איזה קבלנים מכרו דירות בינואר ואיזה לא? ניחשתם נכון
הקבלנים נמצאים בלחץ כבר תקופה ארוכה. המכירות בשפל, הביקוש ירד עד 70% באזורים מסוימים, אבל לאחרונה, בעיקר מינואר, הם מדווחים על התעוררות מסוימת במשרדי המכירות. הסיבה העיקרית היא מבצעים גדולים - שלם 5% ואת היתרה בסוף התקופה, לצד חשש של הרוכשים הפוטנציאלים שהמחירים לא ירדו.
מתי היא נרכשה? קרקע באיינשטיין, תל אביב (יחצ)
נתוני הלמ"ס בהחלט תומכים בכך: אפשר לראות את העלייה המשמעותית בחודש ינואר. בסביבת ריבית גבוהה ובתקופת מלחמה, הם מכרו כמעט 50% יותר מאשר בינואר שעבר, אז לא הייתה כאן מלחמה והריבית הייתה מעט נמוכה יותר.
אז מה קרה בינואר האחרון, שגורם לסחף? אחד הנתונים הכי מעניינים שמתחבאים בנתוני הלמ"ס לא ממש בולט לעין - מדובר בתאריך בו רכשו הקבלנים את הקרקעות שעליהם הם בנו את הדירות שמכרו.
- שליש מהקשישים בישראל נזקקים לתמיכה ממשפחתם - הוצאות הרווחה: 248 מיליארד ש"ח
- פרופ' פלוס היה מזמן מפוטר בממשל טראמפ; מה אפשר ללמוד מפיטורי נציבת הסטטיסטיקה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני שנצלול למספרים - נסביר. חלק מהקבלנים עיכבו פרויקטים בכוונה. לא מדובר כאן בתחקיר מעמיק, הם מודים בכך בשיחות אוף רקורד. הסיבה לכך היא שהרווח היזמי שלהם ייפגע אם ימכרו כעת. כתבנו על כך כאן בעבר ונמשיך לכתוב בעתיד - נושא עלויות המימון של הקבלנים כואב להם מאוד, אבל אם צריך לעצור את המדינה ולשלם מחיר כואב בטווח הקצר, הם לא יהססו לעשות זאת. קבלן לא יהיה מוכן למכור דירה עם רווח כמעט אפסי, אלא אם הוא פושט רגל. מה הוא כן יהיה מוכן לעשות? מבצע נקודתי.
נתוני הלמ"ס תומכים בהערכת הזאת. די להסתכל בנתון מעניין שמגיע מנתוני מועד רכישת הקרקע על ידי הקבלנים שמכרו 5 דירות או יותר. כלומר, בדיקה שמטרתה לבחון מתי אותם קבלנים שמכרו דירות רכשו את הקרקע. ומה עולה משם? אחד הממצאים המעניינים הוא שחלק גדול מהמכירות של אותם קבלנים (בבדיקה לא התייחסו להתחדשות עירונית, שבה הוא מקבל קרקע במסגרת עסקת קומבינציה) היו בעיקר בקרקעות שנרכשו לפני עליות המחירים החדות של השנים 2022-2021. שימו לב למספרים: באזור המרכז כ-60% מהדירות שנמכרו היו בדירות שנבנו על קרקעות שנרכשו בשנים 2020-2019. באזור ירושלים עמד שיעור זה על 48% מכלל הדירות שנמכרו (חלקן, 11%, נרכש עוד בסוף שנות ה90').
בלמ"ס ציינו כי בחלק מהפרויקטים מדובר במכירות שמתמשכות לאורך שנים ולא הצליחו להסביר את הממצאים, מלבד העובדה שכעת נמכרות דירות שנרכשו על קרקעות ישנות יחסית הינה תוצאה של עיכוב במתן היתרים או התעכבות יזומה של הקבלנים בשיווק הדירות באותם פרוייקטים. מה זה "התעכבות יזומה?" - בדיוק מה שהסברנו לכם קודם, אבל במילים מכובסות. הקבלנים עשו "דווקא" - הם העדיפו לא לבנות בכלל מאשר למכור עם רווח יזמי קטן. הם האמינו שעוד מעט יעבור זעם, שהריבית תרד והביקושים יתפרצו. לפי הנתונים האחרונים, הם כנראה צדקו.
- דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
- תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
שלא יובן אחרת, כל זה עדיין לא מצדיק את המחירים המוגזמים בישראל. אין לצייר בשום אופן את הקבלנים כמסכנים. הציבור סובל יותר, הוא לא מצליח לרכוש דירות במחירים נורמלים והמכה שחטף ב-2022 היא כואבת יותר מאשר עלויות המימון של הקבלנים שעברו בסך הכל שנה אחת קשה אחרי הייפ גדול.
בלמ"ס מספקים לנו הרבה מאוד רמזים בסקירה הנוכחית. בין היתר, הם רומזים כי בקרקעות שנרכשו לפני שנים ישנו פוטנציאל גדול יותר לתמוך בירידת מחירים, בפרט בתקופה בה נרשמת ירידה בביקוש. אין צורך לרמוז את זה כשהם תומכים במספרים. קבלן שקנה בזול, יכול לתת הנחה. מי שלא קנה בזול, לא יכול ויעדיף לחכות. בחלק מהערים שנבחנו נמצא כי בפרויקטים בהן הקרקעות נרכשו בתקופה מוקדמת יותר, המחיר הממוצע למ"ר היה נמוך יותר. עכשיו הבנתם? הקבלנים שיכולים, נותנים לכם הנחה.
