קריירה
צילום: Photo by Saulo Mohana on Unsplash
מדריך

איך לבחור במסלול קריירה?

בחירה במסלול קריירה נכון תקבע את עתידנו הכלכלי, את מעמדנו החברתי, תשפיע על מידת האושר, ההגשמה עצמית ועל הפרנסה. אז מהם השיקולים שצריך להביא בחשבון בבחירת קריירה? וגם - מדוע החלטה על מסלול קריירה איננה החלטה חד פעמית
רמי יוסף | (1)

החלטה לא פשוטה עומדת בפני צעירים רבים. חלק מהם, האמת שחלק הולך וגדל דוחה את ההחלטה. הם לא בטוחים מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים ובינתיים מעבירים את הזמן בעבודות מזדמנות. לא בטוח שזה רע, או לא נכון, רק שלפעמים קשה מאוד למצוא כיוון והזמן שעובר לא מגבש אתכם לכיוון ספציפי.  אז אם אתם צעירים-צעירות שעוד לא רוצים להתגבש למסלול של לימודים-עבודה וקריירה, סבבה, לא תמיד ריצת אמוק למסלול המקובל, היא הנכונה. אבל, אם אתם מושכים את הזמן כי אתם לא יודעים מה לעשות (במה לעסוק, מה ללמוד), שווה לחשוב, לקרוא, להבין מהם השיקולים ולמצוא את הנושאים-תחומים שלשם אתם רוצים להגיע. נתחיל בשאלה לכאורה פשוטה - מה מעניין אתכם?

הגורם החשוב ביותר בבחירת מסלול קריירה הוא תחום העניין. מאיזה נושא אתם הכי מתלהבים. דבר שהופך מסלול קריירה ממסלול מטוב למצוין הוא היכולת לעסוק בדבר שכי מעניין אתכם. אבל! האם אתם יודעים בכלל מה מעניין אתכם? האם הקדשתם לנושא מחשבה, ניסתם להבין, מה באמת מעניין אתכם? מה באמת מדליק אתכם? זוהי שאלה מאד מורכבת ויתכן שאין עבורה תשובה בשלב זה של חייכם, אבל ללא ספק חיפוש מתמיד אחר תחומי העניין יכול לשמש כמפתח המרכזי לבחירת מסלול קריירה נכון.

 

במה אתם טובים?

רבים מאיתנו לא מסוגים לענות על השאלה המורכבת מהו מסלול הקריירה אותו אנו רוצים, אבל אנו יכולים לענות על שאלות כגון: במה אני טוב? בתחום ראלי או הומני?, האם אני אוהב עבודה פיזית או עבודה משרדית? האם אתם אוהבים/ לא אוהבים לנהל? האם מעדיפים עבודה בצוות או לבד? האם אתם רוצים לעבוד בארץ או בחו"ל? האם הייתם מעדיפים לעבוד בעברית או באנגלית? ועוד. מסלול הקריירה שלכם תמיד יכיל נושאים שאתם שתהיו בו טובים יותר וטובים פחות, מה שיקבע האם מסלול זה מתאים עבורכם הוא מה גובר על מה, אם רוב זמנכם אתם עוסקים בנושאים שמעניינים אתכם אז כנראה שאתם במסלול הנכון. 

תנו לי קצת לחץ בבקשה

מה יהיה אתכם? מה אתם מתכוונים לעשות בחיים שלכם? נשמע לכם מוכר? קצת לחץ חברתי הוא התבלין הסודי שאנחנו הישראלים כל כך אוהבים להשתמש בו. בחירת מסלול קריירה מושפעת רבות ממידת הלחץ החברתי המופעל עלינו, הרצון להשתייך לקבוצה חברתית, לעסוק במקצוע מכובד כגון: רופא, או מהנדס. להיות דומה לסביבה שלי. לחץ שבמידה מסוימת יכול להיות לחץ מועיל, אם הוא דוחף אתכם לכיוון הנכון, אבל אם הוא יוביל אתכם לבחור מסלול קריירה שאתם לא אוהבים ולא רוצים, בסופו של התהליך הבלון זה עתיד להתפוצץ, ואתם תמצאו את עצמכם מתוסכלים. בחירת מסלול קריירה לרוב אינה מוכרעת באופן מוחלט אלה ביתרון בין תחום אחד לתחום השני. מה שחשוב זה בעיקר להקשיב לעצמכם וכמה שפחות לבחור מסלול קריירה שמושפע מן הסביבה החברתית שלכם. 

