בשבועיים האחרונים היו לי שתי שיחות עם ידידים אמריקאיים. הראשונה, הייתה עם פרופסור מכובד למנהל עסקים. דיברתי איתו על מאמר שאנחנו כותבים, ובסוף השיחה, הוא שאל אותי מה לא בסדר אצל האנשים שאחראים על מדד המחירים לצרכן. שאלתי אותו למה הוא מתכוון, והוא ענה שלפי הנתונים הרשמיים, האינפלציה היא בערך 9% בשנה. אבל ממה שהוא רואה, המחירים עולים הרבה יותר מהר. "שכר הדירה שלי עלה ביותר מ-10%, דלק התייקר ביותר מ-40%, בשר התייקר בכ-12%, דגני בוקר בכ- 15%," הוא אמר. "אז איך הם הגיעו ל-9?"  

>>> איך יכול להיות שהאינפלציה בישראל היא הנמוכה במערב? חפשו את התשובה אצל הלמ"ס

השיחה השנייה הייתה עם קולגה שהוא במקרה גם סגן מנהל אחד הסניפים של הבנק המרכזי האמריקאי (הפד). הוא התלונן על עומס העבודה שלא נרגע אפילו בקיץ. אמרתי לו שאנחנו חיים בזמנים מעניינים. הוא ענה שהוא רוצה חיים מעניינים, אבל מה שקורה כרגע, זה קצת מעניין מדי.

השיחה השנייה מלמדת שבפד, בניגוד למוסדות ממשלתיים אחרים, עובדים עכשיו קשה. מהשיחה השנייה, לומדים שהנתונים המעודדים של יולי, שלפיהם האינפלציה ירדה מקצב שנתי של 9.1% לקצב שנתי של 8.5%, הופכים את החיים של מקבלי ההחלטות בפד לאפילו יותר קשים.

• מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
• מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כל עוד האינפלציה המשיכה לעלות, לפד היה מנדט חופשי להעלות את הריבית. לכל מקבלי ההחלטות היה ברור שעלייה מהירה של האינפלציה תוביל את המשק האמריקאי לאסון. אפילו אחרי ההאטה באינפלציה בחודש יולי, השכר הריאלי הממוצע בארה"ב ירד בכ- 3% בשנה האחרונה. לכן, הימשכות של האינפלציה בקצב כזה הייתה מובילה לאחת משתי תוצאות. אפשרות אחת היא שהשכר של העובדים היה ממשיך להישחק, מה שהיה פוגע בנכונות שלהם לצרוך, ומעודד עובדים נוספים להצטרף לתנועת "ההתפטרות הגדולה", בחיפוש אחרי מקום עבודה עם תנאים טובים יותר. האפשרות השנייה היא שהממשל שעומד לפני בחירות היה מחפש דרכים לשפר את השכר של העובדים, והתוצאה הייתה שההכנסות של עובדים היו עולות, והאינפלציה הייתה מאיצה עוד.

כך שכל עוד האינפלציה הייתה במגמת עלייה, אף אחד לא היה מתלונן אם הפד היה מעלה את הריבית בישיבה הקרובה בעוד 0.75%. אבל ההאטה של האינפלציה גורמת לחלק מהשחקנים בשוק ההון והפוליטיקה לחשוב שהפד צריך להתחיל להאט את קצב עליות הריבית. לא מעט אנליסטים בבתי השקעות גם מצפים שהפד ישנה לא רק את קצב עליות הריבית, אלא גם את המינוחים שהוא משתמש בהם, ויחל לאותת שהוא כבר מתחיל לחשוב על היום שאחרי עליות הריבית.

 אבל מבחינת הפד, הדברים לא כל-כך פשוטים. ראשית, בפד יש אנשים שעוד זוכרים משהו שבשוק ההון כנראה ששכחו: ככל שהאינפלציה היא מהירה יותר, כך היא גם תנודתית יותר. לכן חודש אחד של עליות מחירים מהירות יותר או פחות לא מלמד הרבה. צריך לראות עוד מספר נתונים, לפני שאפשר יהיה לומר שיש מגמה.

• "מחירי הדירות יעלו ב-6% בשנה הבאה" - על מה מתבסס מנכ"ל אאורה
• מלאי הדירות שובר שיאים - 83.6 אלף דירות; מה קורה בתל אביב?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• פרשקובסקי במבצע ״מיוחד״ - סימן נוסף ללחץ של הקבלנים

שנית, הפד לא רוצה לראות האטה בקצב עליות המחירים. הפד רוצה להחזיר את האינפלציה לרמה של כ-2% לשנה, והוא רוצה לחזור לשם כמה שיותר מהר. כי כל עוד האינפלציה מהירה יחסית, האנשים ברחוב משוכנעים שהאינפלציה האמיתית הרבה יותר מהירה ממה שהנתונים הרשמיים מספרים. כשמוסיפים לתחושה של האנשים שהמחירים עולים, גם את העובדה שהשכר הממוצע במשק נמצא במגמת עלייה מהירה (גם אם לא מהירה כמו עליית המחירים), הולך להיות קשה להוריד את האינפלציה לרמה של 2%. כך שבפד יודעים שאם הם רוצים להוריד את האינפלציה לרמה הרצויה, ולא לראות אותה נתקעת על 4%–5% למשך תקופה ארוכה, הם צריכים לשמור על קצב עליות ריבית מהיר יחסית.

מהצד השני, הפד לא רוצה להפתיע את השווקים יותר מדי. האמונה שהאינפלציה כבר במגמת ירידה הזניקה את מדדי המניות בשבועות האחרונים. אם הפד יעלה את הריבית מהר מדי, הוא יכול לגרום למדדים לפול שוב. גרוע מכך: הוא עלול להראות כמי שבגלל זהירות יתר מוביל את המשק האמריקאי למיתון; אם שוק המניות לא יתאושש, חברות יתקשו להשיג מימון ויפשטו רגל, ואנשים ירגישו ששווי הנכסים שלהם נשחק, מה שיוביל לירידה נוספת בביקושים הפרטיים.

אז בפד יודעים שהם חייבים להעלות את הריבית יחסית מהר, אבל הם יודעים שעלייה מהירה בריבית עלולה לגרום לכך שהם יואשמו בהפלת המשק האמריקאי למיתון. הניחוש שלי הוא שהם ינסו למצוא פתרון ביניים: סדרה של עליות ריבית של 0.5%, בתקווה שזה יספיק.

אם כבר מדברים על אינפלציה, אז מדד חודש יולי בארץ הראה שגם האינפלציה בארץ הרבה מעל היעד, ומחירי הדירות ממש משתוללים – עלו ב-2% בחודש ובכמעט 18% בשנה. אחת מהסיבות שבנק ישראל חושש להעלות ריבית בארץ זה החשש שלו מהתקררות מהירה מדי בשוק הדירות, וההשפעה שתהיה לכך על יציבות הבנקים. אבל אפילו אם שוק הדירות יתקרר, צריך לזכור שאנשים פרטיים שמוכרים דירות מעדיפים בדרך כלל לחכות ולא להוריד מחירים, וקבלנים חוששים להוריד מחירים בגלל שהם צריכים לשלם את ההתחייבויות שלהם. כך שגם אם הריבית תעלה, כנראה שתעבור עוד תקופה לא קצרה עד שמחירי הדירות יתחילו לרדת. 

ד"ר אביחי שניר