ענת גואטה
צילום: ענבל מרמרי

העליון קבע בערעור כי לרשות לני"ע איך אחריות על קריסת חברת יוטרייד

בית המשפט העליון הפך את החלטתו של בית המשפט המחוזי שחייב את הרשות להשתתף בנזקי המשקיעים בשיעור של 70%, וקבע כי קופת המדינה אינה "רשת ביטחון לכיסוי הפסדיהם של משקיעים אשר בחרו להשקיע את כספם בהשקעות מסוכנות"
גיא טל | (2)

בית המשפט העליון קיבל את ערעור הרשות לניירות ערך בנוגע לתביעה על התרשלותה כביכול בפרשת יוטרייד בגינה הפסידו משקיעים את כספם. בית המשפט קבע כי הרשות אינה אחראית לקריסה ואינה צריכה לפצות את תובעים. 

סיפור התביעה מתחיל בשנת 2014 עת חברת יוטרייד הציעה ניהול השקעות ממוחשב (מסחר אלגוריתמי). הרשות לנירות ערך ביקשה לקבל מהחברה מסמכים בדבר פעילותה ואופי השירותים שהיא מספקת על מנת לברר האם היא פועלת בהתאם לחוק הייעוץ. לאחר שהתברר לרשות שלכאורה אכן היא החברה עוסקת בניהול תיקים היא דרשה ממנה לחדול מכך ואף איימה בתביעה. לאחר זמן הודיעה חברת יוטרייד כי חדלה מלפעול על מנת לגייס לקוחות חדשים וכי בכוונתה להפסיק את פעילותה בנוגע ללקוחות קיימים. 

מאוחר יותר החלו משקיעים בחברה להיתקל בקשיים במשיכת כספם. בביקורת שערכה הרשות במשרדי החברה התגלה כי היא ממשיכה לפעול בניגוד להתחיבויותיה וכי היא בקשיים ולא תוכל להשיב את הכספים ללקוחות. לאחר מכן הוצא צו מניעה נגד פעילות החברה וכן צו לכינוס נכסים. 

התביעה הנידונה בבית המשפט היא תביעה של חלק מהלקוחות שהפסידו את כספם כנגד הרשות לניירות ערך בטענה שארעו מחדלים בפעילותה וכי היא מחויבת לפצות אותם בגין הפסדיהם. בית המשפט המחוזי קיבל את טענות התובעים באופן חלקי וחייב את הרשות לשלם להם פיצוי בסכום של 70% מכספם. בית המשפט העליון, כאמור, הפך את ההחלטה, ופטר את הרשות לנירות ערך מאחריות על הפסדי המשקיעים. 

במסגרת פסק הדין כתב השופט מינץ כי "הטלת אחריות נזיקית על רשויות המדינה בגין רשלנות בקשר לפעולות פיקוח ואכיפה צריכה להיעשות במקרים חריגים ונדירים בלבד, קל וחומר כאשר מדובר בגורם מאסדר." 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כרגיל, פסיקה אטומה מתנשאת ומנותקת (ל"ת)
    רוני 11/04/2022 18:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמואל שמואלי 11/04/2022 16:21
    הגב לתגובה זו
    שופטי הזדון האלו יגנו על עצמם ועל חבריהם במנגנון הציבורי , ולא חשובה האמת או הצדק
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.