כמה אתם רוצים להרוויח?

רמת החיים אותה אתם מבקשים להגיש תשפיע על בחירת מסלול הקריירה שלכם, אבל אל תטעו בנושא, לימודים אקדמיים אינם מתכון בטוח ליצירת רמת הכנסה, מוסדות האקדמיה אינם עוסקים בתחום הלימוד של יצירת רמת הכנסה אלא בהקניית מקצוע, היכולת שלכם להמיר את מקצוע לרמת השתכרות תהיה תלויה במקום העבודה שתעבדו, בתקופת העבודה, במציאות הכלכלית שתהיה ובגורמים נוספים. מנגד חשוב לציין שיש מקצועות שרמת השכר בהם לאורך שנים רבות הוא גבוה, כדוגמת מקצועות הנדסיים.

מתי צריך להתחיל לחשוב על מסלול קריירה?

ברוב מדינות העולם בהם צעירים אינם צריכים להתגייס לצבא, התחלת מסלול הקריירה יכולה להתחיל לאחר סיום לימודי התיכון, בישראל - עקב השרות הצבאי, לרוב המחשבה על תחילת מסלול הקריירה מתחילה לאחר השרות הצבאי. לעניות דעתי, המסע לגילוי מה מעניין אתכם צריך להתחיל מוקדם יותר, לרוב ילדים שמתנסים בתחומים שונים, וחוויות שונות יכולים להגיע להחלטה טובה יותר בעת בחירת מסלול הקריירה .

קיראו עוד ב"קריירה"

מותו של המסלול המקצועי

בגרמניה, תלמידים בכיתה ה' , כבר מתחלים למסלול עיוני ומסלול מקצועי, מסלול שיכול להוביל אותם לעסוק במקצועות רבים כמו: עובדי ייצור, חשמלאים, נגרים, אינסטלטורים וכדומה, אבל, ויש אבל גדול, בגרמניה השכר של עובדי ייצור הוא בין הגבוהים בעולם, ובישראל כל התחום המקצועי לוקה בחסר, לא רק שאין מספיק הכשרה מקצועית, השכר לעובדים במקצועות אלו הוא נמוך מאד ויכולת השתכרות הגובה תגיע רק אם תצליחו להיות עצמאיים. זוהי מציאות שחייבת להשתנות בשנים הבאות, אם אנו רוצים שיהיו לו יותר עובדים מקצועיים.

תשכחו מקיצורי דרך

מסלול קריירה יכול להיות ארוך ויקר, מסלול הקריירה הארוך ביותר הוא רפואה, הכולל שבע שנות לימוד ועוד שנים ארוכות של התמחות בתנאים שכר לא גבוהים. לימודי הנדסה אורכים ארבע רק עבור התואר הראשון. לפני שאתם בוחרים מסלול קריירה, אתם חייבים לענות על השאלה האם אתם מוכנים להשקיע את הזמן, המאמץ והעלות הנדרשים בכדי להשיג את ההכשרה. בשנים האחרונות החלה מתגבשת מגמה של קיצורי דרך, לפחות בחלק מן המקצועות, השתתפות במספר קורסי הכשרה קצרים, ואתם בפנים, במיוחד בעולם היי טק, זה נכון, מדובר באופציה אפשרית, אבל צריך לזכור שהיא טובה רק לטווח הקצר, המקצועות הבכירים יהיו לרוב חסומים בפני מועמדים שאין להם השכלה (למעט יחידיי סגולה).

