vHive
צילום: יחצ

vHive הישראלית גייסה 25 מיליון דולר

החברה שמפתחת ערכת המאפשרת לייצר עותק דיגיטלי של נכס פיזי באמצעות צילום מרחפנים אוטונומיים, גייסה כולל הגיוס הנוכחי 36.5 מיליון דולר; המערכת שפיתחה החברה מאפשרת לארגונים לאסוף מידע על נכסים פיזיים, לייצר תאומים דיגיטליים שהם עותק דיגיטלי של הנכס הפיזי
סתיו קורן |

הסטארט-אפ ויהייב (vHive), שפיתח מערכת המאפשרת לייצר עותק דיגיטלי של נכס פיזי באמצעות צילום מרחפנים אוטונומיים, השלים גיוס של 25 מיליון דולר. את הגיוס הובילה PSG, בשילוב המשקיעים הקיימים אוקטופוס ונצ'רס וזרוע ההשקעה האסטרטגית TIP של ענקית התקשורת הגרמנית דויטשה טלקום. הגיוס החדש מביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל-36.5 מיליון דולר.

ויהייב הוקמה ב- 2017 על ידי יריב גלר, מנכ”ל החברה ולשעבר סמנכ”ל השיווק בקומברס ותומר דניאל, סמנכ"ל טכנולוגיה, שעבד קודם לכן באינטל כמוביל טכני וארכיטקטורת תוכנה. החברה פועלת מהמטה בהרצליה פיתוח עם עובדים ברחבי העולם. בין לקוחות החברה דויטשה טלקום עצמה וכן חברות כגון SBA, Phoenix Tower International, Bechtel.

המערכת שפיתחה החברה מאפשרת לארגונים לאסוף מידע על נכסים פיזיים, לייצר תאומים דיגיטליים שהם עותק דיגיטלי של הנכס הפיזי. התהליך נעשה באופן אוטונומי על ידי שימוש ברחפנים הנשלטים על ידי תוכנה. התוצרים הם מודלים דו-ממדים ותלת-ממדיים של נכסים כגון מגדלים סלולריים, מנופים ומבנים. באמצעות בינה מלאכותית וניתוח מידע חזותי, ניתן להפיק מתאומים דיגיטליים אלו תובנות עסקיות ותפעוליות. התוכנה היא היחידה בעולם אשר מאפשרת לארגונים להפעיל להק אוטונומי של רחפנים הפועלים יחד לצורך איסוף, ניהול ועיבוד מידע מהשטח עבור הארגון כולו, המתורגם לתובנות תפעוליות ועסקיות. 

המערכת מספקת ממשק משתמש פשוט לשימוש, יכולת מדידה הנדסית וזיהוי אוטומטי של ציוד ותקלות. vHive אימנה את פלטפורמת הבינה המלאכותית שלה על בסיס מידע רב שנאסף על ידי לקוחותיה, מה שיוצר בידול הקשה לחיקוי על-ידי המתחרים. היכולת של החברה לחבר בין העולם הפיזי והדיגיטלי מאפשרת לארגונים לבצע טרנספורמציה דיגיטלית של נכסיה בשטח, לגשת בצורה ויזואלית למידע ולהגיע במהירות לתובנות עסקיות, תוך חיסכון בהוצאות התפעוליות, יצירת מקורות הכנסה חדשים ושמירה על בטיחות העובדים.

"ויהייב בנתה את אחד מפתרונות הדיגיטציה המתקדמים והמקיפים ביותר בתעשייה, ואנחנו נרגשים לשכפל את הצלחתנו מתחומי המגדלים הסלולריים והמנופים לשווקים חדשים", אמר יריב גלר, מנכ"ל ומייסד שותף של vHive. "אנחנו שמחים לשתף פעולה עם משקיעים ותיקים החולקים עמנו חזון משותף לקדם החברה, להרחיב את שווקיה ולהרחיב את בסיס הלקוחות שלה."

PSG שהובילה את הגיוס היא חברת השקעות בצמיחה המשתפת פעולה עם חברות תוכנה ושירותים טכנולוגיים בסדר גודל בינוני כדי לעזור להן לנווט בצמיחה משמעותית, לנצל הזדמנויות אסטרטגיות ולבנות צוותים חזקים. PSG הוקמה בשנת 2014, השקיעה בלמעלה מ-95 חברות וסייעה ליותר מ-375 עסקאות רכישה. לחברה משרדים בבוסטון, קנזס סיטי ולונדון.

לדברי רונן ניר, יועץ בכיר ב-PSG שמצטרף כעת לדירקטוריון החברה: "הפתרונות של ויהייב לאיסוף ודיגיטציה של נכסים פיזיים אפשרו לחברה לבנות מוניטין של שותפה מובילה עבור ארגונים מהשורה הראשונה שעוברים טרנספורמציה דיגיטלית - מגמה עולמית שסוחפת תעשיות רבות. לקוחות החברה מעידים על השגים מדידים בזכות הטכנולוגיה שמשפיעה על התפעול השוטף של עסקיהם. התרשמנו מהצמיחה המהירה של החברה ואנחנו נרגשים להצטרף אליה לשלב הבא".

