יום אחד הגיע לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה מקרה שנדמה לרבים כעוד אחד משורה אינסופית של דיונים טעונים סביב תשלום דמי מזונות. ואולם למי שישב באולם באותו יום היה ברור כבר מההתחלה שמדובר במקרה חריג. מעין תמרור משפטי שעלול להשפיע על אלפי משפחות בישראל. האיש, אב לשלושה קטינים בגילים חמש עד 12, הגיע לדיון בבקשה להפחתת סכום המזונות שבו חויב בעבר. לא מדובר בבקשה נדירה לכשעצמה - החיים משתנים, נסיבות משתנות, ולעתים גם החיובים הכספיים צריכים לעבור עדכון. ואולם המקרה הזה טמן בחובו שאלה עקרונית: האם כספים שקיבל האב עקב שירות המילואים שלו בצה"ל, אמורים להיחשב הכנסה רגילה - וכתוצאה מכך להגדיל את החיוב של המזונות?

האב, שעובד בענף הטכנולוגיה בשוק הפרטי, התגרש מאשתו לפני כמה שנים. מאז הגירושים, הוא חויב לשלם מזונות לילדיו, בהתאם לפסיקה קודמת. אלא שבמהלך השנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בנסיבות חייו: העסק שבו הוא עבד צמצם את פעילותו, והכנסתו פחתה באופן דרמטי. על הרקע הזה, הוא פנה לבית המשפט וביקש להפחית את סכום המזונות. ואולם את עיקר טענתו ביסס האיש על נקודה עקרונית: אחת לתקופה הוא נקרא לשירות מילואים בצה"ל, שבו הוא משרת כקצין. במסגרת השירות, הוא מקבל תגמולים מהמדינה, אך לטענתו הם לא משקפים הכנסה אמיתית או קבועה, אלא פיצוי חלקי עבור פגיעה בהשתכרות, ומימוש חובה אזרחית. לדבריו, "אין כל היגיון לראות בכספי המילואים הכנסה לכל דבר. אני לא יוצא למילואים כדי להרוויח, אלא כדי למלא חובה. והחובה הזו באה על חשבון ימי עבודה, שעות עבודה, לקוחות והכנסה אמתית".

מנגד, האם טענה כי כל הכנסה, תהיה מקורה אשר תהיה, אמורה להילקח בחשבון לצורך חישוב המזונות. "הילדים צריכים לאכול גם כשהוא במילואים", טען עורך דינה. "לא ייתכן שתגמול כספי כלשהו, גם אם הגיע מהמדינה, יישאר מחוץ לתמונה. מזונות הם חוב ראשון במעלה". בא כוחה של האם אף הוסיף וטען כי שיקולים מוסריים או ערכיים לא צריכים להחליף את מבחן ההכנסה בפועל. לדבריו, "המשפט אינו המקום לבחון מהו תמריץ ומהו פיצוי - אלא מה נכנס לחשבון הבנק, וכמה ניתן להוציא ממנו על הילדים".

ההחלטה ניתנה על ידי השופטת מירב אליהו, שעמדה בפני דילמה משפטית ועקרונית. בפסק דינה ניכר שהיא שוקלת היטב את המשמעות של שירות המילואים של האב במארג הכלכלי והחברתי של המשפחה. היא קבעה בהכרעתה כי אין מקום לכלול את תגמולי המילואים של האב כהכנסה רגילה לצורך חישוב המזונות, וזאת בנימוק כי, "שירות מילואים איננו עבודה. הוא אינו בחירה – אלא חובה. ומשכך, יש להבחין בין הכנסה שנובעת מבחירה תעסוקתית לבין תגמול שמתקבל על רקע שירות חובה". 

• "היא עתידה להרוויח הון": דרש הפחתה במזונות
• זוג נשוי צירף צעירה לחיי המין שלו - ונולדה בת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עוד כתבה השופטת אליהו בפסק הדין שפורסם כי, "תגמולי המילואים, ככל שהם משתלמים, אינם בגדר הכנסה שוטפת, עקבית או מובטחת. מדובר בפיצוי חלקי על נזק כלכלי שמתחייב על רקע מחויבות אזרחית מהמעלה הראשונה. אין זה סביר להעניש אדם כלכלית בגין מימוש חובה ביטחונית". בהמשך ההחלטה, היא הדגישה את הצורך במבט כולל ומאוזן, וכתבה כי, "האיזון הנדרש הוא בין טובת הילדים, הזכאים לביטחון כלכלי, לבין הכרה בנסיבות חייו של ההורה. כשמדובר בהורה שמשרת במילואים – ולעתים בתדירות גבוהה – יש מקום להעניק לו מרחב נשימה כלכלי, ולא לדרוש ממנו לשלם מזונות מתוך כספים שאינם בגדר שכר".