מסלול קריירה זאת לא החלטה חד פעמית

אז בהנחה בחברתם את המסלול הנכון, ואתם מוכנים להשקיע את הזמן, המאמץ והעלות הנדרשים, אבל מה יקרה אם ימאס לכם? או חלילה תרצו לעסוק במשהו אחר? בחירה במסלול קריירה איננה החלטית סופית, אתם תמיד יכולים לשנות להמיר את הקריירה שלכם בקריירה חדשה, אל תחששו לנסות וללכת לכיוונים חדשים, כיוונים שמעניינים אתכם, תחומים חדשים שיכנסו לשוק העובדה. מה שחשוב זה שלא "תרדמו על ההגה" שינוי או הסבת קריירה הופכת למשימה קשה יותר לאורך שנות הקריירה, להחליף מסלול  בגיל 35 זה לא אותו הדבר כמו בגיל 50 ומעלה.

דבר אחרון – זה שאתם במסלול קריירה מסוים לא אומר שאתם תגיעו למנוחה והנחלה, השינויים המתחרשים בעולם, כניסה של יישום AI תשנה בשנים הבאות את שוק העבודה מקצה לקצה, עובדים אשר לא יסתגלו למציאות החדשה באופן מהיר עלולים למצוא את עצמם לא רלוונטים לשוק העבודה בשנים הבאות. נצלו את העובדה שאתם מועסקים במקום עבודה לשמור על הערך שלכם, הקפידו ללמוד ולהתפתח כל הזמן, ואל תחששו לנסות ולהתנסות בדברים חדשים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מורן 16/04/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
    הרבה דברי טעם ותמציתי
עבודה מודרנית  (דאל אי)עבודה מודרנית (דאל אי)
ניתוח

עובדים צעירים או עובדים וותיקים - מי יפסיד ומי ירוויח ממהפכת ה-AI?

המשרות ההתחלתיות נעלמות, אבל זה לא אומר שעובדים צעירים יפגעו יותר מוותיקים - ניתוח ומצב עולמי

עמית בר |

החששות גוברים: בינה מלאכותית מחליפה משימות בסיסיות וזה משפיע מאוד על שוק העבודה. ההיסטוריה מלמדת שהצעירים הם הראשונים להסתגל, אבל הפעם המשרות של צעירים הן הראשונות להיעלם. המבוגרים חייבים להצטרף למרוץ, אחרת יישארו מאחור - והאם אנו עדים להאטה זמנית או לשינוי יסודי בשוק העבודה?

בשנה האחרונה, וכשהטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר, נשמעים קולות רבים המזהירים מפני השלכותיה על עובדים מכל הגילאים. מחקרים עדכניים מצביעים על שינויים משמעותיים בשוק העבודה, אך גם על פוטנציאל צמיחה. 

המשרות ההתחלתיות נעלמות - אבל זה רק חצי הסיפור

האיום הראשוני והמידי הוא על עובדים צעירים בראשית דרכם. מחקרים מאוניברסיטאות בארה"ב, כמו זה של אוניברסיטת סטנפורד שפורסם בחודש שעבר, מצביעים על האטה משמעותית בגיוס עובדים בני 22–25 במקצועות שנחשפים במיוחד ליכולות AI,  כמו פיתוח תוכנה, שירות לקוחות ותחומי ניתוח נתונים בסיסיים. על פי המחקר, מאז אימוץ נרחב של AI ב-2022, נרשמה ירידה של 13% בתעסוקה בקרב קבוצת הגיל הזו בתחומים מושפעים מאוד מאוטומציה. משימות שנתפסו בעבר כשלב ראשון לבניית קריירה, כגון כתיבת קוד ראשוני, ניתוח נתונים פשוטים או תמיכה טכנית, ניתנות כיום לביצוע מהיר ויעיל על ידי מערכות בינה מלאכותית כמו ChatGPT או כלים דומים.

הדאגה המרכזית היא שצעירים לא יצליחו "לדרוך על המדרגה הראשונה" בסולם הקריירה, מה שייצור פער מתמשך בינם לבין עובדים ותיקים שכבר ביססו ניסיון מקצועי. אם לא ניתן להם להיכנס לשוק העבודה, איך יפתחו את אותה מומחיות שמגנה על עובדים ותיקים מפני אוטומציה? נתונים מחברת Revelio Labs, שפורסמו בספטמבר, מחזקים את החשש: פרסומי משרות התחלתיות בארה"ב ירדו בכ-35% מאז ינואר 2023. דוח של SignalFire מהזמן האחרון מוסיף כי בוגרים טריים מהווים כיום רק 7% מגיוסי החברות הגדולות, ירידה מ-11% ב-2022. כלכלנים כמו אריק ברינולפסון (Erik Brynjolfsson) מסטנפורד מזהירים כי "הצעירים הם 'הקנריות במכרה' – הם הראשונים להיפגע, אבל זה סימן לשינויים רחבים יותר". התוצאה? שיעור אבטלה בקרב בוגרים טריים עלה ל-5.3% ב-2025, לעומת 4% בממוצע הכללי.