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח

מהם תפקידי ה-AI הבולטים בהייטק הישראלי? מחקר חדש של RISE Israel מספק תשובות וגם - תפקידי הבינה המלאכותית דורשים פי שניים יותר בעלי תארים מתקדמים, הביקוש למתכנתים "פשוטים" יורד. אין בעיית כוח אדם, יש בעיית כישורים 

אדיר בן עמי |

כשמדברים על מחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי, התמונה המצטיירת היא לרוב של מעסיקים נואשים המחפשים עובדים וחברות שתוכניות הפיתוח שלהן נפגעות. אבל מחקר של מכון RISE Israel, שפורסם השבוע, מציג מציאות שונה לחלוטין: המחסור אינו בהיצע כוח האדם, אלא בסוג הכישורים הנדרשים לעידן החדש של בינה מלאכותית.

המחקר, שנערך בשיתוף קרן טראמפ למצוינות בחינוך, כולל ראיונות עומק עם מנהלי טכנולוגיה והון אנושי מחברות מובילות כמו Google, Lightricks, Cellebrite, Fiverr ו-Hailo Technologies, בנוסף לניתוח של מאגרי נתונים מלינקדאין ומאתרי דרושים. התוצאה: תמונה מורכבת של שוק עבודה שעובר טרנספורמציה עמוקה, שבה הכללים הישנים כבר לא חלים.

"אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent"

הממצא המפתיע ביותר עולה מפי אחת המרואיינות, שניסחה אותו בצורה תמציתית: "אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent שניתן להכשיר כאנשי AI".  במספר המועסקים בהייטק הישראלי קיים קיפאון של שנתיים, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "הגורם המשפיע ביותר על התעסוקה בהייטק בכלל, ובמקצועות ה-AI בפרט, הוא מצב המאקרו - שוק העבודה בישראל רפוי, ולכן בסה"כ אין מחסור בהון אנושי", נכתב במחקר.

התוצאה: יש קיפאון של שנתיים במספר המועסקים בהייטק, מה שמוביל למצב של עודף ביקוש לתעסוקה. במקצועות מסוימים ההיצע מצומצם יחסית, מה שגורם לעליות שכר או להתפשרות של מעסיקים על חלק מהדרישות שלהם ממועמד 'אידיאלי', אך אף חברה מאלה שראיינו לא אמרה שהיא אינה יכולה לגייס עובדים, או שתכניות הפיתוח שלה נפגעות משמעותית בגלל מחסור בעובדים".

המחקר מתעד שינוי מהותי באופי התעסוקה בהייטק. "שימוש בכלי AI מייעל עבודות תכנות 'פשוטות' ולכן חלק מהחברות מקטינות, או מתכוונות להקטין את מספר המתכנתים העוסקים בעבודות אלה", נכתב בדוח. אבל זה רק חלק אחד של התמונה.

עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח

מהם תפקידי ה-AI הבולטים בהייטק הישראלי? מחקר חדש של RISE Israel מספק תשובות וגם - תפקידי הבינה המלאכותית דורשים פי שניים יותר בעלי תארים מתקדמים, הביקוש למתכנתים "פשוטים" יורד. אין בעיית כוח אדם, יש בעיית כישורים 

אדיר בן עמי |

כשמדברים על מחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי, התמונה המצטיירת היא לרוב של מעסיקים נואשים המחפשים עובדים וחברות שתוכניות הפיתוח שלהן נפגעות. אבל מחקר של מכון RISE Israel, שפורסם השבוע, מציג מציאות שונה לחלוטין: המחסור אינו בהיצע כוח האדם, אלא בסוג הכישורים הנדרשים לעידן החדש של בינה מלאכותית.

המחקר, שנערך בשיתוף קרן טראמפ למצוינות בחינוך, כולל ראיונות עומק עם מנהלי טכנולוגיה והון אנושי מחברות מובילות כמו Google, Lightricks, Cellebrite, Fiverr ו-Hailo Technologies, בנוסף לניתוח של מאגרי נתונים מלינקדאין ומאתרי דרושים. התוצאה: תמונה מורכבת של שוק עבודה שעובר טרנספורמציה עמוקה, שבה הכללים הישנים כבר לא חלים.

"אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent"

הממצא המפתיע ביותר עולה מפי אחת המרואיינות, שניסחה אותו בצורה תמציתית: "אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent שניתן להכשיר כאנשי AI".  במספר המועסקים בהייטק הישראלי קיים קיפאון של שנתיים, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "הגורם המשפיע ביותר על התעסוקה בהייטק בכלל, ובמקצועות ה-AI בפרט, הוא מצב המאקרו - שוק העבודה בישראל רפוי, ולכן בסה"כ אין מחסור בהון אנושי", נכתב במחקר.

התוצאה: יש קיפאון של שנתיים במספר המועסקים בהייטק, מה שמוביל למצב של עודף ביקוש לתעסוקה. במקצועות מסוימים ההיצע מצומצם יחסית, מה שגורם לעליות שכר או להתפשרות של מעסיקים על חלק מהדרישות שלהם ממועמד 'אידיאלי', אך אף חברה מאלה שראיינו לא אמרה שהיא אינה יכולה לגייס עובדים, או שתכניות הפיתוח שלה נפגעות משמעותית בגלל מחסור בעובדים".

המחקר מתעד שינוי מהותי באופי התעסוקה בהייטק. "שימוש בכלי AI מייעל עבודות תכנות 'פשוטות' ולכן חלק מהחברות מקטינות, או מתכוונות להקטין את מספר המתכנתים העוסקים בעבודות אלה", נכתב בדוח. אבל זה רק חלק אחד של התמונה.