גיהנום עלי אדמות: זה המקום שהכי לא כדאי להיוולד בו בארה"ב

עיר עם אוכלוסייה מתכווצת, שיעור תמותת תינוקות הגבוה מאשר במדינות עולם שלישי ופשע משתולל - לשמור מרחק
לירן סהר | (10)

העיר דטרויט הפכה לסמל של כל מה שרע בארצות הברית הסיבות לכך הן קריסת תעשיית הרכב האמריקנית שהובילה לירידה חדה בהיקף האוכלוסיה, לזינוק בשיעורי האבטלה וכתוצאה מכך לגידול חד בפשיעה. אז לפני שאתם שוקלים רכישת בית במחיר מצחיק בעיר, במחיר שיכול להגיע ל-1,000 דולר (ובמקרים של חורבות בשכונות עוני אפילו לדולר אחד), כדאי שתבחנו את הנתונים הקשים הבאים:

העיר דורגה ב-2013 במקום השני בארצות הברית בדירוג המפוקפק של הערים המסוכנות ביותר במדינה, מקום אחד אחרי העיר פלינט, שאף היא נמצאת במדינת מישיגן. בעיר נרשמו 55 מקרי רצח על כל 100 אלף איש, 62 מקרי אונס על כל 100 אלף איש ו-685 מקרי שוד על כל 100 אלף איש.

כעת העיר זוכה בתואר 'העיר שהכי גרוע להיוולד בה בארצות הברית'. הסיבה לכך היא שיעור תמותת התינוקות הגבוה ביותר במדינה. לפי אתר בלומברג, ב-2012 שיעורי המוות של תינוקות עד גיל שנה היה גבוה מהשיעור במדינות כמו סין, מכסיקו ותאילנד. ב-2011, מבין 208 מקרי המוות של ילדים, 130 היו של תינוקות שלא הגיעו לגיל שנה. יצוין כי בעקבות החשש מתמותת אמהות בלידה, הריון אחד מתוך 3 מופסק בעיר.

"הגברים בעיר איבדו שליטה על עצמם"

"דטרויט היא מקום רע", אמרה תושבת העיר שהמתינה להפלה במרכז רפואי. "הגברים בעיר איבדו שליטה על עצמם רובם מחוסרי עבודה ואינם מסוגלים לספק צרכי משפחה בסיסיים, בעקרון אנחנו הנשים צריכות לעשות כאן הכול."

העיר דטרויט פשטה רגל בשנה שעברה עם גירעון חסר תקדים של 18 מיליארד דולר ומתקשה לספק צרכים בסיסיים עבור תושביה - שיעור הילדים העניים בעיר עומד על 60%, זאת בהשוואה לממוצע הארצי בארצות הברית של 22%, שיעור מחפשי העבודה הוא הנמוך ביותר במדינה, מערכת התחבורה הציבורית לא מתפקדת, מערכת הבריאות קורסת והפשיעה משתוללת בכל מקום.

רבים מהתינוקות בעיר נולדים פגים או אפילו מתים בלידתם והסיבות לכך הן משקלן העודף הקיצוני של אמהותיהם, תחלואה בסוכרת, לחץ אדיר הנובע מתנאי העוני ותזונה לקויה. גם אם התינוק זוכה להיוולד, סיכוי גדול שהוא יגדל עם אם חד הורית בשכונת עוני וייתמך על ידי קצבאות, כך לפי דו"ח של Skillman Foundation מ-2012.

כתבות מעניינות נוספות:

יקר לכם? מחיר קרקע לדירה בצור הדסה הוכפל תוך 7 חודשים - שיכון ובינוי נדל"ן שילמה 288% יותר ממחיר המינימום

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אשריקו 11/04/2017 16:38
    הגב לתגובה זו
    בעבר האוכלוסיה בדטרויט היתה ברובה לבנה זה עצוב אבל לצערי נכון אפריקה מכסיקו ועוד ארצות/יבשות עם פוטנציאל אדיר מתבזבזות , למה ?????
  • 8.
    רמי 29/06/2014 19:11
    הגב לתגובה זו
    בסך 60 אלף דולר נראה מה יהי עוד 5 שנים ? איפו מספרים לכם סיפורים אלף דולר ?
  • 7.
    יש עוד ערים מדינות לפני פשיטת רגל בדקו!ארצהב בבוץ (ל"ת)
    המהדי האימם ה 12 29/06/2014 14:47
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דן 29/06/2014 14:12
    הגב לתגובה זו
    רוצים שתחשבו כמה טוב בישראל גם לעניים
  • 5.
    The American Dream & The American Reality (ל"ת)
    יוסף אבוטבול 29/06/2014 13:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בושה לעם האמריקני שלא עוזר לאזרחים שלו - יהודי לא יכול (ל"ת)
    להבין התנהגות כזאת 29/06/2014 12:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בא 29/06/2014 12:29
    הגב לתגובה זו
    את העולם ה3 .
  • 2.
    ישראלי 29/06/2014 12:05
    הגב לתגובה זו
    מה? מישהו ממכם באמת חושב שצריך משקיעים ישראלים כדי למכור בית טוב בארה"ב? יש בארה"ב מיליוני משקיעים אמריקאיים, שגרים יותר קרוב ממכם לנכס, שמכירים טוב יותר ממכם את הגיאוגרפיה, המנטליות והשוק, אז מדוע לעזאזל אתם חושבים שיש לכם איזשהו יתרון על המקומיים? אם בית מוצע למכירה ב 10,000$ אתם יכולים להיות בטוחים שהוא לא שווה יותר. אם הוא היה שווה יותר אז היו אלף משקיעים אמריקאים לפניכם בתור. יש בארה"ב הרבה הוצאות כדי לתחזק בית עץ, ככה שבסופו של דבר תפסידו כסף, וזה עוד לפני דמי הניהול (אלא אם כן מישהו ממכם חולם לטוס לשם כדי לתקן נזילה, ובבית שעלה 10,000$ תהיו בטוחים שיהיו נזילות, והרבה)
  • גז 30/06/2014 17:41
    הגב לתגובה זו
    אבא של חבר שלי קנה 1500 דירות בקווינס בשנות ה 50 כשהמצב היה שם זהה, למותר לציין כי הנכסים שווים כיום מיליארדים,
  • 1.
    חוסיין אובמה 29/06/2014 11:53
    הגב לתגובה זו
    דטרויט עיר נפלאה עם אוכלוסיה אפרו אמריקאית מופתית. הלאה תעמולת הזוועה.
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.