עדיין אין ירידה במשכנתאות: 11.98 מיליארד שקל בחודש מאי
עליית הריבית באפריל לא ציננה עדיין את הביקושים בשוק, והיקף המשכנתאות עלה בחודש מאי ב-14% לעומת אפריל, וב-44% לעומת אשתקד. ההשפעה של העלאת הריבית השניה (0.4% נוספים) בסוף חודש מאי - תשתקף בנתוני חודש יוני, שיתפרסמו בעוד חודש; מחר בערב יפרסם הלמ"ס את העלייה בחודש יוני
בחודש מאי נטל הציבור בישראל משכנתאות בהיקף של 11.98 מיליארד שקל, מדובר בעליה של 14% לעומת חודש אפריל, אז נטל הציבור 10.48 מיליארד שקל, כך על פי נתוני בנק ישראל. מדובר גם בהמשך זינוק של 44% לעומת חודש אפריל בשנה שעברה, אבל בירידה של 11% לעומת השיא של חודש מרץ (אז לקח הציבור 13.4 מיליארד שקל בחודש אחד). אבל עדיין מדובר על רמות גבוהות מאוד - רק לפני מספר שנים הממוצע החודשי של נטילת משכנתאות חדשות עמד בכלל על 5 מיליארד שקלים בחודש.
בכל מקרה, מי שציפה לראות ירידה חדה יותר בהיקף המשכנתאות בחודש מאי מתאכזב כעת. אבל זה הגיוני, עלייה של 0.25% בריבית בנק ישראל היא משמעותית כמובן ומשמעותה עליה של 200-300 שקל בהחזר החודשי של נוטלי המשכנתאות, אבל מדובר עדיין ברמת ריביות נמוכה היסטורית. ב-23 במאי, כלומר בסוף חודש מאי, בנק ישראל העלה את הריבית, ב-0.4% נוספות, כך שריבית בנק ישראל עומדת כעת על 0.75% ומדובר בעלייה דומה בתשלומי נתח הפריים במשכנתאות. גם כאן עדיין מדובר ברמות נמוכות היסטורית, אבל זה כבר משמעותי יותר ומדובר בתוספת של יותר מ-800 שקל להחזר החודשי של נוטלי המשכנתאות.
היום פרסם הלמ"ס כי הביקוש לדירות ירד ב-18% בחודשים פברואר-אפריל, אבל מוקדם מדי לחגוג: כדאי רק לזכור שמדובר על חזרה לרמות של אפריל בשנה שעברה. ייתכן כי הירידה נובעת מעליית ריבית בנק ישראל, אבל לא פות מכך - מדובר על ירידה פשוט כי ברבעון הקודם משקיעים מיהרו לרכוש דירות, לפני שמשרד האוצר העלה את מס הרכישה ל-8%.
הריבית תעלה - ואיתה ההחזר לנוטלי המשכנאות. מנגד - היקפי המשכנתאות צפויים לרדת ככל שהריבית תעלה - כי החזרי המשכנתאות מתייקרים
בנק ישראל צפוי להמשיך ולהעלות את הריבית (כדי להתמודד עם האינפלציה) וצופה ריבית של 1.5% ואפילו 2% בעוד שנה. עלייה משמעותית נוספת בריבית צפויה להביא לירידה משמעותית יותר בהיקפי המשכנתאות שהציבור ייטול. בכל מקרה, את ההשפעה של עליית הריבית האחרונה (0.5%) שביצע בנק ישראל בחודש מאי, נראה בנתונים של חודש יוני, שיתפרסמו לקראת אמצע החודש הבא (יולי).
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתחילת השנה נטל הציבור הישראלי משכנתאות בהיקף עצום של 57 מיליארד שקל. נזכיר שבשנת 2020 נטל הציבור 78 מיליארד שקל בשנה כולה - וזו הייתה שנת שיא בנטילת משכנתאות חדשות. ב-2021 נטל הציבור 114 מיליארד שקל בשנה כולה. אז נכון לעכשיו מדובר אולי על האטה קלה ביחס לשנה שעברה, אבל עדיין ברמות מאוד גבוהות היסטורית של נטילת משכנתאות על ידי הציבור הישראלי.
הריצה של הציבור אל הבנק (במקרה הזה לא כדי למשוך כסף אלא כדי לבקש הלוואות) במהלך השנה האחרונה הובילה את מחירי הדיור לזינוק של יותר מ-16% בשנה האחרונה. מחר (רביעי, 18:30) יתפרסמו הנתונים המעודכנים לחודש יוני (יחד עם נתוני מדד המחירים לצרכן - אינפלציה) ונדע האם מחירי הדיור המשיכו לעלות גם בחודש יוני, ובכמה הם עלו.
נחזור ונדגיש: ציבור נוטלי המשכנתאות נמצא במילכוד 22
בעיה נוספת של נוטלי המשכנתאות היא שהנתח שלקח הציבור במסלולים צמודים למדד המחירים לצרכן (האינפלציה) יורד בהתמדה ועומד על 25% מכלל המשכנתאות, בעוד החלק שלווה הציבור בריבית שאינה צמודה למדד ממשיך לעלות ועומד על יותר מ-74% מהיקף המשכנתאות. מצד אחד: הציבור מקטין חשיפה לחלק שתלוי באינפלציה, מצד שני הוא מגביר את הסיכון של עליית הריבית. - מאחר שגובה המשכנתאות שהציבור נוטל רק הולך ועולה, והמשכנתא הממוצעת לחודש אפריל כבר מתקרבת למיליון שקל ועמדה בחודש אפריל על שיא של 992 אלף שקל ומנגד ריבית בנק ישאל וגם האינפלציה בעליה - מדובר במלכוד 22 של הציבור ולא ברור שיש ברירה. איך נצא ממנו? סביר להניח שצורה זו או אחרת של משבר כלכלי.
