מהפכת שלדון הושלמה: TGI מצביע - ישראל היום תופס פער משמעותי מידיעות
הניצחון הענק שרשם המיליארדר היהודי-אמריקאי שלדון אדלסון על פני נוני מוזס בתוצאות סקר TGI שפורסמו ביולי, לא היה חד פעמי. סקר TGI השנתי שמתפרסם הבוקר (יום ג') מגלה כי גם בחציון השני המשיכה החשיפה בימי חול ליומון החינמי לעלות, בעוד שהחשיפה ליומון הוותיק של מוזס נותרה כשהייתה. המתחרים הנוספים - 'מעריב' ו'הארץ' עולים קלות.
סקר TGI בודק את שיעור החשיפה בקרב בוגרים בני 18 ויותר, של העיתונים ותחנות הרדיו, על בסיס שנתי וחצי שנתי. הסקר האחרון בדק את החשיפה בשנה האחרונה בין ינואר לדצמבר 2010, ובחצי השנה האחרונה בין יולי לדצמבר 2010.
הפעם סקר TGI נערך במדגם של 2,506 מרואיינים, מול 4,004 בסקר של החציון הראשון של 2010, ו-5,009 לפני שנה. משמעות הדבר: הסטייה הסטטיסטית גדולה יותר, והנתונים עשויים להיות פחות מדוייקים.
גם בגזרת עיתוני סוף השבוע רושם 'ישראל היום' התחזקות משמעותית, מול ירידה קלה לעיתון יום שישי של 'ידיעות'. 'מעריב' רושם גם הוא ירידה קלה, 'הארץ' מתחזק.
בכל מקרה, יש לציין כי החשיפה בחציון השני - יולי-דצמבר 2010, עלתה כמעט בכל העיתונים היומיים, ובחלק לא קטן מעיתוני סוף השבוע.
'ישראל היום' ממשיך לעלות, 'ידיעות' שומר על אותה רמה
בחציון השני של 2010 זכה 'ישראל היום' ל-37.4% חשיפה, עלייה מ-35.2% בחצי הראשון. בסך הכל החשיפה לעיתון עמדה ב-2010 על 36.3%, זינוק של 35% ביחס ל-2009, אז החשיפה עמדה על 26.8%. אצל 'ידיעות אחרונות' החציון השני היה זהה לראשון - 34.9%, וכך גם בממוצע השנתי ל-2010, מול 34% ב-2009, התחזקות קלה אחרי שנים של ירידה.
העלייה בחשיפה ל'ישראל היום' נעוצה בין היתר בהגדלת מספר העותקים של העיתון היומי - מ-255 לפני כמה חודשים ל-305 אלף. בימים האחרונים מספר העותקים הוקטן ל-275 אלף. 'ידיעות' לא נשאר חייב, ויצא לא אחת במהלכים של חלוקת עיתון חינם או בתשלום של שקל או שניים. זו הסיבה גם לכל שהעיתון הצליח לשמור על יציבות ולמנוע ירידה.
ומה קורה אצל המתחרים בקרליבך ובשוקן? אחרי תקופה ארוכה של ירידות, רושם 'מעריב' עלייה משמעותית בחשיפה בין החציונים, מ-12.5% בחציון הראשון ל-13.4% בזה האחרון, ובסך הכל החשיפה לעיתון עמדה ב-2010 על 13%, נמוך מ-14% שהיה לעיתון ב-2009.
גם 'הארץ' מתחזק במקצת, עם 6.8% ביולי-דצמבר 2010 מול 6.4% בחציון הראשון. בסך הכל החשיפה לעיתון עמדה ב-2010 על 6.6% מול 7.1% ב-2009.
ולמרות זאת, מי שעוקף את 'הארץ' הוא החינמון 'ישראל פוסט', שממשיך להתחזק בצורה משמעותית. ב-חציון יולי-דצמבר זכה העיתון ל-9.4% חשיפה מול 7.9% בינואר-יוני. הממוצע השנתי עמד על 8.7%, עלייה של 28% ביחס ל-2009 אז החשיפה עמדה על 6.8%.
בעיתונות הכלכלית לא פחות סוער. יממה לאחר
ביולי-דצמבר 2010 זכה 'כלכליסט' לחשיפה של 11.4%, אולם אין לו נתון שנתי משום שלא נמדד בחציון הראשון של השנה. למרות זאת, החשיפה ל'לכלכליסט' גבוהה בהרבה מהמתחרים - TheMarker זכה בתקופה המקבילה ל-7.6% (התחזקות קלה מ-7.2% שקיבל בינואר-יוני 2010) ו'גלובס' שקיבל 4.4% (התחזקות משמעותית מ-3.5% בחציון הראשון של 2010). בסך הכל החשיפה ל- TheMarkerעמדה ב-2010 על 7.45 מול 8% ב-2009, ושל 'גלובס' היא הייתה 4% מול 4.2% ב-2009.
