שר האוצר, אברהם הירשזון, אימץ את עבודת המטה של מנכ"ל המשרד, ירום אריאב, ומנהל רשות החברות הממשלתיות, איל גבאי, להטמעת המלצות ועדת הרמלך לשינוי שיטת מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות ובתאגידים ציבוריים, והורה להביא את הרפורמה להצעת החלטה בפני הממשלה במסגרת ישיבתה הקרובה. הירשזון אמר, כי "מטרת הרפורמה בשינוי שיטת מינוי הדירקטורים הינה לייעל ולהיטיב את הניהול והפיקוח על החברות הממשלתיות והתאגידים הציבוריים. הצעה זו מסמנת את קץ עידן המינויים הפוליטיים והסחבת במינויים בשל מחלוקות בלתי ענייניות ותבטיח כי המדינה תנהל את נכסיה במקצועיות וענייניות". מנהל רשות החברות הממשלתיות, איל גבאי, אמר כי מדובר במהפכה אמיתית בהתנהלות החברות הממשלתיות והפיקוח עליהן. המעבר למינוי באמצעות ועדה ציבורית מקצועית, שתמנה את הדירקטורים הטובים והמתאימים ביותר מתוך מאגר מועמדים רחב, הפתוח להשתתפות הציבור, הינו צו השעה ודרך המינוי הראויה והטובה ביותר. באוצר אומרים, כי שיטת מינוי הדירקטורים כיום, לפיה דירקטורים מתמנים על ידי שני השרים (שר האוצר והשר האחראי על ענייני החברה), לוקה בחסר, מטעמים שונים. בין היתר, גורמת השיטה לתת איוש של דירקטוריונים לעיתים עד כדי מצב לפיו, אין מנין חוקי בדירקטוריונים או שהם מתנהלים ללא יו"ר תקופות ממושכות. לאור בעיות אלו בשנת 2003 מינו רשות החברות הממשלתיות והועדה המייעצת לרשות ועדה לבחינת דרכי הפיקוח על החברות הממשלתיות, בראשות יחזקאל הרמלך ("ועדת הרמלך"), שהגישה את המלצותיה באוגוסט 2004 לשר האוצר. עיקר ההמלצות מתייחסות להעלאת הרמה והאיכות של הדירקטורים ושכלול מנגנון מינוי הדירקטורים. ברוח המלצות ועדת הרמלך נעשתה עבודת מטה מקיפה במשרד האוצר לגיבוש הצעת החלטה לתיקון חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, בכל הנוגע למינוי דירקטורים, יושבי ראש דירקטוריונים ומנכ"לים. להלן עיקרי ההסדר המוצע: 1 . סמכות השרים לענין מינוי דירקטורים מטעם המדינה תבוטל, ובמקומה תינתן סמכות המינוי לועדה ציבורית שהממשלה תמנה, לפי הצעת שר האוצר. 2 . הועדה הציבורית תמנה 5 חברים והרכבה: - יושב ראש הועדה שיהיה נציג שיקבע היועץ המשפטי לממשלה הכשיר לכהן כשופט בבית משפט מחוזי, שיבוא מקרב עובדי המדינה או מקרב עובדי השירות הציבורי, ויכול שיהיה מי שכיהן כשופט או מי שפרש מתפקידו בשירות המדינה או בשירות הציבורי. - 3 אנשי ציבור מתוך רשימה של אנשי ציבור שתקבע הממשלה לפי הצעת שר האוצר, שמתקיימים בהם תנאי הכשירות הקבועים בחוק ליושב ראש דירקטוריון ושאין להם זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה. - נציג רשות החברות הממשלתיות. 3 . רשות החברות הממשלתיות תקים מאגר מועמדים לתפקיד דירקטורים בחברות ממשלתיות, אשר יהיה מאגר ציבורי רחב של מועמדים אשר לכאורה מתקיימים בהם תנאי הכשירות לכהונה על פי החוק. 4 . הועדה הציבורית תמנה את הדירקטורים בחברות הממשלתיות מתוך המאגר. 5 . שליש מהדירקטורים בכל דירקטוריון יהיו עובדי מדינה. מחצית הדירקטורים עובדי המדינה בדירקטוריון יתמנו בידי שר האוצר ומחציתם יתמנו בידי השר האחראי על ענייני החברה הממשלתית. 6 . הוועדה הציבורית תהיה אחראית גם על בדיקת כשירותם והתאמתם של דירקטורים, לרבות דירקטורים עובדי מדינה, יושבי ראש דירקטוריונים ומנכ"לים בחברות הממשלתיות, בהתאם לחוק. 7 . יוחמרו דרישות הכשירות מדירקטור, למעט עובד מדינה, ובין השאר ייקבע כי לכל מועמד יידרש בנוסף לדרישת ההשכלה הקבועה כיום בחוק גם ניסיון תעסוקתי של לא פחות מ- 3 שנים. תקופת הניסיון הניהולי הנדרשת בחוק מדירקטור, כחלופה להשכלה הנדרשת, תוארך מ-5 שנים ל-6 שנים. 8 . תבוטל סמכות השרים לאשר את מינוי יו"ר הדירקטוריון. יו"ר ימונה על ידי הדירקטוריון מתוך חברי הדירקטוריון, אלא אם תוך 60 יום התנגדו השרים למינוי מטעמים שינומקו. 9 . הדירקטוריון של חברה ממשלתית ימנה את המנהל הכללי, בכפוף לבדיקת המינוי בידי הוועדה הציבורית ולא יידרש עוד אישור השרים למינוי. מינוי מנכ"ל ייקצב לתקופת כהונה של 5 שנים, והדירקטוריון יהיה רשאי להאריך את תקופת כהונת מנכ"ל לתקופות כהונה נוספות של 3 שנים כל אחת. 10 . עם ביטול כל סמכויות השרים בנוגע למינוי דירקטורים מקרב הציבור, יושבי ראש הדירקטוריונים והמנכ"לים, מתייתרות ההוראות בחוק בדבר כישורים מיוחדים הנדרשים ממועמד בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה והן תבוטלנה. הסדר זה יחול, בשינויים המחויבים, על מינויים בתאגידים ובגופים אחרים שהוקמו בחוק.