איזה קבלנים מכרו דירות בינואר ואיזה לא? ניחשתם נכון
הקבלנים נמצאים בלחץ כבר תקופה ארוכה. המכירות בשפל, הביקוש ירד עד 70% באזורים מסוימים, אבל לאחרונה, בעיקר מינואר, הם מדווחים על התעוררות מסוימת במשרדי המכירות. הסיבה העיקרית היא מבצעים גדולים - שלם 5% ואת היתרה בסוף התקופה, לצד חשש של הרוכשים הפוטנציאלים שהמחירים לא ירדו.
מתי היא נרכשה? קרקע באיינשטיין, תל אביב (יחצ)
נתוני הלמ"ס בהחלט תומכים בכך: אפשר לראות את העלייה המשמעותית בחודש ינואר. בסביבת ריבית גבוהה ובתקופת מלחמה, הם מכרו כמעט 50% יותר מאשר בינואר שעבר, אז לא הייתה כאן מלחמה והריבית הייתה מעט נמוכה יותר.
אז מה קרה בינואר האחרון, שגורם לסחף? אחד הנתונים הכי מעניינים שמתחבאים בנתוני הלמ"ס לא ממש בולט לעין - מדובר בתאריך בו רכשו הקבלנים את הקרקעות שעליהם הם בנו את הדירות שמכרו.
- שליש מהקשישים בישראל נזקקים לתמיכה ממשפחתם - הוצאות הרווחה: 248 מיליארד ש"ח
- פרופ' פלוס היה מזמן מפוטר בממשל טראמפ; מה אפשר ללמוד מפיטורי נציבת הסטטיסטיקה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני שנצלול למספרים - נסביר. חלק מהקבלנים עיכבו פרויקטים בכוונה. לא מדובר כאן בתחקיר מעמיק, הם מודים בכך בשיחות אוף רקורד. הסיבה לכך היא שהרווח היזמי שלהם ייפגע אם ימכרו כעת. כתבנו על כך כאן בעבר ונמשיך לכתוב בעתיד - נושא עלויות המימון של הקבלנים כואב להם מאוד, אבל אם צריך לעצור את המדינה ולשלם מחיר כואב בטווח הקצר, הם לא יהססו לעשות זאת. קבלן לא יהיה מוכן למכור דירה עם רווח כמעט אפסי, אלא אם הוא פושט רגל. מה הוא כן יהיה מוכן לעשות? מבצע נקודתי.
נתוני הלמ"ס תומכים בהערכת הזאת. די להסתכל בנתון מעניין שמגיע מנתוני מועד רכישת הקרקע על ידי הקבלנים שמכרו 5 דירות או יותר. כלומר, בדיקה שמטרתה לבחון מתי אותם קבלנים שמכרו דירות רכשו את הקרקע. ומה עולה משם? אחד הממצאים המעניינים הוא שחלק גדול מהמכירות של אותם קבלנים (בבדיקה לא התייחסו להתחדשות עירונית, שבה הוא מקבל קרקע במסגרת עסקת קומבינציה) היו בעיקר בקרקעות שנרכשו לפני עליות המחירים החדות של השנים 2022-2021. שימו לב למספרים: באזור המרכז כ-60% מהדירות שנמכרו היו בדירות שנבנו על קרקעות שנרכשו בשנים 2020-2019. באזור ירושלים עמד שיעור זה על 48% מכלל הדירות שנמכרו (חלקן, 11%, נרכש עוד בסוף שנות ה90').
בלמ"ס ציינו כי בחלק מהפרויקטים מדובר במכירות שמתמשכות לאורך שנים ולא הצליחו להסביר את הממצאים, מלבד העובדה שכעת נמכרות דירות שנרכשו על קרקעות ישנות יחסית הינה תוצאה של עיכוב במתן היתרים או התעכבות יזומה של הקבלנים בשיווק הדירות באותם פרוייקטים. מה זה "התעכבות יזומה?" - בדיוק מה שהסברנו לכם קודם, אבל במילים מכובסות. הקבלנים עשו "דווקא" - הם העדיפו לא לבנות בכלל מאשר למכור עם רווח יזמי קטן. הם האמינו שעוד מעט יעבור זעם, שהריבית תרד והביקושים יתפרצו. לפי הנתונים האחרונים, הם כנראה צדקו.
- מיי טאון ממשיכה לבנות בתל אביב - אבל אולי הישועה תגיע דווקא מהפריפריה
- בלב פ"ת: ההתחדשות העירונית של שיכון ובינוי מתקדמת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
שלא יובן אחרת, כל זה עדיין לא מצדיק את המחירים המוגזמים בישראל. אין לצייר בשום אופן את הקבלנים כמסכנים. הציבור סובל יותר, הוא לא מצליח לרכוש דירות במחירים נורמלים והמכה שחטף ב-2022 היא כואבת יותר מאשר עלויות המימון של הקבלנים שעברו בסך הכל שנה אחת קשה אחרי הייפ גדול.
בלמ"ס מספקים לנו הרבה מאוד רמזים בסקירה הנוכחית. בין היתר, הם רומזים כי בקרקעות שנרכשו לפני שנים ישנו פוטנציאל גדול יותר לתמוך בירידת מחירים, בפרט בתקופה בה נרשמת ירידה בביקוש. אין צורך לרמוז את זה כשהם תומכים במספרים. קבלן שקנה בזול, יכול לתת הנחה. מי שלא קנה בזול, לא יכול ויעדיף לחכות. בחלק מהערים שנבחנו נמצא כי בפרויקטים בהן הקרקעות נרכשו בתקופה מוקדמת יותר, המחיר הממוצע למ"ר היה נמוך יותר. עכשיו הבנתם? הקבלנים שיכולים, נותנים לכם הנחה.
