסוף העיתונות המודפסת. באופן מפתיע אולי יותר, הקבוצה שנכנסת הכי הרבה פעמים כדי לקרוא חדשות באינטרנט היא בני ה-41-50, כשלמעלה מ-70% נכנסים פעם אחת או יותר ביום. דווקא הצעירים בני 18-20 הם הקבוצה שנכנסת הכי מעט לאינטרנט בחיפוש אחר חדשות, כשרק 42% מהם נכנסים לפחות פעם אחת ביום לאינטרנט על מנת לצרוך חדשות. לדברי החוקרים, נראה כי הבדל זה משקף נטייה כללית בקרב צעירים לצריכה מועטה יחסית של חדשות, בהשוואה למבוגרים יותר. בכלל, לא נראה שהדור הצעיר משתמש בצורה משמעותית באינטרנט לצריכת חדשות, אפילו בהשוואה לבני ה-51+.
- 1.מנחם 26/01/2015 09:34הגב לתגובה זויש עשרות מקצועות
מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14. קרדיט: רשתות חברתיותמי הזיז את מדורת השבט שלי?
המהדורה המרכזית של חדשות 12 עדיין בראש, אבל ההתחזקות של ערוץ 14 היא כבר עובדה מוגמרת והמגמה ברורה; הפריים טיים עדיין בשליטת קשת אבל המגמה ניכרת לאורך כל לוח השידורים
רייטינג המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 12.4% רייטינג ו-305 אלף צופים, נתונים מעולים ששמו אותה בראש הדירוג של המהדורות המרכזיות בישראל, אבל אין בכך שום דבר חדש, מה שכן הולך ומשתנה זו התחרות, היות וגם אמש, חדשות 14 התקרבו מאד למקום הראשון והיוו תחרות של ממש למדורת השבט של העשורים האחרונים, ועמדה על 9.2% רייטינג ו-2424 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שעמדה על 5.2% רייטינג ו-135 אלף צופים ומצליחה להתייצב על מעל מאה אלף צופים בשיגרה, ואילו בסוף, היתה המהדורה של כאן11, שעצם קיומה נמצא במחלוקת, אבל כך או כך, היא אינה אלטרנטיבה אמיתית מבחינת רייטינג, ועומדת על 98 אלף צופים ו-3.8% רייטינג.
גם באייטם רייטינג פשוט, חשוב להזכיר שעם או בלי קשר למגמות הצפייה או למסע הדה-לגיטמציה, מספר עיתונאים בכירים בערוץ 14 אוימו לאחרונה והחשוד במעשים נעצר.
פריים טיים
לעמוד בראש הפריים עם תכנית דוברת ערבית זה הישג יוצא דופן, וכך עשתה "נוטוק" של רועי עידן, שעמדה על רייטינג של 12.7% רייטינג ו-302 אלף צופים. אחריה היתה "משחקי השף" של ערוץ 13, עם 10 % רייטינג ו-256 אלף צופים, ואילו במקום השלישי
היתה "הפטריוטים", ועם חזרתו של ינון מגל עמדה על 8.5%, אך עם יותר מספר צופים מאשר המקום השני, עם 260 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 4.7% רייטינג ו-106 אלף צופים.
תכניות הבוקר והצהריים
מבחינת
שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.7% ו-84 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג ו-47 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת
סגרה את הרשימה, עם 1.7% רייטינג ו-37 אלף צופים.
- הפריים טיים בשליטת קשת, והפעם עם "ארץ נהדרת"
- 5 עובדות על איך מודדים את הרייטינג וכמה הוא שווה לערוצי החדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה היה בראש ועמד על רייטינג של 2.8% ו-67 אלף צופים, ואילו אחריו היתה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 2% רייטינג, ו-42 אלף צופים. את הרשימה
סגר "על הבוקר" ברשת, עם 1% רייטינג ו-24 אלף צופים בלבד.
שר התקשורת, שלמה קרעי. קרדיט: רשתות חברתיותשלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
במהלך לחיבור בין הפריפריה והמרכז, לראשונה בישראל יתאפשר שידור רדיו מסחרי ארצי; משרד התקשורת מפרסם את תזכיר חוק התקשורת (רדיו) ובו מודל חדש לשידורי הרדיו המסחריים בישראל
משרד התקשורת מפרסם את תזכיר חוק התקשורת (רדיו) ובו מודל חדש לשידורי הרדיו המסחריים בישראל. מטרת הרפורמה היא להסיר חסמי כניסה לשוק הרדיו ולעבור לתצורת מכרז פתוח, שקוף ושוויוני, שיאפשר את הסבתן של תחנות רדיו אזוריות לשידורי רדיו בפריסה ארצית וכן את הקמתן של תחנות רדיו חדשות, כך שהציבור ייהנה ממגוון רחב יותר של אפשרויות, ויוכל להאזין לכל תחנה מכל מקום בארץ.
התזכיר שפורסם להערות הציבור יאפשר לראשונה לגופים עסקיים לשדר שידורי רדיו FM מסחריים ללא הגבלות גיאוגרפיות, וכך תינתן גמישות מלאה לתחנות בבחירת מודל השידור שלהם, לרבות האפשרות של שידור במודל האזורי הקיים. כיום ישנו "נתק" בין אזורי הנגב, יהודה ושומרון והגליל לבין מרכז הארץ וירושלים, מאחר שתחנה פרטית אינה רשאית לשדר באופן רחב למאזינים במספר אזורים.
הרפורמה המוצעת עתידה לשנות זאת ולאפשר לכולם להאזין לתחנות האהובות עליהם מכל מקום, לפי בחירת התחנה. במסגרת הרפורמה המוצעת, ייערך מכרז פתוח, שקוף ושוויוני להקצאת תדרי FM, בו יוכלו להתמודד הן שחקנים חדשים והן בעלי זיכיונות קיימים. המעבר למודל החדש יבוצע באופן הדרגתי, כך שתדרים פנויים חדשים יועמדו למכרז.
בעלי זיכיון קיים יוכלו להתמודד במכרז עוד לפני פקיעת זיכיונו, ואם יזכה במכרז יוכל לעבור לשידור במתכונת החדשה ואף לשדר בפריסה ארצית רחבה. המכרז יתבסס על מחיר, במטרה להבטיח שהמשאב הציבורי של תדר הרדיו יוקצה לגורם היעיל ביותר, כשכל גורם יוכל להחזיק ב-3 אפיקי תדר לכל היותר.
- מאזינים לרדיו? אילו תחנות הכי פעילות ומי הכי פופולארית בכל אזור?
- קמפיין חדש לאגודה למלחמה בסרטן: "בקיץ הקרוב כולם הולכים לסנן אותך"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזוכים במכרז יידרשו להירשם במרשם ספקי הרדיו, ויוכלו לשדר ללא מגבלות של אזורי כיסוי וללא מעורבות בתוכן, מה שיאפשר ניצול יעיל יותר של משאב התדרים הציבורי ואף יביא לצמצום משמעותי בנטל הרגולטורי הקיים.
