נדלן בנייה דירה
צילום: שלומי יוסף

איזה קבלנים מכרו דירות בינואר ואיזה לא? ניחשתם נכון

נתוני ינואר מצביעים על מגמה ברורה: הקבלנים שמכרו דירות הם אלה שרכשו את הקרקעות עד 2019, ולא בתקופה בה המחירים נסקו. למה הנתון הזה צריך להדאיג אתכם ומדוע לא צריך לרחם על הקבלנים?
איציק יצחקי | (5)

הקבלנים נמצאים בלחץ כבר תקופה ארוכה. המכירות בשפל, הביקוש ירד עד 70% באזורים מסוימים, אבל לאחרונה, בעיקר מינואר, הם מדווחים על התעוררות מסוימת במשרדי המכירות. הסיבה העיקרית היא מבצעים גדולים - שלם 5% ואת היתרה בסוף התקופה, לצד חשש של הרוכשים הפוטנציאלים שהמחירים לא ירדו.   

קרקע באיינשטיין תל אביב (יחצ)

מתי היא נרכשה? קרקע באיינשטיין, תל אביב (יחצ)

נתוני הלמ"ס בהחלט תומכים בכך: אפשר לראות את העלייה המשמעותית בחודש ינואר. בסביבת ריבית גבוהה ובתקופת מלחמה, הם מכרו כמעט 50% יותר מאשר בינואר שעבר, אז לא הייתה כאן מלחמה והריבית הייתה מעט נמוכה יותר.

אז מה קרה בינואר האחרון, שגורם לסחף? אחד הנתונים הכי מעניינים שמתחבאים בנתוני הלמ"ס לא ממש בולט לעין - מדובר בתאריך בו רכשו הקבלנים את הקרקעות שעליהם הם בנו את הדירות שמכרו.

לפני שנצלול למספרים - נסביר. חלק מהקבלנים עיכבו פרויקטים בכוונה. לא מדובר כאן בתחקיר מעמיק, הם מודים בכך בשיחות אוף רקורד. הסיבה לכך היא שהרווח היזמי שלהם ייפגע אם ימכרו כעת. כתבנו על כך כאן בעבר ונמשיך לכתוב בעתיד - נושא עלויות המימון של הקבלנים כואב להם מאוד, אבל אם צריך לעצור את המדינה ולשלם מחיר כואב בטווח הקצר, הם לא יהססו לעשות זאת. קבלן לא יהיה מוכן למכור דירה עם רווח כמעט אפסי, אלא אם הוא פושט רגל. מה הוא כן יהיה מוכן לעשות? מבצע נקודתי.

נתוני הלמ"ס תומכים בהערכת הזאת. די להסתכל בנתון מעניין שמגיע מנתוני מועד רכישת הקרקע על ידי הקבלנים שמכרו 5 דירות או יותר. כלומר, בדיקה שמטרתה לבחון מתי אותם קבלנים שמכרו דירות רכשו את הקרקע. ומה עולה משם? אחד הממצאים המעניינים הוא שחלק גדול מהמכירות של אותם קבלנים (בבדיקה לא התייחסו להתחדשות עירונית, שבה הוא מקבל קרקע במסגרת עסקת קומבינציה) היו בעיקר בקרקעות שנרכשו לפני עליות המחירים החדות של השנים 2022-2021. שימו לב למספרים: באזור המרכז כ-60% מהדירות שנמכרו היו בדירות שנבנו על קרקעות שנרכשו בשנים 2020-2019. באזור ירושלים עמד שיעור זה על 48% מכלל הדירות שנמכרו (חלקן, 11%, נרכש עוד בסוף שנות ה90').

בלמ"ס ציינו כי בחלק מהפרויקטים מדובר במכירות שמתמשכות לאורך שנים ולא הצליחו להסביר את הממצאים, מלבד העובדה שכעת נמכרות דירות שנרכשו על קרקעות ישנות יחסית הינה תוצאה של עיכוב במתן היתרים או התעכבות יזומה של הקבלנים בשיווק הדירות באותם פרוייקטים. מה זה "התעכבות יזומה?"  - בדיוק מה שהסברנו לכם קודם, אבל במילים מכובסות. הקבלנים עשו "דווקא" - הם העדיפו לא לבנות בכלל מאשר למכור עם רווח יזמי קטן. הם האמינו שעוד מעט יעבור זעם, שהריבית תרד והביקושים יתפרצו. לפי הנתונים האחרונים, הם כנראה צדקו.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

שלא יובן אחרת, כל זה עדיין לא מצדיק את המחירים המוגזמים בישראל. אין לצייר בשום אופן את הקבלנים כמסכנים. הציבור סובל יותר, הוא לא מצליח לרכוש דירות במחירים נורמלים והמכה שחטף ב-2022 היא כואבת יותר מאשר עלויות המימון של הקבלנים שעברו בסך הכל שנה אחת קשה אחרי הייפ גדול.

בלמ"ס מספקים לנו הרבה מאוד רמזים בסקירה הנוכחית. בין היתר, הם רומזים כי בקרקעות שנרכשו לפני שנים ישנו פוטנציאל גדול יותר לתמוך בירידת מחירים, בפרט בתקופה בה נרשמת ירידה בביקוש. אין צורך לרמוז את זה כשהם תומכים במספרים. קבלן שקנה בזול, יכול לתת הנחה. מי שלא קנה בזול, לא יכול ויעדיף לחכות. בחלק מהערים שנבחנו נמצא כי בפרויקטים בהן הקרקעות נרכשו בתקופה מוקדמת יותר, המחיר הממוצע למ"ר היה נמוך יותר. עכשיו הבנתם? הקבלנים שיכולים, נותנים לכם הנחה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הומלס 14/03/2024 14:32
    הגב לתגובה זו
    כאשר תהליכי הבירוקרטיה ארוכים, עלויות המימון עולות!
  • 4.
    כיצד אפשר לדעת מתי היזם קנה את הקרקע (ל"ת)
    הומלס 14/03/2024 14:30
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מחירי הקרקעות המעודכנים ייטרפו את הקלפים (ל"ת)
    ציקי 14/03/2024 11:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    טדיי 13/03/2024 23:44
    הגב לתגובה זו
    כן בטח.. בגלל זה כבר מעל שנתיים שהריבית גבוהה והמחירים לא זזו מילימטר.
  • 1.
    אני אזרח שמודאג מאוד , כל טיפש מבין שמדינה (לבנון) 13/03/2024 17:24
    הגב לתגובה זו
    אני אזרח שמודאג מאוד , כל טיפש מבין שמדינה (לבנון) שמתאמנים שנים להילחם במדינת ישראל וקונים נשקים בלי סוף זה לא משחק ילדים, בקיצור הולך להיות לנו קייץ קשוח מאוד ומפחיד , מקויים לטוב עם ישראל חי , אז אתם מבינים לאיפה הולך הדיור בארץ ישראל
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.