ענת גואטה
צילום: ענבל מרמרי

העליון קבע בערעור כי לרשות לני"ע איך אחריות על קריסת חברת יוטרייד

בית המשפט העליון הפך את החלטתו של בית המשפט המחוזי שחייב את הרשות להשתתף בנזקי המשקיעים בשיעור של 70%, וקבע כי קופת המדינה אינה "רשת ביטחון לכיסוי הפסדיהם של משקיעים אשר בחרו להשקיע את כספם בהשקעות מסוכנות"
גיא טל | (2)

בית המשפט העליון קיבל את ערעור הרשות לניירות ערך בנוגע לתביעה על התרשלותה כביכול בפרשת יוטרייד בגינה הפסידו משקיעים את כספם. בית המשפט קבע כי הרשות אינה אחראית לקריסה ואינה צריכה לפצות את תובעים. 

סיפור התביעה מתחיל בשנת 2014 עת חברת יוטרייד הציעה ניהול השקעות ממוחשב (מסחר אלגוריתמי). הרשות לנירות ערך ביקשה לקבל מהחברה מסמכים בדבר פעילותה ואופי השירותים שהיא מספקת על מנת לברר האם היא פועלת בהתאם לחוק הייעוץ. לאחר שהתברר לרשות שלכאורה אכן היא החברה עוסקת בניהול תיקים היא דרשה ממנה לחדול מכך ואף איימה בתביעה. לאחר זמן הודיעה חברת יוטרייד כי חדלה מלפעול על מנת לגייס לקוחות חדשים וכי בכוונתה להפסיק את פעילותה בנוגע ללקוחות קיימים. 

מאוחר יותר החלו משקיעים בחברה להיתקל בקשיים במשיכת כספם. בביקורת שערכה הרשות במשרדי החברה התגלה כי היא ממשיכה לפעול בניגוד להתחיבויותיה וכי היא בקשיים ולא תוכל להשיב את הכספים ללקוחות. לאחר מכן הוצא צו מניעה נגד פעילות החברה וכן צו לכינוס נכסים. 

התביעה הנידונה בבית המשפט היא תביעה של חלק מהלקוחות שהפסידו את כספם כנגד הרשות לניירות ערך בטענה שארעו מחדלים בפעילותה וכי היא מחויבת לפצות אותם בגין הפסדיהם. בית המשפט המחוזי קיבל את טענות התובעים באופן חלקי וחייב את הרשות לשלם להם פיצוי בסכום של 70% מכספם. בית המשפט העליון, כאמור, הפך את ההחלטה, ופטר את הרשות לנירות ערך מאחריות על הפסדי המשקיעים. 

במסגרת פסק הדין כתב השופט מינץ כי "הטלת אחריות נזיקית על רשויות המדינה בגין רשלנות בקשר לפעולות פיקוח ואכיפה צריכה להיעשות במקרים חריגים ונדירים בלבד, קל וחומר כאשר מדובר בגורם מאסדר." 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כרגיל, פסיקה אטומה מתנשאת ומנותקת (ל"ת)
    רוני 11/04/2022 18:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמואל שמואלי 11/04/2022 16:21
    הגב לתגובה זו
    שופטי הזדון האלו יגנו על עצמם ועל חבריהם במנגנון הציבורי , ולא חשובה האמת או הצדק
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.37%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.