לקחי העבר: למה דווקא הצעירים תמיד יוצאים מנצחים?

למרות החששות, כל מהפכה טכנולוגית קודמת לימדה שיעור דומה: בטווח הקצר יש זעזוע, אבל בטווח הארוך הצעירים מסתגלים מהר יותר. ההיסטוריה אינה רק אנלוגיה - היא מבוססת על דפוסים שניתן למדוד. במהפכת המחשבים האישיים בשנות ה-80, עובדים ותיקים שלא ידעו להקליד או להשתמש במחשב מצאו עצמם מחוץ לשוק, בעוד צעירים שגדלו על מחשבים בבתי ספר או באוניברסיטאות הפכו לכוח מניע עיקרי במשרדים ובתעשייה. מחקר של הבנק העולמי מ-2024 מציין כי אימוץ המחשב האישי הוביל ליצירת 2.6 מיליון משרות חדשות בארה"ב עד סוף העשור, רבות מהן על ידי דור ה-X.

יהלי רוטנברג
צילום: שלומי יוסף
פיטורים

20,000 עובדי מדינה בסכנה: החשב הכללי בתוכנית לקיצוץ שליש מכוח האדם

הבינה המלאכותית צפויה להוביל לפיטורי רבבות במגזר הציבורי; ומה זה יעשה במגזר הפרטי? 

מנדי הניג |

הכרזה אמיצה של החשב הכללי יהלי רוטנברג: 20,000 עובדי מדינה בעיקר בתפקידי מטה , שהם שליש מסך העובדים במשרדי הממשלה יוחלפו במערכות בינה מלאכותית. במילים אחרות, הוא צופה לפיטורי 20,000 עובדים. לגישתו, המדינה חייבת להצטרף למהפכה הטכנולוגית אחרת היא תישאר מאחור עם שירות ציבורי מיושן ובזבזני.

סיכוי טוב שהפיטורים בכלל במגזר הציבורי יהיו הרבה יותר גדולים - מתוך 450,000 עובדים במגזר הציבורי הרחב, כ-60,000 מועסקים כעובדי מטה במשרדי הממשלה. אבל, גם בתפקידים שהם לא מנטה ה-AI יכול להיכנס ולהחליף, אם כי בראש וראשונה זה בעובדי המטה. ה-AI גם יכול לחסוך המון תשלומים לקבלני משנה ויועצים. מדובר בחיסכון עצום והכרחי כשמעבר לחיסכון הכלכלי, השירות לצרכן יהיה הרבה יותר טוב. אם זה לא יקרה, ורוטנברג הסביר זאת - גם נבזבז הרבה כסף, וגם נקבל שירות לא טוב.   

עכשיו דמיינו שזה מה שאומר המעסיק הגדול במדינה, אבל בשבועות וחודשים האחרונים, כמעט כל עסק חושב, בודק ולומד איך הבינה המלאכותית יכולה לחסוך לו בהוצאות. התשובה היא כמעט זהה - פיטורי עובדים והטמעת יכולות AI. כשלוקחים את התמונה הגדולה, מקבלים שמאות רבות של אלפי עובדים בסכנת פיטורים.   

המירוץ העולמי: ענקיות הטכנולוגיה מובילות את המהפכה

ישראל אינה לבדה במגמה הזו. ברחבי העולם, חברות וממשלות כבר מיישמות שינויים דרסטיים. נתחיל בחברות. 

מיקרוסופט  פיטרה 6,000 עובדים פוטרו במאי האחרון, כש-40% מהם מהנדסי תוכנה. הסיבה היא ש-30% מהקוד בחברה נכתב כיום על ידי מערכות AI.