- 8.כלכלן 19/06/2022 00:04הגב לתגובה זויש תופעה של לא מעט דירות שנמכרות ממוכר א׳ למוכר ב׳ ועדיין נשארות על המדף (מתווכים או אנשים פרטיים שמוכרים אחד לשני), באזורי ביקוש רואים פעמים רבות הודעות של דירות שכביכול נמכרו חוזרות ללוח המודעות כעבור כחודש מטעם מתווך אחר, כמו גם ביטולים של עיסקאות על-ידי לקוחות לפני קבלת המפתח. לדעתי זה היה אפילו עוד יותר נפוץ בתקופת תחילת הקורונה כשכולם פחדו מנפילת מחירים, אז גורמים בשוק החליטו לנקוט בצעדים כאלה כבר אז... ישראלים היו ויהיו עם של בלפנים...
- 7.רון 14/06/2022 22:00הגב לתגובה זוכאן אכפת רק מהבנקים
- 6.תומר 14/06/2022 17:51הגב לתגובה זודירות בארץ גם יכולות לרדת, כן כן!! ראו מה קרה בשנים 2001 - 2006 שוק הנדלן היה רדום ולמה? כי היתה אחלה ריבית בתקופה זו. הדירות התחילו לעלות עם הורדת הריבית לאפס במשבר 2008 ואז במה משקיעים - מניות או נדל"ן. עכשיו הריבית שוב תעלה , שוק המניות כבר מגלם את העלייה, שוק הדירות עוד קצת...
- 5.כל המשכנתאות שנלקחו במאי על עסקאות שנסגרו לפני כמה חודש (ל"ת)יעקב 14/06/2022 17:43הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 14/06/2022 15:58הגב לתגובה זואם יהיה להם את האומץ בכלל להגיע לשם
- 3.אנונימי 14/06/2022 15:07הגב לתגובה זואו מיחזור. ירידה בביקוש לצד עלייה במשכנתאות. הולך להיות מעניין לקראת העלאות הריבית הקרובות
- 2.כנפ ציון 14/06/2022 15:02הגב לתגובה זובתכלס יש פחות עיסקאות
- 1.יוסי 14/06/2022 14:13הגב לתגובה זוקשה להאמין להלמס וכל מה שסביבו

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים?
משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.
רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה.
וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.
במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.
וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.

נדל"ן סביב השולחן: כך תיערכו נכון למכרזים בעידן של אי ודאות
איך מתמחרים עלויות בניה, אילו הפתעות יש במסמכי המכרזים, ומדוע זו תקופה של הזדמנויות בנדל"ן - על כך שוחחנו במפגש לבכירי הענף ביוזמת הפניקס ליווי בניה, משרד פירוֹן ו-Deloitte
בכירי ובכירות ענף הנדל"ן הגיעו ביום ג' השבוע למפגש הראשון של נדל"ן סביב השולחן – סדרת מפגשים אסטרטגיים שמטרתם להעמיק בעולם הנדל"ן, ביוזמה משותפת של הפניקס ליווי בניה, משרד פירוֹן ו-Deloitte ובשיתוף ביזפורטל. המפגש התמקד במכרזים, מדדים ותמחור בתקופה רווית חוסר וודאות.
פרויקטים עם רווחיות נמוכה
גלית וינדר־טפר, מנכ"לית הפניקס ליווי בניה, מקבוצת הפניקס גמא, פתחה את המפגש בהתייחסות לשינויים בשוק: "רואים הרבה מכרזים בדרך לשוק, אבל יש גם הרבה מאוד סימני שאלה סביבם וחוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב עניין עלויות הבנייה. בקשר עם מכרזים חדשים תנאי השוק המאתגרים ידועים ולכן יילקחו בחשבון בהצעות שיוגשו על ידי היזמים, אולם בעסקאות שנרכשו ומומנו לפני 3 שנים, הדו"חות שאנו כחברה מממנת נתקלים בהם היום, ערב הכניסה לבניה ומכירות, מראים תמונה שונה לגמרי: פרויקטים עם רווחיות נמוכה משציפה היזם בעת רכישת הקרקע. חשוב מאוד להבין את המספרים לעומק עוד לפני הגשת ההצעה למכרז".
מחירי הדיור יורדים? זו אגדה אורבנית
נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין, ציינה כי ירידת מחירי הדיור היא אגדה אורבנית. לטענתה, המחירים עולים, וימשיכו לעלות. בנוסף, לטעמה הציפייה למכרזים של רמ"י תתבדה, ורמ"י לא תמהר "להפציץ במכרזים". בוגין, התייחסה לתקן 21 ואמרה כי: "ישנם עוד דברים הדורשים סדר והסדרה - אין לוח זמנים מסודר, ולפעמים יזמים נתקעים שנתיים עם חוות דעת שלא מתקדמות, אנו בלשכה פועלים ליצור מנגנון הכרעה מוסדר.
- גולדווסר-מינצר ואלטשולר שחם רכשו מגרש בלב תל אביב בכ-46 מיליון שקל
- שפל במכירות הדירות, מלאי שיא לקבלנים - והגרלת ענק עם הנחות למילואימניקים; סיכום השבוע בנדל"ן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בנוסף, נדרשת התייחסות לעלויות הבנייה, הן עולות בקצב מהיר, כ-15% בשנתיים האחרונות, וזה קריטי. הלשכה השיקה לראשונה אומדן עלויות בנייה שמבוסס על דוחות ליווי".