סופ"ש: 'ישראל היום' קופץ, 'ידיעות' במגמת ירידה
עיתונות סוף השבוע היא זו המחזיקה כלכלית את העיתון היומי. לפני יותר משנה הוציא 'ישראל היום' גם בגיליון יום שישי, במטרה לנגוס בהכנסות של 'מעריב' ובעיקר של 'ידיעות אחרונות', שנחשב לחזק ביותר בעיתונות הסופ"ש.
'ידיעות אחרונות' מוביל בגזרת שישי, אבל רושם ירידה קטנה ומתמשכת. ביולי-דצמבר הוא נחשף ל-43.1% מול 43.7% בחציון הראשון של השנה, ובסך הכל החשיפה במהלך השנה לעיתון ולמוספים עמדה על 43.4%.
'ישראל היום' ממשיך להתחזק בגזרה זו - בחציון האחרון החשיפה עמדה על 30.3%, עלייה על כמעט 25% מול ינואר-יוני 2010, אז החשיפה הייתה 25.7%. הממוצע השנתי עומד על 28%.
'מעריב' רושם ירידה קלה ב-6 החודשים האחרונים, עם 15.9% מול 16% בחציון הראשון, וממוצע שנתי של 16%. ב-2009 הממוצע עמד על 17.7%, ירידה של 10% בשנה. גם 'הארץ' רושם ירידה של כמעט 10% בשנה, עם 7.7% חשיפה ב-2010 מול 8.5% ב-2009. בחציון השני של 2010 דווקא נרשמה התעוררות, עם 8% מול 7.4% בינואר-יוני. .
גיליון סוף שבוע של 'גלובס' מופץ בחמישי בערב. אחרי הנפילה בחשיפה בינואר-יוני עם 2.5% (מול 3.2% בחציון שלפני כן), הפעם מתחזק העיתון ב-20% ל-3%. בסך הכל בשנת 2010 החשיפה עמדה 2.8%, ירידה קלה מ-2009, אז החשיפה הייתה 3.1%
גם בעיתוני סוף השבוע למגזר הדתי-לאומי, נרשמת עלייה בחציון השני: 'מקור ראשון' קפץ ב-40% בתוך 6 חודשים, מ-2.7% בינואר-יוני, ל-3.8% ביולי-אוגוסט. ולמרות זאת, ב-2010 הוא רושם ירידה קלה עם 3.2% מול 3.7% ב-2009. 'בשבע' עולה קלות מ-5.9% ל-6%, וממוצע שנתי של 5.9%, ירידה קלה מ-6.4% ב-2009.
בגזרת המגזינים: קפיצה וקריסה
השבועון 'לאישה' מאבד כמעט 10% ב-6 חודשים, ויורד מ-9.9% בחציון הראשון של 2010 ל-9.1% ביולי-דצמבר. המתחרה 'את', שהוא דו-שבועון, רושם צניחה קריטית של 30% בחצי שנה, מ-2.7% בינואר-יולי 2010 ל-1.9% ביולי-דצמבר 2010, וירידה שנתית של 23%, מ-3% ב-2009 ל-2.3% שנה לאחר מכן.
איתן כסיף מנכ"ל TNS טלגאל, מסביר כי התחזקותו של 'ישראל היום', בעיקר בסוף שבוע, ממשיכה להשפיע על מגמת הגידול בסך קריאת עיתונים בישראל, "תופעה חריגה מהנהוג בעולם לפיה קיימת מגמה של ירידה בקריאת העיתונות המודפסת".
- 28.פלטנר 26/01/2011 15:48הגב לתגובה זועיתון רדוד, צהוב ופופוליסטי שמשרת את בעלי ההון ובראשם את הפריץ נוני מוזס
- 27.דני לוין 19/01/2011 09:48הגב לתגובה זוגם ככה הכול שם מאפיה 1 גדולה מפרסמים רק מה שרוצים על מנת לקדם את העסקים של קבוצת ידיעות אחרונות - בושה לפטר את כל העובדים שגוניבים את המערכת ! מנכ"ל שמקבל מתחת לשולחן "אבי בן-טל" וכל צוות YNET בושה ככה זה שהם חושבים שהם מונופול נוני תתעורר הם הורסים לך את האימפריה !!!
