כדאי לדעת עם מי נכנסים למיטה והרבה יותר מזה עם מי מביאים ילדים לעולם - יהודייה שנכנסה להריון ממוסלמי ביקשה תשלום דמי מזונות של 4,100 שקל בחודש, אך תסתפק ב-750 שקל בחודש. בנוסף קבע בית השמפט לענייני משפחה שעליה לשלם הוצאות בית משפט בגובה של 10,000 שקל.

רווקה יהודיה ניהלה קשר רומנטי עם גבר מוסלמי נשוי, ואב לשלושה, וכעבור מספר חודשים, נכנסה ממנו להיריון. עם היוולד בתה, הוכח כי הגבר המוסלמי הוא אכן האב (לאחר שנתבקש לעבור בדיקת DNA), וביהמ"ש התבקש לפסוק לו מזונות.

ביהמ"ש נזף בה והטיל עליה הוצאות משפט חריגות של 10,000 שקל

בדיון טען עו"ד אליעזר גריסרו, פרקליטו של הגבר, כי הדין המוסלמי מחייב אב בתשלום מזונות רק ביחס לילדיו מאשתו, או במידה שהאב מכיר בילד כבנו. לעומת זאת, הדין העברי לא מכיר באפשרות של אב מוסלמי ואם יהודיה ולכן יש לקבוע מזונות לפי הדין האזרחי, הנקבעים על פי הכנסותיהם של ההורים וצרכי הילד.

ביהמ"ש למשפחה בירושלים קיבל את עמדתו של עו"ד גריסרו, וקבע שהגבר ישלם מזונות לילדה בגובה של 750 שקלים בחודש בלבד - מחצית מדמי הבסיסים הנפסקים בין בני זוג יהודיים. האישה, שלא הייתה מרוצה בעליל מההחלטה הגישה בקשה לעדכון מזונות נגד האב.

עו"ד גריסרו דיווח כי האישה כלל איננה מגדלת את בתה בביתה, וכי זה מספר חודשים שהיא גדלה בבית סביה. בראותה כי נתפסה בקלקלתה, ביקשה האישה למשוך את תביעתה, אך ביהמ"ש נזף בה והטיל עליה הוצאות משפט חריגות של 10,000 שקל.

התנגשות בין הדין המוסלמי לדין העברי בסוגיית המזונות

מצד אחד, הדין השרעי מחייב אב בתשלום מזונות רק ביחס לילדיו שנולדו לו מאשתו, או במידה שהאב מכיר בילד כבנו או כבתו ומצד שני, הדין העברי אינו מכיר באפשרות של אב מוסלמי ואם יהודיה, מה שיצר בעיה בהתמודדות עם הסוגיה.

האם טענה בדיון כי האב מכיר בבתו, ביקר אותה מספר פעמים, ואף הציע לה עזרה כספית בגידולה. על כן, לדבריה, מתקיים התנאי בדין השרעי, לפיו האב מכיר בילדה כבתו, ויש לפסוק לו תשלום מזונות עד לנשואי הבת כאמור בחוק השרעי.

מנגד, טען עו"ד גריסרו כי לצורך הליך ההכרה, אין די בכך שהאב מכיר בבתו בחיי היומיום, ואין די באבהות טבעית. הליך ההכרה, לדבריו, אמור להיעשות בפני בית הדין השרעי, ומכיוון שלא נעשה הליך כזה, לא ניתן לכפות על האב תשלום מזונות על פי הדין המוסלמי.

עו"ד גריסרו טען בדיון, כי בשל הבעייתיות שבקביעת המזונות עקב הבדלי הדת של ההורים, יש לקבוע אותם לפי הדין האזרחי, כלומר: על פי הכנסותיהם של ההורים וצרכי הילד.

בית המשפט פסק מזונות חודשיים בסך 750 שקלים

האם העריכה את סכום המזונות החודשי בכ-4,100 שקל, וכללה בהם הוצאות רבות ובהם משפחתון. האב טען כי מדובר בהוצאות מוגזמות, וכי בפועל צרכיה ההכרחיים של הילדה עומדים על 1,400 שקל בלבד.

האב טען כי שכרו עומד על כ-4,100 שקלים נטו בחודש. לדבריו, הוא מתגורר עם אשתו ושלושת ילדיו בבית אמו הקשישה, ושכר זה מפרנס את כל המשפחה, לרבות אמו. בהיעדר כל רכוש או הכנסה נוספת, נותרת בידו בסוף כל חודש הכנסה פנויה בסך 600 שקלים.

עו"ד גריסרו טען כי הכנסתה של האם גבוהה משלו, ובבעלותה חשבון חיסכון וכן יתרת זכות, בגובה של כ-40 אלף שקל.