For years, I've lived a double life .In the day, I do my job I ride the bus, roll up my sleeves with the hoi polloi .But at night, I live a life of exhilaration, of missed heartbeats and adrenalin.

הטקסט האלמותי הזה (לפחות בענף הפרסום) פותח את הפרסומת הקלאסית מ-1999 של מותג שהרבה מאוד פרסומאים היו מתים לעבוד עליו - סוני -פלייסטיישן.

לטורים קודמים של המדור

באותה התקופה, סוף שנות ה-90 כאמור, משחקי וידאו נתפסו בדרך כלל כמיועדים לקהל צעיר מאוד ולא למבוגרים. האתגר הגדול של סוני ושל החבר'ה מ-TBWA לונדון היה לשבור את הקונבנציה הזו - להרחיב את קהל היעד ולמצב את משחקי הוידאו של הפלייסטיישן ככאלו שאינם מיועדים לילדים, אלא גם לקהל הבוגר יותר, או אם תרצו - לא עוד משחק כיפי ומהנה, אלא חוויה אסקפיסטית מחיי היומיום שלנו.

הרי בסופו של דבר, אנחנו אנשים נורמאליים שחיים חיים נורמאליים: אנחנו לא גונבים מכוניות ובורחים מהמשטרה על 200 קמ"ש, לא מחסלים טרוריסטים אכזריים בערבות אפגניסטן, ולא נלחמים בדרקונים יורקי אש או מטיסים חללית קרב לגלקסיות רחוקות.

משחקי הוידאו, שכן כוללים את כל אלו, מאפשרים לנו בעצם לחיות ולחוות חיים אחרים ושונים, הרבה יותר מעניינים, מאתגרים ומרגשים מהשוטף האפור והרוטיני שלנו. הם מאפשרים לנו שינוי אישיותי אמיתי. הם מאפשרים לנו להגשים פנטזיות.

אז כנראה שבמהלך היום אנחנו עובדים, לומדים ועושים כל מיני דברים שאנשים רגילים עושים. אבל בלילה אנחנו עוברים שינוי ועושים דברים אחרים, דברים לא רגילים: אנחנו מפקדים על צבאות וכובשים עולמות.

וכך באה לעולם Double Life, הפרסומת שעשתה "רומנטיזציה" לתחום משחקי הוידאו, יצרה ז'אנר משלה והפכה לקאלט פרסומי: 60 שניות מושקעות, שאין בהן אפילו שוט אחד של משחק וידאו, אבל יש בהן 100% של אנשים, של רגש ושל storytelling במיטבו.

For years, I've lived a double life .In the day, I do my job I ride the bus, roll up my sleeves with the hoi polloi .But at night, I live a life of exhilaration, of missed heartbeats and adrenalin .And, if the truth be known, a life of dubious virtue .I won't deny it I've been engaged in violence, even indulged in it .I've maimed and killed adversaries and not merely in self-defense .I've exhibited disregard for life, limb and property, and savored every moment .You may not think it, to look at me, but I have commanded armies and conquered worlds .And though in achieving these things I've set morality aside, I have no regrets.

For though I've led a double life, at least I can say: I've lived

הפרסומת נבחרה ב-2007 ל-hall of fame של פסטיבל הקליאו (רשימה מכובדת הכוללת כמה מאות בודדות של פרסומות החל משנת 1960, אשר "העזו להיות שונות", רלוונטיות מעל ומעבר לתקופת זמן מסוימת, משודרות מעל ל-5 שנים וזכו בזהב בתחרות פרסום נחשבת).

היא עשתה זאת הן בזכות הטקסט החזק והביצוע המעולה, אולם בעיקר כי היא הצליחה לשבור קונבציה בתחום משחקי הוידאו, ולהעביר באופן מושלם את התמצית והמהות של מה שכל גיימר מרגיש - בין אם הוא משחק בפלייסטיישן, ב-PC, ב-Xbox או ב-Wii.