- 26.נוני מתחסל. מעריב כבר מת. (ל"ת)שמריהו 19/01/2011 01:21הגב לתגובה זו
- 25.פרייר מי שמשלם לעיתון. ממילא מאפיה שמאלנית (ל"ת)מוקי 19/01/2011 01:18הגב לתגובה זו
- 24.לשלם כסף לעיתון? טוב שיש את ישראל היום בסופשבוע (ל"ת)גרינברג 18/01/2011 21:32הגב לתגובה זו
- 23.נעה 18/01/2011 21:29הגב לתגובה זוישראל היום מאוד השתפרו ,נהנית לקרוא
- 22.כמה עיתונים אפשר לקרוא בשירותים ? הכל אותו חרא (ל"ת)אייל 18/01/2011 19:13הגב לתגובה זו
- 21.ראובן 18/01/2011 19:08הגב לתגובה זותת רמה של עיתון ועוד בתשלום
- 20.תעשו לי טובה, זורקים את העיתון הזה ברחובות. מביך !! (ל"ת)עמית 18/01/2011 18:02הגב לתגובה זו
- 19."ידיעות" הוא שופר של "קדימה" לכן איבד את אמינתו. עיתון מוטה ומגוייס לשמאל. (ל"ת)דנה 18/01/2011 15:56הגב לתגובה זו
- 18.לוקח עיתון מחפש את התמונה של הכוסית מאחור ושם בפח (ל"ת)ואת זה משווים למישהו שקנה ידיעות? 18/01/2011 12:36הגב לתגובה זו
- 17.מיכאל 18/01/2011 12:31הגב לתגובה זוידיעות אחרונות בכוון של התרסקות - קיימת ירידה רציפה ומשמעותית של הקוראים ולכן יש לצפות שבעתיד חלק מהעיתונים ייעלמו.
- 16.צהפאר 18/01/2011 12:05הגב לתגובה זומה זה זריית החול בעיניים.לא מהפכה ולא משהו קרוב לזה.מחלקים עתונים חינם ומדברים על מהפכה.לא לימדו אתכם שהשוואה מסוג זה צריכה להתקיים שכל התנאים שווים?? שינסו למכור את העיתון ונראה אפוא ימצאו את עצמם. פחות מ- הארץ
- 15.כל כך התרשמתי מדברייך 18/01/2011 12:05הגב לתגובה זואתה עתיד במקרה לפרסם ספר (עם ניקוד) כדי שאני וחבריי המשאלנים נוכלל ללמוד ממך? כולי תקווה שכן
- 14.למה לבזבז נייר? תקראו באינטרנט! (ל"ת)שלומי 18/01/2011 12:01הגב לתגובה זו
- 13.ידיעות אחרונות - עיתון צהוב ורדוד (ל"ת)רענני 18/01/2011 11:51הגב לתגובה זו
- 12.שחר 18/01/2011 11:46הגב לתגובה זוזה לא סתם שעיתונים עם אורינטציה ימינית נצרכים יותר. אנשי הימין בעלי אכפתיות גדולה יותר למתרחש סביבתם ,להזכירכם גם הפגנות הימין גדולות יותר. אנשי הימין לא מתימרים להיות משכילים יותר אבל הם אכן כך בפועל וידוע שאנשים משכילים יותר גם קוראים יותר. מאחר ויש יותר ערבים אנלפבתים אזי הם אינם קוראים ומכך ניתן להבין שרוב העם היהודי הוא ימני מובהק. לא שמאל. לא מרכז. ימין מובהק.
- 11.שלדון 18/01/2011 11:42הגב לתגובה זונוני, הדרך למטה רצופה מכות
- 10.אם כולם מתחזקים מי נחלק? (ל"ת)אם כולם 18/01/2011 11:36הגב לתגובה זו
- 9.בגמילה מעיתונים 18/01/2011 11:31הגב לתגובה זולא קורא עיתונים , רק נשאר להיגמל מהקריאה באינטרנט
- 8.עוד יש לך מנוי של ידיעות??? (ל"ת)פראייר!!! 18/01/2011 11:30הגב לתגובה זו
- 7.גם ידיעות (ל"ת)mik99 18/01/2011 11:19הגב לתגובה זו
- 6.יושי 18/01/2011 11:07הגב לתגובה זורואי שרודני התקשורת יפיקו לקח ויבינו שלא ניתן להכתיב לציבור מסרים הנוגדים את אמונתו
- 5.ישראל היום זה זבלון שמדפדפים בו דקה וזורקים לפח (ל"ת)אם היה עולה 1 ש"ח-אף אחד לא היה קונה! 18/01/2011 11:05הגב לתגובה זו
- 4.כל דיקטטורה סופה ליפול (ל"ת)רק האמת והצדק ינצחו 18/01/2011 11:00הגב לתגובה זו
- 3.חצי מהעתונים זרוקים בפחי האשפה של תחנות הרכבת (ל"ת)יודה 18/01/2011 10:59הגב לתגובה זו
- 2.לא מופתע בכלל (ל"ת)אליהו 18/01/2011 10:47הגב לתגובה זו
- 1.שי 18/01/2011 09:28הגב לתגובה זושוק תחרותי בו הכול אפשרי ,דוגמא מצוינת היא המעקף שעשה אתר כלכליסט ודי מהר עבר את המתחרים דה מרקר וגלובס בכמות הקוראים.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