- 5.הומלס 14/03/2024 14:32הגב לתגובה זוכאשר תהליכי הבירוקרטיה ארוכים, עלויות המימון עולות!
- 4.כיצד אפשר לדעת מתי היזם קנה את הקרקע (ל"ת)הומלס 14/03/2024 14:30הגב לתגובה זו
- 3.מחירי הקרקעות המעודכנים ייטרפו את הקלפים (ל"ת)ציקי 14/03/2024 11:07הגב לתגובה זו
- 2.טדיי 13/03/2024 23:44הגב לתגובה זוכן בטח.. בגלל זה כבר מעל שנתיים שהריבית גבוהה והמחירים לא זזו מילימטר.
- 1.אני אזרח שמודאג מאוד , כל טיפש מבין שמדינה (לבנון) 13/03/2024 17:24הגב לתגובה זואני אזרח שמודאג מאוד , כל טיפש מבין שמדינה (לבנון) שמתאמנים שנים להילחם במדינת ישראל וקונים נשקים בלי סוף זה לא משחק ילדים, בקיצור הולך להיות לנו קייץ קשוח מאוד ומפחיד , מקויים לטוב עם ישראל חי , אז אתם מבינים לאיפה הולך הדיור בארץ ישראל

דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
על פערי המחירים בין הקומות כשאין מעלית ועל החסרונות (וגם היתרונות) של קומה רביעית ללא מעלית וגם - מה הפוטנציאל הגדול בדירות כאלו?
עסקת מכירה ברמלה מהימים האחרונים נראית מעניינת: דירת 3 חדרים בגודל 68 מ"ר בתמורה ל-1.13 מיליון שקל. נראה מחיר מציאה, אבל האם יש דבר כזה מציאה? נמשיך עם הפרטים: הדירה ממוקמת בקומה הרביעית והאחרונה בבניין ישן ללא מעלית ברחוב טיטלבאום המתווכת שמכרה את הדירה מצוטטת כי זו "מציאה". לדבריה, אין דירות דומות במחיר נמוך כל כך באזור, והיא מהווה הזדמנות נדירה למשקיעים או רוכשים ראשונים. אולם, ניתוח שלנו מראה כי המחיר אינו בהכרח הנחה משמעותית, אלא תמחור ריאלי בגלל שמדובר בקומה רביעית. כל קומה ללא מעלית מורידה את המחיר ב-5%-8%. ההבדל בין קומה שלישית לרביעית הוא כנראה הכי קריטי. אם הדירה היתה בקומה שלישית היא היתה כ-1.25, קומה שנייה-ראשונה זה כבר ב-1.3-1.35 מיליון שקל.
השימוש היומיומי במדרגות בקומה רביעית כרוך בעלייה וירידה של כ-80-90 מדרגות, תלוי בגובה הסטנדרטי של הבניין. עבור אדם ממוצע, זה מצטבר לכ-10-15 דקות הליכה נוספת ליום, אך ההשפעה גדלה עם קניות כבדות, עגלות תינוקות או תנועה מוגבלת. דיירים בקומות גבוהות בבניינים ישנים ללא מעלית משלמים מחיר מתמשך על קנייה במחיר נמוך. מעבר לכך, יש כבר גילאים שזה פשוט לא אפשרי.
מנגד, ויש לזה חשיבות גדולה: טיפוס מדרגות תורם לבריאות קרדיו-ווסקולרית, ומפחית סיכוי למחלות לב, ובכלל - טוב לבריאות.
מחירי הדירות - הבדלים בין קומות
ההפרש במחיר בין דירה בניין עם מעלית לבניין ללא כזו מגיע ל-10-20%. בתוך הבניין, כל קומה נוספת מעל הקרקע מורידה את המחיר כאמור ב-5-8%, כאשר בקומה רביעית ההשפעה מצטברת ל-15-20% פחות מדירה דומה בקומה ראשונה או שנייה. שמאי מקרקעין מחשבים זאת כ"פחת תפקודי". להרחבה, על גורמים שמשפיעים על מחירי הדירות: כמה שווה הדירה שלכם? הנה 10 גורמים בעלי השפעה דרמטית.
- בית שמש - 2,600 דירות חדשות; צמיחה דמוגרפית מהירה, שוק נדל"ן בר השגה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעסקת רמלה הספציפית, המחיר של 1.13 מיליון ש"ח נראה מפתה על פניו, אך לאחר הפחתה הנדרשת בגלל שמדובר בקומה רביעית הוא משקף תמחור סטנדרטי ולא הנחה משמעותית. נתוני עסקאות מהחודשים האחרונים מראים כי זה בהחלט סביבת מחיר ראויה ולא נמוכה מדי.
מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״
יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״
אאורה אאורה 1.38% העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.
מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.
אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.
במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.
- המציאות המורכבת של ההתחדשות העירונית
- המסר הכפול שבמבצע "דירה בביטחון" של אאורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי הצבר?
אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.