- 5.הומלס 14/03/2024 14:32הגב לתגובה זוכאשר תהליכי הבירוקרטיה ארוכים, עלויות המימון עולות!
- 4.כיצד אפשר לדעת מתי היזם קנה את הקרקע (ל"ת)הומלס 14/03/2024 14:30הגב לתגובה זו
- 3.מחירי הקרקעות המעודכנים ייטרפו את הקלפים (ל"ת)ציקי 14/03/2024 11:07הגב לתגובה זו
- 2.טדיי 13/03/2024 23:44הגב לתגובה זוכן בטח.. בגלל זה כבר מעל שנתיים שהריבית גבוהה והמחירים לא זזו מילימטר.
- 1.אני אזרח שמודאג מאוד , כל טיפש מבין שמדינה (לבנון) 13/03/2024 17:24הגב לתגובה זואני אזרח שמודאג מאוד , כל טיפש מבין שמדינה (לבנון) שמתאמנים שנים להילחם במדינת ישראל וקונים נשקים בלי סוף זה לא משחק ילדים, בקיצור הולך להיות לנו קייץ קשוח מאוד ומפחיד , מקויים לטוב עם ישראל חי , אז אתם מבינים לאיפה הולך הדיור בארץ ישראל
מהדרין. קרדיט: שחר אמשלוםב-27 מ׳ שקל: מהדרין רוכשת שליטה בחברת התחדשות עירונית
תחזיק ב-51% מ"פי הנדסה", הפעילה בגוש דן ומתמחה בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ״א 38, ותקים זרוע ייעודית לייזום וביצוע כחלק מהרחבת פעילותה לענף הנדל״ן
מהדרין מהדרין -3.77% , אחת מחברות החקלאות הגדולות בישראל, מתרחבת בתוך שוק הנדל״ן ורוכשת שליטה בחברת ההתחדשות העירונית והביצוע "פי הנדסה". במסגרת ההסכם תרכוש מהדרין 51% ממניות החברה לפי שווי של כ-54 מיליון שקל, ובמקביל תקים זרוע ייעודית לפעילות הייזום והמגורים תחת השם ״הורייזון מהדרין״. המהלך מסמן את כניסתה הפורמלית של מהדרין לעולם הייזום והבנייה העירונית, בהמשך למהלכים קודמים שביצעה בשנים האחרונות בתחומי נדל״ן מניב ותשתיות לוגיסטיות.
"פי הנדסה", שהוקמה ב-2006 ומנוהלת על ידי המייסד אבי סויבלזון, פועלת בעיקר במרכז הארץ ובגוש דן ומתמחה בפרויקטי פינוי-בינוי ותמ״א 38. החברה עוסקת גם ביזמות וגם בביצוע, כך שהיא מלווה את הפרויקטים מהשלב התכנוני ועד למסירה לדיירים. לחברה צבר פרויקטים במרכזי ביקוש, בשילוב מספר פרויקטים הנמצאים בשלבי היתר וביצוע. עבור מהדרין, מדובר בכניסה לשוק שבו נדרשת יכולת ביצוע מוגדרת וניסיון בניהול תהליכים מורכבים מול דיירים, רשויות ושרשרת קבלנים.
המהלך משתלב עם השנים האחרונות שבהן מהדרין הרחיבה את פעילותה מעבר לליבה החקלאית: החברה פיתחה שימושים לוגיסטיים ותעשייתיים בשטחים בהם היא מחזיקה, קידמה תשתיות קירור ואחסון למוצרי חקלאות, ונכנסה לתחום האנרגיה המתחדשת בשותפות עם טראלייט. כעת היא מוסיפה נדל״ן למגורים כמנוע צמיחה נוסף, ובעיקר כזה שנשען על נכס קיים ומשמעותי: עתודות הקרקע שלה בישראל.
הקמת החברה החדשה, "הורייזון מהדרין", צפויה לשמש כמסגרת המאגדת את פעילות הנדל״ן בקבוצה. נוצר מצב שמהדרין מחזיקה קרקעות בהיקפים משמעותיים לאורך שנים, והרבה קרקעות מהם עם פוטנציאל תכנוני, חלקן בשטחים עירוניים ואזורי תעסוקה שבהם ניתן להשביח משמעותית את הנכס. או שינוי ייעוד ו׳/או פיתוח יזמי. באמצעות רכישת השליטה ב"פי הנדסה", מהדרין למעשה מייצרת לעצמה זרוע ביצועית שתאפשר לה לייצר ערך על בסיס הקרקעות והפרויקטים העתידיים, מבלי להסתמך בלעדית על גורמי תכנון וביצוע חיצוניים. במהדרין מעריכים כי המהלך יאפשר קידום מהיר ויעיל יותר של מיזמי נדל״ן, נוכח היכולת להפעיל מנגנון תכנון, ייזום וביצוע בתוך הבית.
- ההשקעה הקטנה של יצחק תשובה בדרום אמריקה וההשקעה שהניבה לו רווח של 70% בשנתיים
- ב-180 מיליון שקל: מהדרין וטראלייט מקימות פרויקט אגרו-וולטאי בצפון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, החיבור בין עתודות קרקע לבין גוף יזמי-ביצועי עשוי לקצר לוחות זמנים ולהעניק שליטה טובה יותר בעלויות ובנראות הפרויקטים בשוק. מנגד, מדובר במהלך עם מורכבות וניהול סיכונים גבוה. שכן פרויקטי התחדשות עירונית, במיוחד במרכזי ערים, דורשים ליווי צמוד, תקצוב רב־שנתי, יכולת הנעת בעלי דירות ותמרון מול רגולציה עירונית וממשלתית.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