ההחלטה הזו, שנראית לכאורה נקודתית ואישית, עשויה להוות תקדים בעשרות ואף מאות תיקים דומים. במדינה שבה שירות המילואים הוא עדיין מציאות רווחת בקרב גברים רבים, ובעיקר בקרב גרושים בגילי 50-30, מדובר בסוגיה החורגת מגבולות התיק הספציפי. החשיבות של פסק הדין אף מתגברת בימים אלה, כשעשרות אלפי חיילי מילואים מגויסים שוב לשירות מילואים בצווי שמונה עקב הרחבת הלחימה בעזה. הפסיקה מעוררת שאלות רחבות על היחס שבין חובות אזרחיות לבין החובה לפרנס ילדים. האם ייתכן שהמדינה תשלם תגמול למשרתי מילואים, אך במקביל תראה בו הכנסה רגילה שעל פיה יחויבו בהוצאות נוספות? מבחינה משפטית, מדובר בניתוח עקרוני של מושג ההכנסה לצורך מזונות, ולא עוד קביעה חשבונאית. השופטת יצרה הבחנה מהותית בין הכנסה שמקורה בעבודה רצונית, יזומה ומתוכננת, לבין סכום חד-פעמי שמתקבל על רקע מחויבות למדינה.

האם יש הבחנה משפטית מובהקת בין הכנסה רגילה לבין תגמולים בעבור שירות מילואים?

• עמית פולק מטלון ממזג לתוכו את משרד פאולינה בן-עמי
• הפקעה, מחלוקת ומס: המושב נגד המדינה - מי ניצח?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב

כן. המשפט הישראלי מבחין בין הכנסה שוטפת הנובעת מעבודה יזומה לבין תשלומים חד-פעמיים שמקורם בחובות אזרחיות, כמו תגמולי מילואים. פסק הדין הזה חיזק את ההבחנה הזו, בכך שקבע שהתגמולים האלה אינם הכנסה לצורכי חישוב מזונות, משום שהם לא צפויים, קבועים או ניתנים לתכנון.

האם האב יוכל בעתיד להשתמש בטענה זו גם לשם הפחתת תשלומים אחרים – כמו הוצאות חינוך או טיפול רפואי?

לא בהכרח. פסק הדין דן בשאלת המזונות עצמם ולא בזו של רכיבים נלווים. עם זאת, אם יוכח שתגמולי המילואים יוצרים עומס כלכלי כולל, ייתכן שניתן יהיה להציג טיעונים דומים גם ביחס לרכיבים נוספים, כל עוד הם נבחנים בפרטנות.

כיצד יכולה החלטה כזו להשפיע על חיילי מילואים נשואים שנמצאים עדיין בקשר זוגי?

ההשפעה הישירה קיימת בעיקר בקרב גרושים. אך בהחלטת השופטת יש גם מסר עקיף: החברה והמערכת המשפטית מכירות בכך ששירות מילואים בא על חשבון פרנסה. ייתכן שבמקרים של סכסוך בין בני זוג שאינם גרושים, פסיקות דומות עשויות להתחשב באותו היגיון לצורכי חלוקת הנטל הכלכלי בבית.

האם שירות מילואים בתדירות גבוהה (למשל קצינים שנמצאים בכוננות גבוהה) ישפיע על גובה המזונות באופן שונה לעומת שירות לעתים רחוקות?

ככל ששירות המילואים הוא משמעותי ותכוף, כך גוברת ההצדקה להחרגת התגמולים ממנו מהחישוב של ההכנסה לצורך מזונות. פסק הדין רומז לכך, מבלי לקבוע כלל גורף. לכן, במקרים עתידיים, תדירות השירות עשויה להיות שיקול מהותי.

האם פסיקה זו עלולה לעורר קשיים משפטיים – למשל שימוש לרעה בטענה בדבר "תגמולים לא קבועים"?

אכן, יש חשש שבתיקים עתידיים ינצלו את הפסיקה וינסו להחריג סוגי הכנסות נוספים בתואנות שונות. עם זאת, כל מקרה אמור להיבחן לגופו. בתי המשפט מודעים לאפשרות של ניצול לרעה של פסקי דין עקרוניים, ולכן מקפידים לבחון היטב את אמיתות הטענות והנסיבות.

האם הפסיקה הזו יכולה להשפיע גם על נשים שמשרתות במילואים?

בוודאי. אף ששיעור הנשים שמשרתות במילואים נמוך ביחס לגברים, פסק הדין קובע עיקרון שוויוני: תגמול על שירות חובה - גבר או אשה - אינו הכנסה לצורכי מזונות. במובן הזה, הפסיקה חלה על כל הורה, ללא שום הבדל מגדרי.

במקרה מקביל, התקבל פסק דין דומה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד בינואר האחרון. פסק הדין נותן זווית חשובה למעמד של מענקי מילואים במסגרת חישוב דמי מזונות.. המקרה נגע לתביעה למזונות שהוגשה ב-2022 על ידי אם לילדה בת 5. האב, המועסק כמנהל לוגיסטי, הרוויח כ-13 אלף שקל נטו לחודש לפני שגויס לשירות מילואים ממושך בעקבות מלחמת חרבות ברזל. במהלך שירותו, קיבל האב מענקים ותגמולים בגובה ממוצע של 3,500 שקל לחודש בגין שירותו. הדיון המשפטי התנהל סביב השאלה אם יש לכלול את המענקים האלה כחלק מהכנסתו הקבועה לצורך חישוב דמי המזונות.  האם טענה אז כי מענקי המילואים משפרים את יכולתו הכלכלית של האב, ולכן יש לחשב אותם כחלק מהכנסתו החודשית לצורך קביעת המזונות. לדבריה, בנסיבות הקיימות, יש לקחת בחשבון את הפערים הכלכליים בין הצדדים: היא משתכרת כ-6,500 שקל לחודש בלבד, ואילו הכנסותיו של האב גבוהות משמעותית גם ללא המענקים.